בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין דיני עבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין דיני עבודה: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט מיכל לויט; עב 5774/06, עב' 5775/06 -עב' 5776/08), , בו חויבו המבקשים לשלם למשיבים סכומי כסף שונים המגיעים להם עבור תקופת עבודתם במבקשת מס' 1 (להלן -המבקשת) וסיומה. 2. המשיבים הינם שחקני כדורסל מקצועיים. המבקשת ניהלה את קבוצת הכדורסל הפועל תל-אביב (להלן- הקבוצה) עד לשנת 2001 והחל מיום 1.9.04. בתקופה מ- 2001 ועד ל- 2004 נוהלה הקבוצה על ידי החברה לקידום הכדורסל במילניום השלישי (להלן- החברה). המבקש 2 (להלן- המבקש) שימש כיו"ר המבקשת החל מחודש ספטמבר 2004. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה כספית שהגישו המשיבים נגד המבקשת, המבקש והחברה לתשלום הפרשי שכר, פיצוי על אי העמדת רכב שכור לרשותם, פיצוי פיטורים ועוד תשלומים אחרים המגיעים להם, לטענתם, בשל תקופת עבודתם במבקשת וסיומה. המשיבים ביקשו להרים את מסך ההתאגדות בין המבקשת למבקש ולהורות על חיובו באופן אישי, ביחד ולחוד, עם החברה והמבקשת. 3. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבים בחלקה. בית הדין קבע כי המבקש הוא הגורם הפעיל והדומיננטי בניהולה של הקבוצה. עוד נקבע, כי מעדותו של המבקש בהליכים אחרים בפני בתי המשפט, עולה שיטת ניהול הקבוצה באמצעות "רצף" תאגידים שאינם נושאים זה בחובותיו של זה, באופן שמותיר את שחקני הקבוצה, עובדיה, בפני "שוקת שבורה", בעת שהם מבקשים לממש את זכותם לשכר עבודה ולזכויות אחרות המגיעות להם לפי החוק והסכמי העבודה. בנסיבות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי התקיימו תנאים המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות של המבקשת. כפועל יוצא מכך חייב בית הדין את שני המבקשים - ביחד ולחוד - לשלם לכל אחד מן המשיבים הפרשי שכר, בונוסים ומענקים לעונת 2004/2005, תשלומים עבור רכב שכור ופיצויי פיטורים בסכום כולל העולה על 700,000 ש"ח. התביעות נגד החברה נדחו. כמו כן, חיובו המבקשת והמבקש לשלם למשיבים שכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ש"ח והוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח. 4. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 23.6.09, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו. המבקשים טוענים כי סיכוייהם לזכות בערעור טובים, שכן בפסק הדין נפלו טעויות משפטיות ועובדתיות רבות המצדיקות ביטולו. בקשר לכך טוענים המבקשים כי טעה בית הדין האזורי בכך שקבע כי היה רצף של העסקה של המשיבים לצורך קביעת שיעור פיצויי פיטורים. כן נטען כי שגה בית הדין האזורי בכך שחייב את המבקשים לשלם למשיב 2 שכר, בעת שלא היה כשיר לשחק ובכך נקבע כי הקבוצה הייתה חייבת לממן ניתוח פרטי שעבר. עוד נטען כי שגה בית הדין האזורי בכך שחייב את המבקשים בתשלום בונוסים בניגוד לחוזה ההעסקה. כן נטען כי לא היתה כל עילה עובדתית או משפטית להרים את מסך ההתאגדות נגד המבקש ולחייבו באופן אישי בחיובי המבקשת. עוד עומדים המבקשים בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתם, כדי להצביע על כך שסיכוייהם לזכות בערעור טובים. 6. המבקשים מוסיפים וטוענים כי קיים חשש שאם ישלמו למשיבים את הסכום הפסוק, לא ניתן יהיה להיפרע מהם אם יתקבל הערעור. בקשר לכך נטען כי בתמליל השיחה שצירפו המשיבים לתביעתם בבית הדין האזורי טען המשיב 1 כי הוא מצוי בקשיים פיננסיים. למיטב ידיעת המבקשים, המשיב 1 אינו משחק כיום בצורה סדירה באף קבוצה, דבר המעיד על מצבו הכלכלי הרעוע. גם מצבו הכלכלי של המשיב 2, כך נטען, אשר לפני כשנתיים נפצע ומאז אינו עובד בצורה סדירה, הורע באופן משמעותי. לפיכך כך נטען, בנסיבות אלה ובשים לב לגובה הסכום הפסוק, לא יוכלו המבקשים להיפרע מן המשיבים אם יקבל הערעור. עוד נטען כי סכום הפסוק עולה פי שניים וחצי על תקציבה השנתי של הקבוצה ועל כן אי קבלת הבקשה לעיכוב ביצועו תגרום למבקשת נזק בלתי הפיך ואף לקריסתה של הקבוצה. גם חיובו של המבקש באופן אישי, אשר פועל בהתנדבות כארבעים שנה לקידום הכדורסל בישראל, בסכומים כה גבוהים, עלול להוביל אותו לקריסה כלכלית בלתי הפיכה. 7. המבקשים מפנים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הסדרי הנושים של הקבוצה (ע"א 2195/08) . לטענתם, במסגרת ההליך ביקשו המשיבים, שהינם שניים מנושיה הרבים של העמותה, להטיל עיקול על כספים המגיעים למבקשת מהעיריה. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 31.8.06, נעתר לבקשה והטיל עיקול בסך של 689,827 ש"ח, סכום אשר ממנו מגיעים למשיבים כ- 30% מן הסכום הפסוק לזכותם בבית הדין האזורי. לטענת המבקשים, נכונים הם להעביר מיד את הסכום האמור לידי המשיבים. לטענתם, שעה שחלק ניכר מסכומי החוב המגיעים למשיבים מובטחים, יש לקבל את הבקשה ולעכב את יתרת הסכום הפסוק עד להערכה בערעור. לחילופין מבקשים המבקשים לעכב את ביצועו של פסק הדין רק נגד המבקש, בשל הנזקים הבלתי הפיכים שייגרמו לו. 8. המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענים כי המבקשים לא הביאו כל טעם מיוחד מדוע יש מקום לחרוג מהכלל לפיו מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה כספית. לטענתם, למעלה מארבע שנים ממועד העסקתם, מעכבים המבקשים את תשלום שכרם ופיצויי הפיטורים המגיעים להם, העומדים כיום על כ- 868,000 ש"ח. לטענת המשיבים, הנזקים שייגרמו להם כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הדין עולים לאין שיעור על הנזקים שעלולים להיגרם למבקשים- אם בכלל- יעוכב ביצועו. 9. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי המבקשים לא הצביעו על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו בערעור. בקשר לכך מציינים המשיבים, כי המשיב 1 מרוויח מעיסוקיו בתחום הנדל"ן ואין חשש שהמבקשים לא יוכלו להיפרע ממנו אם הערעור יתקבל. אשר למשיב 2 - הוא ממשיך כשחקן כדורסל ויכול להשיב את התשלומים שישולמו לו אם יתקבל הערעור. המשיבים מוסיפים וטוענים כי טענת המבקשים על נזק בלתי הפיך למבקשת נטענה בעלמא, ללא ראשית ראיה. לטענתם, לבקשה לא צורף כל מסמך המעיד על מצבה הכלכלי של המבקשת או של המבקש. 10. לטענת המשיבים סיכויי הערעור אינם גבוהים. לטענתם, פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומפורט כראוי ואין כל הצדקה משפטית להתערב בו. לטענתם, ערעור המבקשים מבוסס - בעיקרו - על תקיפת ממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. עוד טוענים המשיבים כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מהווה תחליף לחובתה של המבקשת לשלם להם את הסכום שפסק בית הדין לעבודה, שכן מדובר בפסק דין שאינו סופי. עוד נטען כי נכונות המבקשים להעביר לידם את הסכום שעוקל אינה מועילה, שכן סכום זה מיועד לתשלום לנושים השונים והדבר עלול להידחות לחודשים רבים. לטענת המשיבים, הסכום שישולם להם, אם לא תוגש בקשה לרשות ערעור, עומד על סך של כ- 170,000 ש"ח המהווה כ- 20% מן הסכום שנפסק לזכותם. הכרעה 11. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). בפסיקה נקבעו שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח',לא פורסם, , ניתן ביום 19.11.2000). כן נפסק כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4),572). 12. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לא עלה בידי המבקשים להוכיח - ולו לכאורה - כי אם ישולם את הסכום שנפסק לחובתם יקשה עליהם להיפרע מהמשיבים. המבקשת אינה חדלת פרעון. טענות המבקשים בעניין מצבה הכלכלי של המבקשת ושל המבקש אינן נסמכות על ראיות כנדרש ולא נסתרה טענת המשיבים כי ביכולתם להשיב את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור. מעבר לכך, פסק הדין של בית הדין האזורי הוא, בעיקרו, עובדתי, הן לעניין חיובה של המבקשת והן לעניין הרמת מסך ההתאגדות וחיובו האישי של המבקש. בנסיבות העניין מוצאים אנו כי יש לתת עדיפות לזכותם של המשיבים למימוש פסק הדין שניתן לזכותם. אין כמובן בדברים אלה כדי לגרוע מזכותם של המבקשים לשלם למשיבים חלק מן המגיע להם בדרך של מימוש העיקול שהוטל על כספים המגיעים למבקשת מעיריית תל-אביב, על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי. 13. סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,500 ש"ח. דיני עבודהעיכוב ביצועביצוע פסק דין