קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים: 1. בפני תביעה שעיקרה ביטול זכייתה של הנתבעת 2 במכרז מיום 16/8/07 לניהול המרכז המדעי "תפוח פיס" באופקים, והכרזה על התובעת כעל הזוכה במכרז. 2. התובעת היא עובדת הוראה, בעלת וותק של כ-16 שנה. 3. הנתבע 1 הוא משרד החינוך והתרבות (להלן - "המשרד" או "משרד החינוך"). 4. הנתבעת 2, בעלת תואר B.Ed במדעים, היא הזוכה במכרז נשוא תביעה זו (להלן - "גב' נעמני"), ובפועל משמשת בתפקיד נשוא המכרז מאז שנת 2001, והכל כפי שיפורט להלן. רקע עובדתי 5. במהלך שנת 1996 חברו משרד החינוך, מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי להקים ברחבי הארץ מרכזים מתקדמים להוראת מדע, טכנולוגיה ואומנות. מרכזים אלה קרויים "אשכולות פיס למדע, טכנולוגיה ולאומנויות" או "תפוחי פיס למדע, טכנולוגיה ולאומנויות" (מרכזים קטנים יותר). מרכזים מסוגים אלה אינם "בתי ספר" אלא מוסדות סמך הנמצאים בצמוד לבתי ספר. 6. לקראת שנת הלימודים תשס"ב נתקבלה ההחלטה להפעיל באופקים "תפוח פיס למדע טכנולוגיה ולאומנויות" (להלן - "תפוח הפיס"), שמטרתו לתת מענה לחטיבת הביניים של בית הספר התיכון המקיף "עמל 1" (להלן - "בית הספר") במסגרת התוכנית הפורמלית של משרד החינוך. בשעות אחר הצהריים נפתחים שערי תפוח הפיס לתושבי העיר ולמוסדות החינוך שבה. 7. עם קבלת ההחלטה על הפעלת תפוח הפיס ביקשה המפקחת על הוראת המדעים במחוז הדרום, הגב' פנינה יפרח (להלן - "גב' יפרח"), למנות את גב' נעמני לתפקיד מנהלת תפוח הפיס (להלן - "התפקיד") במינוי בפועל, מבלי לקיים מכרז, וכך אכן נעשה. בשנת הלימודים תשס"ג הוארך מינוי זה בשנה נוספת. 8. לקראת סוף שנת הלימודים תשס"ג פורסם מכרז פנימי לתפקיד, כך שרשאים היו להגיש את מועמדותם רק אנשים הנמנים עם צוות המורים בבית הספר (להלן - "מכרז תשס"ג"). המועמדת היחידה שניגשה למכרז זה היתה גב' נעמני, אולם מועמדותה נפסלה מאחר שעל פי רישומי משרד החינוך נמצא כי לא עמדה בדרישות ההשכלה שבתנאי הסף למכרז. עם זאת, בעקבות בקשתה של המפקחת הארצית על אשכולות הפיס, הוארך בשנה נוספת מינויה בפועל של גב' נעמני. בתקופה הרלוונטית למכרז תשס"ג לא נמנתה התובעת עם צוות מורי בית הספר ועל כן לא יכולה היתה להשתתף במכרז האמור. 9. בשנת הלימודים תשס"ו פורסם מכרז פנימי נוסף לתפקיד (להלן - "מכרז תשס"ו"), וגב' נעמני זכתה בו. התובעת לא יכולה היתה להגיש מועמדותה למכרז זה מאחר שגם במועד זה טרם נמנתה עם מורי בית הספר. 10. בעקבות זכייתה של גב' נעמני במכרז תשס"ו עתרה התובעת לבית דין זה בטענה שיש לבטל את מכרז תשס"ו ולפרסם מכרז חדש, חיצוני, שבמסגרתו תוכל אף היא להגיש מועמדות לתפקיד. כן טענה התובעת כי גב' נעמני אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד מאחר שהיא בעלת תואר B.Ed ולא B.A. או B.SC, ויש למנוע ממנה להתמודד על התפקיד במסגרת המכרז (ע"ב 1441/06 צברי אורלי ודניאל - מדינת ישראל; , להלן - "ההליך הראשון"). 11. כשבועיים לפני ישיבת ההוכחות בהליך הראשון נתקבלה בבית הדין הודעת משרד החינוך שלפיה, מבלי להודות בכל טענה שהיא, ועל מנת לחסוך מזמנם של כל המעורבים, יפורסם מכרז חדש, חיצוני, לתפקיד, וכל אדם בעל הכישורים הנדרשים לתפקיד יוכל להציג את מועמדותו. הנתבעת 2 נתנה הסכמתה לכך, ואילו התובעת התנגדה ועמדה על ניהול התביעה. 12. חרף ההתנגדות, ביום 18.6.07 נתן בית דין זה תוקף של פסק דין להודעת משרד החינוך. בית הדין קבע כי על משרד החינוך לפרסם מכרז פומבי לתפקיד והדגיש כי בכך מתמצָה התביעה ועל כן מתייתר הצורך בשמיעת הוכחות. בקשת התובעת למנוע מגב' נעמני להגיש את מועמדותה למכרז - נדחתה. 13. בהמשך לכך פרסם משרד החינוך מכרז פומבי לתפקיד (נספח ג' לבקשה לצו מניעה שהוגש על ידי התובעת בבש"א 2327/07), , הוא-הוא המכרז נושא התביעה דנן (להלן - "המכרז החדש" או "המכרז"). 14. ביום 5.7.07 הגישה התובעת את מועמדותה לתפקיד במסגרת המכרז החדש. כן הגישו את מועמדותם לתפקיד בעלה של התובעת, מר דניאל צברי (שגם הוא עובד הוראה), גב' נעמני ואדם נוסף. 15. ביום 12.8.07, מספר ימים לפני התכנסות ועדת הבוחנים במסגרת המכרז החדש, פנתה התובעת לבית הדין בבקשה למתן צו מניעה, שהופנה כנגד משרד החינוך וכנגד בעלה, מר צברי (בש"א 2327/07; להלן - "צו המניעה"). התובעת ביקשה כי בית הדין יורה למשרד החינוך להימנע, במסגרת המכרז החדש, מזימון בעלה לוועדת הבוחנים וכן מזימונו של כל מועמד שאינו עומד בתנאי הסף של התפקיד (נספח א' לצו המניעה). התובעת נימקה את בקשתה בכך שבעלה מחזיק בתואר B.Ed ועל כן אינו עונה על הכישור האמור בסעיף 6 לעיל. 16. ביום 16.8.07 דחה בית הדין את בקשת התובעת למתן צו מניעה כאמור. בית הדין קבע כי התובעת עשתה שימוש לרעה בהליך השיפוטי וכי על אף שמטרתה היתה למעשה חסימת דרכה של גב' נעמני מהתמודדות במסגרת המכרז החדש, נמנעה התובעת מלצרפה כצד לצו המניעה. עוד קבע בית הדין בהחלטתו כי :- "מקובלות עלינו טענות המשיבה (משרד החינוך - מ.ש.) לפיהן בעל תואר B.Ed הוא שווה ערך לתואר B.A. בתחום החינוך... והגם שרצוי היה לציין בתנאי המכרז גם את התואר B.Edהרי שאין בכך כדי לפגום כהוא זה מתקינותו." (סעיף 12 להחלטה). בקשת רשות ערעור שהגישה התובעת על החלטה זו נדחתה על ידי בית הדין הארצי (בר"ע 558/07, מפי כב' הנשיא אדלר). 17. בו ביום נתכנסה ועדת בוחנים בת שבעה חברים (להלן - "ועדת הבוחנים" או "הוועדה"), ולאחר שבחנה את כל המועמדים, בחרה לתפקיד את גב' נעמני. 18. ביום 19.8.07 שבה ופנתה התובעת לבית הדין והגישה את תביעתה זו. טענות התובעת 19. התובעת טוענת כי מחובתו של המשרד שלא לקבל מועמדותו של מי שאינו עומד בתנאי הסף למכרז. לדבריה, בכישורים הדרושים לתפקיד מנה משרד החינוך "תואר B.SC לפחות, רצוי תואר שני בתחום המדעים או הטכנולוגיה", ובכך התכוון לתואר המוענק על ידי אוניברסיטה, היינו B.A. או B.SC בתחומי המדע והטכנולוגיה, ולא לתואר B.Ed המוענק על ידי מכללה. על כן, מי שאינו מחזיק בתואר B.A. או B.SC בתחומי המדע והטכנולוגיה, אינו עומד בדרישות הסף של התפקיד, וכך גם גב' נעמני, המחזיקה בתואר B.Ed במדעים. 20. התובעת טוענת כי ידיעותיו המקצועיות של בעל תואר B.A. או B.SC בתחומי המדע והטכנולוגיה עולות משמעותית על ידיעותיו המקצועיות של בעל תואר B.Ed. לדבריה, יש להעדיף פירוש דווקני של התואר הנדרש כפי שפורסם במסמכי המכרז החדש, והפירוש שהיא מציעה הוא זה שייטיב עם תלמידי ישראל. כן מציינת התובעת כי התארים האמורים אינם "תארים זהים" כאמור בסעיף 25א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958. 21. התובעת מוסיפה כי על אף שהמחלוקת בעניין זה כבר היתה ידועה למשרד החינוך, בחר זה שלא לציין במפורש בתנאי הסף לתפקיד את התואר B.Ed במדע וטכנולוגיה כתואר העונה על הדרישות. 22. התובעת מעלה טענות שונות לגבי הרכב ועדת הבוחנים: לדבריה, מרגע שהתברר למשרד החינוך כי גב' נעמני הגישה את מועמדותה לתפקיד, היה עליו לפסול את מנהל אגף החינוך באופקים, מר אבי ביטן, מלשבת בוועדה, וזאת על רקע חברותו הקרובה עם אחיה של גב' נעמני. כן היה על המשרד להימנע מלמנות כחברה בוועדת הבוחנים את גב' יפרח, המפקחת על הוראת המדעים במחוז הדרום, שכן הוכח כי היא פועלת ממניעים זרים. 23. התובעת טוענת לפגמים שונים בהתנהלות הוועדה ובקבלת ההחלטה להכריז על גב' נעמני כעל הזוכה במכרז החדש: משרד החינוך לא לקח בחשבון את פסילת מועמדותה במכרז תשס"ג, או שלא נתן לעובדה זו את המשקל הראוי; משרד החינוך לא לקח בחשבון, כי בין האנשים שהגישו את מועמדותם למכרז החדש, ישנם "בעלי תואר עודף על פני נתבעת 2". כפי הנראה העדיף משרד החינוך את גב' נעמני בשל ניסיונה בתפקיד, אלא שלאור הנסיבות היה על המשרד להימנע ממתן משקל כלשהו לנתון זה; היה על משרד החינוך ליתן משקל לעובדה שגב' נעמני אינה מתגוררת באופקים, שהוא איזור עדיפות לאומית א', והיה עליו להעדיף מועמד המתגורר באופקים; משרד החינוך לא נתן כל משקל ו/או לא נתן את המשקל הראוי לעובדות שונות הנוגעות להתנהגותה והתנהלותה של גב' נעמני בעבר, עובדות המונעות מגב' נעמני מלהוות "מופת אישי" כדרישת חוזר מנכ"ל המשרד. 24. התובעת מוסיפה וטוענת כי התנהלות משרד החינוך - בכך שאִפשר לגב' נעמני לגשת למכרז החדש ואף לזכות בו, על אף שאינה בעלת הכישורים הנדרשים - פוגעת ב"שוויון הסיכוי של התובעת", בשוויון ההזדמנויות שלה; ובציפייתה הלגיטימית לזכות במכרז, והינה בלתי סבירה, בלתי תקינה ופגומה ובניגוד לחוק ולהלכות, בניגוד לחובתה כרשות ציבורית ובניגוד לחובת תום הלב. כן מעידה התנהלות משרד החינוך על כך שהמכרז החדש היה "תפור". 25. לדבריה, בהתנהלותו זו לא דאג משרד החינוך לאינטרס הציבורי, התעלם מדיני המכרזים ומהוראות חוזרי המנכ"ל תוך פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון ההגינות, כל זאת על מנת למנות את גב' נעמני לתפקיד, על אף שזו לא עמדה ואינה עומדת בדרישות התפקיד, ושבניגוד לנוהל התקין מונתה על ידי גורם שאינו מוסמך על פי דין. עוד טוענת התובעת כי החלטת ועדת הבוחנים אינה סבירה, אינה מידתית, מפלה ופוגעת באמון הציבור. 26. לדברי התובעת אין להפריד בין התנהלות המשרד בכל הקשור למכרז החדש לבין התנהלותו בנוגע למכרזים הקודמים לתפקיד. התובעת מעלה טענות שונות הנוגעות למכרזים הקודמים, ומדגישה כי הצעתו של משרד החינוך לפרסם מכרז פומבי חדש נועדה למנוע את שמיעת ההוכחות בהליך הראשון ו"הכל כדי שלא לתת את הדין על מעשיהם" (סעיף 29.8.2 לכתב התביעה המתוקן). עוד מציינת התובעת כי "מסתבר שלגב' נעמני אף לא היתה תעודת הוראה להוראת המדעים" (סעיף 29.9 לכתב התביעה המתוקן). 27. לאור כל האמור לעיל מבקשת התובעת מבית הדין את הסעדים הבאים: לבטל את זכייתה של גב' נעמני במכרז. להצהיר כי התואר B.Ed, בוגר בהוראה, אינו עומד בתנאי הסף למכרז. להצהיר כי התובעת היא הזוכה במכרז. לחלופין - לבחור את הזוכה במכרז מבין המועמדים העומדים בתנאי הסף מבחינת דרישות התואר ושהופיעו בפני וועדת המכרז ביום 16.8.07. 28. כן מבקשת התובעת כי משרד החינוך ישיב לה את ההוצאות שנפסקו נגדה בהליך בבש"א 2327/07 (צו המניעה); כי יוטלו עליו ההוצאות בגין ההליך בבש"א 1398/08 (גילוי פרוטוקול הוועדה); וכי יחוייב בהוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ובמיוחד הוצאות לדוגמא. טענות משרד החינוך 29. המשרד מכחיש את טענות התובעת הן בנוגע לתואר הנדרש לתפקיד, והן בנוגע להתנהלות ועדת הבוחנים ולהחלטתה. לדבריו, זכייתה של גב' נעמני במכרז החדש היתה כדין והחלטת ועדת הבוחנים היתה נטולת שיקולים זרים. 30. המשרד טוען כי רשימת תנאי הסף לתפקיד שעליה מסתמכת התובעת, קשורה למכרז תשס"ג ואינה רלוונטית למכרז החדש שבו עסקינן. המשרד מדגיש כי מדובר בשני הליכים נפרדים. לדבריו, חוזר מנכ"ל המשרד הרלוונטי אינו קובע כתנאי סף לתפקיד תואר מסוג B.SC דווקא אלא אך תואר ראשון בתחומי המדע או הטכנולוגיה. 31. לטענת המשרד, מוסדות לימוד שונים בארץ מעניקים תארים שונים. חלקם מעניקים תוארB.A. בתחום המדעים, חלקם מעניקים תואר B.SC בתחום המדעים וחלקם מעניקים תואר B.Ed עם התמחות במדעים. כל התארים הללו עונים על הדרישה לתואר ראשון במדעים, ואין בין התארים הללו כל מדרג שהוא. המשרד מפנה לעניין זה לסעיף 25א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958. 32. לדברי משרד החינוך, התואר B.Ed מאופיין כתואר משולב הכולל לימודי תואר בהוראה וכן לימודי דיסציפלינה. היקף הלימודים לתואר B.Ed הוא ארבע שנים ועל כן עולה על היקף הלימודים לתואר B.A.. 33. משרד החינוך מדגיש כי גם גב' נעמני וגם מר צברי, בעלה של התובעת, עמדו בתנאי הסף לעמוד בפני ועדת הבוחנים ומוסיף כי גב' נעמני השלימה את התואר B.Edבתחום המדעים עוד בשנת 2004. 34. לטענת משרד החינוך, בפרסום המכרז החדש התייתר למעשה הדיון בטענות התובעת הנוגעות לעבר והן אינן רלוונטיות עוד. לדבריו, חלק מטענות התובעת כלל אינן רלוונטיות לסעדים המבוקשים על ידה. 35. משרד החינוך טוען כי התובעת הופיעה בפני ועדת הבוחנים, לא העלתה כל טענה כלפי מי מחבריה, לא ביקשה לפסול מי מהם ונטלה חלק בהליך המכרז, ועל כן היא מנועה כעת, משלא זכתה, לטעון טענות בעניינים אלה. 36. לטענת המשרד, בשנת הלימודים תשס"ג הוארכה תקופת המינוי בפועל של גב' נעמני בשנה נוספת בהמלצות הפיקוח המחוזי והארצי, על אף שלא השלימה באותה העת את התואר, מאחר שאיש פרט לגב' נעמני לא הגיש את מועמדותו לתפקיד במסגרת המכרז, ועל מנת למנוע זעזועים בתפוח הפיס. 37. המשרד מכחיש את הטענה כי לא נלקחה בחשבון פסילתה של גב' נעמני כמועמדת לתפקיד במסגרת מכרז תשס"ג, ומציין כי לאור ניסיונה והצלחתה של גב' נעמני בתפקיד ולאור הרושם שהותירה על חברי ועדת הבוחנים, זכייתה במכרז החדש היתה נכונה וצודקת. המשרד מוסיף כי בתנאי הסף למכרז לא הופיעה דרישה למגורים באופקים וכי עניין חשיפת בחינת הבגרות טופל על ידי הגורמים המוסמכים. לדבריו, התובעת לא הראתה מדוע היה על חברי הועדה להעדיף אותה על פני גב' נעמני, ויש לדחות את טענותיה אודות משוא פנים ושיקולים זרים. ההליכים בבית הדין 38. התובעת העידה בעצמה. מטעם משרד החינוך העידו הגב' שרה ליכטנברג, שהיתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מנהלת כוח אדם בהוראה במחוז הדרום (להלן - "גב' ליכטנברג") והגב' גילה נגר, מפקחת המחוז, שניהלה את ועדת הבוחנים ועמדה בראשה (להלן - "גב' נגר"). כן העידה הנתבעת 2 - גב' נעמני. 39. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, ובדיון שהתקיים ביום 25.2.09 ביקשה גב' נעמני לראות בסיכומים שהוגשו מטעם משרד החינוך סיכומים גם מטעמה. המסגרת הנורמטיבית 40. הלכה פסוקה מקדמא דנא היא, כי על ועדת מכרזים לקבל את החלטתה משיקולים ענייניים, ללא משוא פנים וללא דעה מוקדמת כלפי מי מהמועמדים. "... הליך המכרז [בונה] עצמו על העיקר של שוויון מהותי ביחסו של בעל-המכרז למציעים: הענקת הזדמנות שווה לכל המציעים להתקשר עם הרשות בהסכם - בין למתן שירותים, בין לאספקת טובין בין לחוזה העסקה. ואלה הם הצדק וההגינות. אכן, מתן הזדמנות שווה פירושו הוא, בין השאר, כי הבחירה בזוכה תיעשה על יסוד שיקולים ענייניים - על יסוד שיקולים ענייניים בלבד - ובמכרז להעסקה: על בסיס כישורים והתאמה לתפקיד. בחירה בזוכה הנגזרת משיקולים ענייניים ושווים לכול מובילה מעצמה לתוצאה צודקת והוגנת, ויש בה אף כדי לחזק את אמון הציבור ברשות." (בג"ץ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נט(3) 817, 827-828; ההדגשה שלי - מ.ש.). כן ידוע ומקובל הכלל הפוסל מכרז שתוצאותיו ידועות מראש: "אסור לו לחבר ועדה ליתן ידו ל"מכרז תפור" או ל"מכרז מכור", קרא למכרז שתוצאותיו נקבעו מראש. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל. מעשה רמייה הוא. חברי ועדה או חבר ועדה היודעים מראש מה יחליטו - מועלים בתפקידם. בהחליטם מראש לפסול מועמדים אלה ואחרים לאייש את המשרה שהוכרז עליה או לבחור במועמד פלוני דווקא, פוצעים חברי הוועדה בכבודם של המועמדים; שהמועמדים סוברים כי ניתנת להם הזדמנות לשכנע את חברי הוועדה בכישוריהם העודפים על כישורי חבריהם, בעוד אשר משמשים הם אך כתפאורה ובתפקידי סטטיסטים בהצגה שסופה ידוע מראש. רק אם יימנעו מכל אלה ינהגו חברי הוועדה בהגינות ויעשו צדק כמצופה מהם." (שם, בעמ' 829). 41. סעיף 2.2.2 ל"נוהל מינוי מנהלים במוסדות חינוך רשמיים" (נספח א/1 לצו המניעה) מיישם הלכה למעשה את העקרונות האמורים בבג"ץ אילן הנ"ל בקובעו כך: "לא תתקבל בקשה של מועמד למשרה פנויה אשר למילויה דרושה כשירות מיוחדת (כגון תואר מיוחד, השלמת חוק לימודים מסוימים, תעודה מסוימת), אם המועמד חסר אותה כשירות." 42. מנהל מרכז מסוג "אשכול פיס" או "תפוח פיס" מקביל במעמדו ל"סגן מנהל חטיבת ביניים", ולפיכך נבחר ומתמנה בהליכים דומים (נספח ב' לכתב ההגנה), שאלה עיקריהם (מתוך חוזר מנכ"ל המשרד מג/6 - נספח ב' לכתב ההגנה; להלן - "חוזר מנכ"ל מג/6"): א. מנהל בית הספר יפנה למפקח בבקשה לפרסם מכרז פנימי. ב. ההודעה על פרסום המכרז תפורסם על לוח המודעות של בית הספר. ג. אם לא יימצא מועמד לתפקיד מבין מורי בית הספר, או אם וועדת המכרז הפנימי לא תמליץ על מועמד ראוי - יפורסם מכרז חיצוני לתפקיד. בחוזר מנכ"ל מג/6 נקבעו באופן כללי הכישורים הנדרשים ממועמדים לתפקיד סגן מנהל (סעיף 153 ב). תפקיד סגן מנהל בבית ספר יסודי וסגן מנהל בחטיבת ביניים דורש בין היתר כי המועמד "שימש מופת אישי לסגל בית הספר". 43. ברשימה המצויה בדף הנחיות וכישורים הנדרשים לתפקיד ניהול "אשכולות הפיס" מטעם מנהל אגף כוח אדם במשרד החינוך, הכישור הראשון המופיע הוא "תואר B.A. או B.SC לפחות, רצוי תואר שני בתחום המדעים או הטכנולוגיה". 44. כן קובע סעיף 153ג(3)(ב) לחוזר מנכ"ל מג/6 את הרכב וועדת הבוחנים. לפי סעיף זה, בוועדת בוחנים יהיו חברים: מפקח המחוז, נציג הארגון היציג, מנהל בית הספר, נציג ציבור ומפקח בית הספר. 45. סעיף 25א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 קובע כדלקמן: "תארים מוכרים זהים המוענקים על ידי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה מסוגים שונים - דינם אחד, לרבות לענין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו ושכר ותנאי עבודה." הכרעה 46. התובעת מעלה טענות שונות שניתן לסכמן בארבעה ראשים אלה: א. פגמים שנפלו בהתנהלות משרד החינוך לגבי המכרזים מהשנים תשס"ג ותשס"ו. ב. משוא פנים של חלק מחברי הוועדה. ג. כשירותה של גב' נעמני לתפקיד - שאלת התארים ו"המופת האישי". ד. פגמים בהחלטת הוועדה והיות המכרז החדש "תפור". 47. כן העלתה התובעת בסיכומיה את הטענה, כי בית הדין מנע ממנה מלזמן עדים שהיה ביכולתם לחזק את גרסתה (סעיף 11 לסיכומים). 48. להלן נדון בעניינים אלה ראשון ראשון ואחרון אחרון. המכרזים הקודמים 49. ההליך הראשון שנקטה התובעת נועד לאפשר לה להגיש את מועמדותה לתפקיד ולדאוג לכך שלמכרז יוכלו לגשת אך ורק מועמדים העומדים בתנאי הסף הדרושים. מטרות אלה הושגו בקיומו של המכרז החדש, שהיה כאמור מכרז חיצוני. 50. משעה שהוחלט על פרסום המכרז החדש, ומשמשרד החינוך פעל בהתאם להחלטה זו, נרפאו הפגמים שנפלו בהליכים הקודמים, אם היו כאלה - ואיננו קובעים ממצא בעניין זה, ולפיכך לא מצאנו להידרש לטענות התובעת הנוגעות להתנהלות המשרד בהליכים אלה. ממילא, גם אילו היה נמצא כי בהליכים הקודמים למכרז החדש נפלו פגמים כאלה או אחרים, איננו רואים כיצד היה יכול הדבר לסייע לתובעת לאור מהות הסעדים המבוקשים על ידה, המתייחסים למכרז החדש בלבד. 51. לגופו של עניין, הסברי משרד החינוך לגבי התנהלותו בהליכים אלה, כמו גם עדותה של גב' נעמני, מסברים את האוזן ומסירים את החשש העולה מטענות התובעת כי משרד החינוך פעל במכוון לבחירתה של גב' נעמני (ראה עדותה של גב' ליכטנברג בעמ' 24 לפרוטוקול). כן יצוין כי דווקא פסילת מועמדותה של גב' נעמני במכרז תשס"ג מצביעה על כך שהמשרד בחן את הדברים לגופם, על פי הנהלים, וללא משוא פנים. הרכב הוועדה 52. כן מצאנו כי יש לדחות את טענות התובעת הנוגעות להרכב וועדת הבוחנים. עיון בפרוטוקול ועדת הבוחנים מעלה כי בסוף דבריה, לאחר שנשאלה אם ברצונה להוסיף דבר מה, אמרה התובעת כך: "אני רואה את מר ביתן ומנהלת ביה"ס (גב' רחל אוחנה - מ.ש.), אני מבקשת שההחלטה להיות עניינית (כך במקור - מ.ש.), כולנו יודעים שילדי אופקים מאד חשובים לי." גב' נגר חתמה את הדברים בהשיבה לתובעת בזו הלשון: "אני יכולה להבטיח לך כיו"ר הוועדה, הכל ייעשה בצורה עניינית ומקצועית ואני גם בטוחה שכך ינהגו כל החברים." 53. מהאופן שבו חקרה התובעת את העדות מטעם המשרד ניתן היה ללמוד כי לתובעת טענות הנוגעות לאותנטיות של פרוטוקול הוועדה, ומדבריה משתמעת טענתה כי כבר בתחילת בחינתה בוועדה העלתה טענות שונות לגבי מר ביטן. אלא שגב' ליכטנברג העידה בפנינו כי היא שרשמה את פרוטוקול הוועדה וכי פרוטוקול זה משקף נכוחה את שנאמר בוועדה (עמ' 22 לפרוטוקול). עדותה של גב' ליכטנברג היתה נאמנה עלינו, ולאור טענתה הסתמית של התובעת, שלא נתמכה בכל ראיה שהיא, קובעים כי פרוטוקול הוועדה אכן משקף נאמנה את הדברים שנאמרו. 54. בפרוטוקול זה לא עולה כל דרישה של התובעת לפסול מי מחברי הוועדה או להימנע מקיום המכרז, לא בתחילת דבריה ולא בסופם. מהדברים המצוטטים לעיל עולה אמנם שהתובעת חששה כי בשל חברותם בוועדה של מר אבי ביטן ושל גב' רחל אוחנה יישקלו שיקולים לא ענייניים, אולם אין בכך משום בקשה לפסול את מר ביטן, ו/או כל חבר וועדה אחר, מלשבת בוועדה או לפסילת המכרז החדש. 55. גב' ליכטנברג העידה כי התובעת לא דרשה שלא לקיים את המכרז או לפסול את מר ביטן כחבר הוועדה (עמ' 23 לפרוטוקול). גב' נגר העידה על חילופי הדברים בעניין זה, ולשאלת בית הדין השיבה כי "התובעת לא ביקשה לפסול את ביתן מהשתתפות בוועדה" (עמ' 38 לפרוטוקול). לדבריה, התובעת שאלה במהלך הדיון ולא בתחילתו "אם זה לא יפריע שאחד מחברי הוועדה הוא מנהל אגף החינוך באופקים", ונענתה על ידי גב' נגר כי היא, כיו"ר ועדת הבוחנים, תעשה כל שביכולתה על מנת שההחלטה תתקבל באופן אובייקטיבי וענייני (עמ' 36 לפרוטוקול). לשאלת בית הדין, אם נכון שמר ביטן, שכתב מכתב בוטה נגד התובעת (נספח ב' בתיק המוצגים), יהיה חבר בוועדת הבוחנים, השיבה הגב' נגר כי "אם לתובעת היתה התנגדות להשתתפותו (של מר ביטן - מ.ש.) בוועדה, היא היתה יכולה להעלות אותה והיינו מקבלים אותה" (עמ' 38 לפרוטוקול). 56. מדברים אלה עולה שאם היה עולה הדבר בעדותו, אכן היה מקום לפסילתו של מר ביטן מהרכב הוועדה, אלא שכאמור, התובעת לא ביקשה זאת במועד התייצבותה בפני הוועדה ובחרה להמשיך בתהליך. 57. הלכה היא כי אם רוצה אדם להטיל דופי במכרז שבו השתתף או בתנאיו, עליו לעשות כן בטרם פרסום תוצאות המכרז: "אחד מכללי היסוד במכרז - ולעניין זה אין הבדל בין מכרז לאספקת טובין ושירותים לבין מכרז למינוי למשרה - הוא שעל מתמודד הטוען לפגם בהליכי המכרז, ופגם זה ידוע לו, להעלות את טענתו לפני ההתמודדות וקבלת ההחלטה ולא לאחר שהצעתו או מועמדותו נדחתה." (ע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' כרמי, פד"ע לח 415, בסעיף 7 לפסק דינו של כב' הש' צור; ההדגשה שלי - מ.ש; וראה גם בג"ץ 422/85 גאנם נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד לט (4) 298, 301). ומוסיף כב' הש' צור בעניין כרמי הנ"ל ומפנה לסעיף 12.380 לתקשי"ר, שבו משתקפת ההלכה האמורה: "מועמד המבקש לטעון טענות פסלות נגד חבר ועדה, חייב לעשות זאת לפני הדיון בוועדת בוחנים. לא תישמע טענת פסלות לאחר החלטת הוועדה אלא אם לא ידע המועמד בשעתו על עילת הפסלות." (בעמ' 424 לפסק הדין). 58. דברים אלה יפים לענייננו. לאור בחירתה של התובעת להמשיך בהליכי המכרז ופנייתה לבית הדין רק משנוכחה לדעת כי לא היא שזכתה במכרז החדש, יש לדחות על הסף את טענותיה הנוגעות להרכב הוועדה בכלל ולמר ביטן ולגב' יפרח בפרט. 59. מעל לצורך יש לומר כי מפרוטוקול הוועדה עולה כי כל שבעת חברי הוועדה, ללא יוצא מן הכלל, בחרו לתפקיד בגב' נעמני, כך שגם אילו היה נפסלים מר ביטן וגב' יפרח מחברותם בוועדה, לא היתה מִשתנה התוצאה. 60. ועוד ייאמר, לגופו של עניין, כי כמעט לא ייתכן מצב שבו חברי וועדת מכרזים אינם מכירים היכרות כזו או אחרת את המועמדים השונים. אלא שכל עוד לא הוכח כי שיקולים זרים הם שעמדו בפני חברי הוועדה, אין לפסול את תוצאות המכרז (ולעניין זה ראה בג"ץ אילן בעמ' 831, שם דובר על מכרז פנימי, אך הדברים יפים אף לענייננו) :- "חברי ועדת המכרזים - כולם או מקצתם - אינם פועלים כדרכו של שופט המרוחק מן המתדיינים שלפניו. ההלכה הסכינה עם תופעה זו - נמצא כי החלופה של ועדות מכרזים שחבריהן אינם מכירים כלל את המועמדים ניגעת בפגמים לא פחות חמורים - והשלימה עמה. כך נקבע אפוא כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים וניסיון להשפיע עליהם - כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מכרז. אמר על כך השופט ח' כהן בבג"ץ 322/77 הדר נ' בן ארי [13], בעמ' 766 (בנושא הרכבה של ועדת בוחנים לבחינת מועמדים למשרה של ניהול חטיבת ביניים): מטבע הדברים הוא שמנהל המחוז, המפקחים, מנהלי בתי- ספר, אנשי הרשות המקומית ונציגי ארגוני המורים - כולם יכירו את המועמדים המקומיים למשרה אשר כזאת, הכרה אישית משכבר הימים; כשם שאך טבעי הוא, מפאת היכרות זו, שהמועמדים ישתדלו לחבב את מועמדותם על אלה שיצטרכו לחוות דעתם על כשירותם. אין גם למנוע שאנשי המקום יידעו כל מיני ידיעות על המועמדים שאין להן עניין לכשירותם המקצועית, ואולי אף יתחשבו בהן... כל עוד לא הוכח ששיקולים זרים אשר כאלה הכריעו את הכף ושהשיקולים הכשרים נדחו מפניהם, אין בעצם ההכרה האישית ובתוצאותיה הטבעיות כדי לפסול בוחן או יועץ בוועדה אשר כזאת..." כשירותה לתפקיד של גב' נעמני 61. לטענת התובעת, גב' נעמני אינה כשירה לתפקיד מאחר שאינה עומדת בדרישת ההשכלה - מאחר שהיא בעלת תואר B.Ed בלבד ואינה מחזיקה באחד מהתארים המופיעים ברשימת הכישורים המהווים תנאי סף במכרז החדש, קרי B.A. או B.SC. כן טוענת התובעת (סעיף 1 לסיכומיה) כי גב' נעמני מחזיקה בתואר B.Edבהוראה בלבד ועל כן אינה עומדת בתנאי הסף. התובעת מסתמכת על מכתב משרד החינוך לגב' נעמני שבו נפסלה מועמדותה לתפקיד מן הטעם שאינה עומדת בתנאים הדרושים (נספח ד' בתיק המוצגים). 62. מנגד טוען משרד החינוך, כי בכל הנוגע לענייננו, שלושת התארים הללו הם היינו הך, ומאחר שגב' נעמני היא בעלת תואר B.Ed, היא עומדת בתנאי הסף מבחינת ההשכלה. 63. משרד החינוך הציג תעודה מטעם המכללה האקדמית "חמדת הדרום" המעידה על כך שגב' נעמני זכאית לתואר בוגר בהוראה (B.Ed) והוסמכה להורות את המקצוע מדעי החיים החל מיום 13.9.04. כן יש לשים לב כי המכתב שבו נפסלה מועמדותה של גב' נעמני לתפקיד נושא את התאריך 9.6.03 וקשור למכרז תשס"ג ולא למכרז החדש. משכך, יש לדחות את טענת התובעת כי לגב' נעמני תואר בהוראה בלבד. 64. שנית, עוד בהליך הראשון קיבלנו את טענות המשרד שלפיהן התואר B.Edהוא שווה ערך לתואר B.A., וכאמור, בקשת רשות הערעור שהגישה התובעת על החלטה זו נדחתה על ידי בית הדין הארצי. גב' ליכטנברג העידה בעניין זה כי "הנושא נבדק עם כל הגורמים ועם המשרד בירושלים" (עמ' 27 לפרוטוקול) וגב' נגר העידה כי - " B.Edהוא תואר ראשון לכל דבר ועניין. זה תואר של המכללה לעומת תואר B.A. שהוא תואר של האוניברסיטה. לעניין זה יש אישור של המל"ל (המועצה להשכלה גבוהה - מ.ש.)." (עמ' 39 לפרוטוקול)." 65. איננו רואים לשנות מהקביעה בהליך הראשון, לטעמנו יש להתייחס למהות הדברים ולא לסמנטיקה. העובדה כי ברשימת הכישורים לתפקיד לא צוין במפורש התואר B.Ed, אינה משפיעה כהוא זה על כך שמבחינה מהותית דורש התפקיד תואר ראשון בתחום מדעי או טכנולוגי כלשהו, והתואר B.Ed הוא בגדר כך. 66. כפועל יוצא מקביעה זו יש לדחות את טענות התובעת כי גב' נעמני אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז מבחינת השכלתה. 67. התובעת טוענת עוד כי גב' נעמני אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז החדש משום שאינה מהווה "מופת אישי" כנדרש. טענות התובעת הנוגעות להתנהלות הוועדה בעניין זה יידונו להלן ועתה יצוין רק כי הקביעה כי אדם זה או אחר מהווה "מופת אישי" היא מסוג הקביעות שאינן ניתנות למדידה, שהרי יכול אדם מסוים להיתפס בעיני פלוני כדוגמה ומופת ואילו אלמוני יראה באותו אדם ממש היפוכם של דברים. 68. הלכה היא כי אין זה מתפקידו של בית הדין לשים עצמו בנעליה של ועדת בוחנים, וכי אין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו. הלכה זו יפה שבעתיים בעניינים מסוג זה, שאינם ניתנים למדידה מדעית ומדויקת, ובהם יש להתערב אך ורק אם מדובר בחוסר סבירות קיצוני, ואין זה המקרה שבפנינו. פגמים בהחלטת הוועדה 69. לטענת התובעת, בקבלו את ההחלטה למנות את גב' נעמני לתפקיד נמנע משרד החינוך מלייחס כל משקל, או משקל ראוי, לאירועים מסוימים מהעבר המטילים דופי בהתנהלותה של גב' נעמני. לדבריה, המכרז החדש היה "תפור" והחלטת הוועדה היתה בלתי סבירה ובלתי מידתית. 70. כן טוענת התובעת כי היה על הוועדה להעדיף אותה ולבחור בה לתפקיד, בין היתר לאור זאת שהיא בעלת התואר הגבוה ביותר מבין המועמדים במכרז החדש. 71. התובעת טוענת כי גב' נעמני חשפה בחינת בגרות כחודש לפני המועד, וכי במסמכים שהגישה גב' נעמני במסגרת מכרז תשס"ג, ציינה כי היא בעלת תואר B.Ed, על אף שטרם היה ברשותה תואר כאמור. כן ציינה התובעת מכתב מסוים שנשלח מטעם אדם שכיהן בעבר כמנהל בית הספר, ועסק בתפקודה של גב' נעמני, והוסיפה כי גב' יפרח, שהמליצה על גב' נעמני לתפקיד בתשס"ג, לא קיימה כל קשר מקצועי עם גב' נעמני. 72. מנגד טוען משרד החינוך כי העניינים שדרשו טיפול - טופלו על ידי הגורמים המוסמכים, וכי הם נלקחו בחשבון על ידי חברי הוועדה, וכי רמת ההשכלה אינה השיקול המכריע בקבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. 73. ראשית, משנדחתה טענת התובעת כי גב' נעמני אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד, יש לדחות גם את טענותיה הנוגעות לעניין זה ונובעות ממנו. 74. שנית, העדות מטעם משרד החינוך, הן גב' ליכטנברג והן גב' נגר, הותירו על בית הדין רושם מהימן. עדויותיהן היו שוטפות ועקביות ועלו בקנה אחד זו עם זו. מעדויותיהן התרשמנו כי ועדת הבוחנים פעלה ללא משוא פנים ותוך מתן הזדמנות שווה לכל המועמדים, ותוך שקלול של כל הנתונים הרלוונטיים. 75. קשה להתעלם מהעובדה שחלק משמעותי של התובעת אינו אלא הפרחת טענות סתמיות לחלל האוויר, מבלי לגבות אותן בכל ראיה שהיא, ואינן חורגות מתחושה סובייקטיבית המקנות בה. 76. נראה כי התובעת שקועה כל כולה בענייני העבר וב"חשבונות אישיים" שאינם רלוונטיים, עד שנוצר הרושם כי העיקר בעיניה בתביעה זו הוא ניגוח חוזר ונשנה של אלה שלא בחרו בה לתפקיד ואילו הסעדים המבוקשים על ידה הם זניחים ושוליים. 77. טענותיה של התובעת בדבר קשריו של מר ביטן לגב' נעמני ובדבר פעילותה למענה - לא הוכחו. גב' נעמני העידה כי היא כפופה בעקיפין למר ביטן מתוקף תפקידו כמנהל מחלקת החינוך באופקים, אולם הדגישה כי "אין שום קשר מעבר לכך" וכי "אבי ביתן לא פנה אלי מעולם בנושא המינוי של מנהל האשכול" (עמ' 31 לפרוטוקול). כן הכחישה גב' נעמני כי אחיה פעל לטובתה אצל מר ביטן (עמ' 33 לפרוטוקול), ודבריה מקובלים עלינו. 78. גב' ליכטנברג העידה, כי "התנהלות המכרז היתה רגילה ועל פי הנהלים" (עמ' 22 לפרוטוקול), וגב' נגר העידה את הדברים הבאים: "לגבי אופן התנהלותו של המכרז, אני יכולה לדבר ברמה עקרונית וחשוב שנדע שהמכרזים מתנהלים באופן מאד ענייני ומקצועי, כיו"ר ועדת מכרזים אני נחשפת לרשימת המועמדים רק לפני תחילת הראיונות עם המועמדים... מכרז זה התנהל כמכרזים אחרים..." (עמ' 35-36 לפרוטוקול). 79. התובעת טוענת כי גב' נעמני "זייפה" את עניין ההשכלה בקורות החיים שהגישה למכרז תשס"ג (נספח ד1 בתיק המוצגים), כיוון שכתבה בהם כי היא מחזיקה בתואר B.Ed מ"אורט סינגלובסקי" בתל-אביב, בשעה שתואר זה לא היה ברשותה, ומוסיפה כי בפועל נפסלה מועמדותה של גב' נעמני למכרז זה משום שנמצא כי היא אינה עומדת בכישורים הדרושים (נספח ד בתיק המוצגים). 80. גב' ליכטנברג העידה בעניין זה כי מועמדותה של גב' נעמני למכרז נפסלה, משום שבתיקה האישי במשרד החינוך לא נמצא אישור לתואר, אולם בדיעבד המציאה גב' נעמני "אישור על זכאות לתואר בתוקף שנה רטרואקטיבית ולכן למעשה היא היתה יכולה לגשת למכרז..." (עמ' 24 ו-26 לפרוטוקול). 81. גב' נעמני עצמה הסבירה כי התוכנית שבה למדה ב"אורט סינגלובסקי" בתל-אביב היא תוכנית בת 4 שנים: 3 שנים לימודי מדעים ובשנה הרביעית לימודי חינוך. כיוון שכבר היה לה תואר בחינוך היא חשבה בתום לב שדי בכך, ולאחר 3 שנים הציגה מועמדותה למכרז וציינה כי היא בעלת התואר הנדרש. לאחר מכן פעלה לקבלת התעודות הדרושות ממכללת "חמדת הדרום" (עמ' 29-30 לפרוטוקול). 82. הסברה זה סביר בעינינו, ולא מצאנו בהתנהלותה של גב' נעמני פגם ממשי. 83. גב' נגר העידה, כי המכתב הממוען אליה בעניין התנהלותה של גב' נעמני בעניין בחינת הבגרות - לא נכלל בשיקולי הוועדה בכל הקשור ל"מופת אישי", והוסיפה כי למיטב ידיעתה הנושא טופל וכי אם היה נמצא בו ממש, היה הטיפול מועבר לנציבות שירות המדינה (עמ' 39 לפרוטוקול). 84. גב' ליכטנברג העידה כי בתיקה האישי של גב' נעמני לא נמצא כל מסמך שממנו עולה כי מנהל בית הספר הקודם, מר טובי קאלו, התנגד למינויה לתפקיד וציינה כי בכירים אחרים במשרד החינוך המליצו על מינויה של גב' נעמני לתפקיד (עמ' 26). כן לא נמצא בתיקה האישי של גב' נעמני של מסמך המעיד על כך שמנהלת בית הספר בעבר, גב' כרמלה נשר, התנגדה למינויה של גב' נעמני וסירבה לחתום על המינוי. הגב' ליכטנברג ציינה שכנגד טענות אלה של התובעת, שכאמור, אין להן זכר בתיקה האישי של גב' נעמני, עומדת העובדה המוצקה כי גב' נעמני משמשת עד היום בתפקיד (עמ' 28 לפרוטוקול). 85. לגבי טענותיה של התובעת כי לא נתקיים כל קשר מקצועי בין גב' נעמני לבין גב' יפרח, העידה גב' ליכטנברג כי "לא יעלה על הדעת שמפקחת לא מכירה עובדת שהיא מופקדת עליה." (עמ' 26 לפרוטוקול). גב' נעמני עצמה העידה בעניין זה כי היא מכירה את גב' יפרח מאז שנת 1994 (עמ' 32 לפרוטוקול), וכי גב' יפרח הכירה אותה כפי שהכירה את המורים האחרים בתחום המדעים (עמ' 29 לפרוטוקול). 86. כן יש לזכור כי לגבי ארבעה מחברי הוועדה העידה התובעת כי אין לה טענות כלפיהם (עמ' 17 לפרוטוקול) וכי מפרוטוקול הוועדה עולה כי בחירתה של גב' נעמני לתפקיד היתה פה אחד. כלומר, גם החברים ה"נייטרליים" בוועדה מצאו כי מבין המועמדים במכרז החדש, המתאימה ביותר לתפקיד היא גב' נעמני. נתון זה מחזק גם הוא את המסקנה כי הוועדה פעלה באופן ענייני וללא משוא פנים. 87. כן יש לציין כי דווקא הותרת התואר כפי שנכתב בתנאי המכרז, מבלי שהוסיפו לו את התואר B.Ed, מעידה על כך שהמכרז אינו תפור. שהרי עובר לפרסום המכרז הפומבי ידועות היה לאנשי משרד החינוך טענותיה של התובעת בדבר "בעייתיות" התואר B.Ed כביכול, ואילו רוצים היו לתפור את המכרז לפי מידותיה של גב' נעמני, מן הסתם היו משנים עניין זה מיידית. 88. התובעת טענה כי החלטת הוועדה נסמכה בעיקר על ניסיונה של גב' נעמני בתפקיד, ניסיון שצברה שלא כדין לאור התנהלותו הקודמת של משרד החינוך באיוש התפקיד. גב' נגר העידה כי בוועדת מכרזים ניתן משקל מיוחד לניסיון העבר של המועמד, במיוחד אם לא נמצא כי יש מועמד ראוי ממנו (עמ' 39 לפרוטוקול), אך הדגישה כי הניסיון הוא רק חלק מהשקלול וכי יש מרכיבים נוספים, חשובים לא פחות (עמ' 40 לפרוטוקול). 89. לא מצאנו כי ניסיונה של גב' נעמני היה השיקול המכריע בבחירתה לתפקיד ומכל מקום אין לומר כי היה על ועדת הבוחנים להתעלם מנתון זה. גב' נעמני, לדעת כל בעלי התפקידים הרלוונטיים, מילאה את תפקידה בהצלחה והובילה את תפוח הפיס למקום חשוב באופקים ואין כל סיבה שניסיונה זה לא ייזקף לזכותה. יש לומר עוד כי לקיחת שיקול זה בחשבון עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, שהתובעת דואגת לו. 90. בהקשר זה יש לומר עוד כי העובדה שהתובעת היתה בעלת התואר הגבוה מבין המועמדים במכרז החדש אין בה לכשעצמה כדי להכריע את הכף לטובתה בוועדת הבוחנים, משזו, כאמור, משעינה את החלטתה על מכלול שיקולים, ובראשם לא ענייני השכלה דווקא כי אם כושר ניהול ויחסי אנוש - ראה עדותה של גב' נגר בעמ' 39 לפרוטוקול: "אנו מדברים על ניהול מוסד שקשור בחטיבות ביניים בתחום הפיזיקה והכימיה ולכן מה שחשוב הוא תואר בתחום הרלבנטי ובעיקר כישורי ניהול ויחסי אנוש." 91. מכל האמור עד כה עולה כי יש לקבל את טענת משרד החינוך כי החלטת ועדת הבוחנים במסגרת המכרז החדש נתקבלה משיקולים ענייניים והיתה סבירה. לא עלה בידיה של התובעת להוכיח כי ההחלטה על מינויה של גב' נעמני לתפקיד נתקבלה משיקולים זרים. כן לא עלה בידי התובעת להראות כי יש להכריז עליה כעל הזוכה במכרז. זימון עדים 92. באשר לזימון העדים, הרי שלא מצאנו לנכון להעתר לבקשה במלואה, והתרנו רק את העדתם של העדים שהיה בהם לתרום לבירור הליך זה - מבלי לחזור לסכסוכים ארוכי השנים, אליהם ביקשה התובעת להחזירנו. סוף דבר 93. התביעה נדחית. 94. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. מכרזביטול מכרזשיקולים זרים