טענת פורום לא נאות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת פורום לא נאות: 1. בפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים") לסילוק התובענה שהוגשה כנגדם ע"י התובע (להלן: "המשיב") על הסף, בשל טענת "פורום לא נאות". המבקשים טוענים כי ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה הנוכחית, וכי הפורום הטבעי לדון בה, הוא ביהמ"ש ברומניה. 2. עסקינן בתובענה כספית על סך 2,000,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו למשיב עקב מעשי הונאה נטענים של המבקשים בנוגע לעסקאות לרכישת קרקעות המצויות ברומניה. 3. ביום 29.10.08 הגיש המשיב בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, למבקשים ברומניה (בש"א 177837/08). ביום 2.11.08 ניתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל למבקשים. 4. תמצית טענות המבקשים: א) המשיב כשל בהמצאת כתבי בית דין למבקשים. כתב התביעה הומצא לידי המבקשים בדרך של הדבקת כתב התביעה על דלת בית מגוריו של שכן של המבקשים ברומניה ויש לבחון האם זו מסירה כדין עפ"י החוק הרומני. ב) מאחר ועסקינן בתביעה שעניינה במקרקעין, ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה הינו ביהמ"ש שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין. לאור העובדה כי המשיב הודה שהמקרקעין נמצאים ברומניה, ביהמ"ש ברומניה הינו ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה ועל כן, יש לדחות את תביעת המשיב בשל חוסר סמכות בינלאומית. ג) בית המשפט ברומניה הינו הפורום הנאות לדון בתובענה, שכן הינו הפורום בעל מירב הזיקות לעניינם של הצדדים והינו הפורום הטבעי ואילו לביהמ"ש בישראל אין סמכות לדון בתובענה דנן. המשיב גורס כי רובן המכריע של הזיקות הדומיננטיות קושרות את התובענה לרומניה: הקרקעות נשוא התובענה נמצאות ברומניה ועסקינן בתביעה אשר עניינה עסקאות בנוגע לרכישת קרקעות הנמצאות כולן ברומניה; המבקש הינו אזרח ישראל ותושב רומניה שמשנת 2001 מתגורר דרך קבע ברומניה עם אשתו (המבקשת) ובתם. המבקשת הינה אזרחית ותושבת רומניה ואין לה זיקה לישראל. מרכז חייהם של המבקשים ברומניה והם מגיעים לישראל רק לחופשות ולצורכי קבלת טיפולים רפואיים בבתי מלון בישראל להם זכאי המבקש בהיותו נכה צה"ל; מקום עריכת הצהרת התחייבויות של המבקשת היה ברומניה. יתרה מזו, עפ"י כתב התביעה, ההתקשרות בין המשיב למבקשים התנהלה באמצעות מחשבים, כאשר בין הצדדים נערכה היכרות באמצעות שיחות ועידה ו/או בטלפון כאשר המשיב שהה בישראל והמבקשים ברומניה ומבלי שהצדדים נפגשו ביניהם (למעט כשהמשיב הגיע לביקור ברומניה לאחר רכישת הקרקעות ע"י המבקשת); המקום המיועד לקיום ההסכמים וההתחייבויות נמצא ברומניה וההתקשרות שבין הצדדים נועדה לרכישת קרקעות ברומניה ע"י המבקשים, עפ"י הדין הרומני; התובענה מבוססת על מעשים ו/או מחדלים שהתרחשו ברומניה; החוק החל על העסקאות ועל עריכת מרבית המסמכים הקשורים לתובענה הינו החוק הרומני שכן קיום ההתחייבויות שנערכו בין הצדדים מיועדות ברומניה ומרבית המסמכים הקשורים לתובענה נערכו ברומניה, בשפה הרומנית ועל פי החוק הרומני. 5. תמצית טענות המשיב: א) באשר למסירת כתבי בית הדין טוען המשיב כי משלא נעתר המבקש לפתוח את הדלת הושארו כתבי בית הדין בפתח הדלת ועם כניסת השוטרים לדירת המבקשים המסמכים הוכנסו לדירה עצמה. המסירה בוצעה כדבעי עפ"י החוק הרומני והישראלי והמבקשים לא חולקים על העובדה כי כתבי בית הדין נמסרו להם בפועל. ב) אין עסקינן בתביעת מקרקעין כי אם בתביעה כספית שעילותיה בדיני חוזים, דיני נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט. המבקשים הוציאו במרמה כספים מהמשיב תחת טענה כי ירכשו בסכומים אלה מקרקעין, אותם מעולם לא רכשו. ג) העובדות המבססות את זיקות התביעה לישראל הן: המבקש אזרח ישראלי, המבקש מנהל עסקיו בישראל, מרכז חייו של המבקש בישראל, מעשי ההונאה בוצעו בישראל לרבות פגישות חתימות על הסכם שמהול כולו במרמה והונאה שנערך בישראל, למבקש נכסים בישראל, המו"מ בין הצדדים נוהל מישראל באמצעות התכתבויות כתובות בשפה העברית, המבקשת חתמה בישראל על הסכם בשפה העברית, בהסכם אין כל תנית שיפוט הקובעת כי סמכות השיפוט ברומניה, נהפוך הוא - ההסכם החיל על פי דין את החוק הישראלי, העברות הכספים בוצעו בישראל, המבקש נפגש עם המשיב בישראל בקשר עם "העסקאות" שבוצעו, משטרת ישראל חוקרת את האירועים נשוא כתב תביעה ביחס למבקשים, המשיב לא יוכל לקבל סעד ברומניה הואיל והמסמכים שבידו אינם תקפים ברומניה וישראל היא הפורום היחיד בו יוכל המשיב לקבל סעד משפטי. ד) לא ניתן לקבוע כי איזון הזיקות נוטה באופן ברור ומשמעותי לפורום הרומני, כנדרש על פי הפסיקה, וההיפך הוא הנכון. 6. בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי הצדדים מעולם לא נפגשו בישראל כי אם ברומניה בלבד וכן כי ההסכם נחתם בישראל - ע"י מיופה כוח של המבקשת - מיועד לביצוע ברומניה וחל עליו הדין הרומני. כמו כן, בהעדר תניית שיפוט יבדוק ביהמ"ש היכן נכון יותר לנהל את המשפט והיכן מתגוררים מירב העדים (תוך לקיחה בחשבון כי על התובע ללכת אחר הנתבעים). 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) המשיב צירף תצהיר מטעם השליח שביצע את המצאת כתב התביעה לידי המבקשים (נספח א' 2 לכתב התביעה) ממנו עולה כי בוצעה המצאה כדין עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. המבקשים לא צירפו תצהיר בתמיכה לטענותיהם העובדתיות באשר לביצוע ההמצאה. בנסיבות העניין, לבית המשפט בישראל קמה סמכות בינלאומית לדון בתביעה. ב) שנקבע כי יש סמכות לבימ"ש זה, עדיין קנויה למבקשים הזכות לבקש מביהמ"ש, שלא יפעיל סמכותו, מפאת קיום סייג לסמכות זו. שאלת הפורום הלא נאות הינה בשיקול דעת בית המשפט, הבוחן אותה על פי הקריטריונים אשר הותוו בפסיקת בית המשפט העליון (בר"ע 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' עבד זריקאת, פ"ד מח (3) 265). נקודת המוצא של בית המשפט כאשר הוא בוחן טענת פורום לא נאות, הינה כי לביהמ"ש בישראל יש סמכות לדון בתביעה שהוגשה בפניו. התובע כבר בחר בפורום אשר רכש סמכות כדין, ולכן קמה לטובתו חזקה כי הפורום הוא נאות, וחזקה זו לא בנקל תיסתר ע"י הנתבע (ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מז' ירושלים, פ"ד מח (1) 554, 561). המבחן אשר נקבע בפסיקה לבחינת טענת פורום לא נאות וקביעת טבעיות הפורום - האם הפורום המקומי הוא פורום טבעי או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות - הינו מבחן מירב הזיקות הרלוונטית אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי, למקרה נשוא הדיון (ע"א 300/84 אבו עטיה ואח' נ' ערביטיסי ואח', פ"ד לט (1) 365). לפי מבחן זה, יש להביא בחשבון את כל הנסיבות הרלבנטיות ולקבוע על יסודן מהי המדינה שראוי לקיים בה את ההליך המשפטי, כשנקודת המוצא היא שהעניין צריך להתברר בבית המשפט המוסמך שאליו הוגשה התובענה (רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב (1) 817, 820) ג) מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע מציין כי הנתבע הינו אזרח ישראלי המציג עצמו כאיש עסקים פעיל ברומניה והנתבעת אזרחית רומניה. מכתב התביעה עולה כי השיחות בין המשיב למבקש נערכו באמצעות האינטרנט והטלפון ולמעשה, התובע והנתבעים לא נפגשו בישראל. באשר לעסקה הנוגעת לקרקעות בעיר דומנשט, נשלחה למשיב התחייבות מטעם המבקשת, במסגרתה היא מצהירה כי ההעברה הכספית שבוצעה לחשבונה ע"י המשיב היא עבור 50% מהזכויות במקרקעין (נספח ב' לכתב התביעה). כמו כן, המשיב ייפה את כוחה של המבקשת לפעול לפי הבנתה ורצונה בקרקעות נשוא ההתחייבות בנספח ב', בין היתר, מול הרשויות המוסמכות ברומניה. (נספח ח' לכתב התביעה). התובע - המשיב הגיע לביקור ברומניה לאחר שהועברו הכספים לצורך עסקת דומנשט, במהלכו, ביקר במקרקעין שלכאורה רכש וכן, הועברו לו מסמכים שונים בשפה הרומנית. לאחר זמן קצר, התקשרו הצדדים באופן דומה באשר לעסקה הנוגעת לקרקעות בעיר צ'ריגולה. לאחר שהתעורר חשדו של המשיב כי נפל קורבן למעשי הונאה ועל מנת להציל את כספו, פעל להגיע להסכם חתום עם המבקשים ולאחר מו"מ מול המבקש, נחתם הסכם עם המבקשת. ההסכם שנחתם בין המשיב למבקשת ביום 29.5.08 להסדרת היחסים, נחתם בישראל באמצעות המשיב ומיופה כוח מטעם המבקשת, עפ"י ייפוי כוח קונסולרי. בהסכם נקבע, בין היתר, כי המשיב יפתח ברומניה חברה כדי שהמבקשת תוכל להעביר קרקעות לבעלותה על פי החוק הרומני, מיד לאחר הקמת החברה תעביר המבקשת לבעלות החברה בדרך של מכירה עפ"י החוק הרומני חלקות קרקע ברומניה המצוינות בהסכם וכן כי חוזי המכר יערכו ברומניה. המשיב טוען בכתב התביעה כי פעל כדבעי עפ"י ההסכם, הקים חברה רומנית ועל מנת לקדם את העברת הקרקע לחברה העביר את המסמכים לעורך דין רומני מקומי לצורך קיום ההסכם. המסמכים שלא היו קריאים ונדרש שחזור ברומניה לרבות השגתם מרשויות השלטון. הסכם הרכישה של המבקשת עם בעל הקרקע בעסקת דומנשט תורגם לעברית, ואז התגלה למשיב מידע המציג את מעשי ההונאה של המבקשים. מהשתלשלות העניינים כפי שתוארה בכתב התביעה עולה כי הזיקות הממשיות לתביעה מצביעות על רומניה ולא על מדינת ישראל. המבחנים המהותיים מטים את הכף לטובת רומניה דווקא. כל הפעילות היתה אמורה להתקיים ברומניה, לרבות הזרמת ההון האישי של הצדדים להסכם, רכישת הקרקעות, הקמת החברה והפעלתה. אני סבורה כי מניסוח המסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי גם צפיותם הסבירה של בעלי הדין, ביצירת ההסכמים ביניהם, היתה כי התדיינות משפטית,אם תהיה כזו, תתברר ברומניה. ד) בנסיבות שבפני שוכנעתי כי מירב הזיקות במקרה שלפנינו מצביעות על כך שישראל איננה הפורום הנאות לדון בתובענה דנן וכי קיים פורום טבעי זר והוא הפורום הנאות לדון בתובענה. זאת ועוד; לא מצאתי כי קיימות סיבות מיוחדות אשר בגינן יש לקיים את הדיון דווקא בישראל, למרות שהפורום הטבעי הוא הפורום הזר. המשיב לא הביא כל נימוק משמעותי שיש בו להצביע על כך שימנע ממנו משפט צדק בפורום הזר. 8. לאור האמור לעיל, אין מנוס מקבלת הבקשה וסילוק התביעה על הסף. 9. המשיב יישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 +מע"מ. פורום לא נאותמשפט בינלאומיהפורום הנאות