תביעה של קרנית להחזר פיצויים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של קרנית להחזר פיצויים: עניינו של פסק-דין זה בתביעה שהגישה קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "התובעת") כנגד הנתבעים להשבת הסכומים אותם שילמה התובעת ל X אשר נפצעה בתאונת דרכים. הרקע העובדתי בתאריך 6.5.91, בסביבות השעה 11.30לפני הצהריים, כאשר ניסתה לחצות את הכביש ברחוב סאלח א-דין בירושלים, נפגעה הגב' X על-ידי מונית, מ.ר. 25-221-15, שהיתה נהוגה בידי הנתבע מס' 1ואשר היתה בבעלותו של הנתבע מס' 2. ממקום התאונה הובהלה הגב' X לבית החולים הדסה - הר הצופים, שם אובחנה כסובלת משבר בעצם הזנב ושטפי דם לאורך צד שמאל של גופה. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה את נכותה בשיעור של % 5 לצמיתות. הנפגעת הגישה לחברת הביטוח הסנה בע"מ דרישה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן התאונה, אולם דרישתה נדחתה, הואיל ולטענת חברת הביטוח, לא נמצא לרכב כיסוי ביטוחי בר תוקף בעת התאונה, משום שתעודת הביטוח שולמה לאחר קרות התאונה. הואיל וחברת הביטוח הסנה סרבה לפצות את הנפגעת, פיצתה אותה התובעת אשר נשאה גם בהוצאות נוספות, וסך כל התשלומים וההוצאות הגיעו ל- 529, 48ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה. בנסיבות העניין, טוענת התובעת, כי הינה זכאית על-פי החוק לחזור על הנתבעים ולקבל מהם את הסכומים שהוציאה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתם ועד למועד תשלומם, וכן את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים כי הנתבע מס' 1נהג ברכב ללא ביטוח חובה וטענו כי הרכב המעורב בתאונה אכן היה מבוטח בעת התאונה על-ידי חברת הביטוח הסנה בע"מ, על-פי פוליסה מס' .404654 כן טענו הנתבעים כי התובעת פיצתה את הנפגעת מכח קנית חובות חברת הסנה ולא מכח העדר כיסוי ביטוחי. כמו כן טענו, כי על התובעת הנטל להראות כי בעת התאונה לא היה רכבם מבוטח בביטוח חובה בר-תוקף, וכי אין לתובעת זכות חזרה עליהם בסכומים ששולמו לנפגעת מכח פוליסת הביטוח של "הסנה" - מה עוד שהתובעת לא פרטה את הנזק שנגרם לנפגעת. קיומה של פוליסת ביטוח בת תוקף עיקר המחלוקת שבין הצדדים נסב סביב השאלה האם בעת התאונה היה הרכב הפוגע מבוטח בביטוח כדין. על-מנת לברר את הסוגיה שומה עלי לבדוק מהו המועד בו שולמה תעודת הביטוח והאם מועד זה קדם לתאונה, שכן אין חולק כי תעודת הביטוח שולמה ביום התאונה (6.5.91) וכי במהלך 30הימים שקדמו לתאונה לא היה הרכב מבוטח כדין (סע' 6לת/ 3וכן סע' 7- 8לת/4). השאלות הן, אם כן, מהו המועד בו ארעה התאונה ומהו המועד בו שולמה תעודת הביטוח? אדון בשאלות אלה כסדרן. שעת התאונה מהראיות שהובאו בפני עולה ברורות המסקנה, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בין השעה 11.30ל- 11.40לפני הצהריים. כך עולה מהודעות הנפגעת והנתבע מס' 1במשטרה וכן מפרק "תיאור התאונה" שבסיכום חקירת המשטרה (ראה מסמכים 1, 2, 4ו- 5לתיק המשטרה). גם ב"כ הצדדים טענו בפני כי התאונה ארעה בשעה 11.30(עמ' 1לפרוטוקול, שורות 18ו-23) והמחלוקת העיקרית בין הצדדים, אם כן, הינה לעניין המועד בו שולמה תעודת הביטוח. שעת תשלום תעודת הביטוח בתצהירו (נ/1) טען פתחי אבו גרבייה (להלן: הנתבע מס' 2) כי שילם עבור פוליסת הביטוח של המונית בבנק ברקליס דיסקונט - סניף סאלח א-דין בירושלים בסביבות השעה 11.00בבוקר. כן טען כי לאחר התשלום מסר לנתבע מס' 1את מפתחות הרכב ופוליסת הביטוח ודרש ממנו להוציא את הרכב ממוסך "זמאמירי" המרוחק 5דקות הליכה מסניף הבנק (שם, בסע' 3ו-4). עם כל הכבוד, הרי שגרסה זו חסרת כל ממשות על פניה ואין בידי לקבלה, שכן מהראיות שהובאו בפני עולה כי תעודת הביטוח (ת/1) שולמה לאחר השעה 12.00בצהריים, כחצי שעה לאחר התאונה, ולא בשעה 11.00כפי שטען הנתבע מס' .2העיד על כך מר גית פייז, קופאי בבנק מרכנתיל דיסקונט - סניף סאלח א-דין בירושלים אשר ביצע את פעולת הגביה בעת ההיא, ושעדותו נמצאה מהימנה בעיני: "ש.: מתי בוצעה פעולת התשלום של הפוליסה הזאת? ת. : הפוליסה בוצעה בין השעות 12.02לבין .12.12 יש לפניה פעולה שמספרה 80, ואחריה פעולה מספר 82, והיא בוצעה ביניהן. השעות של הפעולות 80ו- 82מופיעות בטופס ברישום המחשב. פעולה 81ביניהן" (עמ' 4לפרוטוקול, שורות 19-23). אמנם, פעולת התשלום הספציפית אינה נושאת את שעת ביצועה, אולם, כפי שהעיד מר פייז, באותה תקופה לא היה כל נוהל שחייב להטביע את שעת הפעולה ומרישום פעולות מס' 80(ת/2(א)) ו- 82(ת/2(ג)) - שלפני הפעולה הספציפית ולאחריה, עולה ברורות כי תשלום הפוליסה במקרה דנן בוצע בין השעות 12.02ל- 12.12בצהריים. עוד עולה מעדותו של מר פייז, כי אין כל חשש כי תשלום מבוצע בזמן מסויים ורק לאחר מכן מוזן למחשב: "ש.: האם כל תקבול אתה נוהג להכניס למסוף או לפעמים בא אליך מישהו ונותן לך את התשלומים במזומן, אתה מטביע לו את החותמת נתקבל והוא יוצא, ולאחר שאתה מתפנה מעבודתך אתה מכניס את זה למחשב? ת. : בא אלי קליינט, אני גומר את כל העבודה, מכניס הכל למסופים, למחשב, מול הקליינט. ש. : לא קרה לך בכלל שמישהו בא אליך ונתן לך תשלומים והכנסת לו את זה במחשב לאחר שהתפנית? ת. : לא. ש. : האם חרגת אי פעם מהכלל הזה? ת. : לא" (עמ' 5לפרוטוקול, שורות 11-20). המסקנה היא, אם כך, כי תעודת הביטוח שולמה בין השעות 12.02ל-12.12, כמחצית השעה לאחר התאונה שארעה ב-.11.30 גם העובדה כי מקום התאונה סמוך לסניף הבנק מחזקת את המסקנה כי הנתבע מס' 2שמע על התאונה ורק לאחר מכן ניגש לסניף הבנק ושילם את התשלום עבור פוליסת הביטוח. כמו כן, גם דו"ח החקירה מיום 28.7.92(ת/4(א)), בו מצויה שיחתו של הנתבע מס' 2עם החוקר יצחק בשור, מצביע על "חוסר האכפתיות" שגילה הנתבע מס' 2כלפי נסיעה ללא ביטוח בר תוקף. בשיחתו עם החוקר טען הנתבע מס' 2כי הפוליסה (הזמנית) הוצאה עוד ביום 1.5.91אולם הוא לא שילם אותה אלא רק ביום 6.5.91אז הוציא את הרכב מן המוסך, שכן לא היה כל טעם לבטח את הרכב בזמן ששהה במוסך. ועוד מוסיף הנתבע מס' 2, כי ביום התאונה בין השעות 12.00ל- 12.30נסע יחד עם הנהג אמין פתחי אבו גרבייה (הנתבע מס' 1- ש.ד.) למוסך שאת שמו אינו זוכר, על מנת להוציא את המונית מתיקון ומשם, ממשיך הוא וטוען, נסעו לבנק ברקליס דיסקונט, סניף סאלח א-דין על מנת לשלם את פוליסת ביטוח החובה לרכב ומשם המשיך לביתו במונית אחרת השייכת לו (עמ' 2לדו"ח החקירה מיום 28.7.92). דהיינו, גם אם אקבל את דבריו של הנתבע מס' 2- בעל הרכב, כפי שטענם בפני החוקר יצחק בשור, הרי שמהם עולה כי מן המוסך נסע ברכב יחד עם הנתבע מס' 1לבנק על-מנת לשלם את פוליסת הביטוח. כלומר, הנתבע מס' 2מודה כי בזמן נסיעתם מהמוסך לבנק, נסעו ברכב שאין לו ביטוח בר תוקף, וגם בעובדה זו יש להצביע על מהימנותו של הנתבע מס' 2ועל יחסו כלפי נהיגה ללא ביטוח חובה. ויודגש, כי על-אף נסיונות הנתבעים להטיל דופי במהימנות דו"חות החקירה על-ידי היתפסות לקטנות, כגון: כי בדו"ח נרשם שהנתבעים אחים ואילו הם קרובי משפחה, או כי בשמו של הנתבע מס' 2נפל שיבוש, וכך גם בשם מקום מגוריו, הרי שאני סבורה כי הליקויים בדו"חות אינם מהותיים כלל ואין בהם כהוא זה כדי לפגוע במהימנותם. לא כן לעניין גרסאותיהם של הנתבעים אותן מצאתי בלתי מהימנות, ודי אם אזכיר את הבדלי הגרסאות שבין תצהיריהם לבין העולה משיחתם עם החוקר לעניין האופן בו נודע לנתבע מס' 2על התאונה, המקום בו שמע על התאונה לראשונה, המקום בו נפגשו הנתבעים לפני התאונה ועוד. המסקנה היא, כאמור, כי בעת התאונה לא היה הרכב מבוטח בביטוח בר תוקף, שכן לא היה מבוטח ב- 30הימים שקדמו לתאונה ואילו תעודת הביטוח שולמה רק לאחר התאונה. מקור חובתה של התובעת לפצות את הנפגעת בכתב הגנתם טענו הנתבעים, כי התובעת פיצתה את הנפגעת הואיל ונטלה על עצמה את הטיפול בחלק ממבוטחי "הסנה" ולא מכח תפקידה על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975ועל-כן לא קמה לתובעת הזכות לחזור עליהם. דין הטענה להדחות. מהתכתובת שהתנהלה בין חברת "הסנה" לתובעת - מחד (ת/3(א)) ובין חברת "הסנה" לב"כ הנפגעת - מאידך (ת/3(ב)), עולה מפורשות כי חברת "הסנה" סרבה לפצות את הנפגעת, הואיל והרכב הפוגע לא היה מבוטח, ומסיבה זו בלבד הפנתה את הנפגעת אל התובעת ולא משום שמונה לה מנהל מורשה. גם המועדים בהם שילמה התובעת את הפיצויים לנפגעת מלמדים כי התובעת פעלה מכח חובתה שבחוק ולא משום שנטלה על עצמה את הטיפול במבוטחי "הסנה", שכן התובעת פיצתה את הנפגעת עוד בטרם הפסיקה חברת הביטוח "הסנה" פעולתה (ראה סע' 15לת/3). גובה הנזק עוד טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי אין לתובעת זכות חזרה עליהם בסכומים ששולמו לנפגעת וכן כי התובעת לא פרטה את הנזק שנגרם לנפגעת. גם דין טענה זו להדחות. ראשית, מלבד העלאת הטענה באופן סתמי, הנתבעים לא סתרו את עדות התובעת ולא הביאו בראיותיהם כל גירסה פוזיטיבית ממנה ניתן להסיק כי לנפגעת נגרם נזק אחר מזה שהוצהר על-ידי התובעת, או כי התובעת לא שילמה לנפגעת את הסכומים בהם נקבה בראיותיה. שנית, בתצהירה של הגב' אבו קעוד סיהאם (ת/3) מפרטת העדה בהרחבה את הסכומים ששילמה התובעת לנפגעת (סע' 10-13) ולאחר שבחנתי את הסכומים, תוך התייחסות לפגיעותיה של הנפגעת ולשכרה עובר לתאונה, לא מצאתי כי הסכומים מוגזמים או חורגים מן המקובל בפגיעה מן הסוג בו נפגעה. סיכום מכל האמור לעיל עולה, כי בעת התאונה נהג הנתבע מס' 1ברכבו של הנתבע מס' 2כאשר הרכב אינו מבוטח בביטוח בר תוקף ועל-כן, זכאית התובעת לחזור על הנתבעים ולדרוש מהם את אשר שילמה לנפגעת. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 529, 48ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.11.95) ועד למועד התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 7ש"ח + מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. קרניתפיצויים