ערעור על תוצאות הבחירות ברשות מקומית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על תוצאות הבחירות ברשות מקומית: ביום 25.11.08 נערכו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית בני עי"ש. כ-3500 קולות של מצביעים נחלקו כמעט באורח שווה בין שני המתמודדים; המערער, אשר בן ציון (להלן:"המערער" או: "בן ציון") והמשיב 3, מרק בסין (להלן: "המשיב" או: "בסין"). בסין זכה ב-10 קולות יותר מבן ציון והוכרז כמי שנבחר לכהונת ראש המועצה המקומית. ביום 24.12.08 הגיש בן ציון בקשה לעיון ב-22 קולות (מעטפות ופתקי הצבעה) שנרשמו בפרוטוקולים של הקלפיות כקולות פסולים (עמ"ן 356/08). ביום 31.12.08 הגיש בן ציון ערעור על תוצאות הבחירות (עמ"ן 364/08). ביום 28.1.08 נערך לפניי דיון בבקשת העיון ובערעור גם יחד. בקשת העיון -טענות, מענות והחלטה הטענות המערער גורס שיש סבירות רבה ש- 14 קולות מכלל 22 הקולות הפסולים נפסלו שלא כדין. הוא מעלה שלושה טיפוסי חשד. האחד ששתי מעטפות נפסלו משום שלא נשאו שתי חתימות של חברי ועדת הקלפי; השני שעשר מעטפות נפסלו משום שנמצאו בהן פתק הצבעה למועמד ופתק הצבעה צהוב ריק; השלישי ששתי מעטפות נפסלו משום שנמצא בהן פתק הצבעה מקופל. מעטפות שאינן חתומות כדין פרוטוקול ועדת קלפי מס' 10 מעיד כי שתי מעטפות נפסלו משום שלא נשאו עליהן שתי חתימות של חברי ועדת הקלפי ולפי תצהיר מרדכי ענקי ששימש כיו"ר ועדת הקלפי נשאו המעטפות הללו חתימה אחת. כדי להקים תשתית לבקשת העיון הצביע המערער על בסיסי השקפתו שלא היה מקום לפסול מעטפות אלה. סעיף 50(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הבחירות" או: "החוק") מורה שמעטפת הצבעה תישא סימן מוטבע מיוחד שהחליט עליו מנהל הבחירות. תקנה 17יב לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות) תשכ"ה - 1965 (להלן: "תקנות סדרי הבחירות" או: "התקנות") מורה שכל מעטפה תישא חתימות של שניים מחברי ועדת הקלפי (בהעדר מספר מספיק של חברי הוועדה, די בחתימה אחת ואם לא נכח אף חבר ועדה, די בחתימת מזכיר ועדת הקלפי). סעיף 63 לחוק הבחירות מונה רשימה של עילות פסלות של מעטפות (לפי בָּרָן ולפי תוכָן). ביניהן כלולה מעטפה שאינה נושאת את סימן ההטבעה המיוחד או מעטפה שלא סופקה בידי מנהל הבחירות. אין עילת פסלות המבוססת על העדר שתי חתימות (ואף לא עילה המבוססת על העדר כל חתימה). לא ניתן, לסברת המערער להוסיף עילות פסלות על אלה הקבועות בחוק. תמיכה לכך שמעטפה הנושאת חתימה אחת אינה פסולה ניתן למצוא גם בפסיקת בתי המשפט (ע"ש [ת"א} 4638/98 רשימת דף נ' ועדת הבחירות אור יהודה ). מעטפה ובה פתק הצבעה תקין + פתק צהוב ריק המערער טוען שיש לו יסוד להניח ש-10 קולות נפסלו משום שבמעטפות ההצבעה נמצאו פתק הצבעה תקין במצורף לפתק הצבעה (צהוב) ריק. התשתית הראייתית לכך מבוססת על הפרוטוקול של אחת הקלפיות ועל תצהירי מי מחברי ועדות קלפי אחרות שבהתאם לזיכרונם היו מקרים של מעטפות שהכילו פתק הצבעה לבן ציון בצירוף פתק צהוב ריק. אלה הפרטים: קלפי מעטפות חשד תיעוד בפרוטוקול תצהיר חבר ועדת קלפי 8 1 נפסלה (בניגוד לדעת סיו"ר הועדה - מרדכי חפצי) מעטפה ובה פתק הצבעה +פתק ריק. מרדכי חפצי - מאשר את הפרוטוקול 2 13 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק עדי מרחבי - 2 מעטפות ובהן פתק +פתק ריק 1 7 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק אשר אבישי - מעטפה ובה פתק + פתק ריק 1 4 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק טל ידעי - מעטפה ובה פתק + פתק ריק 2 11 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק שרונה מרחבי - 2 מעטפות ובהן פתק + פתק ריק 1 10 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק (שניים בשל "דבר כלשהו נוסף לפתק ההצבעה") דוד בן יצחק - מעטפה ובה פתק + פתק ריק 2 8 קולות פסולים לפי עילות שונות המוגדרות בחוק מרדכי ענקי - 2 מעטפות ובהן פתק + פתק ריק סה"כ 10 אחת בלבד עולה בבירור מן התיעוד בפרוטוקול תצהיר נוסף, לעניין זה, הוגש בידי בן ציון ובו נאמר, בין היתר, שלאחר שהסתיימה ספירת הקולות נמסר לו מפי חבר אחת הקלפיות שהתגלתה באותה קלפי מעטפה ובה פתק הצבעה עבור בסין ופתק ריק. מנהלת הבחירות למועצת בני עי"ש גב' סיגל טייב, הורתה להביא את הקול האמור במניין הקולות הכשרים. הנה כי כן מן התיעוד בפרוטוקול של קלפי מס' 8, מתצהירי חברים בוועדות הקלפי כמפורט בטבלה שלמעלה מכאן ומן התצהיר של בן ציון לעניין הוראתה של גב' טייב מתבקש ש-10 מעטפות הצבעה שהכילו פתק הצבעה עבור בן ציון + פתק צהוב ריק, נפסלו בעוד לכל הפחות מעטפת הצבעה אחת ובה פתק הצבעה עבור בסין + פתק צהוב ריק, אושרה. מניין שפסילת הקולות הללו אינה כדין? עורכי הדין אילן בומבך ומיכל שור, באי כוח המערער, סוקרים את עילות הפסילה המוגדרות בסעיף 63 לחוק הבחירות ושוללים שתיים מהן שלכאורה מצדיקות את הפסילה. עילה אחת היא: "מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר כלשהו זולת פתק הצבעה" (סעיף 63(3) לחוק). פתק ריק, לסברת פרקליטי המערער, איננו בחזקת "דבר כלשהו" שכן הדעת נותנת שכוונת הדין הייתה ל"דבר" היכול לגרום לזיהוי המצביע ולא לתוספת שאיננה מזהה ואינה יכולה להוות סימן זיהוי. עילה שנייה היא "מעטפת הצבעה שנמצאו בה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היה במעטפת הצבעה לא יותר משני פתקי הצבעה זהים לרשימת מועמדים אחת, לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתק השני לא יובא בחשבון" (סעיף 63(7) לחוק). "פתק ריק", לסברת פרקליטי המערער, איננו "פתק הצבעה" שכן חוק הבחירות וחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) תשל"ה - 1975 נוקטים מינוח נפרד של "פתק ריק, ו"פתק הצבעה". לפיכך מעטפה שבה נמצאו יותר מפתק הצבעה אחד איננה מעטפה שבה נמצא פתק ריק ליד פתק הצבעה. מעטפה ובה פתק הצבעה מקופל פרוטוקול קלפי מס' 7 מתעד פסילה של 3 קולות (שניים של בן ציון ואחד של בסין) מן הטעם של "פתק מסומן בצורה העלולה לזהות את המצביע". סגן יו"ר ועדת הקלפי דוד בן יצחק הגיש תצהיר ובו נאמר כי התגלו בקלפי שני פתקי הצבעה עבר בן ציון שנפסלו בלי שחברי הוועדה ראו לנכון לרשום בפרוטוקול את סיבת הפסילה. המצהיר מציין כי הסימון שהיה על הפתק הוא "קיפול". המערער סבור שקיפול בפתק הצבעה אינו עילה לפסילת הקול (ע"ב [ת"א] 11570/93 מושקוביץ נ' ועדת הבחירות מועצה מקומית אזור). יתר על כן בקלפי מספר 9 נקטו חברי הוועדה גישה פוסלת כלפי פתק שקופל יותר מקיפול אחד (בסין) והכשרת פתק שנמצא מקופל בפינתו השמאלית התחתונה (בסין). מן הראוי לנקוט גישה שוויונית כלפי המועמדים. על יסוד החשדות הללו מבקש המערער שתינתן לו רשות עיון בכל 22 המעטפות של הקולות הפסולים כדי לבדוק ולברר את העובדות לאשורן. אין זה עיון בעלמא שכן אם יתברר שהעובדות הנטענות מתאשרות, יהיה מקום להכשיר את הקולות הפסולים. לפי המידע שבידי המערער 14 הקולות שנפסלו בעילות חסרות בסיס הם קולות הצבעה עבורו. לפיכך אימות החשד והכשרת הקולות הללו עשויים לגרום ל"מהפך" בתוצאות הבחירות ולהכרזתו כמי שנבחר לראשות המועצה המקומית. מענות מעטפות הנושאות חתימת אחד בלבד מחברי ועדת קלפי באי כוח המשיבים לא התכחשו לעובדה ששתי מעטפות נשאו חתימת חבר ועדת קלפי אחד ולא נמצאו בהן שתי חתימות כדרישת תקנה 17יב לתקנות סדרי הבחירה. העדר ההכחשה שומט את הצורך בעיון במעטפות. שהרי עיון זה עשוי לגלות מציאות שאין חולקים עליה. לגוף הטענה המשיבים סבורים שוועדת הקלפי הייתה מוצדקת בפסילת אותן שתי מעטפות. זה משום שתקנה 17ב לתקנות סדרי הבחירות מורה שבהינתן שמצויים בוועדת קלפי שני חברים עליהם לחתום על המעטפות קודם למסירתן למצביעים. חתימה אחת אפשרית, לפי אותה תקנה, רק אם נוכח חבר ועדה אחד בלבד. נוכח אי התקינות שהתגלתה החליטה ועדת הקלפי לפסול את שתי המעטפות ואין לומר שגישתה אינה סבירה. מעטפות ובהן פתק הצבעה תקין + פתק ריק בהקשר למעטפות שנקבעו כפסולות בשל תוכנן קיבלה עו"ד אפרת ברנד, באת כוח משרד הפנים, את הצעתי להניח שטענות העובדה בעניין זה נכונות. לאמור כ-10 קולות נפסלו בשל העובדה שמלבד פתק הצבעה עבור אחד המועמדים (לאו דווקא בן ציון) נמצא במעטפה גם פתק הצבעה ריק (להלן: "כפל פתקים"); וכן שלושה קולות (מהם שניים של בן ציון) נפסלו על שום העובדה שפתק ההצבעה נמצא מקופל (להלן: "קפל בפתקים"). לעניין כפל פתקים הכחישה באת כוח משרד הפנים נמרצות את הטענה כאילו מנהלת הבחירות הגב' טייב הביעה דעתה במהלך יום הבחירות שניתן לאשר מעטפה שבה כפל פתקים כאמור וכי לפיכך נהגו ועדות הקלפי איפה ואיפה, היו שקיבלו את חוות דעתה של גב' טייב והכשירו קולות (מסתמא של בסין דווקא) והיו שפסלו קולות (של בן ציון דווקא). גב' טייב שנחקרה בבית המשפט על תצהירה הבהירה באורח חד-חד ערכי שביום הבחירות הייתה אליה פנייה בעניין זה מאחת הקלפיות (קלפי מס' 8) ואף על פי שסברה תחילה כי בנסיבות כפל פתקים ניתן לאשר את הקול, הסיגה דעתה לאחור מפני דעתו של אחד מעוזריה ששכנע אותה שזה מצב של פסלות. כך הונחתה אותה קלפי לפעול. מיתר הקלפיות לא הייתה פניה ואיש לא הונחה לפעול אחרת. אסף סלע מזכיר קלפי מס' 8 וגיל הילל ששימש כעוזר לגב' טייב במטה הבחירות אישרו בתצהירים את דבריה של טייב. באת כוח משרד הפנים גורסת כי כפל פתקים אכן מצריך את פסילת הקול. לא בכדי נקבע בחוק כי "דבר כלשהו" שנוסף לפתק הצבעה הוא בגדר עילה לפסילת הקול. שהרי "הדבר הנוסף" עשוי לשמש אמצעי לזיהוי מצביע. ולא בכדי מורה אותה הוראת חוק שכפל פתקי הצבעה של אותו מועמד אינו גורר פסלות הקול. שהרי כפל פתקים כזה עשוי להיות תוצאה של הדבקות של פתק אל פתק, או כושר לקוי משהו של המצביע בתפעול (מוטוריקה) עדין של אצבעותיו. לעומת זאת הוספת פתק ריק היא מעשה מכוון. מעטפה ובה פתק הצבעה מקופל כאמור באת כוח משרד הפנים הסכימה שייתכן שבקלפי מס' 7 נפסלו 3 קולות (שניים של בן ציון) בשל קפל בפתקים ושבקלפי מס' 9 דווקא הוכשר פתק (בסין) שנמצא בו קפל אך גם נפסל פתק (של בסין) בשל קפל כפול. סברתה היא שפסילה במצב של קפל בפתק היא עניין לשיקול דעת ועדת הקלפי. אין לומר שוועדה שראתה בקפל משום סימן מזהה שגתה ואין לומר שוועדה שהכשירה פתק כאמור שגתה. שתי הגישות מצויות במתחם הסבירות. יש להעמיד את הוועדה שפסלה בחזקתה (חזקת התקינות) שלא היה מדובר בקפל נסתר וחסר משמעות. הא ראיה שהפסילה בקלפי מס' 7 הייתה ללא הסתייגות וכי לבד מפתקים של בן ציון נפסל, על פי אותה עילה, פתק של בסין. בקשת העיון - החלטה טענות העובדה של המערער בעניין המעטפות הפסולות (חתימה אחת) מתאשרות מן הפרוטוקול; טענות העובדה בעניין כפל פתקים מתאשרות בחלקן הקטן מן הפרוטוקול ובעיקרן על שום נכונותה של באת כוח משרד הפנים להניח שהעובדות הנטענות אמנם מתקיימות במציאות. הוא הדבר גם בטענות העובדה לעניין קפל בפתקים, שהן מתאשרות משום נכונותה של באת כוח משרד הפנים להניח שאמנם נפסל מספר קטן של קולות מחמת קפל בפתקים. נוסף לכך אני סומך יתדותיי בדבריה של גב' טייב כדי לקבוע שלא ניתנה כל הדרכה מפיה להכשיר מצב של כפל פתקים ולהיפך יצאה מפיה הדרכה הפוכה כתוצאה מפנייה מאחת הקלפיות. המציאות העובדתית המתוארת מייתרת כל צורך לעיין במעטפות ובפתקי ההצבעה שנפסלו. ולא הארכתי בתיאורים שלמעלה מכאן, בטענות ובמענות אלא כדי שישמשו, בפרק הדיון הבא את הטענה שיש להכשיר את מה שנפסל, בין בשל החתימה מלבר ובין בשל הפתקים מלגו. בקשת העיון נדחית. ערעור על תוצאות הבחירות - טענות ומענות טענות הערעור על תוצאת הבחירות מיוסד על שני מרכיבים; המרכיב הוודאי והמרכיב האפשרי. המרכיב הוודאי על פסילתם הבלתי מוצדקת של 14 קולות מצביעים על פי שלוש העילות המתוארות לעיל (מעטפות חסרות חתימה, כפל פתקים וקפל בפתקים). לכל הפחות 12 מן הקולות הללו הם עבור בן ציון (לפי תצהירי המצהירים מטעם המערער שלא נסתרו). על כן הכשרת הקולות הללו תגרום בוודאות לשינוי תוצאות הבחירות. לפי פסיקת בית המשפט העליון מצב ודאי כזה מצריך את בית המשפט לקבוע בפסק הדין את שינוי התוצאה מבלי לקיים בחירות חוזרות (רע"א 1863/90 רביץ נ' דיין פ"ד מה(2) 309). המרכיב האפשרי עניינו בליקוי חמור שנפל בתהליך הבחירות בהקשר להצבעה בסיוע מלווה. המערער מצביע על 21 מצביעים שנכנסו לתאי ההצבעה עם מלווים בניגוד להוראות החוק. הצבעות אלה משליכות על טוהר הבחירות ומאחר שיש אפשרות סבירה כי אלמלא השפעת המלווים הייתה ההצבעה משתנית אזי אפשר גם שבעקבות זה הייתה מתקבלת תוצאת בחירות שונה. יריעת הטענות והמענות ביחס למרכיב הוודאי כבר נפרשה לעיל. להלן יוצגו הטענות והמענות בעניין המרכיב האפשרי. הצבעה בסיוע מלווים - הטיעון הדין מורה שהצבעה תהיה חשאית; מצביע ייתן פתק הצבעה לתוך מעטפה בפעולה מאחורי פרגוד באורח המסתיר את הצבעתו מעין רואים. רק "מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא אתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולות ההצבעה" (סעיף 61 לחוק הבחירות). חוברת הדרכה שערך משרד הפנים אשר הופצה אל מנהלי הבחירות לחברי ועדות הקלפי ולמזכירים מבארת כי לווי עשוי להיות מוצדק רק בנסיבות של מחלה או מום פיזיים (כגון: עיוורון, רעד קשה בידיים וכד') בהבדל ממחלת נפש, תשישות נפש, חוסר הכרה, פיגור שכלי וכיוצא באלה מצבים שאינם מאפשרים לבוחר לקבוע בעצמו את בחירתו. בפרוטוקולים של ועדות הקלפי השונות תועדו 40 הצבעות בלווי תוך ציון שם המצביע ושם המלווה (כדרישת החוק). במקרים שונים מציין התיעוד את סיבת הלווי, בין בביטוי כללי (כגון: "נכות") ובין בביטוי מסוים (כגון: "עיוורון"). במקרים אחרים אין ציון מסביר את הלווי. ששה מצהירים מטעם המערער מסרו בתצהיריהם שמות של 21 מצביעים, שלפי הפרוטוקולים היו מלווים אל הקלפי בידי מלווה, ואשר לפי ידיעתם האישית אינם לוקים במום או מחלה המצדיקים את הלווי. זה הפירוט: קלפי מצהירה תפקיד עיקרי התצהיר ציונה שילואן סיו"ר 4 מלֻווים מוכרים אישית. הם מתפקדים בחיי יום-יום בעצמם ציונה שילואן דוד סעידה מלֻווה מוכר אישית מתפקד בחיי יום-יום עצמאית סעדיה מרחביגניה ארנבורג ציין מצביעה הלוקה בפיגור שכלי ואינה מבחינה בין טוב לרע.ציינה מצביעה שעמה נפגשה ואינה עיוורת או נכה גלינה שוורץ 7 מלֻווים מוכרים לה ככשירים ואחד מוגבל שכלית. אלה גליאנץ יו"ר 2 מלֻווים שלא נראו כנזקקים לכך. שמות לא צוינו נטליה ארנבורג יו"ר מציינת 4 שמות מלֻווים שאינם נכים או עיוורים. מזכיר הוועדה אישר לסדרן מטעם המועצה ללוותם. באי כוח המערער טוענים שרישומי הפרוטוקולים אינם מבארים, במקרים רבים את פשר ההרשאה ללווי ובכך טמונה אי תקינות העומדת לעצמה. יתר על כן תצהירי המצהירים, המעורים באוכלוסיה המקומית (חלקם ילידי בני עי"ש ומכירים את בני האוכלוסייה הוותיקה וחלקם נמנים עם קהילת עולי רוסיה שהשתקעה במקום ומכירים את בני קהילתם), לא נסתרו והם מקימים בסיס איתן לסברה שיותר משתי עשרות מצביעים הצביעו בלווי שלא היה מוצדק. הצבעה כזאת פוגעת בטוהר הבחירות במובן של פגיעה בחשאיות הבחירות. מכאן ההצדקה לביטול הבחירות בקלפיות הרלוונטיות ומתן הוראה לקיים בהן בחירות חוזרות. הצבעה בסיוע מלווים - המענה באת כוח משרד הפנים סבורה שיש לדחות את הערעור מכוחו של טיעון משולש. ראשית לפי הדין האחריות להתרת לווי נתונה למזכיר ועדת קלפי. אין דרישה להצגת הוכחות לנכותו של מצביע או לחוסר מסוגלות לבצע את מהלכי ההצבעה בכוחות עצמו. הדבר מסור לשיקול דעת המזכיר על פי מראה עיניו. מכאן שאין כל מקום להבאת ראיות מאוחרות בדבר מצבם הפיזי של מצביעים שהצליחו (אולי) להטעות את המזכיר. שנית, גב' סיגל טייב מנהלת הבחירות אישרה בתצהירה שקיימה שיחות עם מזכירי ועדות הקלפי ואלה מסרו שפעלו על פי התרשמותם ומראה עיניהם שמדובר במצביעים שאינם מסוגלים לפעול עצמאית. ברוב המקרים הסתפקו המלווים בהבאת המלווה עד לפרגוד; שם קיים המצביע את ההצבעה עצמאית ואחר כך החזירו המלווה אל תיבת ההצבעה כדי לשלשל את מעטפת ההצבעה. גב' טייב נחקרה על תצהירה ולא נשאלה בעניין זה אפילו שאלה אחת. באותו הקשר מציינת באת כוח משרד הפנים כי שלושה מבין המצהירים שמשו בתפקיד יו"ר או סיו"ר ועדת הקלפי שכלפיה מכוונת השגתם. דבר לא הפריע למצהירים הללו לציין בפרוטוקול את התרשמותם מכושרם של המצביעים המלווים לקיים הצבעה עצמאית. צירוף עובדה זו אל תצהירה של טייב בעניין דברי המזכירים מוליך למסקנה כי ככל הנראה רוב המלווים הצביעו עצמאית. שלישית, המצהירים אינם רופאים או בעלי מומחיות לאבחונים פיזיולוגיים ולכן "חוות דעתם" חסרת משקל. עו"ד ברנד הוסיפה כי לא נפל פגם ברישום הפרוטוקולים שכן אין בדין דרישה לציון ולפירוט סיבת ההיתר ללווי. עוד היא הדגישה שלא הובאה כל ראיה לכך שמטרת הלווי הייתה להשפיע על שיקול הדעת של המצביעים ומכאן שאין שמץ יסוד לסברה שבחירות חוזרות עשויות לשנות את תוצאות הבחירה. עו"ד יגאל קלדס, בא כוח המשיב , כלל בטיעונו מספר נקודות נוספות הראויות לציון. אלה הן: המצהירה ציונה שילואן העלימה מבית המשפט את העובדה שהיא אחותו של המערער וכי בנה שימש כמלווה של אביה אל אותה קלפי שבו היא פעלה כסיו"ר. היא התירה את הלווי חרף ידיעתה האישית שהאב המלֻווה כשיר לבצע את ההצבעה בכוחות עצמו. ציונה שילואן הצהירה שהמצביע ענקי יוסף כשיר להצביע בעצמו. תצהירו של מר ענקי הנתמך בתעודת לקות ראייה מוכיח את חוסר מסוגלותו לבצע את תהליך ההצבעה בעצמו. המצהירה גלינה שוורץ כללה בתצהירה ציון עובדה שהמצביע חבולין הבל כשיר להצביע עצמאית. חבולין הצהיר שהוא סובל מאי יציבות וחשש לנפילה (התצהיר נתמך בתעודה רפואית). בשל מחלתו ליוותה אותו בתו שתמכה בו מחשש לנפילה אולם פעולות ההצבעה בוצעו בידו עצמאית. המלווה אישרה את הדברים בתצהיר משלה. המצביע איסק גרנובסקי שצויין בפרוטוקול קלפי 7 כמי שלווה בידי מלווה מסר תצהיר כי למרות הציון בפרוטוקול ביצע את ההצבעה עצמאית. המצהירה נטליה ארנבורג כללה בתצהירה את שמו של המצביע מיכאל מישיינב כמי שמסוגל להצביע עצמאית. מישנייב הצהיר - ותמך תצהירו בתעודה רפואית - שהוא סובל מגלאוקומה שבעטיה ראייתו לקויה ביותר. על כן נזקק לליווי. המצביעה חיימוב ברטה הצהירה שהצביעה עצמאית והדבר נתמך בתצהיר המלווה. דיון ערעור בחירות - נטל ראייתי כפול סמכותו של בית המשפט הדן בערעור בחירות היא: "לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות" (סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות). מן ההוראה הזאת נשמע כי על מי שמערער על תוצאות בחירות מוטל נטל ראייתי כפול. ראשית עליו להוכיח - ברמת הוודאות הנדרשת במשפט אזרחי - שנפל "ליקוי" בתהליך הבחירות; שנית עליו להוכיח שמתקיימת אפשרות סבירה שאלמלא נפל הליקוי הייתה מתקבלת תוצאת בחירות שונה. מעצם קיומה של דרישת הנטל הראייתי השנייה נמצאת למד שתהא חומרת הליקוי אשר תהא, היא לעצמה לא תספיק לגרום לביטול הבחירות (וממילא גם לא לשינוי בהכרזה על הנבחר). הביטול מותנה בהוכחת ההשפעה המסתברת של הליקוי על תוצאת הבחירות. מאחר שהצדדים אינם חולקים האחד על משנהו בעניין זה, אסתפק בציונו כרקע להמשך הדיון. דיון בהשגה על קולות שנפסלו ההשגה כנגד פסילת קולות מורכבת משלושה אלה: א) פסילת מעטפות שלא נחתמו כדבעי; ב) כפל פתקי הצבעה; ג) קפל בפתקי הצבעה. פסילת מעטפות שלא נחתמו כדבעי בנקודה זו תמים דעים אני עם השקפת המערער. לא היה מקום לפסול מעטפות אשר מוטבע עליהן סימן של מנהל הבחירות רק מן הטעם שנעדרה מהן חתימת חבר ועדה אחד (ואפילו חסרו המעטפות שתי חתימות). סעיף 63 לחוק הבחירות מונה את העילות לפסילת קולות. לדעתי זו "רשימה סגורה" של עילות פסילה "טכניות" ומאחר שאי התקינות המתוארת אינה כלולה בין העילות לא היה מקום לפסילת המעטפות. יתר על כן אין כל ראיה שהחסר בחתימות נגרם בכוונת מכוון כלשהי. גם קשה לראות מהי התכלית של גרימת חסר כזה (בהבדל מהצבעה במעטפה שלא הוטבע בה הסימן המיוחד, העשויה להיות חשודה כמעטפה שתוכנה הוכן מראש וש"הוחדרה" אל בין מעטפות הבחירה. מאחר שמדובר בשתי מעטפות בלבד, אין להן כל השפעה על תוצאות הבחירות דנן. על כן אין טעם להורות על הכשרת המעטפות הללו ועל הכללתן בין הקולות הכשרים שקיבל כל מועמד. כפל פתקי הצבעה מצב שבו נמצאו במעטפה פתק הצבעה עבור מועמד מסוים ביחד עם פתק הצבעה צהוב ריק עולה, לדעתי כדי עילת פסילת קול המתוארת בחוק כ "מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר כלשהו זולת פתק ההצבעה" (סעיף 63(3) לחוק). ברור כשמש שגם פתק ריק הוא "דבר כלשהו". הרי זה יותר מ"מר מדלי" או "שחק מאזניים", שכן כפל פתקים כזה עשוי לשמש לזיהוי מצביע. לדעתי המצב המתואר נופל גם בגדרה של עילת פסלות נוספת לאמור: "מעטפת הצבעה שנמצאו בה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת ההצבעה לא יותר משני פתקי הצבעה זהים לרשימת מועמדים אחת, לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתק השני לא יובא בחשבון" (סעיף 63(7) לחוק). אני סבור שגם פתק ריק הוא "פתק הצבעה" (ראו תקנה 14 לתקנות סדרי הבחירות שכותרתה היא "פתקי הצבעה"). אילו נקטו ועדות הקלפי גישה אחרת הייתה יוצאת שגגה מתחת ידיהן. אולם הוועדות לא שגו. אחת מהן (קלפי מס' 8) העלתה שאלה בנקודה זו ומנהלת הבחירות סברה תחילה שנסיבות של כפל פתקים אינן פוסלות קול. אך היא שבה בה מדעתה לאחר התייעצות עם אחד מעוזריה. הדבר הוכח כדבעי בתצהיר מנהלת הבחירות ובתצהירים תומכים כאמור לעיל. כיון שמסקנתי היא שפסילת הקולות בנסיבות של כפל פתקים הייתה כדין אין מקום שאקבל את הערעור בנקודה זו. קפל בפתקי הצבעה סוגיית הקפלים עניינה בשתי מעטפות (שני קולות) שנפסלו. מצב של קפל בתק אינו כלול במפורש ברשימת עילות הפסילה שבחוק. כמדומה שפתרונו נעוץ בשאלה האם הקיפול עשוי לזהות מצביע או שאינו יכול לזהותו (עיין שוב בהערה 11 לעיל). בועדות הקלפי לא הייתה התייחסות אחידה בנקודה זו. בקלפי מס' 7 נפסלו 3 מעטפות בשל קפל שאיננו יודעים את טיבו ובקלפי מס' 9 נפסלה מעטפה בשל קיפול כפול ומעטפה בשל קיפול שטיבו לא הוגדר וכן הוכשרה מעטפה שהיה בה פתק מקופל שטיב הקיפול בו לא הוגדר. ככל הנראה הפוסלים פסלו על שום סברתם שהקיפול עלול לשמש אמצעי לזיהוי המצביע (עיין שוב בהערה 11 לעיל) ואילו המכשירים הכשירו על שום סברתם שהקיפול אינו יכול לשמש בסיס לזיהוי מצביע. האחרונים יכולים להיתלות באילן גבוה, פסק דינו של השופט ד"ר אליהו וינוגרד שגרס שקיפול פתק (מן הסתם אם אין מדובר בקיפול חריג) אינו גורם מזהה (ע"ב 11570/93 מושקוביץ נ' ועדת הבחירות מועצה מקומית אזור). כשלעצמי הייתי סבור שבכגון זה יש להבחין בין קיפול לקיפול. יש קיפול שניתן להבחין בבירור שנעשה בכוונת מכוון ויש קיפול שניתן לראות שהוא תוצאה של הכנסה בחוסר תשומת לב מסוימת של הפתק למעטפה. הראשון, לפי שסוף מעשה במחשבה תחילה, עשוי להיות קיפול שנועד לזהות; השני מעיד על העדר מחשבה וממילא העדר כוונת זיהוי. על פי הנתונים שלפניי ייתכן מאד שהיה מקום להכשיר את שני הקולות שנפסלו. ברור שגישה המבחינה בין קיפול לקיפול עלולה להגדיל את מרחב חוסר האחידות ולפתוח פתח להשגות ולערעורים. על כן ראוי שתינתן לדבר הדעת ויינתן לה ביטוי בחוק או לכל הפחות בחוברות ההדרכה היוצאות אל העוסקים במלאכת ניהול הבחירות. כיון שמדובר בשני קולות בלבד אזי אפילו הייתי מכשיר אותם ומצרף אליהם את הכשרת שתי המעטפות שלא נחתמו כדבעי, עדיין לא היה בכך כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. הפועל היוצא הוא שאני דוחה את הערעור ביחס לקולות שנפסלו. דיון בסוגיית הצבעה בליווי סוגיית לווי מצביעים אל תא ההצבעה מוסדרת בחוק הבחירות. נקבע בו שמי שסובל ממום או מחלה המונעים ממנו את ביצוע הפעולות המעשיות - הפיזיות (בהבדל מפעולות חשיבה או החלטה) רשאי להיות מלווה בידי מלווה שיסייע בידו במימוש הפיזי של ההצבעה (סעיף 61 לחוק הבחירה). חוק הבחירה שותק ביחס לשאלה מי הוא הגורם המחליט בעניין זכותו של אדם להיות מלווה. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] תשכ"ט - 1969 מצויה הוראה זהה בעיקרה להוראת סעיף 61 לחוק הבחירות אך כלולה בה גם פסקה נוספת האומרת ש"התעורר ספק בדבר קיום התנאים [לליווי] יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי" (סעיף 75 לחוק הבחירות לכנסת). מכאן נשמע שאחריות העקרונית להרשאת ליווי היא בידי ועדת הקלפי והמזכיר מתערב ומכריע רק במקרה של ספק (היינו חילוקי דעות בין חברי הוועדה). כיון שההוראה אינה מצויה בחוק דידן אין אלא לומר שההחלטה היא של ועדת הקלפי ובהתעורר ספק תכריע דעת הרוב. הקושי העולה מן הדין החסר אינו משליך על ענייננו מפני שהפרוטוקולים של ועדות הקלפי מראים בעליל שלא התעוררו חילוקי דעות ואיש לא העלה סימני שאלה כנגד איש מן המלֻווים. עד שאני חורץ דעתי בטענת הערעור אבחן קודם כל את היקפה העובדתי. בראשונה נטענת הטענה כלפי הרוב המכריע של קולות המצביעים המלווים והוא מפני שרוב ועדות הקלפי לא פירטו את טיבו של המום או המחלה שהצריכו ליווי. בטענה זו אין כל ממש שכן הדין אינו דורש את הפירוט האמור (להלן אתן טעם לדבר). בשנית מצטמצמת הטענה כלפי 21 מלֻווים שלפי דברי המצהירים מטעם המערער הם אנשים כשירים להצבעה עצמאית ללא ליווי. אולם גם המספר הזה מצטמצם בשיעור ניכר. אבאר את הדבר. המצהירה ציונה שילואן התייחסה ל-5 מצביעים. תצהיריה של ציונה שילואן נפגמים בשלושה: ראשית בפגם של חוסר ניקיון כפיים. המצהירה הייתה חייבת לציין את קשריה המשפחתיים שמהם עולה נגיעתה האישית אל המערער. שית, היא נתנה יד להונאת ועדת הקלפי שבה כיהנה כסיו"ר בכך שלא העמידה את הוועדה על ידיעתה האישית שאביה המלווה בידי בנה להצבעה אינו זקוק לליווי כל עיקר. שלישית גב' שילואן הצהירה שמצביע מסוים כשיר להצבעה עצמאית ואילו הוא הצהיר ותמך תצהירו בתעודה רפואית שהוא לוקה בראייה וזקוק לליווי. הפגמים הללו שומטים את הקרקע מתחת לפני היכולת לסמוך על תצהירי שילואן. אינני מקנה להם כל משקל. המשמעות היא שהטענה לעניין חמשת המצביעים הכלולים בתצהיר של שילואן לא הוכחה עובדתית. המצהירה נטליה ארנבורג התייחסה לארבעה מצביעים שהיו מלווים כמי שמוכרים לה ככשירים. היא כיו"ר ועדת קלפי גם הצהירה על כך שהליווי נעשה בידי סדרן מטעם המועצה. מתברר כי אחד מן הארבעה סובל מגלאוקומה. אינני יודע מהי מידת מוגבלותו. אולם גם המצהירה ואפילו בא כוח המערער עו"ד בומבך המלומד אינם יכולים להוות אוטוריטה מספקת בשאלת המוגבלות הזאת. ה"סיפור" על הסדרן עומד בסתירה לפרוטוקול ועדת הקלפי ומתעורר חשש שזו איננה אלא המצאה מן הזמן האחרון. מן הטעמים הללו אינני יכול להקנות משקל לתצהירה של ארנבורג לעניין איש מן הכלולים בו. מצהירה גלינה שוורץ "חוותה דעתה" ביחס ל-7 מצביעים שהיא מתיימרת להכירם באורח אישי או לכל הפחות להיות מודעת באורח אישי לנסיבותיהם בהקשר ליכולתם להצביע עצמאית. מתברר שהצהרתה נכשלת בעניין של מצביע אחד הסובל, לפי תצהירו ולפי התעודה הרפואית שהגיש, מהעדר יציבה עד כדי סכנת נפילה. אכן אין זה מום הנראה לעיין ואפשר להבין מדוע גב' שוורץ - המעורה לפי תצהירה בקהילת עולי רוסיה שבבני עי"ש - לא הבחינה בדבר, אולם מי לידינו יתקע שגם לששת המלווים האחרים או חלקם לפחות אין ליקוי נסתר דומה? נראה לי שגם תצהירה של שוורץ אינו מהווה משענת קנה עובדתית מספקת לצורך הנאמר בו. נמצא שהטיעון העובדתי לעניין 9 מצביעים נשלל באורח מלא וביחס ל-7 נוספים הוא נמצא בלתי בטוח די צורכו. מכלל 21 המלווים שבטיעון נותרו אם כן 12 לפי חישוב מתירני ו-5 לפי חישוב שמרני. הוסף לכך את העובדה שלפחות שני מצביעים מלֻווים הצהירו על כך שהצבעתם הייתה עצמאית לחלוטין, חרף הלווי (המלווים תמכו בתצהירים את הדבר) ומכאן מתבקש שגם אם היה ליקוי וחלה טעות אצל מי שהרשו את הליווי בכמה מקרים, אין הדבר מצדיק את ביטול הבחירות. אולם העיקר לדעתי איננו דווקא בהיבט הראייתי - דיוני המתואר למעלה, אלא בתפיסה מהותית של הסדרי הלווי. הכל מסכימים כי "נשמת אפה" של ההצבעה היא חשאיותה. תכליתה של החשאיות היא למנוע השפעה על המצביע ולקיים את עצמאות שיקול הדעת שלו. מי שקיבל הבטחה להצבעה מסוימת מעוניין כמובן להיות נוכח בשלב ההצבעה כדי לוודא את מימוש ההבטחה. החוק מונע את הדבר. אולם קיום דווקני של כלל החשאיות עלול לחסום את דרכם של נכים, מוגבלים וחולים מלהשתתף בבחירות. הזכות להצביע אינה נופלת בחשיבותה מן הזכות לשמר את חשאיות ההצבעה. החוק ערך אם כן איזון בין שתי הזכויות. האיזון הוא "אופקי", היינו יש בו גריעה מסוימת מן החשאיות (בעצם התרת ליווי) כדי להבטיח את זכות ההצבעה ויש בו גריעה מסוימת מזכות ההצבעה (למשל כלפי מי שנמצא בבית חולים או בבית אבות ואין לו מלווה שאינו מסגל המוסד) כדי למנוע השפעה בנסיבות של חוסר חשאיות. האיזון הקבוע בחוק הוא איזון עקרוני. האיזון הקונקרטי מתבצע בידי הגורם המקיים את הליכי ההצבעה; היינו ועדת הקלפי ומזכיר הוועדה שההחלטה בדבר התרת ליווי נתונה לשיקול דעתם. זהו שיקול דעת המבוסס על מראה עיניים או משמע אוזניים והוא מתקיים על אתר. ממילא אין מקום להשיג עליו. ההחלטה המקומית בעניין כזה היא סופית ואין עליה ערעור. ניהול משפטים לשם הכרעה בדבר טעויות שחלו אצל מי שניתן לו שיקול הדעת בהקשר להתרת ליווי עלול לשים לאל את הבחירות ולמוטט את ההליך הדמוקרטי מיסודו. לי נראה שערעור על הצבעה מלווה יכול להתקיים רק כאשר יש בידי המערער יסוד סביר להניח שהליווי נעשה למטרת השפעה על המצביע. המערער לא הניח לפני תשתית לסברה כזאת. המסקנה המצרפית היא שעליי לדחות את טענות הערעור ביחס להצבעות המלוות. התוצאה התוצאה המתבקשת מן הדיון היא ששני הערעורים נדחים. המערער ישלם למשיבים 1 ו-2 כגורם אחד סך 5000 ש"ח כהוצאות הערעור ולמשיב 3 סך 10,000 ש"ח כשכר טרחת עו"ד. בחירותערעורבחירות לרשות מקומיתרשויות מקומיות