צו מניעה נגד פתיחת גן ילדים

##האם ניתן להוציא צו מניעה נגד פתיחת גן ילדים ?## בית המשפט ציין בפסיקתו כי הפעלת גן הילדים עלולה לגרום להכבדה בכל הקשור לתנועת כלי הרכב במקום, לאיסוף האשפה וכן לענין הרעש. על פניו הפעלת גן ילדים עלולה לגרום לעוולות נזיקיות וביניהן מטרד ליחיד. הרעש הנובע מטבע הדברים מהפעלת הגן כמו גם עומסי התנועה שעלולים להיווצר בשעות מסוימות, הצורך בהסדרים לאיסוף האשפה המותאמים לצרכי הילדים – כל אלה ודומיהם טעונים בחינה מעמיקה ואיזון באמצעות תנאים מגבילים. תנאים מגבילים אלה מוצאים את ביטויים במסגרת היתר לשימוש חורג אשר לו היה קיים היה מביא להקטנת הנזקים הנטענים בשל המגבלות המוטלות עליו. בפסיקה נדונו עתירות רבות של שכנים להפסקת פעולות גני ילדים ומוסדות חינוך המתקיימת בקרבת מקום למגוריהם. העילות המקובלות בתביעות אלה הן עילות מטרד ליחיד, על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה") והפרת חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודה, בגין פעילות שלא על פי החוק. על פי הפסיקה מקום שהפעילות נשוא התביעה אינה חוקית, די בהוכחת אי נוחות להוכחת צידקת העילה והסעד, ואין הכרח בהוכחת מטרד של ממש (ראה ר"ע 62/83 ברוך בעל טכסא נ' רחל גונן ואח', פ"ד לח (1) 281 ). ##להלן תקציר של פסק דין בוא ניתן צו מניעה האוסר על הפעלת גן ילדים:## עניינו של פסק הדין היה מתן צו מניעה המורה לנתבעות לחדול מלהפעיל גן ילדים ברמת גן. גן הילדים, כנטען הופעל ללא היתר שימוש חורג כדין וכן תוך שהנתבעות מעוולות כנגד התובעים. שתי השאלות העיקריות אליהן התייחס פסק הדין: בסופו של הליך יהיה צורך להכריע בשניים: ראשית - האם יש ליתן צו מניעה המורה לנתבעות לחדול מלהפעיל גן ילדים בנכס. שנית - למעלה מהנדרש ייערך דיון גם בשאלה האם יש לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי כספי. בית המשפט ציין כי הוצאת היתר לשימוש חורג נכנסת בגדר ההליכים שהוגדרו כ"עוקפי תכנון" ואלה יינתנו רק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסטייה מהתוכנית. לענין זה ר' למשל עע"מ 4875/12, טמי ויוסי גרומר ואח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב (3/11/13) וכן עת"מ 10842-04-16, גרין נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ( מיום 13/7/18) וכל פסקי הדין שנסקרו בפסק דין זה. היתר לשימוש חורג מגן אף על הנכסים הגובלים והשכנים לגן הילדים תכנית בנין עיר והיתרים המוצאים מכוחה נועדו, בין היתר על מנת לשמור על האינטרסים של נכסים גובלים ובוודאי של בעלי נכסים אחרים בבית משותף אחד. ובמילים פשוטות – דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, גם להגן על התובעים כשכניהם של גן הילדים. הפסיקה מלמדת שבעת מתן היתר לשימוש חורג דואגות רשויות התכנון, בין היתר להגבלות כמו: מגבלות על שעות פעילות הגן; מגבלות על אופי הפעילות; מגבלות ביחס להסדרת מקומות חניה; תנאים להצבת סדרני תנועה בשעות בהן מביאים או אוספים את ילדי הגן; הקמת גדר היקפית; מתן פתרונות אקוסטיים ועוד. לענין זה ר' למשל עע"מ 4875/12, טמי ויוסי גרומר ואח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב (3/11/13). עוד נפסק כי פעילות ללא היתר שימוש חורג היא הפרת חובה חקוקה - מושכלות יסוד הן כי הפרת חובה חקוקה כשלעצמה אינה מקנה זכות לסעד או לפיצוי, אלא במצב בו החיקוק שהופר נועד למנוע הנזק שנגרם. וכלשון סעיף 63 לפקודת הנזיקין "... נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק". לאור האמור לעיל ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעות להפעיל ו/או להמשיך להפעיל גן ילדים ו/או צהרון ו/או קייטנה ו/או פעוטון ו/או לעשות כל שימוש עסקי/מוסדי אחר לילדים בבית פרטי וזאת ללא היתר לשימוש חורג ואישור רשויות התכנון והבניה. ##להלן פסק דין בנושא צו מניעה נגד פתיחת גן ילדים:## 1. התובעים בעלי בתים ומתגוררים ברחוב זהבית וברחוב האדמונית בשכונת רמת פולג בנתניה. הנתבע 2 הינו בעל הזכויות בבית שברחוב זהבית 4 (להלן: "הבית") והנתבעת 1 בביתו של נתבע 2 מפעילה במקום גן ילדים (להלן:"גן הילדים"). תביעת התובעים היא להוצאת צו מניעה אשר ימנע את המשך הפעלת גן הילדים במקום וכן לפיצוי כספי. 2. גן הילדים פועל במתכונת הנוכחית מאז ספטמבר 2006. התביעה הוגשה בספטמבר 2007, וקדמה לה בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה ביום 28.8.07 ואשר בה עתרו התובעים למתן צו מניעה זמני שימנע את הפעלת גן הילדים. בקשה זו נדחתה נוכח שיהוי רב עד למועד הגשתה, בהחלטה מיום 2.8.07 בבש"א 2988/07. 3. הפעלת גן ילדים מלכתחילה נעשתה תוך שימוש חורג בבית המגורים בו הוא פועל. לאחר הגשת התביעה, לטענת הנתבעים כבר באוגוסט 2007, הגישו הנתבעים בקשה להיתר לשימוש חורג, בה עתרו לאפשר להם להפעיל בבית גן ילדים לפעילות של 35 ילדים, מכוח פרק ה' לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965 ( להלן :"החוק"). בשלב הדיון בבקשה לצו מניעה זמני ואף בהמשך ההליך חזרו והצהירו הנתבעים כי בכוונתם להפעיל הגן כחוק וכי יקבלו על עצמם את הדין ככל שתמנע מהם רשות לשימוש בבית למטרת הפעלת גן הילדים. (ראה סיכומי הנתבעים בעמ' 106 שורות 12-14, ראה סיכומי הנתבעים בבשא 2988/07 מיום 02.09.07,עמ' 18 סיפה). אלא שההחלטה בבקשה לשימוש חורג התעכבה. רק ביום 11.11.08 התקבלה החלטה בבקשה על ידי הוועדה המקומית (סומנה מוצג נ/1), ועל פיה התאפשר השימוש בבית למטרת גן ילדים תוך הצבת תנאים מוקדמים לשימוש זה, לרבות אישור מכבי אש, אישור פיקוד העורף, אישור מב"ת, אישור משרד הבריאות, הכל אף כפוף לאישור מהנדס בטיחות של משרד הרווחה וכן בדיקת הפרעת הורדת הילדים בבוקר בנושא החניה על ידי אגף התשתיות ועוד' (להלן: "ההחלטה בוועדה המקומית"). על החלטה זו ערערו התובעים בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ובמקביל נמשכו ההליכים בתיק זה, תוך שהנתבעים אף נמנעו מלקיים את התנאים המוקדמים לקבלת ההיתר לשימוש החורג על פי החלטת הועדה המקומית. רק לאחר שנשמעו הסיכומים התקבלה החלטת הוועדה המחוזית בערר שהגישו התובעים, וראה החלטה מיום 22.06.09, על פיה הבית אינו מתאים לשימוש גן ילדים בהיקף שהתבקש ועל כן נאסר על הנתבעים להמשיך להפעילו במתוכנת הנוכחית. על פי ההחלטה על הנתבעים להגיש בקשה מתוקנת למתן היתר להפעלת גן ילדים במתכונת מצומצמת של עד לעשרים ילדים, על פי התנאים שהציבה ועדת הערר המחוזית (להלן: "ההחלטה בערר"). ניתן היה לצפות כי ההחלטה כאמור לעיל, תסייע להסדרת הסכסוך, ואולם משהודיעו הצדדים כי לא ניתן ליישב הסכסוך גם בשלב זה, ומשהוברר כי עמדתם בפועל של הנתבעים היא כי לא יסגרו הגן קודם למיצוי הליך של בקשה חדשה לשימוש חורג, ניתן בזאת פסק הדין. 4. התובעים טוענים כי פעילות הנתבעים בהפעלת גן הילדים גורמת למטרדי רעש ותנועה. טוענים הם כי הינה שלא כדין ועל כן עותרים להפסקתה. הנתבעים, מנגד, טוענים כי הפעילות בגן הילדים נעשית בשקט יחסי ותוך פגיעה מזערית בשכנים, וכי בכוונתם להכשירה כדין וכי בפנינו מקרה קלאסי של “NIMBY- Not In My Back Yard”. כאשר מדובר בפעילות חיונית מההיבט הציבורי - פעילות גני ילדים בשכונה, וכאשר התובעים מעדיפים אינטרס אישי ועותרים לכך שהפעילות, חיונית ככל שתהיה, לא תתרחש בחצר שלהם. הפלוגתות שיש להכריע בהן, לפיכך, קשורות לשאלת חוקיות פעילות הגן; שאלת המטרד או אי הנוחות הנלווים לה ושאלה עקרונית הקשורה לשיקולי מדיניות במתן צו במקרה זה. חוקיות הפעלת גן הילדים : 5. בעת שמיעת הראיות והסיכומים טרם ניתנה ההחלטת בערר. ב"כ הנתבעים עתר במהלך הסיכומים לכך שהגשתה תתאפשר ועל פי החלטה מיום 22.03.09 נקבע כי אם תתבקש הגשת ראיה נוספת לעניין ההחלטה בערר, ניתן יהיה לקבל את עמדת הצד שכנגד לעניין זה. בסופו של יום התובעים הם שביקשו להגיש את החלטת הוועדה המחוזית, בבקשה שהגישו ביום 5.7.2009, משמע הסכימו לעתירת הנתבעים לעניין הגשתה ומשכך הגשתה אפשרית ומחייבת הצדדים. ההחלטה בערר מיום 22.06.09 כוללות הוראות אופרטיביות אלה : "1. השימוש יאושר ל- 35 ילדים עד 31.08.09 ובתנאי שיימצא אישור הג"א על כך לאלתר וכתנאי לקבלת ההיתר. 2.היה וירצו המבקשים יוכלו להגיש בקשה מתוקנת אשר תכלול מפת מדידה עדכנית כדין, החלקים שנבנו ללא היתר ומבלי אפשרות להכשירם יסומנו להריסה. 3. מספר הילדים לא יעלה על 20 ילדים ובלבד שהשטח המוקצה לא ייפול מהשטח הנקוב בבקשה נשוא ערר זה. 4. אם וכאשר תוגש בבקשה חדשה בתנאים האמורים היא תפורסם ותידון ע"י הוועדה המקומית, על החלטתה ניתן יהא להגיש ערר כדין". 6. השימוש בבית על ידי נתבעת 1 וברשות הנתבע 2 לא היה במחלוקת, ומכל מקום הוכח בראיות כי בגן הילדים אמורים היו לשהות לפחות 26 ילדים בגילאי שנה וחצי עד שלוש (פרוטוקול עמ' 92 שורות 2- 4). פעילות זו אסורה, על פי החלטת רשות התכנון. ניתן יהיה, אולי, להכשירה בעתיד, על פי בקשה חדשה שיש להגיש, אך הפעילות לאחר יום 1.9.2009, אסורה. פעילות זו אף לא הותרה בכל שלב : מלכתחילה לא נתבקש היתר ואף כאשר הותר שימוש חורג בהחלטת הוועדה המקומית ביום 22.09.08, הותנה הוא בתנאים מקדימים, שאין מחלוקת כי לא קויימו. יצויין כי בהחלטת ועדת הערר הוכשרה לכאורה פעילות עד יום 31.8.09, בכפוף לעמידה בתנאים. לא הוכח כי אלה התקיימו. משכך יש לקבוע כי הפעילות נשוא הליך זה, בגן בילדים אינה חוקית על פי דיני התכנון והבנייה. בודאי הפעילות לאחר יום 31.8.09 איננה מותרת. העילה 7. בפסיקה נדונו עתירות רבות של שכנים להפסקת פעולות גני ילדים ומוסדות חינוך המתקיימת בקרבת מקום למגוריהם. העילות המקובלות בתביעות אלה הן עילות מטרד ליחיד, על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה") והפרת חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודה, בגין פעילות שלא על פי החוק. על פי הפסיקה מקום שהפעילות נשוא התביעה אינה חוקית, די בהוכחת אי נוחות להוכחת צידקת העילה והסעד, ואין הכרח בהוכחת מטרד של ממש (ראה ר"ע 62/83 ברוך בעל טכסא נ' רחל גונן ואח', פ"ד לח (1) 281 ). כאשר הפעילות נשוא התביעה אינה מותרת בחוק, מוכחת כרגיל במקרים אלה גם עוולת הפרת חובה חקוקה, הכל בהתחשב בכך שהוראות החוק המחייבות קבלת היתר לשימוש חורג, נועדו להגן, בין השאר על שכנים במקרקעין סמוכים ( ראה ע"א 273/80 מדינה ואח' נ' כהן ואח' פ"ד לז (2) 29). 8. בענייננו הוכחו אלה, בעיקר מגירסת ההגנה: כי בגן לפחות 26 ילדים בגילאי שנה וחצי עד שלוש ומטפלות. כי הגן פועל שישה ימים בשבוע. כי הפעילות בימים א' - ה' היא בין השעות 07:30 עד 17:00 וביום ו' מהשעה 07:30 עד 12:30. כי במשך כארבעים וחמש דקות מידי יום שוהים הילדים בחצר. שבעה עדים שונים, בעלי דין ואחרים העידו אודות הפרעות רעש ותנועה הנגרמות להם בשעות פעילות הגן. 8.1 מטרדי רעש התובעים טענו כי ממועד פתיחת הגן הם סובלים מרעש רב הן בעת שהיית של הילדים בחצר, הן בעת שהיית הילדים במתחם הגן, וכן רעש מהרכבים אשר חונים ונוסעים ברחוב כתוצאה ממיקום הגן. יצויין כי אמנם חלק מהתובעים אינם נמצאים כל שעות הפעילות בביתם אך נשמעו די עדויות ישירות אודות מטרדי רעש וקול ( עמ' 12 שורות 24-28, עמ' 13 שורות 11-12, עמ' 15 שורה 18, עמ' 16 שורות 27-28, עמ' 20 שורות 1-3, עמ' 21 שורות 22-24, עמ' 22 שורה 1, עמ' 24 שורות 13-15, עמ' 29 שורות 17-18, עמ' 32 שורות 1-2). גם העדויות מטעם ההגנה לא סתרו כי מהגן עולים ונשמעים קולות ילדים ושירה. עד ההגנה גרינשלג יאיר (תצהירו סומן נ/3), אף הוא שכן לגן, העיד כי הינה שומע רעשי ילדים , מוזיקה ועוד, אלה אך הם נעימים לאוזניו ( עמ' 80 שורות 2-3). הנתבעים הכחישו את הרעש הנטען ועדויות ההגנה ניסו עד מאוד למעט בו, אך תצואת קיומו של רעש בגן ילדים הפועל במתכונת שתוארה ברורה ומתחייבת מהנסיבות. את עדויות עדי הנתבעים מצאתי מגמתיות ביותר, שעה שבקשו למעט מהרעשים ושעה שהוכחה נגיעה מסויימת של כל אחד מעדי ההגנה לעניין או למי מהצדדים. הובאה אמנם חוות דעת מטעם הנתבעים של מר מיכאל זלבה, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה (סומנה נ/4), באמצעותה ניסו הנתבעים להוכיח כי רעשים, ככל שקיימים הם במגבלת החוק ונבלעים ברעשי הסביבה נוכח קירבה של 180 מ' לכביש ראשי - כביש מס' 2. את ממצאי חוות הדעת מצאתי בעייתיים מסיבות רבות, הן בגין הימנעות לא מוסברת כראוי מבדיקות מתוך דירות התובעים, הן מהעדר פיקוח כראוי על מקור רעשים במהלך הבדיקות ועוד. בכל מקרה מצאתי הממצאים לא סותרים את העובדה, שהוכחה גם בראיות ההגנה, על פיה רעשי הילדים נשמעים בבתים הסמוכים לגן הילדים, ולא מצאתי כי סתרה את עדויות התובעים ועדיהם בדבר ההפרעה הנגרמת להם כתוצאה מכך. מצאתי, לפיכך, הן מעצם קיומו של הגן במתכונתו הנוכחית והן מהראיות שנשמעו כי הפעילות בגן הילדים יוצרת רעשים וכי רעשים אלה עולים לפחות לכדי אי נוחות אצל התובעים. רעש הילדים עשוי להחשב כרעש ערב לאוזן לזה אשר ליבו יוצא לילדים, אך עשוי להחשב לטורדני למי שטיבו אחר ולמי אשר יתקשה לעבוד מול המחשב או לנוח לקול צהלות הילדים. לטובת בחינת העילה, נבחן הרעש ללא הקונוטציות שלצידו, ומשנמצא כי הינו מטריד את התובעים, יש לקבוע כי הינו גורם להם לאי נוחות. 8.2 מטרדי תנועה התובעים טוענים כי גן הילדים גורם לריבוי כלי רכב חונים, לרעש של טריקת דלתות בשעת הבוקר, בעיות חניה, חסימה של חניות של דיירי המקום, תנועה ערה של כלי רכב בשעות הבוקר ואחה"צ, מחסור במקומות חנייה פנויים, עומס תנועה וסיכון חיי אדם עקב ריבוי כלי רכב בשעות הבאת הילדים. הנתבעים ענו לטענות אלה כי ההורים המביאים ילדים או המחזירים אותם חונים לשניות וכי אינם מכבידים על התנועה. לא ניתן לקבל טענה זו של הנתבעים. גם חניה לזמן קצר עשוייה להכביד מאוד על השכנים במקום, אם מבקשים לצאת מחניה או לחנות דווקא בזמן זה. הוכח כי אין מגרש חניה המיוחד להורי ילדי הגן. חנייתם מזדמנת ברחוב, המדובר בתנועה לא מווסתת של למעלה מעשרים כלי רכב בתוך זמר קצר. בהכרח יש בה הכבדה. יצוין כי אפילו עד ההגנה 2 , מר גרינשלג יאיר, אישר כי היה מעורב בסכסוך על חנייה שחסמה את רכבו. עדותו, שכבר קבעתי כי נשמעה מגמתית, בהחלט תמכה בקיומו של מטרד חנייה במקום ( עמ' 37 שורות 15-17). לאחר ששמעתי כלל העדויות לעניין התנועה, נחה דעתי כי גם לפחות אי נוחות בעניין זה הוכחה. 9. משהוכחה אי נוחות, ולנוכח הפרת הורות החוק, ובהתאם לעוולת הפרת חובה חקוקה, ונוכח הפסיקה שהוזכרה, יש לקבוע כי התביעה הוכחה. הנתבעת 1 הפעילה את גן הילדים ולכן עוולה בהתנהגותה זו כלפי התובעים. הנתבע 2 התיר את פעילות גן הילדים מתוך ביתו ועל כן עוול גם הוא ביחד ולחוד עם הנתבעת 1. הסעד: 10. משהוכחו העוולות ניתן צו כמבוקש. לפיכך הנני מורה על סגירת גן הילדים לאלתר. 11. התובעים אף עתרו לפיצוי כספי בגין עוגמת הנפש אודות המטרדים שנגרמו להם. הנני אומדת את עוגמת הנפש בסך 5000 שקל לכל תובע. הסכום נקבע על פי אומדן, בשים לב לעדות אודות אי הנוחות, שלא קבעתי כי עלתה לכדי מטרד של ממש, תוך התחשבות בסכום שנתבע מלכתחילה, וגם בהתחשב במועד הגשת התביעה ובכלל הנסיבות. בהתאם לכך מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך 15,000 שקל [סך 5,000 ש"ח לכל תובע]. הנתבעים ישאו בהוצאות התביעה ובשכ"ט ב"כ התובעים בסך 25,000 שקל בתוספת מע"מ.גן ילדים / פעוטון / משפחתוןצו מניעהצוויםקטינים