ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 15% אחוזי נכות

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערער 15% אחוזי נכות החל מיום 1.1.2012 בגין פגיעה בעבודה מיום 2.10.2011. 2. ביום 29.9.2013 התקיים דיון בו נשמעו טיעוני הצדדים. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. טעתה הוועדה עת התעלמה מהפגיעה הנוירולוגית הקשה שממנה סובל המערער. על אף ממצאי הוועדה המצביעים על קיומה של פגיעה קשה המתבטאת, בין השאר, באי יכולתו של המערער לעמוד וללכת, לא נקבעו לו אחוזי נכות בגין כך. ב. טעתה הוועדה עת נמנעה מלהתייחס לממצאי ומסקנות ד"ר חן הלוי כמפורט בחוות הדעת מיום 13.10.12 (להלן: " חוות הדעת "). הוועדה לא טרחה לתאר מדוע אינה מקבלת את האמור בחוות הדעת ולא נתנה כל הסבר אלטרנטיבי לזה שניתן על ידי ד"ר הלוי למגבלות אותן מצא בתחום הנוירולוגי. ג. הוועדה נמענה מלהפעיל את תקנה 15, על אף שכתוצאה מהתאונה רישיוני של המערער נשלל, כך שבפועל נשללה ממנו האפשרות להמשיך ולעבוד במקצועו כנהג תובלה. משכך יש להעביר את עניינו של המערער לוועדת הרשות. ד. על אף שהוועדה בדקה את צווארו וגבו של המערער, היא קבעה כי לא קיימת נכות אורתופדית כלשהי. יחד עם זאת, מעיון בפרוטוקול של הוועדה לנכות כללית ולשירותים מיוחדים מיום 5.6.13, עולה כי למערער נקבעו 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי ועוד 10% בגין הגבלה בעמוד שדרה מותני. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה מאחר והבדיקות שנעשו על ידי המומחים לא העלו ממצא רפואי כלשהו. ב. מסיכום אשפוז מיום 14.2.2013, עולה כי לא נמצא ממצא שיכול להסביר את הליקוי ממנו סובל המערער וכן לא בטוח שתלונות אלו היו קיימות אז, לאור התיאור התפקודי של בית החולים השיקומי, שם צוין כי מצבו התפקודי של המערער תקין. ג. הוועדה, לאחר ששמעה את דברי המערער, ביקשה שיבצע בדיקות מקיפות אשר לא העידו על קיומו של ליקוי כלשהו. ד. לא ברור מחוות הדעת של ד"ר הלוי מה המקור לתלונותיו העיקריות של המערער שכן מעיון בתוצאות הבדיקות שבוצעו עולה כי הן תקינות, למעט אותו ממצא בבדיקת ה- MRI. ה. באשר לקביעותיה של הוועדה לעניין נכות כללית ושירותים מיוחדים, מדובר בפרוטוקול שנערך ימים ספורים לפני הישיבה המסכמת של הוועדה. הפרוטוקול לא עמד בפני הוועדה, משכך אין הועדה כפופה לקביעה כזאת או אחרת, משלא עיינה בפרוטוקול הנ"ל ולא יכלה להתייחס לאמור בו. ו. המשיב יסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה ובלבד שיומצא אישור שלפיו רישיונו של המערער נשלל בשל מצבו הרפואי. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בפרוטוקול הועדה מיום 17.10.2012 עולה כי המערער התלונן בפניה על כאבים בצוואר, בגב וכן על ליקויי שמיעה. כמו כן המערער התלונן בפני הוועדה על חוסר יציבות ועל הפחד מנפילות. ב. הוועדה ציינה בממצאיה כי המערער נפגע באפרכסת האוזן הימנית וכי מאז התלונן על ירידה בשמיעה וכן על טנטון לא קבוע. באשר לבדיקה הנוירולוגית הוועדה ציינה: "הגיע כשהוא נשען על שני קביים, ללא קביים אינו מסוגל לעמוד וללכת אפילו כששני רופאים נמצאים על ידו.... מסוגל יחד עם זאת להחזיר את משקל גופו על כל רגל לחוד באותו מאמץ. לא מסוגל לעשות אף צעד אחד ללא תמיכה מבחוץ. בישיבה כשמנסה לחלוץ את נעליו ולהסיר את גרביו משתמש בידיו .... לשם הורדת הנעל והגרב. בבדיקה על ספת הבדיקה ..... לא יכולנו לאשר סימני ..... המופיעים בחוות הדעת של ד"ר חן הלוי. החזרים גידיים מופקים בכל התחנות כולל החזר SIPUS .... אין החזרים חולניים ברגליים...... בבדיקת התחושה, מראה פגיעה קשה בתחושה, המתח בשתי הרגליים שנראה בבדיקה לכאורה... יחד עם זאת בבדיקת הוויברציה מעשית לא נמצא פגם תחושה שטחית תקינה". בפרק הסיכום והמסקנות, קבעה הוועדה כי מבחינה נוירולוגית: "מדובר בפגיעה כה קשה ויכולתו של המערער לעמוד וללכת על רקע של דלות הממצאים. הבדיקה מעוררת ספקות באשר למקור אורגני, לאי יכולת. כאן לציין שכל בדיקות הדימות שנעשו כולל MRI של המוח מעשית ללא ממצא למעט אוטם זעיר במוחו משמאל". לאור המסקנה הנ"ל של הוועדה נתבקש המערער לעבור בדיקת NCT בשתי הרגליים וכן יעוץ פסיכיאטרי סביב השאלה של אסטזיה ואבזיה שגם הנירולוג מתרשם מהם וכן ייעוץ אורתופדי בשים לב לתלונותיו בתחום זה. ג. ביום 15.11.12 המערער נבדק על ידי האורתופד והפסיכיאטר. מעיון בחוות הדעת של המומחים, עולה כי אין נכות אורתופדית ונפשית הקשורה לתאונה. יחד עם זאת, הפסיכיאטר ד"ר קירש ציין כי המערער נצפה כמי שסבל מכאב בזמן שנבדק על ידי האורתופד. יש לציין בהקשר זה כי האורתופד כלל לא ציין במסגרת חוות דעתו כי המערער אכן סבל מכאבים בזמן הבדיקה האורתופדית. ד. ביום 10.4.2013 התקיימה ישיבה מסכמת של הוועדה וזאת לאחר שהגיעו לידיה תוצאות בדיקת ה- EMG מיום 5.2.2013 (NCTׂ) . בעקבות הממצאים, ציינה הוועדה כי ההולכה בעצבים של כל ארבעת הגפיים תקינה וכי המסקנה של מעורבות שורשית בגובה L5-S1 בשני הצדדים המושתת רק על הארכה של גלי F ללא בדיקת מחט בשרירים הפרספינליים מסויגת לאור העדר סימנים קליניים לגירוי שורשי. לסיכום הוועדה קבעה כי מבחינה נוירולוגית אין נכות כלשהי. ה. מעיון בקביעת הוועדה המבוססת כאמור על בדיקות שונות, לא ברור אם הוועדה בחנה לעומק את ממצאי ד"ר הלוי כמפורט בחוות הדעת. מעיון בחוות הדעת של ד"ר הלוי עולה כי ההפרעה הנוירולוגית הקיימת אצל המערער נובעת מחוסר "תפקוד האונות הפרונטליות", כאשר תזמון הופעת התסמינים מיד לאחר התאונה ומנגנון החבלה מעידים בצורה ברורה על כך שהנזק הפרונטלי והפרעת ההליכה היציבה נגרמו על ידי הפגיעה בתאונת הדרכים. ד"ר הלוי ציין בחוות דעתו כי העדר ממצא חבלתי בהדמיה אינו שולל את הפגיעה, אלא מעיד על כך שהנזק שנגרם לאונות הפרונטליות אינו נרחב. על בסיס אותם ממצאים, קבע ד"ר הלוי כי המערער נפגע באונות המוח הפרונטלית וכי הוא סובל מהפרעת הליכה ויציבה אורגנית האופיינית לפגיעה נוירולוגית פרונטלית. ו. מעיון בפרוטוקול לא ברור מדוע בחרה הוועדה שלא לקבל את מסקנותיו של ד"ר הלוי. הלכה פסוקה היא כי שעה שמונחת בפני הוועדה חוות דעת רפואית, מחובתה של הוועדה להתייחס לאמור בה וככל שאיננה מסכימה עם תוכן חוות הדעת עליה לנמק זאת. מעיון כאמור בפרוטוקול לא ברור אם הוועדה עשתה כן ומשכך נפלה טעות בהחלטתה. ז. לא זו אף זו, הוועדה במסגרת ממצאיה תיארה כאמור חוסר יציבות של המערער שלא ברור ממה הוא נובע. באשר לתחום האורתופדי, אכן המערער נבדק על ידי אורתופד עוד ביום 15.11.2012, והמומחה קבע כי לא נותרה למערער נכות אורתופדית כלשהי. אומנם המערער נבדק על ידי וועדה רפואית לעניין נכות כללית אשר קבעה לו 10% נכות בגין הגבלה בגין עמוד שדרה צווארי ו- 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני, החל מה- 21.11.2012, אך יש לזכור כי הקביעות הנ"ל הן בתחולה מיום 21.11.2012, כאשר התאונה הנה מיום 2.10.2011. מאחר והוועדה בנכות כללית התכנסה ביום 3.4.2013, בעוד שהמערער נבדק על ידי האורתופד ד"ר קרת ביום 15.11.2012, הרי לא היה מקום לצפות כי ד"ר קרת יתייחס לקביעתה של הוועדה לעניין נכות כללית ושר"מ שלא הייתה בפניו. ככל שהמערער סבור כי חלה החמרה כלשהי במצבו הרפואי האורתופדי, הרי הדרך פתוחה בפניו להגיש בקשה להחמרת מצב בכפוף להוראות הדין. ח. באשר להפעלת תקנה 15, יש לציין כי המערער ציין בפני הוועדה כי רישיונו נשלל (ראו סעיף 20 לפרוטוקול הוועדה מיום 17.10.12). ב"כ המשיב הסכימה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה כדי שתתייחס לשלילת רישיונו של המערער, ככל שימציא אישור המצביע על כך כי רישיונו נשלל בשל התאונה, וכפועל יוצא אין הוא מסוגל לחזור לעבודתו. 6. לסיכום: לאור כל האמור לעיל הנני מורה בזאת על החזרת עניינו של המערער לוועדה כדי שתפעל כדלקמן: א. תעיין בחוות הדעת של ד"ר הלוי מיום 13.10.2012 ותבהיר מדוע אין היא מקבלת את מסקנותיו. ככל שהוועדה תסבור כי למערער אין נכות נוירולוגית, יהיה עליה לפרט את קביעתה באופן מנומק וברור ותבהיר כיצד מתיישבת קביעה זו עם הממצאים אשר לפיהם אין המערער מסוגל לעמוד וללכת, אפילו כששני רופאים נמצאים לידו. ב. תבחן את טענת המערער אשר ציין בפניה כי רישיון הנהיגה על רכב כבד נשלל בעקבות התאונה, ומשכך אין הוא מסוגל לחזור לעבודתו כנהג והאם יש בכך כדי להצדיק את הפעלת תקנה 15. 7. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 8. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.עררועדה רפואיתערעורועדה רפואית (ערעור)אחוזי נכותנכותרפואה