הודעה לצד שלישי נגד חברת ביטוח בתאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודעה לצד שלישי נגד חברת ביטוח בתאונת עבודה: .1 בתיק זה, הוגשה תביעת עובד נגד מעבידו, אבידן פלסטיקה בע"מ (להלן "המעביד"), בגין תאונת עבודה. המעביד שלח הודעה לצד שלישי -חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מעבידים (להלן ההודעה לצדג'). השאלות לדיון ולהכרעה בפסק-דין זה מתייחסות אך ורק להודעה. במהלך הדיונים המוקדמים הושג הסדר פשרה, לפיו שילמה חברת הביטוח לעובד (להלן "התובע") סכום של 000, 350שקלים לסילוק תביעתו. המעביד וחברת הביטוח הסכימו לכך, שמערכת היחסים ביניהם תידון לאחר השגת ההסדר הנ"ל, כשאחריות המעביד כלפי התובע והסכום ששולם לפי ההסדר, אינם שנויים במחלוקת. .2ההודעה לצד ג' נשלחה על-ידי המעביד ל"עממית חברה לביטוח בע"מ". במהלך הדיונים בתיק זה, הוברר והוסכם בין הצדדים, כי "אבידן פלסטיקה בע"מ" שינתה את שמה ל-"שחר פלסט בע"מ" וכי חברת הביטוח שהוציאה את הפוליסה היא "ווסטצ'סטר פייר אינשורנס קומפני" ולא "עממית חברה לביטוח בע"מ". לאור הנ"ל, בכל מקום בפסק-דין זה בו נזכרת חברת הביטוח, ההתייחסות היא ל"ווסטצ'סטר פייר אינשורנס קומפני" ובכל מקום בו נזכר המעביד, ההתייחסות היא ל"שחר פסלט בע"מ". .3חברת הביטוח הוציאה פוליסת ביטוח חבות מעבידים, שהוצגה כצד ג/.2 טוענת המבטחת, כי המעביד הפר את התנאות הפוליסה, בכך שלא שלח לחברת הביטוח הודעה כלשהי על אירוע התאונה, וכי לחברת הביטוח נודע על התאונה רק כאשר קיבלה את ההודעה לצד ג, כ- 4שנים לאחר התאונה (צד ג/ 1). לטענתה, חייב המבוטח לפי סעיף 4להתנאות הפוליסה, להודיע לחברת הביטוח על כל מאורע היכול לגרור תביעה. לפי סעיף 2להתנאות, צריכה ההודעה להיעשות בכתב. אי מסירת הודעה כאמור, מהווה הפרת תנאי יסודי של הסכם הביטוח, באשר סעיף 9להתנאות קובע, שמילוי כל תנאי הפוליסה על-ידי המבוטח מהווה תנאי קודם לכל אחריות של חברת הביטוח. לפיכך, פטורה חברת הביטוח, לטענתה, מחבות כלפי המעביד על-פי הפוליסה. .4לעומת הטענות הנ"ל טוען המעביד, כי מסר הודעה בעל פה ביום התאונה לסוכן הביטוח שטיפל בכל הקשור בעריכת הביטוח, (להלן "ההודעה") וכי יש לראות בהודעה זו הודעה מספקת שנמסרה לחברת הביטוח, וכי על כל פנים, סעיף 9להתנאות שבפוליסה מהווה תניה גורפת ומשום כך חסרת תוקף, וכי גם אם היתה הפרה, אין זו הפרה יסודית המשחררת את חברת הביטוח מחבותה. .5מפאת חשיבות לשון ההתנאות, הן תצוטטנה במלואן: סעי 4להתנאות קובע: "במקרה של מאורע כלשהו היכול לגרור תביעה לפי פוליסה זו יודיע המבוטח על כך לחברה או לבא-כוחה פרטים מלאים בהקדם האפשרי. כל מכתב, דרישה, תביעה, הזמנה ומסמך משפטי יועברו לחברה או לבאכוחה או תמסר הודעה עליהם מיד עם קבלתם. כן תינתן הודעה בכתב לחברה או לבא-כוחה מיד כשיוודע למבוטח כי עיכובים משפטיים כלשהם, חקירה משפטית או חקירת סיבות מוות עומדים להתקיים בקשר עם כל מאורע כזה כנאמר לעיל." (הדגשות שלי, ט' ש' ב'). סעיף 2להתנאות קובע: "כל הודעה או ידיעה שיש לתיתה או למסרה לפי פוליסה זו לחברה תימסר או תישלח בכתב לחברה לפי כתובתה (הרשומה בכותרת של פוליסה זאת) וכן כל הודעה או ידיעה שיש לתיתה או למסרה לפי פוליסה זו למבוטח, תימסר או תישלח בכתב למבוטח לפי כתובתו האחרונה הידועה לחברה." (הדגשות שלי, ט' ש' כ'). סעיף 9להתנאות קובע: "השמירה והמילוי של התנאים, ההתנאות והתוספות של פוליסה זו, עד כמה שהם מתייחסים לכל פעולה שהמבוטח חייב לעשותה ולכל פעולה שהמבוטח חייב להמנע מעשותה ואמיתות ההודעות והתשובות בהצעה יהיו תנאים קודמים לכל אחריות של החברה לעשות תשלום כלשהו לפי פוליסה זו." .6השאלות המתעוררות בהקשר למסירת ההודעה הן שאלות מעורבות של עובדות וחוק. .7בכל הקשור לקביעת העובדות, נותנת אני את מלוא האמון בעדות מר קומר ישראל, מנהל החברה, שהיא המעביד. התרשמותי ממנו חיובית ביותר. הוא דיבר לתומו ומסר את מלוא הפרטים עליהם נשאל. לא אחת השיב בכנות, תשובה שלא עלתה בקנה אחד עם האינטרסים שלו במשפט זה. אני מאמצת את עדותו כנכונה. לא זו בלבד שהיא לא נסתרה כלל, אלא היא נתמכת על-ידי החומר האחר שהוגש, ואפילו על-ידי עדות הגב' גוטליב, מטעם חברה הביטוח. ערה אני לכך, כי כאשר שאלה זו או אחרת מוכחת על-ידי עדות התובע בלבד, על בית-המשפט להזהיר עצמו ולנמק מדוע הסתפק הוא בעדות כזו, שהיא עדות יחידה של בעל דין (סעיף 54לפקודת הראיות). במקרה זה, מאמצת אני ללא הסוס את עדות מר קומר ישראל, על-פי התרשמותי ממנו במהלך עדותו. העובדה, שהסוכן לא הובא להעיד מטעמו של המעביד, איננה מטילה דופי בעדות מר קומר. אם אכן נכונים דברי מר קומר והוא מסר הודעה לסוכן, כפי שאכן קבעתי, ספק אם היה מקבל תמיכה לדברים אלה מפי הסוכן, מאחר וברור שחברת הביטוח לא קיבלה את ההודעה דהיינו, הסוכן לא העבירה לה וגם לא הינחה את המעביד להגיש הודעה בכתב לחברה עצמה ולא העמיד את הסוכן על-כך שהודעה בעל-פה אינה מספקת ושהודעה לסוכן אינה מספקת, באשר הסוכן איננו סוכנה של חברת הביטוח. לפיכך, תמיכה מצד הסוכן בגירסת המעביד בקשר להודעה, היתה עלולה להטיל על הסוכן אחריות אישית ישירה כלפי המעביד; ואכן, מעדותו של מר קומר למדים אנו, שכאשר העביר אל הסוכן את התביעה ואת מסמכי בית-המשפט, התכחש השותף מילוא לקבלת הודעה קודמת על ארוע התאונה. כאן מן הראוי לציין, שההודעה, לפי דבי מר קומר, נמסרה למר ארטוינסקי שטיפל בעצמו, באופן אישי, בכל ענייני הביטוח של המעביד, ולא למר מילוא. .8מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה. כאמור, קבעתי, כי ההודעה נמסרה בעל-פה ביום התאונה. אין ספק שמועד מסירת ההודעה ממלא אחר התנאי של "בהקדם האפשרי" שבסעיף 4להתנאות. באשר לשאלה אם די בהודעה בעל-פה, אין לי אלא להתייחס לפסק-דינו של כבוד השופט כהן, כתארו דאז, ב-ע"א 391/77דדש נ' אריה חב' לביטוח [1]. באותו מקרה, כבמקרה שלנו, נמסרה ההודעה בעל-פה וההתנאות 2ו- 4בפוליסה - לענין חובת מסירת הודעה בכתב - היו זהות להתנאות בענייננו. שם נקבע בעמ' 654, ליד האותיות ב' ו-ג' כדלקמן: "אשר לדרישה שההודעה תהיה בכתב, גם בענין זה נוסח הפוליסה איננו חד-משמעי. בחלקו הראשון של סעיף 4של ההתנאות לא נאמר שההודעה צריכה להמסר בכתב, אלא כתוב באופן סתמי "יודיע המבוטח על כך לחברה או לבא-כוחה". גם בנספח שצוטט לעיל "הדגשת התנאות 4", לא נאמר דבר על כך שההודעה צריכה להיות בכתב, אלא רק שעל המבוטח "להודיע מיד לחברה על כל מקרה של תאונה". דווקא העובדה שבמקומות אחרים בפוליסה צויין במפורש שההודעה צריכה להיות בכתב (כגון בסיפא של סעיף 4של ההתנאות) נותנת מקום לפירוש, שכאשר מדובר על הודעה סתם מספיקה גם הודעה בעל-פה". בכל הכבוד, מצטרפת אני לדברים אלה ובעקבותיהם קובעת אני, כי גם בעניננו מספיקה ההודעה בעל-פה. .9אילו סברתי שהודעה בעל-פה איננה מספקת וחייבת להימסר הודעה בכתב, היתה נשאלת השאלה האם ההתנאה בדבר חובת מסירת הודעה בכתב, מהווה תנאי יסודי, אשר הפרתו על-ידי המעביד, המבוטח, משחררת את חברת הביטוח מחבותה? תשובתי לכך שלילית מהטעמים הבאים: א. סעיף 9להתנאות, הקובע שמילוי כל התנאים והתוספות הוא תנאי קודם לכל אחריות של החברה, מהווה תניה גורפת. לפי סעיף 6לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970[6], (להלן חוק החוזים (תרופות)), "... תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף, אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה". ב-ע"א 185/75, 353, 484אוחיון נ' חיון ואח’, בע' 827ליד האותיות ד' ו-ה' [2], קובע השופט ח' כהן לגבי חובת מתן הודעה מידית: "כלשעצמי, מסופקני אם תניה גורפת העושה כל מחדלי המבוטח, יהיו פעוטים ושוליים אשר יהיו, להפרות יסודיות הגוררות ביטול הפוליסה, היה בה אמנם כדי "להבהיר למבוטח, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים", שאי מתן הודעה במועדה הוא שיביא לביטול הפוליסה. כיום, לפי הוראות סעיף 6לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אין לתניה גורפת אשר כזאת תוקף, "אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה" ובפוליסת ביטוח המוכתבת למבוטח על ידי המבטחים, אינה נודעת לכאורה שום סבירות לתניה גורפת אשר כזאת". במקרה הנ"ל הודגשה מידיות ההודעה הצריכה להימסר. בענייננו, נמסרה הודעה מידית בעל-פה לסוכן, ואם הוא סוכנה של חב' הביטוח ואם החובה למסור הודעה בכתב ולאבעל-פה אינה בעלת חשיבות כמידת חשיבותה של מידיות ההודעה, הרי שהמבוטח יצא ידי חובתו, אם מסר מיד, לסוכן של חברת הביטוח, הודעה בעל-פה (על כך, להלן). ב. בשאלה, האם ללא התייחסות לסעיף 9להתנאות שבפוליסה, מהווה חובת מסירת הודעה בכתב הפרה יסודית, מטפלת הרישא של סעיף 6לחוק החוזים (תרופות) [6], אשר מגדיר "הפרה יסודית" כ"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה." אני סבורה, כי במקרה דנן אין להניח שמבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש שבמקום הודעה בכתב, תימסר לו מיד הודעה בעל-פה. המידיות היא החשבוה ולאו דווקא היות ההודעה בכתב. קבלת הודעה בעל-פה, ביום ארוע התאונה, מונעת מחברת הביטוח את הנזק שיכול להיגרם לה מפאת איחור במסירת הודעה, כפי שהסבירה נציגת חברת הביטוח בעדותה, באשר בגלל האיחור, לא ניתן לערוך חקירות מידיות, להתחקות ולעקוב אחר הנפגע, לנסות ליישב את התביעה בדרך של פשרה לפני משפט. כל זה תלוי במידיות מסירת ההודעה. אבל, אם נתקיים תנאי המידיות, או בלשון הפוליסה "בהקדם האפשרי", אין נפקא מינא אם ההודעה המידית נעשית בעלפה או בכתב, באשר בשני המקרים יכולה חברת הביטוח להתחיל לפעול מיד. לפיכך, לא הייתי רואה את ההפרה של דרישת הודעה בכתב כהפרה יסודית, אילו סברתי שהפוליסה דורשת הודעה בכתב. (ואינני סבורה כך, כמבואר לעיל). .10הודעה לסוכן - האם יש לראות בה הודעה לחברת הביטוח? א. כאמור, קבעתי כי נמסרה הודעה בעל-פה לסוכן ביום התאונה. המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלה: סוכנו של מי היה הסוכן; האם של חברת הביטוח, או של המעביד, המבוטח. שאלה זו נדונה לא אחת בערכאות והעולה מהפסיקה הוא, שיש לבדוק כל מקרה לפי עובדותיו, באשר סוכן יכול להיות סוכן של חברת ביטוח או סוכן של המבוטח, או סוכן של שניהם גם יחד, באופן שלצורך אותו ביטוח עצמו, יכול הוא, בעניינים מסויימים, לשמש כסוכנה של חברת הביטוח, ובעניינים אחרים, בהקשר לאותו ביטוח עצמו, יכול הוא לשמש כסוכנו של המבוטח. ב. חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981[7], פתר במידה מסוימת שאלה סבוכה זו, בקבעו בסעיף 35כי "לענין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח, נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח, או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשליחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב, כי יש לשלוח הודעות למען אחר". חוק הביטוח אינו חל בענייננו, באשר הוא נכנס לתוקף לאחר אירוע המקרה הנדון, ולפיכך, חוזרים אנו לבדיקת עובדות המקרה, מבלי שעומדת למבוטח ההנחה שבסעיף החוק הנ"ל. ג. ב-ת"א (ת"א) 5488/66 וויסמן ואח’, נ' אריה חב' לביטוח בע' 72[3], קובע כבוד השופט אשר, שהביטוי "סוכן ביטוח" משמש לציון מספר עיסוקים שונים. קיים "סוכן ביטוח", המייצג חברת ביטוח מסויימת באזור מסויים והוא מוסמך לאשר בשמה בקשות ולחתום על תעודת ביטוח, ואף על פוליסות. סוכן זה נקרא ,insurance agentוהוא נחשב כשליחה של חברת הביטוח, בכל העניינים בהם הוסמך על-ידה לפעול. סג אחר של "סוכן ביטוח" - "insurance brokre" - עסקו הוא קבלת הצעות ביטוח מהקהל, והעברתן לחברות הביטוח המעוניינות. סוכן כזה רואה במבוטח את לקוחו ומייצג אותו בפני חברה הביטוח בכל העניינים הקשורים להשגת הפוליסה. בתפקידו זה, ובמסגרת פעולתו זו הוא נחשב כשליחו של המבוטח. (ישנם סוגים נוספים של סוכני ביטוח, שאינם מקובלים בארץ כגון: סוכנים של ללוידס באנגליה, או סוכנים העוסקים רק בגבית פרמיות ועושים זאת על חשבונם ואחריותם delict agents). כל סוכן, ללא קשר עם הסוג אליו הוא משתייך, יכול להיות שלוחו של צד זה או אחר, ויתכן גם שיהיה שלוחם של שני הצדדים. הדבר תלוי בפעולה אותה הוא מבצע ולכן השאלה אותה יש לשאול היא: שלוחו של מי היה הסוכן שעה שביצע את הפעולה המסויימת, ורק ניתוח כל נסיבות הענין יתן תשובה לשאלה זו. ד. ב-ת"א (ב"ש) ציון, חברה לביטוח נ' בוחניק בע' 210, 209[4] נאמר על-ידי כב' השופט גלסנר, שסוכן ביטוח, יכול שיהיה שלוחו של צד זה או אחר ויתכן גם שיהיה שלוחם של שני הצדדים. הדבר תלוי בפעולה אותה הוא מבצע. "חובתו של סוכן הביטוח בשלב המו"מ. להבהיר למבוטח מה הן חובותיו ולהסביר לו את דרישות החברה ולכן בענין זה הוא נחשב שלוח החברה ומעשיו מחייבים את החברה". ה. ב-ת"א (ת"א) 479/76עטיה נ' בכור, בעמ' 283, ליד האות ז' [5], קובעת כב' השופטת ולנשטיין, שלצורך מסירת הודעה ללקוח, על הכנסת שינויים שהחברה הכניסה בפוליסה לעומת ההצעה, סוכן הביטוח היה מורשה של החברה. ו. ניתוח העובדות בענייננו מוליכני למסקנה, שלצורך קבלת הודעה על תאונה, היה סוכן הביטוח שלוחה של חברת הביטוח, וזאת מהטעמים הבאים: הפרמיה שולמה על-ידי המבוטח במלואה, מראש, לידי סוכן הביטוח ובעקבות זאת קיבל המעביד מחברת הביטוח את הפוליסה. במקרה קודם, בשנת 1977, כאשר בעקבות פריצה נגנבו כלי העבודה של המעביד, פנה המעביד לאותו סוכן, שטיפל גם אז בביטוח ודרש פיצוי לפי הפוליסה והסוכן טען שהפוליסה אינה מכסה את האירוע. הסוכן לא הבהיר אז למעביד-המבוטח, שבעצם הוא מיצג אותו ונחשב לשלוחו, ועלכן דין ודברים לו עם חברת הביטוח המסרבת לכסות את המקרה. תחת זאת, דחה הוא את תביעת המעביד-המבוטח, דבר הנוגד את האינטרס של המבוטח. המבוטח ראה בכך סוף פסוק ולא פנה ישירות לחברת הביטוח. כך קרה גם באירוע שארע לאחר האירוע נשוא תיק זה. גם אז פנה המבוטח לסוכן וגם אז נענה בשלילה ובסופו של דבר פוצה באחור רב ובאופן מאד חלקי, כשהסוכן מטפל בכל הנושא, ונחזה להיות בא-כוחה של חברת הביטוח (עמ' 14). המעביד ראה בסוכן את בא-כוחה של החברה (מר קומר בעמ' 13) "אני ראיתי בסוכן את בא-כוחה של החברה". "אני פניתי לסוכן והודעתי לו, משום שלא היה לי שום קשר לחברת הביטוח. היות ולא ידעתי מה הנוהל, פניתי לסוכן כדי לקבל הנחיות ולפעול על-פי אותן הנחיות". גם את מסמכי התביעה העביר המעביד לסוכן שהעבירם לחברת הביטוח. 4) נציגת חברת הביטוח, הגברת גוטליב, אומרת בעמוד 10: "אצלי מופיע השם "ראם" כסוכן שתיווך ביננו לבין המבוטח... או הסוכן או החברה מקבלים את ההודעות על תאונות שארעו. מקובל שגם הסוכן מקבל את ההודעה, אבל במקרה זה הוא אמר, שלא קיבל." (הדגשות שלי - ט' ש' כ'). העדה לא אמרה, כי במקרה זה הוא לא היה סוכן של החברה, או שלא היה מוסמך לקבל את ההודעה, אלא אמרה ש"הסוכן" אמר שלא קיבל הודעה. בכך אישרה למעשה, שהסוכן מוסמך לקבל הודעה ומאחר וקבעתי לעיל שדבריו שלא קיבל הודעה אינם נכונים, והודעה אכן נמסרה, הרי שהסוכן קיבל את ההודעה בשם וכשלוחה של חברת הביטוח. (במאמר מוסגר אעיר, כי העדות בקשר לכך שהסוכן אמר שלא קיבל את ההודעה היא עדות שמיעה מפי השמועה; שמענו מפי גברת גוטליב ממשרדה התל אביבי של החברה, כי הדברים הנ"ל ידועים לה מתוך הערה רשומה בתיק, לפיה פקידה במשרד חברת הביטוח בחיפה, דיברה עם הסוכן והוא מסר לאותה פקידה שהמבוטח לא מסר הודעה. עדות כזו, גם אם נשמעה ללא התנגדות הצד שכנגד להשמעתה, אין לה בעיני משקל כלשהו, מה עוד שאימצתי את עדותו הכנה והאמינה של מר קומר). ז. המעביד-המבוטח האמין בתום לב בהיות הסוכן שלוחה של החברה, באשר הוא לא הכיר את החברה, לא היה לו כל קשר עמה, הסוכן ייצג אותה כלפיו לפחות בכל הקשור בסילוק תביעות עקב ארועים נשוא הביטוח, כאמור לעיל. ח. לאור הנ"ל, אין חשיבות לשאלה אם לצורך עריכת הביטוח היה הסוכן סוכנו של המבוטח, כשהוזמן על-ידי המבוטח "לבנות" לו פוליסת ביטוח, מאחר וענייננו בשלב של טיפול לאחר שארע מאורע המכוסה על-ידי הפוליסה. אשר על כן, מחליטה אני, כי במקרה דנן, ניתנה על-ידי המעביד המובטח הודעה כדין לחברת הביטוח, בנותנו לסוכן, שהיה סוכנה של החברה - הודעה בעל-פה, ביום אירוע התאונה. .11אני קובעת על כן, כי חברת הביטוח (הנתבעת בהודעת צד ג'), ששילמה לתובע בתביעה העיקרית, את סכום הפשרה, ותובעת החזרתו לה עלידי המעביד-המבוטח, אינה זכאית לקבל בחזרה מהמבוטח, את אשר שילמה לתובע. אני מחייבת את חברת הביטוח לשלם למבוטח-המעביד בגין ההתדיינות ביחסים שביניהם, הוצאות שכר טרחת עורך-דין ומע"מ, בסך כולל של 000, 25שקל. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, החל מהיום ועד התשלום בפועל.תאונת עבודהחברת ביטוחפוליסההודעה לצד שלישי