מינוי רואה חשבון חוקר ע''י בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי רואה חשבון חוקר ע''י בית המשפט: לפני מספר בקשות מקדמיות. מדובר בתביעה על סך 8,806 ₪, שהגישה התובעת נגד הנתבע, לתשלום חוב בגין שירותי רדיו טלפון שניתנו לנתבע וכן בגין יתרת חוב עבור ציוד ויתרת חוב תשלומים בגין ציוד. הנתבע הגיש כתב הגנה ואלה עיקרי טענותיו - הצדדים התקשרו בהסכם מיום 13.2.05, שלפיו רכש הנתבע שני מכשירים מאת התובעת והתחבר לשירותיה. נציגת התובעת, נתנה לנתבע את ההבטחות הבאות: שדרוג מכשיר תוך שנה, 77 דקות ראשונת חינם מכל מכשיר מדי חודש, פטור מעלות חיוב רגילה בהתקשרות למספרים נבחרים, חיוב בתעריף יורד ככל שהשימוש גדול יותר וחשבונות מפורטים המאפשרים לוודא קיום התחייבויות התובעת. לפי טענת הנתבע, רק חלק מההבטחות נרשמו בהסכם, וזאת נוכח סירוב נציגת התובעת לרשום את כולם, אולם תוך מתן הבטחה כי כל ההתחייבויות יקויימו. הנתבע טוען כי התובעת הפרה את הבטחותיה וחייבה את הנתבע בחיובים שאינם תאומים את המובטח, לא שלחה פירוט חודשי המאפשר לוודא קיום התחייבויות ולא שדרגה תוך שנה את המכשירים. הנתבע טוען כי התובעת זיכהת אותו בסך של 418 ₪, אולם לא הסבירה כיצד הגיעה לסכום זה. בתביעה שכנגד, תובע הנתבע את התובעת, על סך של 10,000$ (36,000 ₪), בעיקר בגין נזקים נטענים שנגרמו לו, עקב הזמן שהקדיש בשיחות עם התובעת והתכתבויות ובכך שמנעה מלקוחות שלו ולקוחות פוטנציאליים, ליצור קשר עמו למספרי הטלפון של המכשירים שפורסמו על ידו או נמסרו על ידו ללקוחותיו. כן טען כי יש מקום להשבת הסכומים שנגבו ממנו ביתר. סעד זה לא כומת על ידי הנתבע בכתב התביעה שכנגד. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טוענת התובעת כי יש למחוק על הסף את התביעה שכנגד בהיותה מופרכת וקנטרנית וכן בהעדר תצהיר אימות ורשימת מסמכים. לגופו של ענין, טוענת התובעת כי חייבה את הנתבע לפי תנאי ההסכם ולפנים משורת הדין זיכתה אותו בסכומים שונים. הבקשה למינוי רו"ח (בש"א 176638/08, בש"א 183605/08) הנתבע עותר למינוי רו"ח, לפי תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לצורך עריכת חשבונות וחקירה. הנתבע פרס את טענותיו בבקשה על גבי לא פחות מ-32 עמודים. לפי הטענה, הנתבעת הסתירה ומסתירה מידע ויש לחייבה לענות על שאלון ולגלות מסמכים וכן למנות רו"ח לצורך עריכת החשבונות הנכונים ביחס לחיובים שבהם חויב הנתבע, לעומת אלה שהיה צריך להיות מחויב בהם. כב' השופטת כוכבה לוי, שדנה בתיק לפני כן, העבירה את הבקשה לתגובת התובעת, עם זכות תשובה לנתבע. התובעת הגישה תגובה, שלפיה היה על הנתבע להגיש חוות דעת ולצרפה לכתבי טענותיו. כמו כן, טענה התובעת כי יש להמתין להכרעת בית המשפט בבקשה להעברת התיק לסדר דין רגיל וליתן לה אורכה להגשת תגובתה לבקשה, ככל שהתיק יועבר לסדר דין רגיל. תקנה 123 הנ"ל, קובעת: " 123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות [139 ,138] בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בענין בדרך הרגילה;נתן בית המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו. בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שיבוא אחריה, רשאי בית המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם התנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות הענינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעונינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון". מינוי רו"ח חוקר לפי תקנה 123, הנו בשיקול דעת בית המשפט. בכל הנוגע לשימוש בתקנה זו, נאמר בבש"א (ת"א) 12183/07 ארקדי דוכין נ' הד ארצי בע"מ כי: "על פי רוב, בית המשפט ישתמש בסמכותו על פי התקנה כאשר בעלי הדין הביאו את ראיותיהם, אך בירור הפרטים העובדתיים עשוי להיות מורכב ולחייב עבודה רבה, ונראה כי מומחה ייטיב לעשותה". בת"א (י-ם) 1519/97 בן ציון שיפטן, עו"ד נ' דוד קירשנבאום, עו"ד , נקבע כי: "אין צריך לאמר, כי הוראות תקנה 123 לא באו להסמיך את בית-המשפט לבוא במקום בעלי הדין ולעשות את שמוטל עליהם. אין מדובר במילוי חסר שהחסירו הצדדים (ראו ע"א 389/60 וילהלמינה טרטקובר נ' האחים ברנט את בורכרד, פ"ד טז, 969, 977 - מול א'). אולם, משקבע בית-המשפט את זכותו של התובע, והוגש דין וחשבון מטעם הנתבע - ניתן למנות מומחה או חוקר לבדיקת החשבונות. זאת, מבלי לגרוע מזכויות בעלי הדין להביא ראיות שיש בידיהם הנוגעות לאותם ענינים". בבש"פ 9694/02 רביזדה נ' מדינת ישראל , נאמר: "בהתחשב בהיקף הנכסים שמדובר בהם ובמורכבותה של בדיקה כזאת יש הצדקה לכך שבית-המשפט ישקול מינוי של חוקר-מומחה שיהיה רואה-חשבון או מנהל חשבונות או כיוצא באלה, שיגיש לבית-המשפט דין וחשבון בצירוף חוות-דעת בנושאים שפורטו ובכל נושא שבית-המשפט יורה לבדוק אותם, בדומה להסדר שבתקנה 123 ובתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שלפיו מוסמך בית-המשפט להורות על עריכת חקירה או חשבון ובתקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט"ו-1954 (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 498-497 והאסמכתאות המפורטות שם; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [7], בעמ' 183-182. והשוו החלטת השופטת מ' בן-פורת ברע"א 473/87 שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' אבולג'ען [5] על החלטתי בת"א (ב"ש) 693/86). עיינתי בטענות הנתבע בבקשה ובכתבי הטענות ולא מצאתי שיש מקום למנות רו"ח כמבוקש. בכתב ההגנה של הנתבע, פורטו מספר טענות כנגד התביעה ואשר הוגדרו על ידי הנתבע כ"התחייבות א" ועד ל"התחייבות ה". התחייבות אלה נסקרו על ידי לעיל בפתח הדברים. בכל הנוגע להתחייבות לשדרוג מכשיר תוך שנה, בוודאי שאין כל סיבה למנות רו"ח ולא מדובר בכלל בענין שהוא נושא לבדיקת רו"ח. מדובר במחלוקת עובדתית גרידא ועל בית המשפט יהיה להכריע, אם ניתנה התחייבות כאמור אם לאו ולמה בדיוק התחייבה התובעת, אם בכלל. הוא הדין לגבי הטענה בדבר חשבונות מפורטים המאפשרים לוודא קיום התחייבויות התובעת. בעניין זה, אין צורך במינוי רו"ח, בוודאי שלא בשלב זה. ראשית, על בית המשפט להכריע האם אכן ניתנה התחייבות כנטען. שנית כל, לאחר הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים, יוכל בית המשפט להתרשם, האם, ככל שניתנה ההתחייבות, יש פגם כלשהו בדרך שבה נערכו החשבונות. בכל הנוגע להתחייבויות הנוספות (77 דקות ראשונת חינם מכל מכשיר מדי חודש, פטור מעלות חיוב רגילה בהתקשרות למספרים נבחרים וחיוב בתעריף יורד ככל שהשימוש גדול יותר), על פניו, נראה שמדובר בעניינים מוגדרים ולא מסובכים, שניתן יהיה לברר את התקיימותם מתוך חשבונות התובעת, ללא צורך במינוי רו"ח. עניין זה יתברר סופית, לאחר שהצדדים יגישו ראיותיהם ותיתן התייחסות מפורטת לנושאים אלה. זאת ועוד: מינוי רו"ח כרוך בעלויות נכבדות. על אחת כמה וכמה נוכח התנהלות הנתבע בתיק והיקף הבדיקה שהוא עותר לה בעתירתו (על 32 עמודיה), אשר להערכתי, תחייב את רו"ח להשקיע עשרות שעות עבודה. היקף הטיעונים שבחר הנתבע להעלות בתיק זה, ויודגש - ללא הצדקה, הנו כמעט חסר תקדים. מדובר בתביעה פשוטה בתכליתה, שהוגשה כתביעה ממכונת והפכה לתביעה בסדר דין מהיר על סך של 8,806 ₪. הנתבע בחר להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה של התובעת בתביעה שכנגד, המשתרע על גבי לא פחות ולא יותר מ- 36 עמודים. לכתב התשובה, צורפו כל החשבונות ופירוט השיחות שנמסרו לנתבע על ידי התובעת (מדובר במאות עמודים). כתב הגנה והתביעה שכנגד שהוגשו על ידי הנתבע, השתרעו על גבי 10 עמודים (בלבד). עתירתו של הנתבע למינוי רו"ח, משתרעת על גבי 32 עמודים וגם אליה צורפו מאות עמודים של חשבונות שקיבל מאת התובעת. התחושה שקיבלתי מקריאת החומר שהוגש, הנה כי התנהלות הנתבע, יש בה רק כדי לסרבל את הדיון ולגרום להארכתו שלא לצורך. עיינתי ושבתי ועיינתי בעתירתו של הנתבע ובכתב התשובה שלו ואודה כי הרושם שמתקבל הנו כי "מרב עצים, לא רואים את היער". הארכת הטיעון הנה בעוכריו של הנתבע. ניתן היה להגיש את מלוא טענותיו של הנתבע בצורה בהירה וסדורה, במספר עמודים בודדים. נוכח כל האמור לעיל, אין כל סיבה למנות רו"ח ולהעמיס הוצאות של אלפי שקלים ואולי עשרות אלפי שקלים על הצדדים או מי מהם. ככל שסבור היה הנתבע, כי יש מקום להגשת חוות דעת מטעמו, רשאי היה לעשות כן ולצרפה לכתבי טענותיו. לפיכך, הבקשה נדחית. הבקשה להעברת הדיון לסדר דין רגיל (בש"א 182777/08) הבקשה הראשונה של הנתבע הוגשה בבש"א 176634/08 ובה ביקש שבית המשפט, יורה למזכירות לעדכן את רישומיה בדבר היות התביעה בסדר דין רגיל ולחילופין כי התביעה תועבר לסדר דין רגיל. בהחלטתה של כב' השופטת לוי, נקבע כי הבקשה נדחית ולו בשל כך שלא צורף לה תצהיר. כמו כן, נקבע כי התביעה הוגשה כתובענה ממכונת, אשר לפי התקנות הופכת להיות, בשל סכומה, לתביעה בסדר דין מהיר. עוד נקבע כי בשלב זה, בית המשפט אינו מוצא לנכון להעביר את התביעה לסדר דין רגיל. הנתבע הגיש לאחר מכן בקשה נוספת, שאליה צירף תצהיר, ובה ביקש שהתביעה תימחק על הסף ולחילופין כי תועבר לסדר דין רגיל. הנתבע טוען כי אם לא יועבר התיק לסדר דין רגיל, לא ניתן יהיה לקבל גילוי מסמכים ספציפיים, לא ניתן יהיה לשלוח שאלונים, לא ניתן יהיה לקבל פרטים נוספים ולא ניתן יהיה למנות רו"ח. התובעת בתגובתה, טענה כי כב' השופטת לוי כבר דחתה את הבקשה לגופה וכי לא הוגש ערעור על החלטתה. כמו כן, נטען כי, לגופו של עניין, אין מקום להעברת התיק לסדר דין רגיל, באשר מדובר בתביעה שאינה מורכבת וגם אין צורך בה במינוי רו"ח מומחה. תקנה 214יב' מאפשרת לבית המשפט להעביר תביעה בסדר דין מהיר, לסדר דין רגיל: "214יב.(א)בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר. (ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה: (1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין; (2) מספר בעלי הדין; (3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך; (4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש; (5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש; (6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור; (7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין". לא מצאתי כי מתקיימים מרבית, אם בכלל, מהפרמטרים שנקבעו בתקנת משנה (ב) ואשר בית המשפט יתחשב בהם, בין היתר, לצורך הכרעה בשאלה האם להעביר את התיק לסדר דין רגיל. כאמור, מדובר בתביעה פשוטה ולא מסובכת, לתשלום יתרת חוב בגין הפרה נטענת של הסכם התקשרות לקבלת שירותי רדיו טלפון וציוד. טענות ההגנה שהועלו היו ספורות וממוקדות וניתן לבררן על נקל במסגרת תביעה בסדר דין מהיר. סדר דין מהיר מתיר גם הגשת תביעה שכנגד, שסכומה אינו מוגבל ל-50,000 ₪ וממילא במקרה דנן התביעה הנה על סכום נמוך יותר. בכל הנוגע למינוי רו"ח, כבר הכרעתי כי הדבר אינו במקומו ועל כן, מן הסתם, הדבר לא יכול לשמש עילה להעברת הדיון לסדר דין רגיל. גם לא מצאתי שיש צורך במשלוח שאלונים, מאותם הנימוקים שכבר פירטתי לגבי מינוי רו"ח. המחלוקת היא נקודתית ופשוטה וניתן לברר את דבר קיום ההתחייבויות הנטענות, ככל שניתנו, על ידי עיון בחשבונות שערכה התובעת לגבי המנוי של הנתבע אצלה, ומעיון בתצהיר העדות שלה, שבו תפרט התובעת ותפנה לחשבונות אלה. גילוי מסמכים ספציפיים, ניתן לקבל גם בסדר דין מהיר (ראה ספרם של כב' השופט מנחם קליין ורחמים כהן, "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור 2205, בעמ' 39, סעיף 38). לא מצאתי כל עילה ממשית שמצדיקה קבלת פרטים נוספים, למרות שגם סעד זה אפשרי בסדר דין מהיר (ראה שם, עמ' 40, 3). יחד עם זאת, מצאתי לנכון לסטות מהוראות התקנות לענין הגשת תצהירי עדות במקביל ולהורות לתובעת להקדים ולהגיש את תצהיריה לפני תצהירי הנתבע, כפ שעוד יפורט להלן, וזאת כדי שהתייחסות הנתבע, תינתן לאחר שהתובעת תשטח את גרסתה ותפנה לחשבונות הרלוונטיים. הטענה למחיקה על הסף של התביעה שכנגד הנתבעת טענה בכתב ההגנה, שיש למחוק את התביעה שכנגד על הסף. הנתבע התייחס לעניין זה בכתב התשובה שהגיש לכתב ההגנה. לא מצאתי לנכון למחוק את התביעה שכנגד על הסף בהעדר בקשה נפרדת בעניין זה, אולם אומר כבר עתה - התביעה מבוססת כרגע, בעיקר על הטענה, שלפיה עקב הזמן שהקדיש התובע להתכתבויות ושיחות עם התובעת, נמנע מלקוחותיו הקיימים והפוטנציאליים ליצור עמו קשר. מדובר בטענות, שעל פי החומר שלפני כרגע, ספק רב בעיני, אם מקימות עילת תביעה ממשית. סוף דבר אשר על כן, הבקשות שהגיש הנתבע בבש"א 176638/08, בש"א 183605/08 ובבש"א 182777/08, נדחות בזה. בכל הנוגע להוצאות הבקשות - משנדחו הבקשות, מן הדין ומן הצדק לחייב את הנתבע בהוצאות. הבקשות שהוגשו, גרמו להארכת הדיון שלא לצורך ולא היה יסוד ממשי להגשתן מלכתחילה. היקף הטיעונים בבקשות חרג מכל פרופורציה וללא צורך. לאחר לבטים, החלטתי להשעות בשלב זה, את פסיקת ההוצאות בבקשות (שמן הצדק להעמידן בנסיבות המיוחדות שלפני על סכום משמעותי), עד לישיבה המקדמית הבאה, בתקווה כי הצדדים ישכילו להביא את התיק לסיום בישיבה הבאה, בסיוע בית המשפט. במאמר מוסגר, אציין כי תביעות מהסוג הנדון (בין חברות סלולריות ולבין לקוחותיהן), מוגשות חדשות לבקרים לבית משפט זה ונדונות בין היתר על ידי מותב זה. מרבית התביעות מסתיימות בהסדר, בין באמצעות הצדדים ובין באמצעות בית המשפט ותמיד לאחר בירור מעמיק של טענות הצדדים, בין לפני הגשת תצהירי עדות ובין לאחר הגשתם ולאחר הערכה מושכלת של סיכויי תביעה וההגנה. לעיתים רחוקות בלבד, מתבררות תביעות כאלה עד תומן, על דרך של שמיעת ראיות וסיכומים. אין שום סיבה שבמקרה דנן יהיה אחרת. לכל בעל דין תמיד שמורה הזכות הלגיטימית לניהול התיק עד תומו ולקבלת פסק דין מנומק ואין חובה להגיע להסדר או להסכים לפסק דין בפשרה. יחד עם זאת, בפרט כאשר המחלוקת הכספית אינה גדולה, מודעים בעלי הדין לכך שההוצאות הכרוכות בניהול התיק עד תומו ובדרך הרגילה (גם אם בסדר דין מהיר), אינה כדאית וללא קשר לכך, קיימות גם בבית המשפט, אפשרויות אלטרנטיביות מוצלחות, לסיום מושכל של סכסוך מעין זה. לפיכך, התובעת תגיש תצהירי עדות מטעמה עד ליום 15.4.09. התובעת תצרף לתצהיריה את כל המסמכים שבדעתה להסתמך עליהם במשפט. התובעת תפרט, בין היתר, את סכום החוב וכן תתייחס בפירוט לטענות ההגנה ובין היתר, תפנה לחשבונותיה, ככל שהיא מבקשת להראות שאין יסוד לטענות בדבר גביית יתר ושלא לפי ההסכם. נספחי התצהיר יסומנו גם באמצעות "דגלונים" לנוחות בית המשפט. הנתבע יגיש, עד יום 15.5.09, את תצהיר העדות הראשית מטעמו בדרך האמורה לעיל, ויתייחס בין היתר, לתצהיר התובעת. תצהירי העדות לא יעלו על 10 עמודים. נושא ההוצאות בגין הבקשות, יוכרע בישיבת הקדם, שתתקיים ביום 10.6.09, בשעה 17:00, בנוכחות בא כוח התובעת, נציג מוסמך של התובעת הבקיא בסכסוך והמוסמך מטעמה וכן בנוכחות הנתבע. רואה חשבוןמיסים