ביטוח כל הסיכונים - עבודות הרכבה פייברגלס

החלטה 1. ביום 22.2.2000 נעשה הסכם דיוני בין הצדדים לפיו תחילה תידון השאלה איזה פרטי נזק המופיעים בתצהירו של מר קסלמן, המצהיר מטעם התובעים, הם נזק ישיר ואיזה נזק עקיף. 2. התובעת ומפעלי ים המלח בע"מ התקשרו בהסכם, לפיו התחייבה התובעת לבצע עבודות יצור והרכבה של ארובה מפייברגלס משורין (להלן: "הארובה"). הנתבעות ביטחו את התובעת בביטוח הקמה- כל הסיכונים (להלן: "הפוליסה"). הרכוש המבוטח כלל את כל העבודות עפ"י ההסכם בין התובעת למפעלי ים המלח בע"מ. במהלך תקופת הביטוח, ניבע בארובה שבר הקפי, וכתוצאה מכך ביצעה התובעת עבודות שלא תכננה לבצע, והוציאה הוצאות לתיקון הארובה. התובעת טוענת כי היווצרות הסדק מהווה מקרה ביטוחי עפ"י הפוליסה, ועל הנתבעות לשפותה בעבור כל ההוצאות שהוציאה בעקבות היווצרותו. הנתבעות טוענות כי המקרה נופל בגדר אחד מחריגי הפוליסה, הפוטר אותן מתשלום, ומפנות לסעיף 3 לפרק החריגים שבפוליסה, וזו לשונו: The insurers will not be liable for or indemnify the insured in respect of:" 1) 2) 3) The cost of replacement, repair, or retification, of direct damage to any item of insured property or part of an item, of insured property, due to defective materials, and workmanship, and/or faulty design. But notwithstanding the above, this section insures any resultant damage deriving from such efective materials, and workmanship and/or faulty ."desigh בשלב זה, טרם נדונה טענת התכנון הלקוי; על פי ההסכם הדיוני התבקשה הכרעה בשאלה איזה מהנזקים הנתבעים הם נזק ישיר ואיזה נזק עקיף בהנחה שיוכח כי הסדק בארובה נגרם כתוצאה מתכנון לקוי. הנתבעות טוענות, כי אם יוכח תכנון לקוי, יחול החריג של סעיף 3, הפוטר אותן מתשלום. התובעת מצדה טוענת, שאם אכן מדובר בתכנון לקוי, חל החריג לחריג, המחייב את הנתבעות בתשלום. השאלה בה יש להכריע, אם-כן, היא זו האם הנזק בעבורו דורשת התובעת שיפוי הינו נזק ישיר, שאז יכנס בגדר החריג לחובת השיפוי, או שמא מדובר בנזק תוצאתי , שאז יכנס בגדר החריג לחריג, ויחייב תשלום על ידי הנתבעות. 3. עוסקים אנו בפוליסה לכיסוי כל הסיכונים. פוליסה זו שונה מפוליסות ביטוח אחרות, בכך שהיא איננה מפרטת את סוגי הארועים אשר מעמידים אחריות למבטח בגינה. אין בכך, עם-זאת, כדי להעמיד את המבטח אחראי על כל נזק אפשרי לנכס - אלא נהוג לחייבו על כל נזק שנוצר כתוצאה מסיכון ארעי וחיצוני שמתממש. (ראו בספרו של Freedmans Richards on Insurance מהדורה שישית (1990) עמ' 369). בפסק הדין Hartford Fire Ins. Co., 283 NC 142, 195 SE2d 545 Avis v של בית המשפט העליון של מדינת צפון קרולינה שצוטט בספר הנ"ל נקבעו ארבעה תנאים לכסוי תחת פוליסה לכיסוי כל הסיכונים, אחד מהם הינו שהנזק לא היה כולו תוצאה של ליקוי או תכונה טבועים. לאור עיקרון כללי זה, מקובלת האפשרות להחריג באופן מפורש בפוליסות לכיסוי כל הסיכונים, סיכונים שהתממשותם איננה חיצונית או ארעית, אלא קשורה ישירות בהתנהגות המבוטח, בתכונותיו הטבועות של הנכס, או בליקויים שמתגלים בו. מטרתו של חריג ה"תכנון הליקוי" שבענייננו, הוא למנוע מצב בו חברת-הביטוח תהא חייבת לפצות את המבוטח על נזק שהוא עצמו היה שותף לגרימתו. העדר חריג זה, וכיסוי מלא גם על נזקי התכנון הליקוי, היה יוצר חסר תמריץ למבוטח לנקוט משנה זהירות בתכנון העבודה אותה הוא מבצע. עם-זאת, תכנון לקוי יכול להפיק שורה של נזקים, ושלילה מלאה של כיסוי בעבורם, תוציא את המבוטח וידיו על ראשו. מסיבה זו, נוקטות הפוליסות לכיסוי כל הסיכונים, בטכניקה של הבחנה בין נזקי התכנון הלקוי המצדיקים שיפוי, לאלה שאינם מצדיקים שיפוי. הבחנה זו נעשתה בפוליסה בה עסקינן, כאמור, בין נזקים תוצאתיים ומכוסים, לנזקים ישירים ובלתי מכוסים. התובעים והנתבעים, מציעים כל אחד פרשנות שונה למושגים "נזק ישיר", ו"נזק תוצאתי" בהקשר זה. הפרשנות ההולמת היא זו העומדת בקנה אחד עם מטרת החריג כולו- והיא, כאמור, הרתעת המבוטח מחוסר זהירות בשלב התכנון. 4. הצעת התובעת לפרשנות, שאובה מפרשנויות מילוליות של המונחים "נזק תוצאתי", ו- resultant damage . בהסתמך עליהן, גורסת התובעת, נזק תוצאתי במקרה דנן הינו: "הנזק שהוא התוצאה של השבר בארובה". התובעת לא מציעה, עם-זאת, הסברים לנפקות ההבחנה בפוליסה בין נזק שכזה, לבין נזק "ישיר". עוד טוענת התובעת, כי יש לקבל את הגדרתה, לפי הכלל של פרשנות נגד המנסח. אינני מקבלת עמדה זו של התובעת. כלל הפרשנות בניגוד למנסח, איננו בא לבטל את מטרתו הברורה של הסעיף. אילו היינו מקבלים את הצעת התובעת היינו מרוקנים את החריג מתוכנו, באשר כל נזק שנגרם כתוצאה מתכנון לקוי יכוסה, ואף נזק לא יחשב "נזק ישיר", הפוטר את המבטחת מאחריות. 5. הנתבעות מציעות קריטריון אחר להבחנה בין נזקים ישירים ותוצאתיים - טיב ההוצאות שהוצאו בעקבות הפגם. לטענתן, אם ההוצאות נעשו לתיקון הנכס הפגום, אזי מדובר בנזק ישיר. אם, לעומת-זאת, בעקבות הפגם נגרמו נזקים לנכסים אחרים - אזי ההוצאות לתיקונם יפלו בגדר נזק תוצאתי. במקרה דנן, טוענות הנתבעות, הוצאו הוצאות בעבור נזקים ישירים בלבד, כיוון שכל העבודות נעשו בארובה, ולשם תיקונה. 6. מקובל עלי הפירוש שלו טוענות הנתבעות - בהסתמך על פסיקה וספרות משפטית בנושא ביטוח, שהובאו בסיכומיהן - לגבי המונחים "נזק ישיר" ו"נזק עקיף", או "תוצאותי". כפי שהוסבר בפסיקה שאליה הפנו הנתבעות שיפוי המבוטחת על נזקים לתיקון הנכס המתוכנן באופן לקוי, יעמיד לה פיצוי על כל פגם או ליקוי שביכולתה למנוע, ולא ידרבן אותה להשקיע במניעתם, באשר היא לא תפנים את העלות הכרוכה בכך. על-כן, במקרה של ליקוי בתכנון, מכסה הפוליסה רק בגין הוצאות שלא הופנו ישירות לתיקון הפגם - דהיינו שלא עבור נזק ישיר. גישה אחרת תחתור תחת הרציונל של עידוד הזהירות. לעומת הוצאות שהמבוטח הוציא כדי לתקן את הנזק הישיר ושעבורו לא יפוצה הרי שהוא יפוצה עבור הוצאות שהוצאו בעקבות תוצאות הנזק - כגון פגיעת הנכס המבוטח בנכס מבוטח אחר. סבורתני, שבקטגוריה זו נכללות גם הוצאות שמטרתן מניעת התממשותו של נזק תוצאתי אשר עלול להיגרם כתוצאה מן הנזק הישיר. הפרשנות הנכונה להבחנה בין "נזק ישיר" ל"נזק תוצאתי", אשר תגשים את מטרת הסעיף, מתייחסת להבדל בין שני סוגי נזקים אלו. הנזק הישיר הוא עלות תיקון הנזק עצמו, והנזק התוצאתי, הינו כל הוצאה אחרת שהוצאה בעקבות הנזק. עקרון זה הוכר גם בפסיקה קנדית (שהובאה על ידי הנתבעות) בפסק הדין Poole-Pritchard Canadian Limited & Armstrong Contracting Canada Limited v Underwriting Members of Lloyds(1969), 71 WWR (N.S) 684 (צוטט בנספח 2 לסיכומי הנתבעות). בבואו לפרש חריג דומה לזה בו אנו דנים, נפסק שם (בעמ' 691): (The exclusion) Must be constructed as as excluding coverage for cost incurred in replacing or repairing the ..."product of the work made necessary by a defect in the material used therein . I think the words used in the first clause, namely- this exclusion shall not be deemed to exclude loss or damage arising, as a consequence of faulty workmanship, construction or design- are clearly referable to loss or damage other than the cost of repairing or replacing the faulty insulation ."work 7. בהינתן הגדרה זו, יש לערוך הכרעה עובדתית בכל מקרה לגופו, אילו נזקים הינם לתיקון הנזק הישיר, ואלו הם הנזקים ה"אחרים". הבחנה זו איננה תמיד חד-משמעית, באשר היא מעוררת את הצורך לתחום את גבולות הנזק שנוצר כתוצאה מהתכנון הלקוי, ולהבדילו מנזק אחר. הנתבעות, כאמור, מציעות מבחן פיזי , קרי: אם העבודות נעשו בנכס שתוכנן באופן לקוי, כי-אז חזקה עליהן שהן עבודות לתיקון הנזק הישיר; ונזקים תוצאתיים הם רק כאלה המתקיימים על נכסים אחרים. הנתבעות מסתמכות על מספר פסקי-דין אמריקאיים, שבכולם מלבד אחד, נידונו עבודות שנעשו בנכס שתוכנן באופן לקוי, ונקבע כי הן הוצאות ישירות לתיקון הנזק ועל-כן לא מכוסות. פסק-הדין הבודד שהוזכר על ידי הנתבעות אשר הכיר בנזקים תוצאתיים ומכוסים הינו Simcoe & Erie General Insurance Co. v Royal Insurance Co. of Canada (1983) 36 AR 553; 1982 AR Lexis 4307. באותו מקרה, דובר בגשר שתוכנן באופן לקוי והתמוטט תוך שגרם נזק לגשר אחר. בית המשפט קבע כי ההוצאות שנועדו לבנייה מחדש או החלפת הגשר, הן נזקים ישירים המוחרגים מהכיסוי. אשר לנזקים לגשר שני, שנפגע כתוצאה מהתמוטטות הגשר הראשון, הרי שנזקים אלו הוכרו ע"י בית המשפט כנזקים תוצאתיים. מקבלת אני את הקביעה כי אם הנזק ארע בנכס אחר,מדובר בנזק תוצאתי, אולם אין בכך בהכרח כדי לקבוע כי לא יתכן נזק תוצאתי באותו נכס בו ארע הליקוי. לדידי, אין זה מן הנמנע כי גם עבודות הנעשות בנכס בו נפל הפגם יחשבו כנזקים תוצאתיים- הכל תלוי בנסיבות. דוגמא לאפשרות שכזו ניתן למצוא במקרה בו הארובה נבנתה ממספר חלקים שתוכננו בנפרד, ובאחד מהם נפל פגם, תכנוני או אחר. עקב החלפת החלק הפגום, התרחש סדק בארובה כולה, והתעורר הצורך להוציא הוצאות שונות כדי להחזירה למצבה הקודם. האם הוצאות אלו הן בגדר נזק ישיר או תוצאתי? אם נגדיר את הארובה כולה כנגועה בפגם, הרי שכל ההוצאות הוצאו לשם תיקון הפגם, וכולן בגדר נזק ישיר. אם, לעומת זאת, הפגם קיים בחלק אחד בלבד, כי אז ההוצאות שהוצאו לתיקונו הינן בגדר נזק ישיר ולא מכוסה, ואולם כל שאר ההוצאות הינן בגדר נזק תוצאתי ומכוסה. לכשעצמי, נדמה לי כי התוצאה השנייה היא הנכונה, וכי הפגם שנפל בחלק מהארובה איננו שולל פיצוי על כל עבודות התיקון שנעשו בה. דומני כי המבחן שיש לנקוט כאן איננו מבחן פיזי אלא מהותי- לא יבחן בלבד מהו הנכס שבהקשר אליו הוצאו ההוצאות, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות במקרה. 8. במקרה שלפנינו, דומה כי הארובה תוכננה תכנון כולל, ומכאן שכל ההוצאות שהוצאו לתיקונה נבעו ישירות מליקוי בתכנון, היה ויתגלה ליקוי שכזה. ההוצאות שהתובעת הוציאה בעקבות הנזק שנגרם לארובה ביום 17.4.1996 פורטו בתצהירו של מר קסלמן מיום 17.2.1999 סעיפים 5, 7.1, 7.2. התובעת טענה כי כל ההוצאות שפורטו בסעיפים אלה היו בגין נזקים עקיפים, ולפיכך יש לחייב הנתבעות לשאת בהן. הנתבעות טענו שהנזקים כולם הם נזקים ישירים. אשר לנזקים הנטענים בסעיף 5 לתצהירו של מר קסלמן על כל סעיפי המשנה שבו, המדובר בעבודות שבוצעו על ידי מפעלי ים המלח. לא ברור מהאמור בתצהיר איזה עבודות המדובר. יובהר, לאור האמור לעיל, שבמידה שהעבודות שבוצעו על ידי מפעלי ים המלח, ושהתובעת חוייבה בהם, היו לתיקון הארובה אזי עסקינן בנזק ישיר שהנתבעות אינן חייבות בתשלום בגינו. אשר לנזקים הנטענים בסעיפים 7.1 ו- 7.2 לתצהיר קסלמן לכאורה נראה שכל ההוצאות המתוארות בסעיפים אלה היו לצורך תיקון הארובה, ולפיכך המדובר בנזק ישיר לגביו חל החריג בסעיף 3 לפוליסה. 9. בין פרטי הנזק הנתבע מצינו הוצאה בגין עבודות מנוף. מר קסלמן בתצהירו מיום 30.3.1999 (סעיף 18) הסביר כי הוצאו הוצאות עבור מנופים כדי למנוע את קריסת הארובה ובכך למנוע נזקים למבנים ומתקנים בסביבתה. דברים דומים ניתן למצוא במכתבו של מר בני עובדיה מיום 5.8.1996 (נספח ג' לתצהיר ברוך שנפס). כפי שצויין לעיל סבורתני שהוצאה שהוצאה כדי למנוע נזק תוצאתי אף היא יש לראותה כנזק תוצאתי. כדי לקבוע אם ההוצאה שהוצאה עבור המנופים הינה בבחינת נזק ישיר או נזק עקיף יש צורך להתחקות אחר מטרת תמיכת הארובה ע"י מנופים. מבלי להביע עמדה, בטרם אשמע השלמת טעונים, נראה שכדי להכריע בשאלה אם ההוצאה שהוצאה עבור המנופים הינה נזק ישיר או נזק עקיף יש להכריע בשאלה מה היה השיקול הדומיננטי שבעטיו הוצאה ההוצאה, האם היה זה כדי למנוע קריסה העלולה לגרום לפגיעה בנכסים אחרים, ואף חיי אדם- או שמא רק ההגנה על הארובה עצמה.נעשה הסכם דיוני בין הצדדים לפיו תחילה תידון השאלה איזה פרטי נזק המופיעים בתצהירו של מר קסלמן, המצהיר מטעם התובעים, הם נזק ישיר ואיזה נזק עקיף. 2. התובעת ומפעלי ים המלח בע"מ התקשרו בהסכם, לפיו התחייבה התובעת לבצע עבודות יצור והרכבה של ארובה מפייברגלס משורין (להלן: "הארובה"). הנתבעות ביטחו את התובעת בביטוח הקמה- כל הסיכונים (להלן: "הפוליסה"). הרכוש המבוטח כלל את כל העבודות עפ"י ההסכם בין התובעת למפעלי ים המלח בע"מ. במהלך תקופת הביטוח, ניבע בארובה שבר הקפי, וכתוצאה מכך ביצעה התובעת עבודות שלא תכננה לבצע, והוציאה הוצאות לתיקון הארובה. התובעת טוענת כי היווצרות הסדק מהווה מקרה ביטוחי עפ"י הפוליסה, ועל הנתבעות לשפותה בעבור כל ההוצאות שהוציאה בעקבות היווצרותו. הנתבעות טוענות כי המקרה נופל בגדר אחד מחריגי הפוליסה, הפוטר אותן מתשלום, ומפנות לסעיף 3 לפרק החריגים שבפוליסה, וזו לשונו: The insurers will not be liable for or indemnify the insured in respect of:" 1) 2) 3) The cost of replacement, repair, or retification, of direct damage to any item of insured property or part of an item, of insured property, due to defective materials, and workmanship, and/or faulty design. But notwithstanding the above, this section insures any resultant damage deriving from such efective materials, and workmanship and/or faulty ."desigh בשלב זה, טרם נדונה טענת התכנון הלקוי; על פי ההסכם הדיוני התבקשה הכרעה בשאלה איזה מהנזקים הנתבעים הם נזק ישיר ואיזה נזק עקיף בהנחה שיוכח כי הסדק בארובה נגרם כתוצאה מתכנון לקוי. הנתבעות טוענות, כי אם יוכח תכנון לקוי, יחול החריג של סעיף 3, הפוטר אותן מתשלום. התובעת מצדה טוענת, שאם אכן מדובר בתכנון לקוי, חל החריג לחריג, המחייב את הנתבעות בתשלום. השאלה בה יש להכריע, אם-כן, היא זו האם הנזק בעבורו דורשת התובעת שיפוי הינו נזק ישיר, שאז יכנס בגדר החריג לחובת השיפוי, או שמא מדובר בנזק תוצאתי , שאז יכנס בגדר החריג לחריג, ויחייב תשלום על ידי הנתבעות. 3. עוסקים אנו בפוליסה לכיסוי כל הסיכונים. פוליסה זו שונה מפוליסות ביטוח אחרות, בכך שהיא איננה מפרטת את סוגי הארועים אשר מעמידים אחריות למבטח בגינה. אין בכך, עם-זאת, כדי להעמיד את המבטח אחראי על כל נזק אפשרי לנכס - אלא נהוג לחייבו על כל נזק שנוצר כתוצאה מסיכון ארעי וחיצוני שמתממש. (ראו בספרו של Freedmans Richards on Insurance מהדורה שישית (1990) עמ' 369). בפסק הדין Hartford Fire Ins. Co., 283 NC 142, 195 SE2d 545 Avis v של בית המשפט העליון של מדינת צפון קרולינה שצוטט בספר הנ"ל נקבעו ארבעה תנאים לכסוי תחת פוליסה לכיסוי כל הסיכונים, אחד מהם הינו שהנזק לא היה כולו תוצאה של ליקוי או תכונה טבועים. לאור עיקרון כללי זה, מקובלת האפשרות להחריג באופן מפורש בפוליסות לכיסוי כל הסיכונים, סיכונים שהתממשותם איננה חיצונית או ארעית, אלא קשורה ישירות בהתנהגות המבוטח, בתכונותיו הטבועות של הנכס, או בליקויים שמתגלים בו. מטרתו של חריג ה"תכנון הליקוי" שבענייננו, הוא למנוע מצב בו חברת-הביטוח תהא חייבת לפצות את המבוטח על נזק שהוא עצמו היה שותף לגרימתו. העדר חריג זה, וכיסוי מלא גם על נזקי התכנון הליקוי, היה יוצר חסר תמריץ למבוטח לנקוט משנה זהירות בתכנון העבודה אותה הוא מבצע. עם-זאת, תכנון לקוי יכול להפיק שורה של נזקים, ושלילה מלאה של כיסוי בעבורם, תוציא את המבוטח וידיו על ראשו. מסיבה זו, נוקטות הפוליסות לכיסוי כל הסיכונים, בטכניקה של הבחנה בין נזקי התכנון הלקוי המצדיקים שיפוי, לאלה שאינם מצדיקים שיפוי. הבחנה זו נעשתה בפוליסה בה עסקינן, כאמור, בין נזקים תוצאתיים ומכוסים, לנזקים ישירים ובלתי מכוסים. התובעים והנתבעים, מציעים כל אחד פרשנות שונה למושגים "נזק ישיר", ו"נזק תוצאתי" בהקשר זה. הפרשנות ההולמת היא זו העומדת בקנה אחד עם מטרת החריג כולו- והיא, כאמור, הרתעת המבוטח מחוסר זהירות בשלב התכנון. 4. הצעת התובעת לפרשנות, שאובה מפרשנויות מילוליות של המונחים "נזק תוצאתי", ו- resultant damage . בהסתמך עליהן, גורסת התובעת, נזק תוצאתי במקרה דנן הינו: "הנזק שהוא התוצאה של השבר בארובה". התובעת לא מציעה, עם-זאת, הסברים לנפקות ההבחנה בפוליסה בין נזק שכזה, לבין נזק "ישיר". עוד טוענת התובעת, כי יש לקבל את הגדרתה, לפי הכלל של פרשנות נגד המנסח. אינני מקבלת עמדה זו של התובעת. כלל הפרשנות בניגוד למנסח, איננו בא לבטל את מטרתו הברורה של הסעיף. אילו היינו מקבלים את הצעת התובעת היינו מרוקנים את החריג מתוכנו, באשר כל נזק שנגרם כתוצאה מתכנון לקוי יכוסה, ואף נזק לא יחשב "נזק ישיר", הפוטר את המבטחת מאחריות. 5. הנתבעות מציעות קריטריון אחר להבחנה בין נזקים ישירים ותוצאתיים - טיב ההוצאות שהוצאו בעקבות הפגם. לטענתן, אם ההוצאות נעשו לתיקון הנכס הפגום, אזי מדובר בנזק ישיר. אם, לעומת-זאת, בעקבות הפגם נגרמו נזקים לנכסים אחרים - אזי ההוצאות לתיקונם יפלו בגדר נזק תוצאתי. במקרה דנן, טוענות הנתבעות, הוצאו הוצאות בעבור נזקים ישירים בלבד, כיוון שכל העבודות נעשו בארובה, ולשם תיקונה. 6. מקובל עלי הפירוש שלו טוענות הנתבעות - בהסתמך על פסיקה וספרות משפטית בנושא ביטוח, שהובאו בסיכומיהן - לגבי המונחים "נזק ישיר" ו"נזק עקיף", או "תוצאותי". כפי שהוסבר בפסיקה שאליה הפנו הנתבעות שיפוי המבוטחת על נזקים לתיקון הנכס המתוכנן באופן לקוי, יעמיד לה פיצוי על כל פגם או ליקוי שביכולתה למנוע, ולא ידרבן אותה להשקיע במניעתם, באשר היא לא תפנים את העלות הכרוכה בכך. על-כן, במקרה של ליקוי בתכנון, מכסה הפוליסה רק בגין הוצאות שלא הופנו ישירות לתיקון הפגם - דהיינו שלא עבור נזק ישיר. גישה אחרת תחתור תחת הרציונל של עידוד הזהירות. לעומת הוצאות שהמבוטח הוציא כדי לתקן את הנזק הישיר ושעבורו לא יפוצה הרי שהוא יפוצה עבור הוצאות שהוצאו בעקבות תוצאות הנזק - כגון פגיעת הנכס המבוטח בנכס מבוטח אחר. סבורתני, שבקטגוריה זו נכללות גם הוצאות שמטרתן מניעת התממשותו של נזק תוצאתי אשר עלול להיגרם כתוצאה מן הנזק הישיר. הפרשנות הנכונה להבחנה בין "נזק ישיר" ל"נזק תוצאתי", אשר תגשים את מטרת הסעיף, מתייחסת להבדל בין שני סוגי נזקים אלו. הנזק הישיר הוא עלות תיקון הנזק עצמו, והנזק התוצאתי, הינו כל הוצאה אחרת שהוצאה בעקבות הנזק. עקרון זה הוכר גם בפסיקה קנדית (שהובאה על ידי הנתבעות) בפסק הדין Poole-Pritchard Canadian Limited & Armstrong Contracting Canada Limited v Underwriting Members of Lloyds(1969), 71 WWR (N.S) 684 (צוטט בנספח 2 לסיכומי הנתבעות). בבואו לפרש חריג דומה לזה בו אנו דנים, נפסק שם (בעמ' 691): (The exclusion) Must be constructed as as excluding coverage for cost incurred in replacing or repairing the ..."product of the work made necessary by a defect in the material used therein . I think the words used in the first clause, namely- this exclusion shall not be deemed to exclude loss or damage arising, as a consequence of faulty workmanship, construction or design- are clearly referable to loss or damage other than the cost of repairing or replacing the faulty insulation ."work 7. בהינתן הגדרה זו, יש לערוך הכרעה עובדתית בכל מקרה לגופו, אילו נזקים הינם לתיקון הנזק הישיר, ואלו הם הנזקים ה"אחרים". הבחנה זו איננה תמיד חד-משמעית, באשר היא מעוררת את הצורך לתחום את גבולות הנזק שנוצר כתוצאה מהתכנון הלקוי, ולהבדילו מנזק אחר. הנתבעות, כאמור, מציעות מבחן פיזי , קרי: אם העבודות נעשו בנכס שתוכנן באופן לקוי, כי-אז חזקה עליהן שהן עבודות לתיקון הנזק הישיר; ונזקים תוצאתיים הם רק כאלה המתקיימים על נכסים אחרים. הנתבעות מסתמכות על מספר פסקי-דין אמריקאיים, שבכולם מלבד אחד, נידונו עבודות שנעשו בנכס שתוכנן באופן לקוי, ונקבע כי הן הוצאות ישירות לתיקון הנזק ועל-כן לא מכוסות. פסק-הדין הבודד שהוזכר על ידי הנתבעות אשר הכיר בנזקים תוצאתיים ומכוסים הינו Simcoe & Erie General Insurance Co. v Royal Insurance Co. of Canada (1983) 36 AR 553; 1982 AR Lexis 4307. באותו מקרה, דובר בגשר שתוכנן באופן לקוי והתמוטט תוך שגרם נזק לגשר אחר. בית המשפט קבע כי ההוצאות שנועדו לבנייה מחדש או החלפת הגשר, הן נזקים ישירים המוחרגים מהכיסוי. אשר לנזקים לגשר שני, שנפגע כתוצאה מהתמוטטות הגשר הראשון, הרי שנזקים אלו הוכרו ע"י בית המשפט כנזקים תוצאתיים. מקבלת אני את הקביעה כי אם הנזק ארע בנכס אחר,מדובר בנזק תוצאתי, אולם אין בכך בהכרח כדי לקבוע כי לא יתכן נזק תוצאתי באותו נכס בו ארע הליקוי. לדידי, אין זה מן הנמנע כי גם עבודות הנעשות בנכס בו נפל הפגם יחשבו כנזקים תוצאתיים- הכל תלוי בנסיבות. דוגמא לאפשרות שכזו ניתן למצוא במקרה בו הארובה נבנתה ממספר חלקים שתוכננו בנפרד, ובאחד מהם נפל פגם, תכנוני או אחר. עקב החלפת החלק הפגום, התרחש סדק בארובה כולה, והתעורר הצורך להוציא הוצאות שונות כדי להחזירה למצבה הקודם. האם הוצאות אלו הן בגדר נזק ישיר או תוצאתי? אם נגדיר את הארובה כולה כנגועה בפגם, הרי שכל ההוצאות הוצאו לשם תיקון הפגם, וכולן בגדר נזק ישיר. אם, לעומת זאת, הפגם קיים בחלק אחד בלבד, כי אז ההוצאות שהוצאו לתיקונו הינן בגדר נזק ישיר ולא מכוסה, ואולם כל שאר ההוצאות הינן בגדר נזק תוצאתי ומכוסה. לכשעצמי, נדמה לי כי התוצאה השנייה היא הנכונה, וכי הפגם שנפל בחלק מהארובה איננו שולל פיצוי על כל עבודות התיקון שנעשו בה. דומני כי המבחן שיש לנקוט כאן איננו מבחן פיזי אלא מהותי- לא יבחן בלבד מהו הנכס שבהקשר אליו הוצאו ההוצאות, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות במקרה. 8. במקרה שלפנינו, דומה כי הארובה תוכננה תכנון כולל, ומכאן שכל ההוצאות שהוצאו לתיקונה נבעו ישירות מליקוי בתכנון, היה ויתגלה ליקוי שכזה. ההוצאות שהתובעת הוציאה בעקבות הנזק שנגרם לארובה ביום 17.4.1996 פורטו בתצהירו של מר קסלמן מיום 17.2.1999 סעיפים 5, 7.1, 7.2. התובעת טענה כי כל ההוצאות שפורטו בסעיפים אלה היו בגין נזקים עקיפים, ולפיכך יש לחייב הנתבעות לשאת בהן. הנתבעות טענו שהנזקים כולם הם נזקים ישירים. אשר לנזקים הנטענים בסעיף 5 לתצהירו של מר קסלמן על כל סעיפי המשנה שבו, המדובר בעבודות שבוצעו על ידי מפעלי ים המלח. לא ברור מהאמור בתצהיר איזה עבודות המדובר. יובהר, לאור האמור לעיל, שבמידה שהעבודות שבוצעו על ידי מפעלי ים המלח, ושהתובעת חוייבה בהם, היו לתיקון הארובה אזי עסקינן בנזק ישיר שהנתבעות אינן חייבות בתשלום בגינו. אשר לנזקים הנטענים בסעיפים 7.1 ו- 7.2 לתצהיר קסלמן לכאורה נראה שכל ההוצאות המתוארות בסעיפים אלה היו לצורך תיקון הארובה, ולפיכך המדובר בנזק ישיר לגביו חל החריג בסעיף 3 לפוליסה. 9. בין פרטי הנזק הנתבע מצינו הוצאה בגין עבודות מנוף. מר קסלמן בתצהירו מיום 30.3.1999 (סעיף 18) הסביר כי הוצאו הוצאות עבור מנופים כדי למנוע את קריסת הארובה ובכך למנוע נזקים למבנים ומתקנים בסביבתה. דברים דומים ניתן למצוא במכתבו של מר בני עובדיה מיום 5.8.1996 (נספח ג' לתצהיר ברוך שנפס). כפי שצויין לעיל סבורתני שהוצאה שהוצאה כדי למנוע נזק תוצאתי אף היא יש לראותה כנזק תוצאתי. כדי לקבוע אם ההוצאה שהוצאה עבור המנופים הינה בבחינת נזק ישיר או נזק עקיף יש צורך להתחקות אחר מטרת תמיכת הארובה ע"י מנופים. מבלי להביע עמדה, בטרם אשמע השלמת טעונים, נראה שכדי להכריע בשאלה אם ההוצאה שהוצאה עבור המנופים הינה נזק ישיר או נזק עקיף יש להכריע בשאלה מה היה השיקול הדומיננטי שבעטיו הוצאה ההוצאה, האם היה זה כדי למנוע קריסה העלולה לגרום לפגיעה בנכסים אחרים, ואף חיי אדם- או שמא רק ההגנה על הארובה עצמה. ביטוח כל הסיכוניםרגליים