ניתוח בכתף לאחר תאונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניתוח בכתף לאחר תאונה: .1בפני תביעה בגין תאונת דרכים מיום 26.6.91שהוגשה ע"י התובע, יליד 1922, שהיה ביום התאונה כבן .69 אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, וכל המחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע לטענתו בכתף ימין, הוא אושפז לשם ביצוע ניתוח של קיבוע מפרק כתף ימין באמצעות בורג, ושוחרר לביתו עם הוראות לטיפול פיזיוטרפי. התובע אושפז עוד מס' פעמים לצורך ביצוע ניתוחים בעצם הזרוע ובעצם השכם, ובסה"כ במצטבר אושפז במשך 25יום. .2המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי, ד"ר ערן לין, קבע בחוות דעתו מיום 3.12.93כי לתובע נותרה הגבלה ניכרת בתנועות הסיבוב החיצוני של הכתף הימנית, הגבלה בפיסוק של הזרוע עד 45מעלות וכן פגיעה בשרוול המסובב של הכתף הימנית. ד"ר לין קבע כי לתובע נותרו % 25נכות רפואית צמיתה. בחוות דעת נוספת מיום 8.8.95, לאחר שהתובע עבר ניתוחים נוספים בכתפו, קבע ד"ר לין כי ההתערבויות הניתוחיות המרובות לא הביאו לשיפור אובייקטיבי וסובייקטיבי במצבו הקליני והתפקודי של התובע, ואין מקום לשנות את הקביעה לגבי אחוזי הנכות שנותרו לו כתוצאה מהתאונה. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלת הפסד ההשתכרות לעבר וכן הפיצוי בגין עזרת צד ג'. .3הפסד השתכרות לעבר התובע כיום בן 75, הוא פנסיונר של עיריית ת"א. הוא עבד כשרת בבתי ספר בעיר עד לפרישתו לגמלאות בשנת 87'. לאחר פרישתו המשיך התובע לעבוד כשרת ממלא מקום, וכשנה לפני התאונה החל לעבוד בתקופת הקיץ כסדרן בבריכה באיזור מגוריו מטעם עיריית ת"א. בנוסף עבד התובע, לטענתו, בעבודות פרטיות מזדמנות כגון עבודות אחזקה וביצוע תיקונים, והעריך את הכנסתו מכך בממוצע בסכום של 400ש"ח לחודש. התובע טוען שמגיע לו פיצוי בגין הפסד הכנסותיו הן מעירית ת"א והן מעבודות פרטיות, מאחר ומגבלותיו כתוצאה מהתאונה מונעות ממנו להמשיך לעבוד. התובע עצמו העיד כי הפסיק את עבודתו כשרת כשהתחיל לעבוד כסדרן בבריכה, היינו, כשנה לפני התאונה. (ע"מ 29לפרוטוקול שורות 29-28). אמנם, בהמשך עדותו ציין כי כשלא היתה עבודה בבריכה עבד גם כשרת בבתי הספר, אולם, התובע לא הביא כל הוכחה לכך מה עוד שמדובר בעבודה בעירייה שאיננה מעסיקה עובדים אלא עפ"י רישומים מסודרים. באישור שהציג התובע על העסקתו בעירייה כשרת צויין במפורש כי התובע עבד בתפקיד זה עד .1.6.90מכאן שעבודתו הופסקה שנה לפני התאונה. גם העדה אורית אלהרר, מנהלת מדור כ"א פועלים במנהל החינוך בעיריית ת"א, העידה כי מאז ה- 1.6.90התובע הפסיק לעבוד כשרת בשל הוראה שלא להעסיק יותר פנסיונרים. לגבי הפסד השתכרותו של התובע מעבודתו כסדרן בבריכה - אסתר מנדלבאום, הממונה על הנהלת חשבונות לנותני שירותים בעירייה, העידה כי עפ"י האישורים שבידה הפסיק התובע את עבודתו בבריכה ביום 22.6.91, הוא מועד התאונה, כאשר החוזה עימו היה בתוקף עד חודש אוגוסט באותה שנה. עוד העידה כי בהתאם לחוזה עם התובע היתה המשרה בהיקף של 17שעות שבועיות ובשכר של 9.88ש"ח נטו לשעה. (ע"מ 27לפרוטוקול שורות 15-14). העדה אישרה כי מאז התאונה ועד היום לא הועסק עוד התובע כסדרן בבריכה. הנתבעת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי העובדה שהתובע לא הועסק בבריכה בשנים לאחר מכן נבעה מכך שניהול הבריכה עבר לידי חברה פרטית, והשתכנעתי שעבודתו בבריכה הופסקה בעקקבות התאונה. אמנם, האורטופד, ד"ר לין, חיווה דעתו כי מבחינה תפקודית מסוגל התובע לעבודה כסדרן בבריכה ואין בפגיעתו כדי להגבילו בכך. אולם, התרשמתי כי מדובר בתובע שהינו אדם חרוץ אשר למרות גילו המתקדם עבד בעבודות שונות המצריכות מאמץ פיזי. על כן הנני מאמינה לתובע והשתכנעתי כי להפסקת עבודתו היה קשר ישיר לפגיעתו בתאונה. אמנם, בהתאם לעדות שהובאה, החוזה עם התובע היה בתוקף עד שנת 91, ואולם סביר בהחלט שניתן היה להאריך את החוזה, בעיקר כאשר מדובר כאמור באדם חרוץ ששהתרשמתי מכך שעל אף שהיה פנסיונר, היה אדם בריא עובר לתאונה, ולא היתה לו סיבה אחרת להפסיק עבודתו. אשר על כן, הנני קובעת כי לתובע הפסד השתכרות למשך מחצית העונה בשנת 91', מיום התאונה ועד לסיום החוזה עימו, דהיינו חודש אחד, וכן הפסדים לחמש שנים נוספות 1992- 1996לפי החישוב של עונה בת חודשיים עבודה בשנה, כ- 9שבועות בשנה- בהיקף משרה של 17שעות שבועיות, ובתשלום של 9.88ש"ח לשעה בערכים נומינליים ליום התאונה, דהיינו: 17שעות שבועיות 9xשבועות בשנה 9.88xש"ח לשעה 5.5xשנים סה"כ הפסד השתכרות בסך -. 8300ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה. .4עבודות פרטיות נשאלת השאלה האם יש להכיר בהפסדיו של התובע מעבודות פרטיות מזדמנות עליהן אין כל אסמכתא. מטעם התובע העידו בענין זה דוד מאיר ושדמי יהושע. לפי עדותם התובע ביצע עבורם עבודות של תיקון ואחזקה. דוד מאיר (ע.ת/1) העיד כי התובע ביצע עבורו בתשלום מספר עבודות כגון התקנת מרפסת לפני כ- 10שנים וגדר לגינה לפני כ- 7שנים וכן עבודות תיקונים קלות כגון פתיחת סתימות ביוב. יהושע שדמי (ע.ת/6) העיד כי התובע ביצע בבית הוריו תיקון בקולטי השמש ובשנת ' 90תיקון פקק וסיוד אמבטיה. עדויותיהם של התובע והעדים מטעמו היו אמינות עלי בענין זה, והתרשמתי כי אכן מדובר באדם שהינו עובד חרוץ אשר היה מסוגל לפני התאונה לבצע עבודות מזדמנות כפי שתוארו לעיל. מאחר ולא ניתן לקבוע את סכום ההפסד המדוייק, ובהתחשב בגילו המבוגר של התובע ובכך שקשה לקבוע במשך כמה זמן יכול היה להמשיך לעבוד בעבודות אחזקה מחד, ומאידך לא ניתן לדעת אם התובע לא היה מפתח מקור הכנסה זה בעתיד, אני סבורה כי ראוי להעניק לתובע פיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה בסך -.000, 12ש"ח, משוערך להיום. .5עזרת צד ג' לעבר ולעתיד התובע העיד כי מאז התאונה הוא מתקשה לבצע פעולות יומיומיות פשוטות כגון רחצה וגילוח ונזקק לעזרה בהלבשה ובאכילה. עוד הוא טוען כי אינו מסוגל לערוך קניות ולבצע את עבודות הבית הכרוכות במאמץ פיזי - תפקידים שהיה מבצע עובר לתאונה בעצמו, וזאת בשל מצבה הבריאותי הרעוע של אשתו.היום לטענתו הוא נזקק לעזרת צד ג' לצורך ביצוע פעולות יום יומיות. מטעם הנתבעת העידה גב' דוידסון, אחות סיעודית אשר ביקרה בביתו של התובע ביום 12.10.94מטעם המל"ל. בדו"ח הערכת תלות שהוגש וסומן (נ/8) קבעה כי התובע יכול לבצע פעולות בסיסיות כגון אכילה ורחצה ולכן לא זכאי לעזרה סיעודית מהמל"ל. אמנם, התובע אינו מוגבל לחלוטין, אולם, השתכנעתי כי הוא מתקשה לבצע פעולות יומיומיות הכרוכות בהפעלת יד ימינו. האורטופד, ד"ר לין, העיד כי התובע אינו מסוגל לבצע בידו הימנית פעולה הדורשת הרמת הזרוע מעל לגובה השכם, לדעתו, יכול התובע להתגלח בעצמו אך מתקשה להשתמש בידו הימנית לשם רחצה או לשטיפת רצפות. כמו כן, קבע המומחה כי גם פעולות שיכול לבצע התובע כרוכות בכאבים. עיינתי בתמונות החוקר מטעם הנתבעת (נ/9) ושמעתי את עדותו. אין ספק כי גם בתמונות, נראית בבירור ידו של התובע צמודה לגוף, דבר שמחזק את טענות התובע באשר למגבלותיו. מטעם התובע העידה גם בתו, בן עזרא בתיה, ואמרה שהיא זו שמטפלת בהוריה ומבצעת את עבודות הבית. לטענתה היא מועסקת על ידי אביה בהיקף של 8שעות שבועיות ובשכר של 20ש"ח לשעה. לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי מדובר בפגיעה אוטופדית קשה אשר מגבילה את התובע בביצוע הפעולות היומיומיות הדרושות. התרשמתי כי עובר לתאונה היה התובע אדם עצמאי ובריא, על אף שהיה כבן .69יש לזכור כי מדובר באדם שהינו היום כבן 75, ימני, ואין לצפות כי יתרגל מעתה לבצע פעולות בידו השמאלית. מאידך, יש לקחת בחשבון את גילו המתקדם של התובע ויש להניח כי ממילא היה נזקק בשלב מסויים לעזרת הזולת. לאור כל האמור לעיל, הריני קובעת כי התובע זכאי לעזרת צד ג' לעבר ולעתיד לפי 20ש"ח לשעה בממוצע בערכים דהיום, בהיקף של 3שעות שבועיות בממוצע מיום התאונה למשך 10שנים. סה"כ פיצוי בראש נזק זה בסך - 000, 30ש"ח. .6הוצאות רפואיות ונסיעות התובע טוען שמגיעות לו הוצאות בגין נסיעות לטיפולים רפואיים עבורו ועבור בתו אשר הצטרפה אליו כמלווה. אמנם, התובע לא הציג קבלות כלשהן, אולם, אין חולק כי התובע עבר מס' ניתוחים בכתף ימין ונזקק לטיפולים פיזיוטרפיים רבים. באשר לטענה כי בתו הפסידה ימי עבודה כאשר הצטרפה אליו לטיפולים רפואיים הרי שאין לקבלה מאחר ולא הוצגה כל אסמכתא לכך. עוד טוען התובע כי יש לפצותו עבור הוצאות לרכישת כמות ניכרת של תרופות שדרושות היו לו לשיכוך כאבים. המומחה הרפואי, ד"ר לין, אישר בעדותו את טענות התובע - "אם את אומרת לי שהוא מתלונן על כאבים ומשתמש באקמול, פלדירין וולטרן אני משיב שזה סביר. סביר שהוא משתמש בכ- 100כדורי אקמול לחודש וכ- 8שפורפורות וולטרן (ע"מ 47לפרוטוקול שורות 22-20). לאור האמור לעיל, הריני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי גלובלי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד בסך -.000, 8ש"ח. .7כאב וסבל אין מחלוקת כי לתובע מגיע פיצוי בגין כאב וסבל, עפ"י חוק הפיצויים לנגעי תאונות דרכים, המסתכם ליום פסה"ד בסך -.400, 29ש"ח. .8סה"כ נזקיו של התובע הינם כדלקמן: א. הפסד השתכרות לעבר - -.300, 8ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה ב. הפסד השתכרות מעבודות פרטיות - -.000, 12ש"ח ג. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - -.000, 30ש"ח ד. הוצאות רפואיות ונסיעות - -.000, 8ש"ח ה. כאב וסבל - -.400, 29ש"ח .9לאור האמור לעיל, הריני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע אתץ כל הסכומים המפורטים לעיל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור %13+ מע"מ.כתפייםניתוח