זכאות לקבל עותק מהסכם שכר טרחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לקבל עותק מהסכם שכר טרחה: 1. בשנת 2008 התקשר התובע, קבלן בנין בעיסוקו, עם נתבע 1, בהסכם קומבינציה בנוגע למקרקעין שבבעלותו של נתבע 1 המצויים בואדי ג'וז בירושלים. באותו מעמד חתמו התובע, נתבע 1 ונתבע 2, עו"ד X, גם על הסכם שכר טרחתו של נתבע 2 (להלן - שני ההסכמים). אין חולק כי התובע לא קיבל לידיו עותק משני ההסכמים עליהם חתם. לימים, פנה התובע לנתבעים בדרישה לקבל העתק משני ההסכמים, ובקשתו סורבה. לפיכך פנה לבית המשפט בתביעה זו בה ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים להמציא לו את כל המסמכים עליהם חתם. 2. בכתב הגנתם העלו הנתבעים, בכל המתייחס למסירת שני ההסכמים, טענה מרכזית אחת: לטענתם, הוסכם בין הצדדים כי עותקי ההסכמים, אשר נחתמו שניהם ביום 30.4.08, יישארו בידיו הנאמנות של הנתבע 2 ויימסרו לתובע רק לאחר שהתובע ישלם לנתבע 1 סך 280,000 דולר. עם תשלום סכום זה, "יצא ההסכם אל הפועל" והתובע יקבל העתק מן ההסכמים (ראה מכתב נת' 2 לב"כ התובע מיום 12.5.08, נספח ג' לכתב התביעה, וכן ס' 19-24 לכתב ההגנה). הסכמת התובע להסדר זה ניתנה, לפי הנטען, במהלך הפגישה מיום 30.4.08, בה נחתמו שני ההסכמים, פגישה אשר צולמה והוקלטה ע"י הנתבעים. לטענת הנתבעים, התובע לא פרע את השיקים שמסר לנתבע 1, ולפיכך אין הוא זכאי, מכוח הסכמתו שלו, להעתק מן ההסכמים. 3. בכתב תביעתו העלה התובע טענות מטענות שונות, הן ביחס לטיב היחסים בינו לבין נתבע 2, שלטענתו ייצג אותו בעסקת הקומבינציה, והן ביחס להיקף המסמכים שנחתמו. ואולם, בישיבת קדם המשפט הסכימו הצדדים לצמצם את יריעת המחלוקת לשאלה אחת ויחידה: האם זכאי התובע לעיין בשני ההסכמים ולקבל עותק מהם. עוד הסכימו כי בית המשפט יכריע בשאלה זו לאחר שיעיין בקלטת הוידאו והאודיו שבידי הנתבעים, בלווי תמליל מוסכם של קלטות אלה, ולאחר שישמע את טענותיהם המשפטיות של הצדדים (הובהר לצדדים כי בית משפט זה, שאיננו דובר את השפה הערבית, יסתמך על התמליל המתורגם שיוגש ולא על קלטת השמע). 4. נוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, מצופה היה כי התביעה תסתיים בהליך מהיר ויעיל. תחת זאת, ובשל חוסר שיתוף הפעולה בין הצדדים, נאלץ בית המשפט להידרש שוב ושוב לבקשות הדדיות למחיקת כתבי טענות בשל הפרת צווי גילוי מוקדם. בשל הפרות הנתבעים, אף נדחה המועד שנקבע לשמיעת טיעוני הצדדים על פי ההסדר הדיוני. לפני הישיבה הנוספת שנקבעה לשמיעת הטיעונים, הוגשה בקשה, שלישית במספר, למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים. לאור השתלשלות העניינים האמורה, וזו שתתואר להלן, הונחו ב"כ הצדדים להתייחס בטיעוניהם הן לבקשה למחיקת כתב ההגנה, והן לגופה של התביעה בהתאם להסדר הדיוני. 5. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים להמציא לתובע עותק משני ההסכמים, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים. 6. מן ההיבט הדיוני, יש להעתר לבקשה למחיקת כתב ההגנה. אף שסנקציה של מחיקת כתב הגנה לא תופעל אלא במקרים קיצוניים (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793, רע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' דגן, ניתנה ביום 3.1.07), הנני סבורה כי התנהלותם הדיונית החריגה של הנתבעים מצדיקה שימוש בסנקציה זו, כפי שיתואר להלן. בהחלטתו מיום 30.9.09, הורה בית המשפט על גילוי מסמכים, עיון הדדי, ומתן תשובות לשאלונים שהוצגו, תוך המועדים שנקצבו באותה החלטה. הצדדים לא מילאו באופן מלא אחר הצווים, ובהחלטת בית המשפט מיום 2.3.10 הוטלו על הצדדים חיובים הדדיים: על התובע הוטל להמציא לנתבעים תצהיר תשובה לשאלון, ועל הנתבעים הוטל ליתן לתובע לעיין בכל המסמכים המפורטים בגילוי המסמכים מטעמם, למעט שני ההסכמים. הצדדים לא מילאו גם הפעם אחר הצווים שניתנו, והגישו בקשות הדדיות למחיקת כתבי הטענות. בהחלטת בית המשפט מיום 14.9.10 נקבע כי הצדדים לא קיימו את שהוטל עליהם בשל חוסר רצונו של כל צד לבצע את חיובו קודם לצד שכנגד ובהעדר הידברות של ממש בין הצדדים. בנסיבות אלה, בהן לא ניתן היה לקדם את בירור התביעה בשל מחדלי שני הצדדים, הוריתי כי הצדדים יבצעו סימולטנית את חיוביהם, וזאת ביום 4.10.10, או במועד סמוך אחר שיוסכם על הצדדים. בהמשך נקבע מועד לשמיעת טיעוני הצדדים בהתאם להסדר הדיוני. לאחר מתן החלטת בית המשפט, הסכימו הצדדים כי חיובי הצדדים יבוצעו ביום 11.10.10 בשעה 13:30 במזכירות בית המשפט, וניתן להסכמה זו תוקף של החלטה. החלטה זו הניבה בקשה שנייה למחיקת כתב ההגנה. כפי שנתברר, אף שב"כ התובע התייצב במועד ובמקום שנקבע ע"י ב"כ הצדדים, כשהוא נכון למלא אחר חיובו, ב"כ הנתבעים לא התייצב ואף לא הודיע דבר לב"כ התובע, לא מראש ולא בדיעבד. בהחלטת בית המשפט מיום 19.10.10 נקבע, אפוא, כדלהלן: "...למחדל נוסף זה משמעות של ממש מאחר שבהחלטתי מיום 14.9.10 נקבע דיון להיום, לשמיעת טיעוני הצדדים במגמה להביא את ההתדיינות לידי גמר, וזאת לאחר סיום הליכי הגילוי המוקדם. תוצאות מחדלם של הנתבעים הן שהתובע לא קיבל העתק מן הקלטת והתמליל המוסכם וממילא איננו יכול להתייחס אליהם בטיעוניו. בנסיבות אלה, ייתכן שמן הראוי היה למחוק את כתב ההגנה של הנתבעים, יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ותוך העדפת הכרעה לגופו של עניין, הנני נמנעת מכך ואסתפק בהטלת הוצאות לחובת הנתבעים. הצדדים יחליפו ביניהם את מסמכי הגילוי המוקדם עתה, באולם בית המשפט" (בע' 8 לפרוטוקול). בכורח הנסיבות, נדחה, לפיכך, מועד שמיעת טיעוני הצדדים. ושוב, לפני ישיבת בית המשפט הנדחית, שנועדה לשמיעת הטיעונים, הגיש התובע בקשה שלישית למחיקת כתב ההגנה. בבקשתו טען כי קיבל מן הנתבעים, בעקבות צו העיון, את ההקלטות ואת תמליל השיחות המוקלטות. קבצי הדיסק שנמסר לו, לא ניתנים היו לפתיחה, ומשנמסר לו דיסק חדש, לאחר מסכת התדיינות ארוכה, נתברר כי ההקלטה והתמליל אינם שלמים. לאור זאת, טען התובע, הפרו הנתבעים פעם נוספת את צווי בית המשפט ויש למחוק את כתב הגנתם. הנתבעים לא הגישו תגובתם לבקשה אף שנדרשו לעשות כן (החלטת בית המשפט מיום 4.11.10). בישיבת בית המשפט, בה הועלו טיעוני הצדדים, הודו כי קלטת השמע של השיחה מיום 30.4.08 (היא השיחה בה הגיעו הצדדים להסכמה לה טוענים הנתבעים), ותמלילה, אינם מלאים, וכי אלו כוללים רק את חלקה האחרון של הפגישה בו נדונה סוגיית מסירת ההסכמים. בחלקה האחר של הפגישה, טענו, דנים הצדדים בפרטי ההסכמים ולכן אין מקום לגלות חלק זה של ההקלטה. למותר לציין כי טענה זו לא הועלתה כלל עד לאותו שלב, ולא נתבקשה רשותו של בית המשפט להעביר לעיון התובע הקלטה ותמליל חלקיים. ניתן להיווכח, אפוא, כי הנתבעים בוחרים שוב ושוב, לפי נוחיותם, איזה חלק מהחלטות בית המשפט לקיים ומתי, ואיזה חלק לא לקיים, והכל תוך התעלמות חוזרת ונשנית מהחלטות בית המשפט, תוך פגיעה מתמשכת בזכויות הצד שכנגד, ותוך הארכת ההליך שלא לצורך. בנסיבות שתוארו, אין הנתבעים זכאים לקבל הזדמנות נוספת לקיומו של הצו שהופר (הזדמנות אותה לא ביקשו), וקיימת הצדקה למחיקת הגנת הנתבעים מכוחה של תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הסעד הנובע ממחיקת ההגנה הוא חיוב הנתבעים בהמצאת שני ההסכמים. 7. התובע זכאי לסעד האמור גם מטעמים מהותיים. הנתבעים לא חולקים, למעשה, על זכותו העקרונית של התובע לקבל עותק מן ההסכמים עליהם חתם. זכות זו מובנת מאליה. יחד עם זאת הם טוענים, כי זכותו זו של התובע הוגבלה, מכוח הסכמתו שלו, באופן שהתובע יהיה זכאי לקבל לידיו את שני ההסכמים רק עם תשלום סך 280,000 דולר לנתבע 1. משלא שולם הסכום האמור, ועל כך אין חולק, אין התובע זכאי לקבל את שני ההסכמים. התובע מכחיש קיומה של הסכמה כזו. את טענתם לאותה הסכמה מעגנים הנתבעים בשיחתם של הצדדים מיום 30.4.08, מועד חתימת ההסכמים. הנתבעים הגישו לבית המשפט קלטת וידאו של השיחה (ללא פס קול), קלטת שמע של חלק מן השיחה, וכן תמליל של אותו חלק מן השיחה שהוגש. התובע חלק על תמלילם של הנתבעים וטען כי חלקים מן השיחה, שתומללו ע"י הנתבעים, אינם ניתנים לפענוח. לא ראיתי טעם להתעכב על מחלוקת זו, מאחר שהגעתי למסקנה כי גם בתמליל שהוצג ע"י הנתבעים אין כדי לבסס את הגנתם. מתמליל השיחה שהוצג ע"י הנתבעים עולה כי הדובר מחמוד מזכיר הסכמה לפיה יישאר ההסכם בידי עו"ד אבו עמאד (ככל הנראה אביו של נתבע 2) "עד שתשלם את כל הכסף", בלא שצויין סכום. התובע מביע את הסכמתו כי ההסכם יישאר בידי נתבע 2, אך איננו קושר זאת לתשלום, לתקופת זמן או לתנאי אחר כלשהו. מתוך השיחה עולה הרושם כי הסכמתו של התובע באה על מנת להמחיש את האמון שהוא נותן בנתבעים, מבלי שנקצבה תקופה להחזקת המסמכים ע"י נתבע 2, ומבלי שנקבע תנאי לקבלתם ע"י התובע. 8. נוכח זכותו של התובע לעיין בהסכמים עליהם חתם, הסכמים שהם גם פרי יצירתו, הנטל להוכיח הסכמה אחרת מוטל על הנתבעים. בנטל זה לא עמדו. ראשית, מתוך השיחה עולה כי הצדדים משוחחים על הסכם הקומבינציה בלבד ולא על הסכם שכר הטרחה. ממילא כל הסכמה, גם אם ניתנה, אינה חלה על הסכם שכר הטרחה. שנית, התובע אינו קושר את קבלת ההסכם לעיונו בקיומו של תנאי כלשהוא. ושלישית, בבחינת דו השיח שבין הצדדים, דרך התבטאותם והקשרם של הדברים, ספק אם ניתן לומר כי יש בהסכמת התובע להשארת ההסכם בידי נתבע 2, את אותה כוונה הנדרשת לשם יצירת קשר משפטי-חוזי מחייב, להבדיל מהסכם ג'נטלמני (וראה ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מליבו- ישראל בע"מ, ניתן ביום 8.11.09, בס' 18 לפסק הדין). 9. מעבר לדרוש יוסף, כי גם לו הוכחה הסכמת התובע לקבלת ההסכמים רק כנגד ביצוע התשלום, היה מקום להורות על המצאת שני ההסכמים. ברי לכל כי יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון, ובעקבות זאת נזקק התובע לבירור זכויותיו וחובותיו על פי ההסכמים שנחתמו. יתר על כן, הנתבע 1 הגיש בקשה לביצוע שיקים ללשכת ההוצאה לפועל, אותם שיקים ע"ס 280,000 דולר שמסר לו התובע, ואשר לא נפרעו. בנסיבות אלה, עמידתם הדווקנית של הנתבעים על זכותם להסתיר את ההסכמים מעיני התובע, תוך אילוץ התובע לנהל את ענייניו בעיניים קשורות, הינה פעולה בחוסר תום לב. למותר לציין כי עיקרון תום הלב חולש על כל פעולותיהם המשפטיות של הצדדים, בין מכוח ס' 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, ובין מכוח ס' 61(ב) לחוק. על כך נאמר כי "השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותן התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם- לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם" (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, ניתן ביום 23.12.99). 10. ולבסוף, הנתבעים ציטטו בכתב הגנתם, לפי בחירתם, מספר סעיפים מהסכם הקומבינציה (ס' 22 לכתב ההגנה). דומה כי די בציטוט חלקי זה של ההסכם בכתב ההגנה, כדי להקנות לתובע זכות לעיין בהסכם, הן מכוח זכותו לעיין במסמכים שנזכרו בכתבי הטענות (תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), והן מכוח זכותו להליך הוגן. 11. סיכומו של דבר, הנני מורה לנתבעים להמציא לתובע עותק משני ההסכמים, הסכם הקומבינציה בין התובע והנתבע 1, והסכם שכר הטרחה שנכרת בין התובע והנתבעים, לא יאוחר מיום 25.11.10. הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, כולל מע"מ. הסכם שכר טרחהשכר טרחהחוזה