מה יחשב "לשון הרע" ?

מה נחשב לשון הרע ? בפרשת הרציקוביץ, נדונה השאלה מה נחשב לשון הרע ? נפסק כי ניתוח הביטוי במסגרת עוולת לשון הרע ייעשה ב-4 שלבים (ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ, פ"ד נח(3) 558): בשלב הראשון, יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. כלומר, יש לפרש את הביטוי באופן אובייקטיבי, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת. בשלב השני, יש לברר, בהתאם לתכלית החוק לאיזונים חוקתיים, האם מדובר בביטוי אשר החוק מטיל חבות בגינו, בהתאם לסעיפים 1 ו 2 לחוק בשלב שלישי, בהנחה שעברנו את המשוכה השנייה, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת ההגנות המנויות בסעיפים 13-15 לחוק. השלב האחרון הוא שלב הפיצויים. האיזון החוקתי בין הזכות לשם הטוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש הביטוי משתרע הן על קביעת האחריות (בנזיקין ובפלילים) בגין לשון הרע, והן על קביעת הסעדים הננקטים כאשר מתגבשת האחריות. עוד נקבע שם כי יש להתחשב בערכים נוספים, אך בהקשר לנסיבות המקרה ולאופיו של הביטוי. כך גם יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים, לפי הקשרן תוך התחשבות באופיו של הז'אנר, ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות לפיה הביטוי אינו מהווה לשון הרע. לסיכום: חוק איסור לשון הרע מאזן בין שתי זכויות שיכול ויבואו לידי התנגשות: בין הזכות לשם טוב לבין הזכות לחופש הביטוי. האיזון בא לידי ביטוי בכך כי מחד החוק אוסר לפרסם לשון הרע ומאידך מעניק הגנות במקרים מסויימים.