חקירת מומחה מטעם בית המשפט

התובע אשר לא השלים עם קביעת המומחה מטעם בית המשפט, שלח שאלות הבהרה, כאשר הוא מתמקד בכך כי אצל התובע התגלה בלט דיסק בין חוליות 4- l- 5- .l המומחה השיב לשאלות ההבהרה וקבע כי בלט איננו ממצא חבלתי אלא תהליך התפתחותי. בנוסף השיב המומחה כי בלט דיסקלי הינו ממצא נורמלי בגילו של הנבדק וקיים אצל רוב האנשים ללא קשר לפעולות, לחבלה או לקלינקה. התובע שלא היה שבע רצון מהתשובות, הזמין באמצעות בא כוחו את המומחה לחקירה על תצהירו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חקירת מומחה מטעם בית המשפט: 1. התובע יליד 26.4.63, הגיש תביעה זו עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), עקב תאונת דרכים שארעה בתאריך 27.8.95 שבה נפגע לטענתו בנזקי גוף (להלן: "התאונה"). 2. הנתבעת איננה כופרת בחבותה עפ"י חוק הפלת"ד לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שארעו לו כתוצאה מהתאונה. המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין היקף הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות התאונה. 3. לאחר התאונה נבדק התובע בביה"ח פוריה. לאחר מכן, נקבעה לו תקופת אי כושר מיום התאונה ועד ליום .1.11.95 בביה"ח התלונן התובע על כאבי ראש, צוואר וגב. בבדיקות שבוצעו לתובע לא נמצאו ממצאים מיוחדים והוא שוחרר למנוחה ולהמשך מעקב בטיפול אצל הרופא המטפל בקופ"ח. 4. התובע טוען לפיצויים עפ"י ראשי הנזק הכוללים: נזק בלתי ממוני (כאב וסבל), הפסד השתכרות בעבר לתקופה של חודשיים, הוצאות נסיעה בעבר ולעתיד. כמו כן, טוען התובע כי אם יקבל ביהמ"ש את טענתו כי למרות קביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נותרה לו נכות תפקודית לגבי העתיד, יש לזכותו גם בהפסד השתכרות לעתיד. 5. הנתבעת כופרת כאמור, בטענות התובע לעניין הנזק וטוענת כי יש לזכות את התובע בסכום גלובלי בגין אי כושר בעבר וכן בפיצוי מתון בגין הנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל). מהסכומים שיפסקו יש להפחית את תגמולי המל"ל ששולמו והם: 064, 5 ש"ח בתאריך 30.10.95 וסכום נוסף בסך של 990, 3 ש"ח בתאריך 30.1.96. כמו כן, טוענת הנתבעת כי יש לנכות את שכ"ט המומחה מהפיצויים שיפסקו. הנכות הרפואית: 6. התובע נבדק על ידי מומחה מטעם ביהמ"ש ד"ר רופמן, אשר קבע בחוות דעתו (מוצג במ"ש/1) כי בעקבות התאונה לא נותרה לתובע נכות אורטופדית קבועה, שכן כל הבדיקות האורטופדיות שנעשו בעבר וכן בדיקתו הנוכחית של המומחה לצורך מתן חוות הדעת היו תקינות. כמו כן, צילומי ההדמיה (c.t) היו תקינים. 7. התובע אשר לא השלים עם קביעת המומחה, שלח שאלות הבהרה, כאשר הוא מתמקד בכך כי אצל התובע התגלה בלט דיסק בין חוליות 4- l- 5- .l המומחה השיב לשאלות ההבהרה וקבע כי בלט איננו ממצא חבלתי אלא תהליך התפתחותי. בנוסף השיב המומחה כי בלט דיסקלי הינו ממצא נורמלי בגילו של הנבדק וקיים אצל רוב האנשים ללא קשר לפעולות, לחבלה או לקלינקה (ראה השאלות במוצג במ"ש/ 2 ותשובות במוצג במ"ש/3). 8. התובע שלא היה שבע רצון מהתשובות, הזמין באמצעות בא כוחו את ד"ר רופמן לחקירה על תצהירו (עמ' 23- 32 לפרטיכל). בחקירתו אמר המומחה כי: "התקנות מדברות על נכות של עמוד שידרה שיש הגבלה ונכות אולם במקרה הזה לא מצאתי הגבלה בתנועה ולכן אני לא חשבתי שיש לו נכות צמיתה שמדגימה נכות כקבוע בתקנות. קורה שאנשים מאושפזים עקב כאבי גב אולם לאנשים אלה לא הייתי (צ.ל. נותן י.ו.) נכות כשמדובר בכאבי גב חולפים. בתקנה שמדברת על מחלה של פריצת דיסק שנרפאה גם אז הנכות היא % 0וללא ספק כשמדובר בפריצת דיסק כזאת עם תקופה של מגבלות ועדיין הנכות היא %0, מקל וחומר שמדובר בבלט דיסק שהוא מצב קל יותר" (עמ' 26 סיפא לפרטיכל). 9. בהמשך חקירתו אומר המומחה: "אני רואה אדם צעיר שנחבל בגב ואני לא מוצא מאומה ביום הבדיקה כולל ממצא הסי.טי שהיה תקין לחלוטין... ... תלונה על כאב הינו ממצא אובייקטיבי וזה נותן תמונה של אדם לגמרי רגיל שנחבל בגב, היתה לו נכות זמנית כלשהי, המצב הלך והשתפר. זה שהיו לו מידי פעם כאבים זה כמו לכולנו..." (עמ' 29, ש' 14ואילך). 10. זאת ועוד, בחקירתו לב"כ הנתבעת השיב המומחה כי אנשים במקצוע כמקצועו של התובע, כמפעיל ציוד כבד המבצע רוב שעות עבודתו בישיבה במשך 15שנה, סביר להניח שיסבלו מכאבי גב בסוג עבודה שכזה (עמ' 30 סיפא). המומחה אשר עיין בתיקו של התובע בקופ"ח, נשאל בהנחה שהתובע נפגע בעבר בגב והתלונן על כאבי גב, האם ניתן לייחס את תלונותיו הנוכחיים בגין כאבי הגב לכאבים הקודמים, השיב בחיוב (עמ' 31 רישא). ואמנם, המומחה מצא בנ/ 1 רישום על תאונת עבודה שבה נחבל התובע בין היתר גם בגב תחתון (עמ' 31, ש' 7 ועמ' 32, ש' 13). לגבי תאונה נוספת שמתוארת בנ/2, השיב המומחה שמדובר בחבלות חולפות. למטה מזה אמר המומחה: "כאשר אמרתי שהתובע הדגים הגבלה בחדר מיון ולא נמצאו לכך סימוכין בבדיקה אובייקטיבית, כוונתי שזה החולה הממוצע שבה לחדר מיון עם כאבי גב, כאשר אתה מבקש לבדוק את התלונות, החולה חושש ודואג וכואב ובאופן רצוני, מתקבלת הגבלה בתנועה, מאידך גיסא, שעפ"י הבדיקה שמבצע רופא כמו מבחן הרמת רגל ישרה שנעשה במקרה של התובע שהיה שלילי, שמעיד שאין הגבלה בתנועה" (עמ' 31סיפא ועמ' 32רישא). 11. ב"כ התובע מבקשת לשכנע את ביהמ"ש כי מבדיקה חד פעמית של המומחה אין להסיק מסקנה לגבי מצבו של התובע לכל ימי חייו וכי היה הבדל אילו התייצב התובע בפני המומחה עם כאבים במועד הבדיקה. לטענתה, אם הכאבים היו לצמיתות יש לקבוע נכות עפ"י תקנה 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) וזאת בשיעור של %10. לעומתה טוענת ב"כ הנתבעת כי עדות המומחה היתה חד משמעית בתמיכה לחוות דעתו בנוגע לכך שלא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה ועדות זו נתמכת בראיות, לרבות עדותו של המעביד בנוגע לתפקודו המלא של התובע ללא תלונות על כאבי גב. 12. שקלתי את עמדות הצדדים ומסקנתי הינה כי הדין עם הנתבעת. בנסיבות המקרה יש לקבל את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר פורטו בהרחבה לעיל, יש למצוא תמיכה למסקנותיו של המומחה הן בתיעוד הרפואי והן בעדותו של המעביד, אשר העיד כי התובע חזר לתפקוד מלא וכי לא ידוע לו על תלונות בדבר כאבי גב מצד התובע. לפיכך, אני מקבל את מסקנותיו של ד"ר רופמן כאמור בחוות דעתו ולפיהן נכותו של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של %0. הפסד השתכרות בעבר: 13. שכרו הממוצע של התובע עובר לתאונה היה בסך של 534, 6 ש"ח ובניכוי מס הכנסה כמתחייב עפ"י חוק הפלת"ד יעמוד השכר על סך של 284, 5 ש"ח. סכום זה בשערוך להיום עפ"י חישוב הנתבעת מגיע לסך של 425, 7 ש"ח. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נעדר מעבודתו למשך חודשיים ימים ועל כן יעמוד סכום הפיצוי בראש נזק זה על סך של 850, 14 ש"ח. הוצאות רפואיות ונסיעות: 14. בהתחשב בנסיבות המקרה ובתקופת אי הכושר שנקבעה לתובע ומאחר ומצד אחד, מדובר בתאונת עבודה והוצאות רפואיות, לרבות נסיעות, אמורים להיות מכוסים על ידי המל"ל, אולם מאידך, ככל הנראה השתמש התובע ברכבו הפרטי לצרכי נסיעות, יש לזכות את התובע בסכום גלובלי בגין ראש נזק זה. הסכום שנראה לי הוא סך של 500, 1 ש"ח. נזק בלתי ממוני (כאב וסבל): 15. בהתחשב בתקופת אי הכושר ובסוג הפגיעה, תוך לקיחה בחשבון את מכלול טענות הצדדים, אני פוסק לתובע סך של 500, 8 ש"ח בגין ראש נזק זה. ניכויים: 16. מסכומי הפיצויים יש לנכות את תגמולי המל"ל בצירוף הפרשי הצמדה (ללא ריבית) ממועד התשלום ועד ליום מתן פסק דין זה. הסכומים הם כדלקמן: סך של 064, 5 ש"ח מתאריך 30.10.95 וסכום נוסף בסך של 990, 3 ש"ח מתאריך 30.1.96. 17. באשר לטענה שיש לנכות את שכרו של המומחה, שקלתי את טענות הצדדים ונראה כי בנסיבות המקרה אין לומר כי מינוי המומחה היה בלתי מוצדק ולכן לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה ולנכות את שכרו של המומחה מהפיצויים. לעומת זאת, השכר ששולם למומחה על ידי התובע בגין הזמנתו לעדות יושת עליו. 18. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. הפסד השתכרות בגין העבר 850, 14 ש"ח ב. הוצאות 500, 1 ש"ח ג. נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) 500, 8 ש"ח מסכום האמור, יש לנכות את תגמולי המל"ל כאמור בסעיף 16 לעיל ועל התוצאה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של % 13 בצירוף מע"מ ואגרת משפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.מומחה מטעם בית המשפטחקירה (בבית משפט)דיוןמומחהחקירת מומחה