בקשה להעברת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעברת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה: בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחילופין להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה. עסקינן בתביעה שהגיש המשיב (להלן:"המשיב") כנגד גיסתו (אשתו של האח) היא המבקשת (להלן:"המבקשת"). תמצית טענות הצדדים לטענת המבקשת דין התביעה להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה שכן התביעה בפני הוגשה בהמשך לסכסוך משפחתי בין הצדדים המעורבים בתיק שבפני- כלומר המדובר בתביעה שנושאה "ענייני המשפחה" וכן כיוון שמדובר "בבן משפחה" כמשמעות מונחים אלה בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995. מנגד טוען המשיב כי המבקשת איננה נכנסת להגדרת "בן משפחה" עפ"י לשון החוק. עוד טוען המשיב כי עילת התביעה אינה סכסוך בתוך המשפחה , עסקינן בתביעה שהוא הגיש כנגד המבקשת ללא קשר לסכסוך, ככל שקיים כזה, בין אחיו למבקשת. דיון השאלה העיקרית שמתעוררת בתיק זה הינה: האם התביעה דנן והצדדים לה נכנסים להגדרת "בן משפחה" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 1(2) לחוק? סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע:   "תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו - "בן משפחתו" - (1) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (2) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (3) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (4) נכדו; (5) הורי הוריו; (6) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;" לכאורה קריאת לשון הסעיף כפשוטו מלמדת שהמבקשת אינה מופיעה ברשימה המפרטת את המושג בן משפחה דהיינו, לכאורה אין היא בגדר "בן משפחתו" של המשיב, שכן היא אשת האח. יצויין כי בה בעת אם המבקשת היתה מגישה תביעה כנגד המשיב דין התביעה היה להתברר בבית משפט לענייני משפחה, שכן המשיב הוא אחי בעלה. האם ביקש המחוקק ליצור אבחנה מלאכותית שכזו או שמא השתמש המחוקק לענייננו בהגדרה כוללת המשלבת גם את בני הזוג בתוך ההגדרות האמורות? בית המשפט סבור כי המחוקק לא ביקש ליצור אבחנה בלתי רציונלית שכזו. על חוסר ההגיון בתוצאה האמורה עמדה כב' השופטת זיסקינד מבית משפט השלום בירושלים בבש"א(י-ם) 1445/08: "טענת המבקשים כי עובדה היא שהמחוקק טרח לכלול בנפרד בהגדרת בן משפחה גם "הורה" וגם "ילד", אינה עומדת בסתירה לכך שהמחוקק לא טרח לציין בנוסף ל"הורי בן זוגו" שבס"ק (ג) גם - "בן זוג של ילד". צא וראה שהמחוקק לא טרח לעשות כן גם במקרה של ס"ק (ב) + (ו) סיפא ולא הוסיף גם בהם את ההיפוך המתבקש למצבים אלה. עינינו הרואות כי באף אחד מהמישורים לא טרח המחוקק להגדיר את ההיפוך, הואיל ולא ראה בכך צורך באף אחד מהמקרים בס"ק (ב),(ג),(ו) משום שבכל אחד מהם מדובר במישור נפרד של יחסים שמעצם תוקפם הם יחסים דו כיווניים . למשל גם במקרה של "הורה" - "ילד", לא טרח המחוקק להוסיף את היפוכו של כיוון, אלא שבמקרה זה מדובר בשני מישורים שונים, שהיה צורך להפרידם כדי להוסיף לכל אחד מהם ל"הורה" ו-"לילד" את בני הזוג. העובדה המקרית ששני מישורים אלה הוגדרו בהיפוך נבעה מהצורך להוסיף לכל אחד מהם את בן הזוג. הנה כי כן הצורך להוסיף את בני הזוג לכל המישורים, היה הסיבה להפרדה בין הורה לילד, אחרת גם בין הורה לילד לא היה צורך להגדיר במפורש את ההיפוך הדו סטרי בהגדרת בן משפחה. פירוש בו יהיה כיוון חד סטרי איננו עולה עם תכלית החוק ומטרתו, ויש בו כדי לגרום עיוות דין וחוסר צדק עם אותם בני משפחה כשבפועל רק לאחד מהם במשוואה תהא זכות לפנות לביהמ"ש לעניני משפחה, בעוד שמהשני תימנע זכות זו. בכך אין כל הצדקה, הגיון וסבירות. כשמדובר באותם הצדדים ממש, ובאותה מערכת יחסים במשפחה תהא זו אפליה להעניק רק לאחד מאותם צדדים שעומדים ממש משני צידי המתרס זכות תביעה. אין מקום, צורך הצדקה או הגיון להפלות אף אחד מבני המשפחה כשמדובר באותו "בן משפחה" מאותה זיקה וקשר, או להקנות לאחד מהם זכות יתר, ויש לתת לחוק פרשנות נכונה מאוזנת וצודקת, באופן שהמחוקק אכן הכיר בזכות התביעה של כל אחד משני צדי המתרס ומטעם זה ממש לא הגדיר באף אחד מהמישורים את היפוך הכיוון". דברים אלה נכוחים ויפים אף לענייננו. שעה שבית המשפט נדרש ליצוק תוכן ללשון החוק נדרש הוא לעשות כן עפ"י תכלית החוק. החוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה ידון בסכסוכי המשפחה. קביעה זאת נובעת ממומחיותו של ביהמ"ש לענייני משפחה בתחום זה. אין לבימ"ש זה ספק כי המחוקק לא התכוון, שעה שחוקק את החוק, להכליל במסגרת החוק תביעות בין קרובי משפחה רק בכיוון אחד של מערכת יחסים משפחתית ולהפלות בה בעת את הכיוון הנגדי של אותה מערכת יחסים משפחתית. הכלל הנלמד מלשון החוק צריך להיות מיושם עפ"י הפרשנות התכליתית בשני הכיוונים במקביל ובאופן שוויוני דהיינו, שכפי שהכלל חל על הגיס במקרה בו הגיס (המשיב בפני) נתבע ע"י המבקשת, כך הוא יחול על המבקשת שעה שהיא נתבעת ע"י המשיב -גיסה. לפיכך, כשם שתביעת המבקשת כנגד המשיב ככל שהיתה מוגשת, ושברקעה עומד הסכסוך בין המבקשת לאח המשיב, היתה מתבררת בבית משפט לענייני משפחה, כך יש לנהוג אף עם התביעה דנן שבענייננו הוגשה על ידי המשיב. האם מדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה אין לביהמ"ש ספק שהתביעה שבפני מוגשת על רקע הסכסוך המשפחתי שבין המבקשת לבין אח המשיב (בעלה) . ראשית, המבקשת קבלה כנגד המשיב צו להרחקתו מהדירה נשוא כתב התביעה במסגרת בקשה לצו בגין הטרדה מאיימת. כך שאין לומר כי המשיב אינו קשור לסכסוך בין אחיו למבקשת וכי התביעה דנן מנותקת מהסכסוך המשפחתי. שנית, הדירה נשוא כתב התביעה הועברה למשיב ע"י אביו שרכשה מכונס הנכסים שעה שהמבקשת התגוררה בה, שעה שהוא מודע לסכסוך בין הצדדים ובמקביל להתדיינות המשפטית המסועפת שבין אחיו למבקשת. לפיכך, אני סבור כי ההעברת הדירה לא בוצעה במנותק מהסכסוך ומההליכים המשפטיים המתקיימים בעניין זה. ההפרדה שמנסה המשיב ליצור בין התביעה שבפני לבין הסכסוך המשפחתי איננה, איפוא, אמיתית כי אם מלאכותית. שלישית,נושא הסכסוך המשפטי וההתדיינויות שהתנהלו בין המבקשת לבין משפחת בעלה, עולה שוב ושוב מטענות המבקשת אולם הוא עולה אף מטענות המשיב המזכיר בקשר עם תביעתו כאן לפינוי דירתו, התחייבויות לעניין פינוי אותה הדירה שנתנה המבקשת בפני בית המשפט לענייני משפחה כשנדרשה לעניין זה וכן התייחסותו לצו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא כנגדו (ראה סעיפים 26 והלאה לתגובת המשיב) . טענות אלה מובאות על ידו בהרחבה ואפילו בקריאה בלתי מעמיקה של טענות אלה ניתן להבין מיד כי התביעה שבפני, על אף, טענת המשיב, אינה מנותקת כלל ועיקר מהסכסוך שבין המבקשת לאח המשיב. בית המשפט סבור, איפוא, שיש להעביר את התביעה לבית משפט לענייני משפחה מכח סעיף 1(2) לחוק שכן עניין לנו בתביעה בן "אדם... ובן משפחתו" כאשר עילת התביעה בין היתר היא סכסוך בתוך המשפחה, וכך אני מורה. מבלי לפגוע באמור אוסיף, שהמבקשת מציינת בתשובתה לתגובת המשיב כי היא סבורה שיש לצרף את אבי בעלה לתביעה כנתבע או כצד ג' . ברור כי צירוף זה, אם אכן יתבצע, יחייב גם הוא העברת התביעה לדיון בפני בית משפט לענייני משפחה שכן אבי בעלה הוא "בן משפחה" כמשמעות מונח זה בחוק הן כלפיה והן כלפי המשיב. אשר על כן נוכח כל האמור גם יחד הנני מורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז ירושלים. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות. בית המשפט לענייני משפחההעברת דיון