פניה ישירה למומחה מטעם בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פניה ישירה למומחה מטעם בית המשפט שלא באמצעות בית המשפט: החלטה זו עניינה בסוגיית חלוקת החלקה נשוא תיק זה, לאור חוות דעתו של מומחה בית המשפט שמונה בתיק, המודד מר אוסאמה אליאס, חוות דעתו המשלימה, ועמדתו כפי שהובעה בעדותו ובחקירתו הנגדית המקיפה ביום 18.8.2009 בבית המשפט. על פסק דינו של בית משפט זה, מיום 4.1.2007 הגיש עו"ד חסון בשם מרשתו, דליה חסון, ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו (הראשון) של בית המשפט המחוזי בע"א 4212/07, מיום 21.5.2008, ניתן תוקף של פסק דין חלקי להצעת פשרה אליה הסכימו הצדדים בתיק כדלקמן: (א) ימונה מהנדס מודד אשר יציע הצעת חלוקה בהתאם לדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 11.3.2008. המודד יביא בחשבון את הצורך בשמירת רצף טריטוריאלי, כאשר בני משפחת חסון כולם, דהיינו המערערת וכן אמו של עו"ד חסון, ייחשבו לצורך העניין כיחידה אחת. במסגרת הצעת החלוקה תישמר זכותה של משפחת דעקה להחזיק בשטח שאותו היא מחזיקה כיום.   המודד יביא בחשבון הפרשת שטחים לצורכי ציבור, לרבות דרך, מבלי שתהיה הפרשת דרכים מחלקתה של משפחת דעקה, וזאת בהתאם להצהרת משפחת דעקה כי אינה מתכוונת להשתמש בדרך, וכי לא תשתמש בדרך.   (ב) לאחר קבלת חוות דעת המומחה ימונה שמאי שיעריך את תשלומי האיזון הנדרשים וכן יעריך את התשלום שיוטל על משפחת דעקה בגין הוויתור על הפרשת שטח מחלקתם לצורכי הציבור. כמו כן יעריך השמאי את שווי המקרקעין שבמחלוקת נשוא תיק זה, דהיינו המחלוקת לעניין השטח של 150-180 מ"ר המוחזקים כיום על ידי משפחת דעקה.   (ג) לאחר קבלת חוות דעת השמאי יתבקש בימ"ש זה לקבוע אם על משפחת דעקה לשלם עבור שטח המריבה, ואם כן, מה הסכום שיש לשלם, כאשר כל צד יהיה רשאי לטעון את כל טענותיו בעניין זה.   (ד) אם יתעוררו מחלוקות שידרשו שמיעת עדויות וטענות בנוגע לתכנית החלוקה או לתשלומי האיזון, למעט התשלום עבור שטח המריבה, אלה יועברו לבירור לפני ביהמ"ש השלום. ביום 2.9.2008 (ולאחר ביטול מינויה של המומחית שמונתה מלכתחילה) מונה המומחה אוסאמה אליאס ע"י בית המשפט המחוזי למודד מומחה מטעם בית המשפט, לשם עריכת תשריט חלוקה למקרקעין נשוא תיק זה, על פי פסק הדין החלקי. ביום 10.1.2009 הוגשה חוות דעתו של המומחה, אליה צורף תשריט הצעת חלוקה (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), אשר הסתמכה, בין השאר, על תכנית מופקדת 11383/ג. ביום 8.3.2009 החליט כב' בית המשפט המחוזי, בפסק דינו המשלים, מטעמיו הוא, להחזיר את הדיון באשר לביצוע החלוקה בשטח לידי מותב זה. ביום 29.6.2009 פורסמה תוכנית מס' 11383/ג בילקוט הפרסומים מס' 5971. ביום 30.6.2009 הגיש מומחה בית המשפט אליאס חוות דעת משלימה, ובה כמה שינויים ותיקונים, ביחס לחוות דעתו הראשונה.  בדיון בפניי ביום 18.8.2009, בתשובה לשאלותיו של עו"ד טנוס, הבהיר מומחה בית המשפט את הרקע להוצאת חוות הדעת המשלימה. בשל חשיבות הדברים אצטט אותם במלואם ללא שינויים: ש. תפרט לי בבקשה את כל המסמכים שעמדו לרשותך ועיונך לצורך הכנת 2 חוות הדעת? ת.         לא. מדובר על 2 חוות דעת, אלא חוו"ד מקורית וחוו"ד משלימה. חוות הדעת המקורית הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתיק הערעור, ואחרי שהוגשה ונעשה דיון כלשהו בבימ"ש, ביהמ"ש הוציא פס"ד שקרא לו פס"ד משלים ועל פיו נתבקשתי להתאים את הצעת החלוקה לתוכנית המתאר שמספרה 1138ג המפורטת שכבר אושרה, ואני מקריא מפסה"ד המשלים. בתאריך 29.6.09 התוכנית פורסמה ונכנסה לתוקף. אני לקחתי יוזמה אישית ופרשתי את פסה"ד המשלים בצורה שאני אמור להכין הצעת חלוקה מיוזמתי, הצעת חלוקה מתוקנת לתוכנית הזו, יתכן שפעלתי לא כשורה מבחינה משפטית מאחר ואינני בקיא בעניין פרוצדורה. אני רציתי לתת לביהמ"ש כלים ברורים. ש.        כלומר ממה ששמעתי אתה מודה שבפס"ד המשלים אין אליך פנייה לפעול כפי שפעלת? ת.        אין פניה ישירה אלי. ש.        ולא קבלת שום פניה או החלטה של בתי המשפט לפעול כפי שפעלת? ת.        נכון. ש.        אני גם לא רואה שעפ"י פסה"ד המשלים לא הייתה הוראה לשלוח אליך את פסה"ד המשלים, אתה יכול להגיד איך הגיע אליך פסה"ד המשלים? ת.        פסה"ד לא הגיע אלי מביהמ"ש. ש.        האם מישהו פנה אליך עם פסה"ד המשלים ובקש ממך לפעול בהתאם לו? ת.        במכתב מב"כ התובעת מיום 8.6.09 (אחרי מכתב שאלות ההבהרה אשר הוגש לביהמ"ש ע"י עו"ד חסון) והעתקים מופנים לב"כ הנתבעים, באותו מכתב פונה אלי ב"כ התובעת.(עו"ד טנוס מצהיר שלא קיבל אותו). ש.        כמה פעמים היו אליך פניות מכל ב"כ הצדדים ובאלו דרכים? ת.        אתם פניתם אלי פעם אחת עם המסמכים הרלוונטיים ובימ"ש המחוזי. אחרי זה לא הייתה כל פנייה מאצלכם אלי (כלומר מצד הנתבעים). לגבי עו"ד חסון קבלתי שאלות הבהרה וכן המכתב מיום 8.6.09 עם פס"ד המשלים וכמובן בהתחלה את כל החומר הרלוונטי. לפחות 3 פעמים באופן תכתובת. ש.        ובדרך לא פורמאלית? ת.        הוא התקשר אלי כמה וכמה פעמים לשאול אותי איך אני מתקדם ומה אני מתכוון לעשות. ש.        ולצורך הוצאת חוו"ד המשלימה? ת.        פנה אלי במכתב וטלפונית פעם או פעמיים. ש.        הוא בקש ממך את חוו"ד המשלימה? ת.        כן. ש.        ועל סמך דברי [צ"ל "דבריו". ע"נ] הוצאת אותה? ת.        נכון. כבר כעת אבהיר, כי בפסק דינו המשלים של כב' בית המשפט המחוזי לא ניתנה כל הוראה לעריכת חוות דעת מתוקנת, ולמעשה, עיון בפסק הדין המשלים מגלה, כי בית המשפט המחוזי העביר את המשך הטיפול בתיק ישירות לידיו של מותב זה לאחר שהגיע לידי מסקנה שהצדדים מסכימים על קוויה הכלליים של החלוקה המוצעת על ידי מומחה ביהמ"ש, ולמעשה נותרו מחלוקות על גבולות החלוקה הברורים ועל שאלת תשלומי האיזון. וכך נאמר בפסק הדין המשלים: "... 3.         על פי המוסכם מונה המודד מר אוסאמה אליאס, שערך את הצעתו בתכנית המצורפת לחוות דעתו מיום 10.1.09. ביסודו של דבר, מסכימים כל הצדדים להצעתו כמפורט בפרוטוקול, מסכימים הם גם איזה מגרשים יוקצו לכל אחד מהם, הכל כרשום בפרוטוקול הישיבות בפנינו. אולם, מחלוקות בשאלות נוספות וכן באשר לגבולות המדויקים של המגרשים, מנעו השגת הסכמה מלאה באשר לחלוקה בעין ומינוי השמאי להערכת תשלומי האיזון.   4.        במצב דברים זה, ולאור הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין אני מורים על החזרת הדיון לבית משפט קמא על מנת שישלים את הדרוש ויורה על חלוקה בעין של החלקה תוך הקצאת המגרשים לשותפים וביצוע ההפרשות הנדרשות לדרכים, הכל על פי הצעת חלוקה שנערכה על ידי המודד המוסמך מר אוסאמה אליאס ושתוגש לרשויות התכנון לאחר שייעשו בה כל אותם שינויים, אם וככל שבית המשפט קמא יורה על כך, לאחר שמיעת הצדדים.   5.        לאחר הכרעה בטענות הצדדים לעניין הצעת החלוקה, ימנה בית המשפט שמאי מוסכם לקביעת תשלומי האיזון ולהערכת שוויו של "שטח המריבה", הכל כאמור בפסק הדין..."   משכך, לא ברורה לי כלל החירות שנטל לעצמו עו"ד חסון לפנות ישירות למומחה ביהמ"ש, ובוודאי שאני רואה טעם לפגם בנוסח מכתבו של עו"ד חסון למומחה, מיום 8.6.2009, ואשר הומצא לבית המשפט במועד הדיון ביום 18.8.2009: "...תשומת לבך לפסק הדין המשלים שניתן ביום 8.3.09 בערעור אזרחי 4212/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה לפיו יש לבצע את השינויים המתחייבים בתשריט החלוקה שהוגש על ידך וזאת בהתאם לתכנית המופקדת 113838/ג של הוועדה לתכנון ובניה גבעת אלונים בשפר-עם...". אך טבעי הוא שמומחה בית המשפט, אשר איננו משפטן, וכפי שהעיד בהגינות, לא היו לו הכלים לדעת מהי כוונתו של ביהמ"ש המחוזי, הבין מפניית עו"ד חסון שלאור פסק הדין המשלים של ערכאת הערעור, עליו לערוך השלמה לחוות דעתו. לצורך העניין אינני מתייחס לטענות באי כח הצדדים האחרים לתיק, אשר טענו, כי כלל לא היו מודעים לתכתובת ולפניות אל המומחה (אף כי על גבי המכתבים עצמם נכתב, כי העתק יומצא אף אליהם), ואף טענו, כי חוות הדעת המשלימה הגיעה לידיהם ברגע האחרון, או לא הומצאה להם כלל. דומני, כי התנהלות ראויה ונאותה הייתה מביאה, למצער, לפנייה לבימ"ש, על מנת שייתן הוראות ו/או יקבע דיון באשר לסיום עבודת המומחה ותיקון או השלמה לחוות דעתו הראשונית, על פי הנדרש, ותוך שמירת זכויות שאר הצדדים לתיק. משכך, מצאתי טעם לפגם באופן ההתנהלות של עו"ד חסון אל מול המומחה. למרות כל האמור, ומכיוון שבסופו של דבר מטרת בית המשפט הינה לקיים דיון ענייני, תכליתי ויעיל, אפשרתי את קיומו של הדיון ביום 18.8.2009, אשר נועד מלכתחילה לחקירת המומחה בידי באי כח שאר הצדדים (ובעיקר בידי עו"ד אבו זלף, שמלכתחילה אמור היה לנהל את החקירה העיקרית בתיק לאור הערותיו הראשוניות לחוות הדעת בישיבת ביהמ"ש מיום 8.7.2009). במסגרת דיון זה, אשר התארך מעל ומעבר למתוכנן, קיבל (ואולי נכון יותר לומר: נטל לעצמו) עו"ד חסון זמן רב לשטוח את טענותיו, ואף אפשרות לחקירה, ולחקירה נוספת של מומחה בית המשפט. על מנת שלא להכביר במילים, אותיר את הערותיי על צורת ניהול הדיון לסיום החלטה זו. בסופו של דבר, עדותו של מומחה בית המשפט, וחקירתו בידי הצדדים העלו שניתן לתקן את חוות דעת המומחה בכמה נקודות אותן אפרט להלן. יש להעיר, כי בנקודת המחלוקת שלפחות בעיניי נראית העיקרית והמרכזית (גבולות תת-חלקה 83/3 המיועדת לעזבון המנוחה עבלה עטאללה), לא הסתפקתי בתשובתו העקרונית של המומחה, לפיה נראה שניתן לשנות את גבולות החלקה באופן שיתאימו יותר לקירות הבטון הקיימים במקרקעין, מלבד צורך בהריסה של חלק מקיר בטון אחד בלבד (החלק המזרחי בחלקה). אפשרתי למומחה לצאת ולבדוק האם ההצעה החלופית שהציע עו"ד אבו-זלף מתקבלת על הדעת. גם לאחר חזרתו של מומחה בית המשפט מבדיקת ההצעה הבהיר המומחה, כי התיקון המוצע אפשרי והוגן, וכי כתוצאה מן התיקון לא תיפגע זכותה של משפחת חסון לבנייה במקרקעין. אשר על כן, אינני מוצא כל טעם שלא לקבל את התיקון העקרוני שהוצע על ידי עו"ד אבו-זלף. יש לציין כי לתיקון הסכימו גם עו"ד טנוס ועו"ד חורייה (אשר נתן לחבריו את הרשות למסור הסכמתו בשמו, בחלקו האחרון של הדיון). משכך, אני עובר להוראות מפורטות על פיהן ינהג מומחה בית המשפט בבואו לערוך הצעת חלוקה מתוקנת ואחרונה בתיק, אשר לאחר שתוגש ניתן יהיה ליתן לה תוקף של פסק דין חלקי, ואשר החלטה זו תהווה חלק אינטגראלי ממנו, בכפוף להשלמת פסק הדין על נושא של תשלומי איזון בהתאם לחוות דעת שמאי שימונה לצורך זה, כפי שאורה להלן. להלן הנחיות בית המשפט למודד אוסאמה אליאס לצורך הכנת תשריט חלוקה סופי שיינתן לו תוקף של פסק דין: 1. דרך 83/6 ("הנקניק") הדרך תיוותר כפי שהוצע בהצעת החלוקה המשלימה, דהיינו, תימשך עד לקצה הצפון-מערבי של החלקה. מומחה ביהמ"ש שכנע, כי לא ניתן לסטות מן התוכנית המאושרת 11838/ג, בה הדרך נמשכת עד לקצה גבול החלקה. 2. דרך 83/8 והמעבר לחלקה 83/2 (דהיינו הדרך מה"נקניק" לחלקת דליה חסון). אינני מוצא כל סיבה למנוע את הסטת הדרך כמה מטרים מזרחה, כך שתעבור בסמוך וממערב לקיר הבטון המערבי של חלקה 83/3 (חלקת עזבון עבלה עטאללה). גם לא שמעתי התנגדות עקרונית של המומחה להצעה. לאור זאת אני מורה למוחה לתקן את אותה דרך מעבר כאמור לעיל. 3. דרך 83/7 דרך מעבר צפון-מזרחית הדרך תישאר באותו הרוחב המופיע בהצעות המומחה (קרוב ל-6 מטר), אולם לא מצאתי טעם להמשיך דרך זו עד לקצה המזרחי של תת חלקה 83/1 (חלקת אניסה חסון), והמומחה יתקן את הצעתו, כך שהדרך תסתיים בכניסה לחלקת אניסה חסון. לשם הדיוק יש לתקן את רחבה של הדרך הרגלית המתחברת לדרך זו מצפון מזרח, כך שרחבה יהיה 2 מ' בלבד. 4. גבולות תת חלקה 83/3 (חלקת עזבון עבלה עטאללה) גבולות החלקה בחלקה הצפוני והצפון מערבי יהיו קירות הבטון. החלקה תורחב מצד מזרח, כמפורט להלן: א. גבול מערבי מעבר לקיר המערבי תעבור דרך הגישה לחלקה 83/2 (חלקת דליה חסון), כאמור לעיל, וממערב לחלק זו יורחבו גבולות חלקה 83/4. ב. גבול צפוני קיר הבטון יהווה הגבול הצפוני של חלקת העיזבון. חלקת דליה חסון תוגדל כך שהחלק שמצפון לקיר יתוסף לה. ג. גבול מזרחי חלקת עזבון עבלה עטאללה תורחב ממזרח על פי ההנחיות כדלקמן: החלקה תורחב ממפגש קיר בטון המזרחי והצפוני ועד לגבול חלקת אניסה חסון (83/1) ממזרח. בכל מקרה יוודא המודד המומחה, כי רוחב חלקה 83/2 לא יהיה קטן מ-16 מטרים. באופן זה אני מקבל את הצעת התיקון של עו"ד אבו-זלף, תוך שמירת זכויות משפחת חסון, ותוך שלא נפגעת האפשרות שהייתה קיימת לבניה לכל רוחב החלקה (כאשר למעשה רוחב תת-החלקה האמורה, בחלק המערבי שלה אף גדל). מומחה ביהמ"ש, מר אליאס, נדרש להכין תוכנית חדשה על פי ההוראות המפורטות לעיל, ואשר תוגש לבית המשפט בתוך 30 יום. אני ממנה כבר כעת את מר דותן דרעי מרח' חטיב 4 חיפה, 33091 טל': 04-8622223 לשמאי מומחה מטעם בית המשפט. אני מעכב את צאת מינויו של מר דותן מן הכח אל הפועל עד למתן תוקף של פסק דין חלקי לתשריט שיוגש ע"י מר אליאס על פי הנחיותיי, ומנצל את הזמן על מנת להורות על הפקדות כספיות, שהן תנאי לצורך הבטחת הוצאות השמאי ושכר טרחתו. עם החלטתי על צאת מינוי המומחה דרעי מן הכח אל הפועל אוציא מתחת ידי החלטה נפרדת המדגישה את העקרונות שיעמדו בבסיס חוות דעתו של המומחה ואינני מוצא מקום להקדים את המאוחר. אני מפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד לפיו: (ג) לאחר קבלת חוות דעת השמאי יתבקש בימ"ש זה לקבוע אם על משפחת דעקה לשלם עבור שטח המריבה, ואם כן, מה הסכום שיש לשלם, כאשר כל צד יהיה רשאי לטעון את כל טענותיו בעניין זה. ברור כי גם בנושא תשלומי האיזון נפערה בין הצדדים מחלוקת, אולם אמתין בהכרעה במחלוקת זו ולא נכון יהיה להכריע בה כבר כעת. לצורך הכנת חוות דעתו, אני מורה לכל אחד מן הצדדים (ולצורך העניין אני רואה בכל צד שיוצג בדיון ביום 18.8.2009 צד נפרד, ארבעה צדדים בסך הכל) להפקיד סך של 1,500 ₪ ובסה"כ 6,000 ₪, בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, וימי פגרה במניין הימים. יודגש כי בית המשפט הוא זה שיקצוב את שכרו של המומחה על פי שיקול דעתו. משסיימתי את החלק האופרטיבי של החלטתי אינני יכול להתעלם מדרך התנהלותו של ב"כ התובעות, עו"ד חסון, במהלך הדיון ביום 18.8.2009, ולמעשה לאורך כל ניהול התיק מתחילתו ועד עתה. אודה על האמת: בפסק דיני מיום 4.1.2007 נפלה אכן טעות. כפי שהעירה ערכאת הערעור, משהוגשה בקשה לחלוקת המקרקעין, היה עליי להורות על מינוי מומחה וביצוע חלוקה כאמור, וזאת לאחר שדחיתי את הצעתו של התובע לחלוקה בפסק הדין. במאמר מוסגר אציין, כי אילו היו מי מהצדדים פונים לבימ"ש זה, לאחר שניתן פסק הדין בבקשה לתיקון ו/או השלמת פסק הדין, הייתי עומד על טעותי, וממנה מומחה, וכך היו נחסכים הליכים מיותרים וזמן רב. עם זאת, דומני שדפוס התנהלותו של ב"כ התובעת, לא הקל ולא מקל, על בית המשפט לבצע מלאכתו נאמנה. כך, במהלך הדיונים הראשונים בתיק, ניהל עו"ד חסון מלחמת התשה (שעניינה אז היה שאלת גבולה הצפוני של חלקת משפחת דעקה, ותביעה להזזת גבולה של תת החלקה), עד שמרוב עיסוק בנושא של התביעה (ובו לא מצאתי טעם בסופו של דבר בטענות שהועלו ע"י ב"כ התובעת) כבר נזנח החלק האחר של התיק, דהיינו: התביעה לפירוק שיתוף. כעת, משלא הסתיים הדיון בערכאת הערעור ומשהוחזר התיק, על פי החלטת ערכאת הערעור שחזקה על מותב זה לקבלה ולפעול על פיה, לידי מותב זה, בחר עו"ד חסון להעלות את הרף בצורת ניהול התיק. לעיל כבר הערתי את שהערתי באשר לפנייה למומחה בית המשפט, ואינני מתכוון לחזור על כך כעת, אולם דומני שההתנהלות במהלך הדיון עצמו הייתה חמורה לא פחות, ואף יותר. אינני מקבל מצב שבו מורה בית המשפט לב"כ אחד מהצדדים (אף אם הוא מייצג בפועל את עצמו, או את בני משפחתו) לסיים את דבריו, ואותו הצד מתעלם מהוראת בית המשפט. אינני מקבל התפרצות של עו"ד, או של כל צד אחר לדיון, לתוך דברי חברו, תוך הפרעה לחקירת עד ומבלי להתחשב, לא בצד האחר ולא בהוראות בית המשפט. התנהלות עו"ד חסון בדיון ביום 18.8.2009 חצתה, דומני, את כל הגבולות המקובלים. אלמלא מדובר היה בעו"ד שהוא גם צד לתיק (בפועל, גם אם לא באופן פורמאלי), לא הייתי מהסס להשתמש בסיועו של משמר בתי המשפט (אשר גם מאנשיו, אשר נכחו באולם לבקשתי, התעלם עו"ד חסון כליל) ולהורות על הפסקת ההפרעות החוזרות והנשנות לדיון ואף על הוצאה מן האולם. להתנהגות זו יש לזקוף, כפי שהערתי עוד במהלך הדיון, גם את התמשכות ההליכים מעל ומעבר לכל זמן סביר. באי כח שאר הצדדים, אשר גילו אורך רוח וסבלנות מעל ומעבר לנדרש, ואשר זמן החקירה שיועד מלכתחילה להם, טענו - ובצדק גמור - כי התנהגותו של עו"ד חסון פוגעת בזכויותיהם ובזכויות מרשיהם לנהל את התיק מבלי הפרעות ולשטוח בפני בית המשפט את עמדתם כראוי וכנדרש. דומני, כי תלונות אלה מוצדקות לחלוטין. לא ייתכן שעו"ד ינצל את תפקידו, ואת מעמדו בבית המשפט על מנת "להשתלט" על הדיון, תוך התעלמות מבקשות חוזרות ונשנות של חבריו ומהוראות ברורות של בית המשפט. אינני מעוניין להגיע לפסים שמעבר להערותיי בהחלטה זו, ואסתפק בהערות אלה, מבלי לנקוט בכל סנקציה. אני מצפה, כי מכאן ועד לתום הטיפול בתיק לא יישנו מקרים דומים, וכי יתאפשר לבית המשפט להביא תיק זה לידי סיומו בדרך ראויה וצודקת, תוך שמירה על כל האינטרסים של כל אחד מבעלי הדין על מנת להביא את התיק לידי פירוק שיתוף משלא עלה בידי הצדדים לעשות זאת בהסכמה. מומחה בית המשפט נדרש להגיש חוות דעתו בהתאם להוראותיי לעיל. המזכירות תשחרר למר אליאס כבר כעת 2,700 ₪ מן הסכום שהופקד ע"י הצדדים ונמצא בקופת בית המשפט. הצדדים יפקידו את הסכום שנקבע לשם קבלת חוות דעת השמאי המומחה, כאמור לעיל. ההחלטה תישלח לצדדים ולמומחה אליאס. לגבי השמאי דרעי, תינתן החלטה נפרדת, ואין לשלוח לו החלטה זו. התיק יבוא בפניי בתוך 30 יום למעקב שופט ובדיקת התשריט, ולשם מתן תוקף של פסק דין חלקי לחלוקת השטח בלבד על בסיס החלטה מפורטת זו. מומחהמומחה מטעם בית המשפט