ביטוח לאומי ילד חולה סרטן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח לאומי ילד חולה סרטן: .1התובע הוא אביו של הילד X, יליד שנת 1985(שייקרא להלן: "X"). .2בהיותו של X כבן 4שנים, אובחן אצלו גידול לימפתי ממאיר והוא נזקק לטיפולים כימותרפיים. בהמשך, בשנת 1991, עבר X השתלת מח עצם. .3התובע פנה לנתבע בבקשה לשלם לו קיצבת ילד נכה עבור X, והנתבע נעתר לבקשה ואכן שילם את הקיצבה עד ליום .31/7/94 במכתבו מיום 8/7/94, הודיע הנתבע לתובע כי החל מיום 1/8/94לא ישלם הנתבע לתובע קיצבה עבור X מאחר שאין הוא זכאי לכך. עוד נאמר במכתב שהסבר מפורט לסיבת השינוי בזכאות יוכל התובע לקבל אצל פקיד התביעות בסניף המטפל. .4תביעה זו הוגשה כנגד החלטת הנתבע האמורה במכתב מיום .8/7/94 .5בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע קיבל גימלה עבור X תקופה ארוכה בהרבה מהמקובל במצבים לאחר השתלת מח עצם (המקובל, על פי הנטען, היא תקופה של שנה אחת). כן נטען בכתב ההגנה כי ביום 1/7/94נבדק X על ידי רופא ילדים מטעם הנתבע ונמצא עצמאי בפעולות יומיום. לפיכך, לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה. .6בעת הדיון המוקדם, ביום 94/11/29, הובהר לתובע שהזכאות לגימלת ילד נכה על פי התקנות, תלויה בהוכחת תלותו של X בערת הזולת בפעולות יומיום, באופן חריג יחסית לבני גילו. התובע התבקש לשקול האם הוא עומד על תביעתו ולהודיע על כך, בצרוף פירוט של תלותו של X בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיום. .7התובע אכן הגיש הודעה כאמור, אותה הכתיר בכותרת "ערעור". בהודעתו, טען התובע כי X אינו מתרחץ לבד וכי אמו עוזרת לו רבות בהלבשה. התובע הודה כי בענין ניידות עצמית בבית, אכילה ושתייה, X אכן עצמאי ואינו זקוק לעזרה. .8ביום 4/4/95שמעתי את ההוכחות בתיק ואת סיכומי הצדדים. לאחר מכן, משהוברר שמצויים אצל הנתבע קריטריונים בכתב לגבי מתן קיצבת ילד נכה לילדים החולים במחלות ממאירות, הוריתי לנתבע להגיש העתק של קריטריונים אלה, בטרם מתן פסק הדין, והנתבע אכן הגיש העתק כזה (אם כי באיחור). .9תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(להלן: "התקנות") קובעות כתנאי לזכאות לגימלת ילד נכה, שהילד יהיה תלוי בעזרת הזולת בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום. פעולות יומיום - מוגדרות בתקנות כפעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן. הזכאות המינימלית לקיצבה על פי התקנות היא לילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה, ברוב שעות היממה. .10מהאמור בקריטריונים שהומצאו על ידי ב"כ הנתבע, עולה כי הנתבע החליט לאפשר מתן קיצבת ילד נכה גם בגין ילדים החולים במחלות ממאירות, באופן אוטומטי, כלומר, בלא היזקקות לבדיקת מידת תלותם בעזרת הזולת. קריטריונים אלה אינם מתיישבים במלואם עם התקנות, אך לדעתי יש לשבח את הנתבע על קביעת קריטריונים אלה. דרישתי מאת הנתבע על המצאת הקריטריונים היתה לשם בחינתם באמות מידה של המשפט המינהלי כדי לבחון אם נפל בהם פגם כלשהו כגון, אפליה או אי-סבירות קיצונית. עיינתי בקריטריונים האמורים ולא מצאתי כי קיימת עילה כלשהי לפסול אותם. ככלל, קובעים הקריטריונים סוגי מחלות שונות שבהן תאושר זכאות לגימלה עד לתום שנתיים או עד לתום שנה (בהתאם למחלה) ממועד האבחנה, ככל הנראה, בשל משך הזמן המשוער לטיפול שניתן. .11משלא מצאתי פגם בקריטריונים, נותר לבדוק האם יש לאשר את הזכאות לקיצבה על פי לשונן של התקנות. לפיכך, אבדוק להלן את הראיות לגבי אופן תפקודו ומידת תלותו של התובע בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום. לבישה .12לפי עדותו של התובע, X לא היה יכול להתלבש לבד במועד הרלוונטי לתביעה (בחודש יולי 1994). בחקירתו הנגדית הבהיר התובע כי חוסר יכולתו של X להתלבש נובע מכך שהוא "עייף לגמרי". בהמשך, העיד התובע כי X לא היה יכול אף ללבוש מכנסיים. עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של התובע לגבי הטיפול בהפרשות, שכן התובע הודה כי אף בעת שX היה בטיפולים ב"הדסה" לא היה נזקק לליווי לשם הליכה לשרותים. התובע ניסה ליישב סתירה זו על ידי מתן ההסבר שב"הדסה" X לא היה לבוש בתחתונים, אך אין בכך כדי להסביר את הסתירה לגבי המכנסיים. בהמשך חקירתו הנגדית הסביר התובע כי בחלק מהזמן היה X יכול להוריד מכנסיים וללבשם אך בזמן כאבים אינו יכול. .13ד"ר יוסי מרזל, שהעיד מאטעם הנתבע העיד כי לדברי הוריו של X כפי שנמסרו לו בעת הבדיקה שערך ביום 15/12/93, X מתפקד באופן עצמאי. בנוסף לכך, בבדיקה מיום 1/7/94, הבחין ד"ר מרזל עצמו בתפקוד עצמאי של X בפשיטת ולבישת חולצה וגופיה בכוחות עצמו. .14לאור עדותו של ד"ר מרזל, לאור האמור בנ/1, בנ/ 3ובנ/ 4ולאור הסתירה המסויימת בעדותו של התובע, אני קובע כי אף אם יש מקרים שX נזקק לעזרת הזולת בחלק מפעולות ההלבשה, הרי שלא ניתן לראות את X כמי שתלותו בעזרת הזולת בענין ההלבשה חורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו. אכילה .15התובע הודה כי X עצמאי באכילה ובשתיה ולא הוכח אחרת. הגיינה אישית ורחצה .16מעדותו של התובע בענין הרחצה, אשר לא נסתרה על ידי עד הנתבע, אני קובע כי X אכן זקוק לעזרה ברחצת גופו, עזרה המתבטאת בעיקר בנוכחות אדם נוסף בחדר האמבטיה. X מסוגל לרחוץ בעצמו את ידיו. לפי עדותו של התובע, X מסתדר בעצמו בשרותים. ניידות עצמית בבית .17התובע הודה כי X עצמאי בניידותו בתוך הבית. לסיכום .18X נזקק לעזרה ברחצה בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו. לעומת זאת, X אינו נזקק לעזרה בצורה כזו (בחריגה ניכרת מבני גילו) אף לא באחת מפעולות היומיום האחרות, אף כי לעתים הוא נזקק לעזרה מסויימת בהלבשה. .19לפיכך, מידת תלותו של X בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, אינה מגיעה למידה המינימלית הדרושה לשם זכאות לגימלת ילד נכה. .20מתן הגימלה בעבוד X בעבר נעשה על פי קריטריונים סבירים והפסקת מתן הגימלה לא היתה מנוגדת לתקנות. .21אשר על כן, אני דוחה את התביעה. .22אין צו להוצאות. .23מאחר שעיקר קובלנתו של התובע על תפקודו של X התייחס לתפקודו בבית הספר ובדרך לבית הספר, מומלץ לתובע לנסות להיעזר בשרותי החינוך והרווחה שבעיריית נצרת כדי לסייע לX להיקלט במעגל הלימודים באופן סדיר. סרטןביטוח לאומירפואהקטינים