פיצויים על איחור במסירת דירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על איחור במסירת דירה: חלקי 1. התובעים ב-ת.א. 96/8183, יעקב ושמחה אפריאט, יכונו להלן בשמותיהם יעקב אפריאט ושמחה אפריאט, הם הם הנתבעים ב-ת.א. 97/3052 שבו התובעת היא גב' רלי ולד וכך תכונה בהמשך, ואילו הנתבע 2 ב-ת.א. 96/8183 יכונה להלן "עו"ד ולד". 2. גב' רלי ולד הינה בתו של עו"ד ולד, אשר פעל בכל הקשור לתביעתה של משפחת אפריאט, כמיופה כוח של בתו. 3. גב' רלי ולד הגישה תביעה ב-ת.א. 97/3052 ובה עתרה לביהמ"ש לחייב את משפחת אפיראט לשלם לה את יתרת מחיר הדירה ובצירוף פיצויים מוסכמים מראש. 4. משפחת אפריאט הגישה את תביעתה ב-ת.א. 96/8183 ובה עתרה לביהמ"ש לחייב את רלי ולד ואת עו"ד ולד בתשלום כל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהאיחור במסירת החזקה בדירה, תשלום פיצויים מוסכמים מראש עקב הפרת ההסכם (לטענתם ע"י גב' רלי ולד), עוגמת נפש וכן עתרו למתן פסק-דין הצהרתי לפיו יצהיר ביהמ"ש כי עו"ד ולד ייצג את משפחת אפריאט בעת ביצוע העיסקה לרכישת הבית. 5. העובדות הצריכות לענייננו: א. ביום 1.12.94 נערך ונחתם בין משפחת אפריאט מצד אחד ובין גב' ולד מצד שני, זכרון-דברים. זכרון הדברים נחתם ע"י עו"ד ולד בשם גב' רלי ולד (נספח א' ל-ת/1) וכלל את התנאים הדרושים והמוסכמים לרכישת הבית הקיים על חלקה 72 בגוש 10172 (להלן: "זכרון הדברים"). ב. ביום 30.1.95 נערך ונחתם בין משפחת אפריאט ובין גב' רלי ולד הסכם (נספח ב' ל-ת/1) (להלן: "ההסכם הראשון"). ג. הסכם נוסף נחתם בין הצדדים ביום 13.7.95 (להלן: "ההסכם השני"). סמוך לחתימה על ההסכם הראשון מסר עו"ד ולד למשפחת אפריאט מסמך חתום על ידו, לפיו מועד הכניסה לדירה הינו 1.6.95, וכל איחור במסירתה יחייב את גב' ולד לשלם למשפחת אפריאט סך 25$ בעבור כל יום איחור במסירת הנכס. כמו כן, חתם עו"ד ולד על מסמך הנושא תאריך 30.1.95, לפיו הודיע להם כי כל הכספים שישולמו יופקדו בחשבון נאמנות בבנק דיסקונט סניף בן-נון בתל-אביב. כן התחייב עו"ד ולד לרשום הערת-אזהרה לזכותם מיד עם תפיסת החזקה בדירה, וכמו כן התחייב לרשום הסכם שיתוף. ד. אין מחלוקת בין הצדדים כי משפחת אפריאט תפסה חזקה בדירה ביום 1.9.95. ה. אין חולקין, כי עד היום לא שולם מס-שבח במקרקעין עבור העיסקה, על אף שהעסקה דווחה לשלטונות מס השבח, אך לא במועד. ו. אין גם מחלוקת בדבר רישום הערת אזהרה, אשר נרשמה באיחור ולא מיד עם מסירת החזקה בדירה. ז. אין גם חולקין, כי משפחת אפריאט עדיין לא שילמה את מלוא הסכום המגיע ממנה, ועפ"י נספח א' ל-נ/1, ואשר נכתב בכתב ידו של יעקב אפריאט, יתרת חובה של משפחת אפריאט - לאחר ניכוי הסכום המוסכם בדבר אי מסירת החזקה בדירה במועד ובגין האיחור במסירתה (סך 2,250$) - נשארה יתרה לתשלום בסך השווה ל25,974.-$. 6. טענות משפחת אפריאט: התובעים טוענים, כי הנתבעים, גב' רלי ולד ועו"ד ולד, הפרו את ההסכם הפרה יסודית המתבטאת במעשים ו/או במחדלים הבאים: א. עדיין לא נרשם הסכם השיתוף. ב. לא שולמו עדיין מס-שבח ומס-רכוש. ג. עו"ד ולד לא החזיק את הכספים ששולמו לו על-חשבון מחיר הקוטג' בחשבון נאמנות, כפי שהתחייב. ד. הנתבעים לא מסרו במועד את הקוטג' לתובעים. ה. לא נמסרה לידם אחריות הקבלן. ו. לא בוצעו תיקוני הליקויים בבניין. ז. לא נרשמה הערת-אזהרה במועד, וע"י כך לא יכלו לגרור את המשכנתא הקיימת על דירתם הישנה שבראשל"צ, דבר שגרם לכך שעו"ד ולד ייתן לבנק הממשכן ערבות בנקאית אשר נפדתה בחלקה בסך 22,528.50 ש"ח, וזאת ביום 3.5.96. ח. עו"ד ולד יצג אותם (את משפחת אפריאט) כעו"ד, וזאת בהסתמך על זכרון-הדברים שנחתם בין הצדדים, והם אף עתרו לפסק-דין הצהרתי המצהיר כי עו"ד ולד יצג אותם. ט. כתוצאה מהפרות ההסכם ע"י גב' ולד, נגרמו למשפחת אפריאט נזקים שפורטו בכתב התביעה, וההפרות גרמו, בין היתר, לכך שבני משפחת אפריאט ישנו את תוכניותיהם שהיו להשכיר את הקוטג' בבנימינה ולהמשיך ולהתגורר בראשל"צ עוד ארבע שנים עד שבתם תסיים את לימודיה התיכוניים, ובמקום זאת הם עברו בבהילות לבנימינה כדי לא לאבד את הדירה שלא נמסרה להם וכדי לא לאבד את כספם שלא הופקד בנאמנות בבנק. 7. טענות הנתבעים: הנתבעים טוענים, כי משפחת אפריאט היא אשר הפרה את ההסכם הפרה בוטה שהתבטאה במעשים ו/או במחדלים הבאים: א. התובעים לא שילמו את מלוא סכום הקוטג' ונשארו חייבים לגב' ולד סך השווה ל25,974-$, אותו היו חייבים לשלם עד ליום מסירת החזקה בדירה ולא יאוחר מיום 1.6.95. ב. עו"ד ולד לא יצג את משפחת אפריאט, אלא לעניין רישום הזכויות בקוטג' על שמם ולעניין רישום הבית המשותף. ג. משפחת אפריאט לא שילמה את הסך של 22,528.- ש"ח ששולם מהערבות הבנקאית שהופקדה ע"י עו"ד ולד, סכום ששולם עבור המשכנתא שרבצה על דירת משפחת אפריאט בראשל"צ. ד. הנתבעים עשו זאת, דהיינו - מסרו את החזקה בדירה ושילמו את המשכנתא, רק לאור תחנוניהם של משפחת אפריאט. 8. דיון - השאלה הראשונה שאדון בה היא - האם עו"ד ולד אכן יצג את משפחת אפריאט, לכל עניין הקשור לרכישת הדירה כטענת משפחת אפריאט, או שהוא יצגם לצורך רישום הזכויות בדירה כטענת עו"ד ולד?? עיון במסמכים ובעדות הצדדים תומך דווקא בטענתו של עו"ד ולד, ואכן ייצוגו של עו"ד ולד לא היה בכל הקשור לרכישת הדירה. נימוקים לקביעתי זו הם: א. משפחת אפריאט מסתמכת בטענתה על זכרון-הדברים אשר קבע בסעיף 5 כי: "הקונה (שהינה משפחת אפריאט - ס.מ.) ישלם שכ"ט עו"ד ובתנאי שסך מס-הרכישה ושכר הטירחה לא יעלו על 4,000$ (ארבעת-אלפים)" מהוראות סעיף זה הסיקה משפחת אפריאט כי עו"ד ולד ייצג אותה בכל הקשור לרכישת הדירה, לרבות רישומה. מיותר לציין, כי הסכום של 4,000$ אינו מכסה אפילו חלק ממס-הרכישה החל על העיסקה, ולאור הוראת סעיף זה לא יקבל עו"ד ולד כל שכר-טרחה, גם אם הוא ייצג את משפחת אפריאט ברישום הדירה בלבד. ב. לעומת סעיף זה, בזכרון-הדברים שנחתם ביום 1.12.94 חתמו הצדדים על שני הסכמים, האחד ביום 30.1.95 והשני ביום 13.7.95, ובשניהם מופיע סעיף מפורש המתייחס לעניין ייצוג משפחת אפריאט, שהינו סעיף 8 הקובע: "הקונה (משפחת אפריאט - ס.מ.) מאשר שעוה"ד אינו מייצג אותה לצורך הסכם זה (למעט הטיפול ברישום הזכויות לפי סעיף 7 לעיל)" אין ספק, כי קביעה מפורשת זו, שנחתמה מאוחר יותר מהחתימה על זכרון-דברים, מחייבת את משפחת אפריאט ומגלה את רצונם של שני הצדדים, מה גם שלשונו של סעיף 8 הנ"ל ברורה והחלטית. ג. טענתו של מר יעקב אפריאט, כי לא קרא כלל את שני ההסכמים בהם מופיע סעיף 8, אינה מקובלת עליי, ואני דוחה אותה מכל וכל, וזאת מהטעמים הבאים: (1) משפחת אפריאט תבעה את הנתבעים לתשלום שווי של 30,000$, שהינו סכום הפיצויים המוסכמים בין הצדדים ואשר מופיע בשני ההסכמים ואינו מופיע בזכרון הדברים. באם הם זכאים לטענתם לקבל את הפיצויים המוסכמים מראש, המופיעים בסעיף 9 בשני ההסכמים, האם יעלה על הדעת כי סעיף 8 לא יחייבם?? (2) אין זה המקרה שבו תשמע טענת החותם כי הוא חותם על המסמך בלי דעת, עפ"י עצת פרקליטו ותוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור לאמון בה, או תוך נכונות לחתום על כל מסמך על פי שיקוליו של הפרקליט (ראה ע"א 79/413, אדלר נ' מנצור ואח', פד"י ל"ד(4) 25, 38). משפחת אפריאט ידעה במה מדובר, וכמו כן היתה מודעת לעובדה שעו"ד ולד מייצג את בתו בעלת הנכס, ומשום כך סביר להניח שלא כל מילה שנאמרה ע"י עו"ד ולד התקבלה ע"י משפחת אפריאט רק משום שהוא מייצגם. (3) אין מדובר באדם תמים שאינו יודע מהותם של מסמכים עליהם הוא חותם, ואין לקבל את טענתו שהוא חתם על המסמך מבלי לקוראו. (4) לפני החתימה על ההסכמים חתמה משפחת אפריאט על הסכם למכירת דירתה שבראשל"צ (ראה נ/1) והיתה מיוצגת ע"י עו"ד, ולכן סביר להניח שכאשר באו לחתום על הסכם לרכישת הדירה שבמחלוקת ידעו היטב מה פירוש הייצוג ע"י עו"ד. (5) העובדה שביום חתימת ההסכם הראשון קיבלו מעו"ד ולד את נספח ד' שצורף לתצהיר מר אפריאט (ת/1) - שהינו אישור שאין הם חייבים בתשלום שכ"ט כלשהו בגין רכישת הבית הנ"ל - מאששת את טענתו של עו"ד ולד שהוא לא ייצג את משפחת אפריאט בכל הקשור לרכישת הבית הנ"ל. מכלל הטעמים הנ"ל, הגעתי למסקנה שעו"ד ולד לא ייצג את משפחת אפריאט בכל הקשור לרכישת הבית, והוא התחייב בפניהם לרשום את הבית על שמם וכן לרשום את הסכם השיתוף. 9. השאלה השנייה - האם הצדדים או מי מהם הפר את ההסכם הפרה יסודית המזכה את הצד השני בפיצויים מוסכמים וקבועים מראש בסך השווה ל30,000-$?? כדי לבדוק שאלה זו, ובמיוחד איזו הפרה ראו אותם הצדדים כהפרה יסודית, יש לחזור להסכמים עליהם חתמו הצדדים כדי להוציא מהם מה היתה כוונת הצדדים עת חתמו על אותם הסכמים. א. עיון בהסכמים מגלה, כי הצדדים לא ראו את אי מסירת החזקה במועד כהפרה יסודית, וזאת לאור העובדה שבגין הפרה כזו נקבע פיצוי נכבד עבור כל יום של איחור במסירת החזקה בדירה. כוונתי למסמך שצורף לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע (נספח ג') ואשר לפיו קבעו הצדדים כי בגין כל יום של איחור במסירה תשלם גב' ולד את הסך השווה ל25-$ (סעיף 1 לנספח ג'). ב. הצדדים גם פעלו בהתאם לכך, בחשבון שנעשה בין הצדדים ואשר נכתב בכתב-ידו של מר יעקב אפריאט. סוכם כי מהסכומים המגיעים לגב' ולד יופחת הסך השווה ל2,250-$, שהינו פיצוי בגין איחור במסירת הדירה מיום 1.6.95 ועד יום 1.9.95 (ראה נספח א' לתצהירו של עו"ד ולד - נ/4). העובדה שמר אפריאט, שערך את החישוב, כתב שיתרת חובו לגב' ולד היה סכום של 25,974$, ללא התייחסות לעניין הפיצויים המוסכמים, תומכת בקביעתי שהצדדים לא ראו באיחור במסירת החזקה בדירה כהפרה יסודית. ג. גם לגבי התחייבותו של עו"ד ולד, להחזיק את הכספים שישולמו לו בקרן נאמנות, לא ראו הצדדים כהפרה יסודית המזכה את משפחת אפריאט - אם לא תקויים התחייבות זו - בפיצויים המוסכמים והמוערכים מראש, וזאת משום שהתחייבות זו לא נכללה בהסכם, על אף שהיא נחתמה באותו יום שבו נחתם ההסכם. יש לשער, כי אם הצדדים היו רואים בהפרת התנייה הנ"ל משום הפרה יסודית, ולאור העובדה שההסכם ופרטיו ובמיוחד הפיצויים הקבועים מראש טריים עדיין בראשם ובזכרונם, היו - לו אכן ראו בה כהפרה יסודית - מתייחסים לכך בהסכם עצמו או בנספח ד'. העובדה שאין התייחסות כזו, לא בהסכם עצמו לא בנספח שקבע את ההתחייבות הנ"ל, מעידה כי לא ראו בהפרת תנייה זו כהפרה יסודית. ד. לעומת זאת, אין כל ספק שאי רישום הבית על-שם משפחת אפריאט, כמו גם אי רישום הסכם השיתוף, מהווה הפרה של ההסכם. אין גם כל ספק שאי תשלום יתרת המחיר ועפ"י ההוראות הברורות של סעיף 3(ה) לזכרון הדברים אשר קובע מפורשות, לאחר שהוא מפרט את התשלומים שישולמו, לאמור: "3(ה) היתרה בסך 25,000$ (עשרים וחמישה אלף) בכניסה       לדירה ולא יאוחר מיום 1.6.95" עפ"י הוראה זו, היתה משפחת אפריאט אמורה וחייבת לשלם את הסכום הנ"ל עד ולא יאוחר מיום 1.6.95, אף אם החזקה לא נמסרה לה באותו תאריך. מסקנתי זו אני מסיק מהעובדה ששני החיובים - זה של גב' ולד (המוכרת) למסור את החזקה בדירה, וזה של משפחת אפריאט (הקונים) - לא היו כרוכים זה בזה, וניתן ללמוד מהסעיף הנ"ל את העובדה שמשפחת אפריאט חייבת היתה לשלם את היתרה עד יום 1.6.95. הגעתי למסקנה זו לאור העובדה שכנראה הצדדים חזו אפשרות שהחזקה לא תימסר במועדה, ושמום כך קבעו פיצוי מוסכם ומוערך מראש בסך 25$ עבור כל יום של איחור במסירת החזקה. לעומת זאת, לא נקבעה כל סנקציה בגין אי תשלום במועד. לא זו אף זו, עפ"י סעיף 23 לחוק המכר, התשכ"ח1968-, חיובי המוכר והקונה הם חיובים מקבילים ויש לקיימם בד-בבד. דהיינו, גם אם נצא מתוך הנחה שהוראת סעיף 3(ה) לזכרון-הדברים אינה מתפרשת כפי שקבעתי לעיל, הרי בא סעיף 23 לחוק המכר וקובע כי יש לקיים את חיובי הצדדים, המוכר והקונה, בד-בבד. יש לקיים את חיוב המוכר במסירת החזקה בדירה בד-בבד עם תשלום יתרת המחיר, כך שלכל המאוחר היה על משפחת אפריאט לשלם את יתרת מחיר הדירה עד ליום 1.9.95, בעת שנמסרה לה החזקה בדירה. השאלה - האם אפשר לראות ביתר החיובים המוטלים על גב' ולד כמוכרת (כמו: תשלום מס-השבח, רישום הדירה ע"ש משפחת אפריאט, תיקון הליקויים בדירה ומסירת תעודת אחריות מהקבלן) משום חיובים שלובים בחיובים המוטלים על משפחת אפריאט לתשלום יתרת המחיר?? סבורני, כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית. בהצטבר כל הנ"ל, אני קובע כי שני הצדדים הפרו את ההסכם ביניהם הפרות יסודיות, ומשום כך לא זכאי אף לא אחד מהצדדים לתשלום הפיצויים הקבועים מראש בסך 30,000$. 10. אין ספק, כי עו"ד ולד, בהעמידו ערבותו הבנקאית לסילוק המשכנתא שרבצה על דירת משפחת אפריאט בראשל"צ עשה זאת לא בגילוי של "רוחב לב ראוי לציון", כפי שנטען בסיכומי ב"כ, אלא נעשתה משום שעד לאותו תאריך לא ניתן היה לגרור את המשכתנא שרבצה על הדירה בראשל"צ לדירה שבבנימינה עקב מצבה הרישומי של הדירה הנמכרת. יחד עם זאת, מסכים אני עם ב"כ עו"ד ולד, כי מהמסמכים שהוחלפו בין הצדדים, עניין גרירת המשכנתא לא עלה בויכוחים שהיו בין הצדדים, ולפחות במסמך אחד - שנכתב ע"י מר אפריאט ואשר היה סמוך למסירת החזקה בדירה (כוונתי לנספח א' לתצהיר - נ/4), בו הועלו ע"י מר אפריאט כל טענותיו כלפי גב' ולד - לא בא זכרה של הטענה בדבר אי יכולת לגרור את המשכנתא. 11. אני דוחה את תביעתה של משפחת אפריאט בכל הקשור לטענתם כי לאור הפרות ההסכם ע"י גב' ולד הם נאלצו לעבור באופן בהול לבנימינה, וזאת בהסתמך על דבריו של מר יעקב אפריאט בעדותו בביהמ"ש: "הבית היה אמור להיות גמור ביום 1.6.95 לפי ההסכם. היינו אמורים לעבור לגור לתוך הבית" אינני מקבל את אותו חלק של עדותו שבא לאחר מכן, בו טען שהם רצו להשכיר את הדירה בבנימינה ולהשאר לגור בראשון-לציון עד לסיום לימודי בתו. באם אכן זו היתה תוכניתה של משפחת אפריאט, ניתן היה - לו פנו לייעוץ משפטי מקצועי - להבטיח את זכויותיהם בדירה ואת כספם שלא ע"י תפיסת החזקה בדירה, אלא בדרך אחרת שפגיעתה בתוכניות משפחת אפריאט ובתם פחותה מהמעבר הבהול לבנימינה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור הסתירה המהותית שבעדותה של עדת תביעה 2, אשר מצד אחד העידה: "נכון שפוטרתי מעבודתי בגלל שעברתי לגור בבנימינה" (עמ' 18 לפרטיכל, ש. 2 ואילך) ואילו מספר שורות לאחר מכן היא העידה: "לא נכון שפוטרתי בגלל שעברתי לגור בבנימינה" (עמ' 18 לפרטיכל, ש. 10 ואילך) 12. מאחר וסכום הפיצויים המוסכמים בגין האיחור במסירת החזקה בדירה נוכה מיתרת החוב המגיעה ממשפחת אפריאט, אני דוחה את תביעתם בראש נזק זה. 13. באשר לסכום הדרוש לתיקון הליקויים, ומאחר והצדדים הגיעו להסכם בדבר גובהו, שהינו סך של 42,000.-, הרי שסכום זה כולל גם את כל הליקויים הקיימים, ובכלל זה הליקויים שבאביזרי הבית, כך שתביעת משפחת אפריאט בסך של 4,550.- ש"ח בגין הליקויים הנ"ל, מנוגד להסכם שבין הצדדים, ואני דוחה את התביעה בראש נזק זה. 14. לאור ההלכה שנקבעה ב-ע"א 95/472, זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, אני קובע כי הגב' ולד זכאית, בתור מוכרת הבית, כי תינתן לה האפשרות לבצע את התיקונים בעצמה, וזכות זו לא מוצתה על ידה ואין גם לקבל את טענת משפחת אפריאט כי לאור הכחשתה של גב' ולד, שהיא חייבת לתקן את הליקויים, אין להתיר לה לבצע את התיקונים משום שזכותה היא לבצע התיקונים וזכות זו לא מוצתה. כמו כן, נראה לי שזהו אחד המקרים שבהם ביהמ"ש יכול לפקח על ביצועו של צו שיינתן, משום שהפיקוח הדרוש אינו פיקוח רצוף וממושך על ביצוע. סבורני, כי לאור ההלכה שלפיה לא בכל מקרה של צורך בפיקוח יירתע ביהמ"ש מליתן צו הדורש פיקוח, וכי כל מקרה ונסיבותיו, נראה לי כי המקרה שבפניי אינו דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח. 15. סיכומו של דבר, אני מחליט כדלקמן: א. תוך 60 יום מהיום, תפקיד משפחת אפריאט (התובעים ב-ת.א. 96/8183) את השווי של 25,974$ (לפי השער היציג של הדולר ביום התשלום). ב. תוך 30 יום לאחר הפקדת הסכום הקבוע בסעיף 15(א) לעיל, תתקן גב' ולד (הנתבעת 1 ב-ת.א. 96/8183) את הליקויים הקיימים בדירה שרכשה משפחת אפריאט מאת הגב' ולד, וזאת תחת פיקוחו של מומחה שימונה ע"י ביהמ"ש. המומחה יבדוק את ביצוע התיקונים ע"י גב' ולד ויגיש לביהמ"ש חוות-דעת בדבר התיקון, וכן ישום את אותו חלק שלא תוקן כלל או שלא תוקן כהלכה, והסכום שייקבע ע"י המומחה ינוכה מהסכום שקבעתי בסעיף 15(א). ג. תוך 30 יום מיום הפקדת הסכום הקבוע בסעיף 15(א), תמציא גב' ולד שוברים לתשלום מס-השבח וכן את מס-הרכוש החל על הממכר עד יום מסירת החזקה בדירה, ואשר ישולמו מהכספים שהופקדו כאמור לעיל. היה ובסכום הנ"ל אין כדי לכסות את חובות מס-השבח ומס-הרכוש, ישולם ההפרש בין הסכום המופקד - לאחר ניכוי הסכומים המגיעים בגין תיקון ליקויי הבנייה לאור חוות-דעת המומחה, ולאחר ניכוי שכרו של המומחה - ובין הסכום המגיע בגין תשלומי המיסים, ע"י גב' ולד. ד. עו"ד ולד ירשום את הבית והסכם השיתוף כפי שהתחייב בהסכמים שנחתמו על-ידו. ה. שכרו של המומחה ישולם בשלב זה מתוך הסכום המופקד. ו. במידה ותישאר יתרה לאחר כל הניכויים, תשולם לגב' ולד. ז. בשלב זה, אינני פוסק הוצאות ושכ"ט למי מהצדדים, ואתייחס לכך בהחלטתי הסופית. ח. מאחר ובכתב התביעה שהוגש, עו"ד ולד לא תבע את הסכום ששולם על ידו בגין המשכנתא, כפי שפורט בסיכומיו, אין בידי לקבל את תביעתו, על אף שסבור אני כי תשלום הסכום הנ"ל מגיע לו. ט. טוב תעשה משפחת אפריאט, וכדי לחסוך בהתדיינות מיותרת, אם גם הסכום של 22,528.50 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 3.5.96 יופקד גם הוא בביהמ"ש ויצורף לסכום שקבעתי בסעיף 15(א). מקרקעיןמסירת דירה / איחור במסירת דירהאיחור במסירת דירהפיצויים