עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין בבית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור מר חיים דרור ומר יאיר רון; עב 752/04), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך 83,449 ש"ח, פדיון חופשה בסך 4,144 ש"ח, תשלום גמול עבודה עבור שעות נוספות בסך 291,191 ש"ח ותשלום נוסף עבור ניכוי דמי הודעה מוקדמת ממשכורת חודש ספטמבר 2003 בסך 8,941 ש"ח. רקע המבקשת עוסקת בתחום הספקת ציוד וחומרי בניין והמשיב הועסק בה החל מחודש יוני 1994. בחודש ספטמבר 2003 התפטר המשיב מעבודתו אך דרש לשלם לו פיצויי פיטורים בעילה של התפטרות שדינה כפיטורים (סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; להלן- החוק). עוד דרש המשיב לשלם לו פדיון ימי חופשה, תשלום עבור עבודה בשעות נוספות וסעדים כספיים אחרים המגיעים לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו וסיומה. דרישותיו נדחו על ידי המבקשת והוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי. בכתב התביעה טען המשיב כי עזב את מקום עבודתו לאחר שהמבקשת לא נתנה לו אפשרות לנצל את מלוא ימי החופש המגיעים לו ולא שילמה לו תמורת עבודה בשעות נוספות לפי רישום שערך. עוד טען המשיב כי ספג במהלך שנות עבודתו, ובמיוחד לאחרונה, יחס משפיל ומזלזל ממעסיקתו. לטענת המשיב, בקשותיו הרבות לקבלת דיווח על ימי חופשה ומחלה, ליציאה מעבודה להפסקת צהרים מסודרת והקלה בנטל העבודה, לא נענו. בשל המצב הנפשי הקשה אליו נקלע, ביקש המשיב לצאת לחופשה, אך בקשתו נדחתה על ידי מנהל המבקשת, מר בן עזרי. שיאם של הדברים, לטענת המשיב, היה כחודש לפני התפטרותו, כאשר בנו של המנהל איים על חייו. על רקע זה החל המשיב בטיפול תרופתי נגד לחץ דם גבוה. בנסיבות אלה, כך טען המשיב, הוא נאלץ להתפטר לאלתר, אך ביקש מהמבקשת לשלם לו פיצויי פיטורים. 3. בכתב ההגנה טענה המבקשת כי המשיב אינו זכאי לפיצויי פיטורים, שכן עזב את מקום עבודתו מבלי שנתן הודעה מוקדמת. עוד נטען כי המשיב ניסה, בכל דרך אפשרית, לגרום למבקשת לפטרו על מנת לקבל את פיצויי פיטורים. כן טענה המבקשת כי המשיב קיבל חופשה לפי החוק ולכן לא מגיע לו פדיון ימי חופשה. המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב נהג לנצל את תפקידו וסמכויותיו כדי להזמין כלי עבודה חשמליים ומוטוריים מספקים באופן אישי ולא דרך המבקשת, דבר שיצר חשש שהוא מנהל עסק משלו מתוך המבקשת. עוד טענה המבקשת כי סמוך להתפטרותו, פתח המשיב חנות מתחרה בקרבה לחנות המבקשת. 4. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. בית הדין האזורי העדיף את עדותו של המשיב על טיב יחסי העבודה בין הצדדים על פני עדותם של מר בן עזרי ואשתו וקבע כי המשיב סבל יחס קשה ומזלזל מצד הגברים במשפחת בן עזרי. טענת המשיב כי ספג איומים בוטים- מעליבים ומפחידים- מצד בנו של בן עזרי, לא נסתרה. בית הדין דחה את טענת המבקשת כי המשיב ניהל "עסק מן הצד" וקיבל את המסמכים שהציג המעידים על כך שמדובר בחנות של בנו. בית הדין קיבל גם את תצהירו של בן זוגה של בת המשיב, לפיו המשיב מסר לו מספרי טלפון של ספקים, מהם ניתן לרכוש ציוד גננות, שאינו נמכר בחנות המבקשת. ממכלול העדויות שנשמעו בפניו הגיע בית הדין למסקנה כי התקיימו נסיבות המצדיקות את התפטרותו של המשיב תוך זכאות לפיצויי פיטורים, לפי סעיף 11 (א) לחוק ופסק לו פיצויי פיטורים. עוד חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב שכר עבור עבודה בשעות נוספות. בית הדין קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 חל על המשיב ולא חל עליו החריג שבסעיף 30 (5) ו-(6) לאותו חוק. בקשר לכך קבע בית הדין כי תפקידו של המשיב לא היה תפקיד הנהלה בכיר ולא נדרשה ממנו מידה מיוחדת של אמון מעבר לזו הנדרשת מכל עובד כלפי מעסיקו. עוד נקבע כי המשיב אומנם היה אחראי על הפעילות השוטפת במבקשת, של מתן שירות ללקוחות ועל הזמנת סחורה והפעלת הקופה, אך לא היתה לו כל סמכות לבצע עסקאות גדולות מול ספקים, לקבל עובדים לעבודה במבקשת או לפטרם. אשר להיקף השעות הנוספות קבע בית הדין כי המשיב הוכיח את השעות הנוספות שעבד בפועל. בית הדין חייב את המבקשת לשלם למשיב גם פדיון ימי חופשה וכן את הסכום שנוכה ממנו בשל "דמי הודעה מוקדמת" ממשכורת חודש ספטמבר 2003. תביעות המשיב להפרשים עבור משכורות ינואר- פברואר 2003 ופיצויי על התנהלותה של המבקשת כלפיו - נדחו. 5. המבקשת ערערה על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 7.8.09 דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו. 6. המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. לטענתה, לא היה מקום לחייבה בגמול שעות נוספות, שכן חל על המשיב החריג שבסעיף 30(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה. לחלופין, טוענת המבקשת כי נפלו טעויות בחישובי גמול השעות הנוספות. עוד טוענת המבקשת כי המשיב לא היה זכאי לפיצויי פיטורים, שכן הוצגו בבית הדין ראיות המעידות על קשר בין מעברו של המשיב לעבוד בחנות מתחרה בבעלות בנו ובין התפטרותו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מצבה הכלכלי אינו טוב והיא מצויה בגרעון תקציבי של כ- 3,062,000 ש"ח, כפי שעולה מאישור רואה חשבון. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, ביצוע פסק הדין, שסכומו עולה על 500,000 ש"ח, עלול להביא לקריסתה. עוד טוענת המבקשת כי סיכוייה להיפרע מן המשיב אם יתקבל ערעורה אינם גבוהים, שכן המשיב הינו אדם פרטי ולא יהיה באפשרותו להשיב את הסכום הפסוק שאינו מבוטל. עוד נטען כי המשיב לא הציג בתצהירו שצורף לתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בבית הדין האזורי ראיה על בעלותו ברכב ושוויו. עוד נטען כי אין בעובדה שהמשיב הוא בעלים של בית פרטי כדי להצביע על מצב כלכלי מבוסס אשר אמור להבטיח את החזר התשלום, שכן מדובר בדירת מגוריו שלו ושל אשתו ואין אפשרות לממשה ללא הסכמת בן הזוג. לחילופין מבוקש לקבוע כי הסכום בקופת הפיצויים של המבקשת בגובה של כ- 300,000 ש"ח ישמש בטוחה לתשלום החיוב על פי פסק הדין. לחילופין מבוקש לעכב את ביצוע פסק הדין בקשר לחיוב בתשלום שעות נוספות העומד על כ- 291,000 ש"ח. 7. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים, שכן ערעורה מבוסס - בעיקרו - על תקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית הדין האזורי, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להיפרע ממנו אם יתקבל הערעור. בתוך כך מדגיש המשיב כי אין לו כל חובות או משכנתאות והוא עובד בחנות של בנו. כן מציין המשיב כי בבעלותו בית פרטי, ששוויו מוערך בארבעה מיליון ש"ח וכן רכב פרטי ונכסים רבים אחרים. עוד טוען המשיב כי יש לדחות את טענות המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה, אשר הובאו בלא מסמכים כלשהם, למעט אישור כללי של רואה החשבון. בנסיבות אלה, כך טוען המשיב, קיים חשש ממשי כי עיכוב ביצוע פסק הדין ייתן בידי המבקשת הזדמנות להבריח את נכסיה והוא ימצא עצמו בפני שוקת שבורה. המשיב מוסיף וטוען כי מאחר ומדובר בסכומים המגיעים לו מתוקף עבודתו במבקשת וסיומה, עיכוב ביצוע פסק הדין יגרום לו נזק גדול. 8. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה הגדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304). 9. במקרה הנדון יש מקום לתת תוקף לכלל בדבר הזכות ליהנות מפירות הזכייה מכח פסק דין אך זאת באופן חלקי. בית הדין האזורי קבע כממצא עובדתי כי התפטרותו של המשיב נעשתה על רקע של יחס קשה ובלתי הולם מצד בני משפחת בן עזרי, טענות אשר לא נסתרו. על רקע התשתית העובדתית שנפרשה בפניו, הגיע בית הדין האזורי למסקנה שהתקיימו בעניינו של המשיב נסיבות המצדיקות התפטרותו, תוך זכאות לפיצויי פיטורים. קביעה זו של בית הדין האזורי מבוססת על התשתית העובדתית שהתבררה בפניו. הערעור על קביעות אלה הוא, בעיקרו, עובדתי. בנסיבות העניין אין מקום - בשלב זה - לשלול מן המשיב את הסכום שנפסק לו ברכיב פיצויי פיטורים והחזר ניכוי דמי הודעה מוקדמת. 10. עם זאת, יש לתת את הדעת במסגרת הערעור לטענות המבקשת בנוגע לתשלום עבור שעות נוספות. מדובר בשאלה מעורבת של חוק ועובדה אשר יש מקום לשמוע לגביה טענות בערעור. בנסיבות העניין ובהתחשב בגובה הסכום שנפסק עבור השעות הנוספות, מוצאים אנו לנכון לעכב את ביצוע התשלום בפריט זה לגבי סכום העולה על 150,000 ש"ח. המבקשת תשלם למשיב את הסכום הבלתי מעוכב עבור השעות הנוספות, בסך 150,000 ש"ח, וכן את יתר הסכומים שאינם מעוכבים. 11. לסיכום, אנו מעכבים את ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לחיוב ברכיב שעות נוספות בסכום העולה על 150,000 ש"ח, זאת בתנאי שהמבקשת תפקיד את הסכום המעוכב בקופת בית דין זה תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו פרק זמן - ערבות בנקאית לטובת המשיב, באותו סכום. אם לא יופקד הסכום או הערבות, יעמוד החיוב המלא שבפסק הדין בעינו, בלתי מעוכב. אין צו להוצאות בבקשה זו. בית הדין לעבודהעיכוב ביצוע