תביעה ליתרת פיצויי פיטורים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ליתרת פיצויי פיטורים: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה גולדשטיין ובן-פורת; תב"ע שם/1274-3) התבררה תובענה של המערערת (להלן המנהלת) נגד המשיבה (להלן - העיריה) בעתירה ליתרת פיצויי פיטורים. בית-הדין האזורי דחה את התביעה, ומכאן ערעורה של המנהלת לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) המנהלת עבדה בשירותה של העיריה, בתפקיד מנהלת מוסד חינוכי "מפתן", ער שנים (מיום 26לאוקטובר 1969עד ליום 1בספטמבר 1979); ב) כל שנות עבודתה בעיריה שולם למנהלת "גמול ניהול"; ג) המנהלת פוטרה מעבודתה וועדה פריטטית קבעה, כי ישולמו לה פיצויי פיטורים בשיעור של %150; ד) העיריה שילמה למנהלת פיצויי פיטורים, אך בחישוב סכום הפיצויים לא הובא בחשבון "גמול הניהול"; ה) הצדדים התייחסו להסכם קיבוצי מיוחד מיום 22בפברואר 1979(להלן ההסכם הקיבוצי) אך נאמר בו, שבכפוף לסייגים שפורטו - הסכמים קיבוציים קודמים ממשיכים להיות בתוקף. לידיעת בית-הדין לא הובאו הסכמים כאלה; ו) בהסכם הקיבוצי כלולה טבלת שכר הבנויה לפי מעמדו של עובד ההוראה (מורה ד"ר; מורה מ.א.; מורה ב.א.; מורה בכיר; מורה מוסמך) ולפי שנות הוותק; ז) אין בהסכם הקיבוצי תעריף שכר מיוחד למפקחים ולמנהלים, אך מההסכם עולה, כי למפקחים משתלם "גמול פיקוח" ולמנהלים משתלם "גמול ניהול", עת "גמול הניהול" הוא "באחוזים מהשכר המשולב של המורה המוסמך בשיא הוותק, בהתאם לטבלה ולכללים המפורטים בנספח ד'" להסכם הקיבוצי (סעיף 4(ג) להסכם); ח) לפי עדותו של ראש האגף המקצועי בהסתדרות המורים, עדות שעמדה בחקירה נגדית ולא הובאה עדות מטעם משרד החינוך לסתירתה, ממשיכים לשלם "גמול ניהול" לאחר שמונה שנות ניהול גם למי שחדל להיות מנהל. .3בית-הדין האזורי קבע, כי "ממהות גמול הניהול, כמוגדר בהסכם הקיבוצי. .. עולה, כי אותו גמול הינו 'תוספת' לשכר היסוד (סעיף 2(א) וסעיף 4להסכם הקיבוצי)", ומאחר ואינו מהתוספות המנויות בתקנה 1לתקנות בדבר חישוב השכר לעניין פיצויי פיטורים אין להביאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב הפיצויים. משקבע כך - דחה בית-הדין האזורי את התביעה וחייב את המנהלת בהוצאות משפט. .Iiפסק-דין .1ערעור זה שוב מעלה את השאלה שעלתה וחזרה ועלתה מזה שנים רבות: מתי יראו לעניין חוק פיצויי פיטורים, בסכום הכלול בשכרו של עובד "תוספת", ומתי יראו בו חלק של "שכר עבודה הכולל שיובא בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים". טוב שנסקור פסיקה זאת. .2בהקשר אחר, אך דומה, התעוררה השאלה בעניין מדינת ישראל נגד ביטמן (דב"ע לד/3-7) [1], שם נאמר: "לפי מבחנים אובייקטיביים ייקבע אם רכיב מרכיבי המשכורת הוא 'תוספת'... הגדרת 'תוספת' למשכורת, שתתפוס לעניין כל החוקים לא מצינו בכל חוק. על-כן אין לבית-הדין אלא ללמוד, גם לעניין זה, מהספרות המקצועית, ספרות 'משפט העבודה'. כך שונים אנו כי 'תוספות' הן סכומים 'המשתלמים רק בהתקיים הנחות מסוימות. התוספות מאפשרות התאמת השכר אשר לכל, לנסיבות המיוחדות של מקרה מיוחד, ועל-ידי כך מהוות הן משקל שכנגד להסדר הכוללני מדי בהסכמי שכר קיבוציים. התוספות משמשות מטרות שונות: הן יכולות להינתן בעד קשיים מיוחדים בעבודה, עבודה במנוחה השבועית, עבודת לילה... בעד עבודה מסוכנת..., הן יכולות להינתן בהקשר לוותק בעבודה או למצב משפחתי... (281-. 279nipperdey, pp- hueck[6]) המשותף לכל אלה הוא שהתשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם. ברור שאין זאת הגדרה כוללת שתתפוס בכל המקרים או שתענה על כל המקרים, אך יש בה כדי לעזור" (שם, [1], בע' 427). .3את ההלכות העולות מהפסיקה ניתן לסכם כך: א) העובדה שמכנים סכום הכלול בשכר עבודה בשם "תוספת" אינה קובעת מהותו של אותו סכום, אם אכן מהווה הסכום "תוספת" לעניין חוק פיצויי פיטורים והתקנות לפיו, כך שאם אינו נמנה במפורש עם התוספות הנקובות בתקנות לפי החוק, אין הסכום מובא בחשבון לעניין חישוב סכום פיצויי הפיטורים (ראה דב"ע לה/1-7, [2], בע' 118, מול האות ו'; תב"ע לד/1-7, [1], בע' 426, מול האות ז'; דב"ע מא/57-3, [3], בע' 295, מול האות א'; ב) על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום. ראה: דב"ע לד/3-7, [1], בע' 427, מול האות ג'; דב"ע לח/2-7, [4], בע' 392, מול האות ג'; דב"ע לה/1-7, [2], בע' 118, מול האות ה'; ג) עת לתשלום מסוים פנים לכאן ולכאן ועל בית-המשפט להכריע בין השניים בדרך של פירוש - מותר להעזר בהוראות שבהסכם קיבוצי שמכוחו משתלם הסכום (ראה דב"ע לח/2-7, [4], בע' 392, מול האות א'). .4עתה, ליישום הכללים האמורים לעומד לדיון בערעור זה: השם: אפילו כונה הסכום שבו מדובר בשם "תוספת" - לא היה בכך כדי לקבוע מהותו של התשלום. בענייננו לא כונה התשלום בשם "תוספת" אלא בשם "גמול". אין בפנינו ההסכם הקיבוצי שמכוחו קמה עצם הזכות ל"גמול ניהול". ההסכם שלפנינו דן רק בשיעור הגמול (סעיף 4ב להסכם הקיבוצי); תנאי לתשלום: תשלום גמול הניהול אינו קשור בכל תנאי מעבר לחובות הרגילים המוטלים על "מנהל מוסד חינוך". לשון אחר - מנהל מוסד חינוך מקבל את "גמול הניהול" תמורת עבודתו הרגילה. המערערת נתקבלה לעבודה ועבדה כל שנותיה כמנהלת מוסד חינוך. לא נדרשה ממנה פעולה מיוחדת כלשהי, בנוסף למילוי חובותיה הרגילות, על מנת שתהא זכאית לגמול הניהול, ומחדל כל שהוא שלא היה בו כדי שלילת הזכות לשכר - לא היה פוגע בזכות לגמול הניהול. הוראות ההסכם הקיבוצי: בפסקי-הדין שבהם נעזר בית-הדין בהסכם קיבוצי לפירוש רכיב של שכר, אם הוא בגדר "תוספת" לעניין חוק פיצויי פיטורים או לא, מצא בית-הדין הוראה מפורשת בהסכם הקיבוצי שקבעה כי "התוספת... לא תניב גמלאות" (דב"ע לח/7-2, [4], בע' 392, מול האות א'; וכן בדב"ע מא/36-3, פביו תיאו לוי - אל-על (לא פורסם). שם עמד לדיון מהותו של תשלום "עמלת מכירות בבר" וההסכם קבע במפורש, כי "מלבד אם יוסכם אחרת בין החברה לבין ההסתדרות והוועד, רכיבי משכורת וגם/או תוספות ... כגון... דמי פדיון מכירות... לא יובאו בחשבון לצורכי... חישוב פיצויי פיטורים". בהסכם הקיבוצי שבפנינו לא תמצא הוראה בדומה להוראות בשני ההסכמים הקיבוציים שנזכרו לעיל. פסק-הדין שבערעור ביקש ללמוד מהוראות שמהן אפשר ללמוד על דרך ההיקש. ספק רב אם ניתן ללמוד לענייננו בדרך זאת. על-כל-פנים קשה להגיע לתוצאה שהגיעו מסעיף 2(א) ומסעיף 4להסכם הקיבוצי (ראה סעיף 3שבחלק iלעיל), שמהם ביקשו ללמוד. סעיף 2(א) מגדיר "שכר" רק לעניין אותו סעיף, ועיון בסעיף כשלמות, עת בא השימוש בדיבור "שכר". מלמד שכל כולו דן במבנה טבלת "שכר משולב"; סעיף 4מביא רשימה של "תוספות", "קצובות" ו"גמולים", כגון "גמול ניהול" וגמול השכלה" וקובע אלה מהן יהיו בסכום נקוב, ואלה - "באחוזים מהשכר המשולב", עת "גמול הניהול" הוא "באחוזים". לעניין מהות התשלום בקשר לחישוב פיצויי פיטורים, עד כדי הוצאת התשלום מהבסיס המשמש לחישוב, עלינו ללמוד מאותו סעיף. אם אפשר ללמוד לענייננו מההסכם הקיבוצי... אפשר ללמוד מסעיף 14, שבו נאמר: "מוסכם כי שכרם החודשי של מפקחים ומנהלי בתי-ספר לא יעלה" על סכום נקוב ואותו סכום יעודכן בשיעורי הגידול של "תוספת יוקר", ו"השכר החודשי" מוגדר כ"השכר המשולב וגמול הפיקוח או גמול הניהול". .5מחומר הראיות - עדותו של ראש האגף המקצועי בהסתדרות המורים, עדות שלא נסתרה על-ידי עובד משרד החינוך - עולה, שאחרי מספר שנים ממשיכים בתשלום "גמול ניהול" גם למי שחדל להיות מנהל (סעיף 2, פסקה ח', שבחלק iדלעיל). .6מההסכם הקיבוצי כשלמות ומחומר הראיות עולה, כי כל מערכת השכר של עובדי הוראה בכלל, ומפקחים ומנהלים בפרט, בנויה אחרת מזאת שבענפי עבודה אחרים. כך, למשל, לא תמצא בטבלות השכר "דרגות שכר" במשמעות הרגילה, אלא רק "ותק", תואר אקדמי או אחר ובנוסף לכך "גמול השכלה" שלכל הדעות מהווה חלק מהשכר הרגיל (נספח ד' להסכם הקיבוצי), "גמול השתלמות" (נספח ה'), ועת מדובר במפקחים או במנהלים - "גמול פיקוח" או "גמול ניהול" (נספח ג' ונספח ד' להסכם הקיבוצי). טול מהמפקח או מהמנהל את הגמול - כאילו נטלת ממנהל כללי את הדרגה שבה הוא מדורג עקב תפקידו. .7מהאמור עד כאן עולה, כי "גמול הניהול" ששולם למנהלת מהווה חלק משכרה של המנהלת לעניין חישוב פיצויי הפיטורים ועל כן חייבת המשיבה לשלם יתרת פיצויי פיטורים בסכום שתבעו, היינו 678, 1שקלים. .8בכתב התביעה עתרו גם "להפרשי הצמדה וריבית ולחלופין לפיצויי הלנה", מיום 1בספטמבר 1979ועד לתשלום בפועל. הזכות לפיצויי הפיטורים קמה ביום 1בספטמבר 1979והתביעה לבית-הדין האזורי הוגשה ביום 16במרץ .1980מכאן שהזכות לא התיישנה (סעיף 17וסעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר). משלא התיישנה הזכות, "ניתן" היה לפסוק פיצויי הלנה (סעיף 6(א) (2) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; דב"ע לט/29-2, [5]). על כן אין לפסוק בענייננו הפרשי הצמדה וריבית. השאלה היא, אם לאור הסעיפים 18ו- 20לחוק הגנת השכר יש מקום לשלול או להפחית את פיצויי ההלנה. על כך שיש לייחס את אי-תשלום יתרת פיצויי הפיטורים במועד ל"טעות כנה", אפשר ללמוד מהעובדה שגם בית-הדין האזורי, עת פסק כפי שפסק, היה בדעה ששולם כל המגיע. על כן יש מקום להפחית את פיצויי ההלנה. על ענייננו חל סעיף 20לחוק הגנת השכר, כפישהיה בתוקף לפני התיקון בשנת תשמ"א - כך שפיצויי ההלנה המלאים הם חמישה אחוזים לחודש. בית-הדין מפחית את פיצויי ההלנה ומעמידם על ארבעה אחוזים לחודש החל מיום 1 בספטמבר 1979ועד ליום מתן פסק-דין זה; מאותו יום ואילך - על חמישה אחוזים לחודש - עד לתשלום בפועל. העיריה תשלם למנהלת 500, 1שקלים בתוספת מע"מ הוצאות בשתי הערכאות. כן תחזיר העיריה למנהלת את הסכום של 90שקלים ששילמה כאגרת משפט בבית-הדין האזורי ובבית-דין זה.פיצויי פיטוריםפיטוריםפיצויים