קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת פרעון: 1. בתיק זה נדונה תביעה לתשלום חמשה שיקים, בסך כולל של 20,220₪, ותביעה נוספת, בין אותם צדדים, לתשלום שיק בסך 3,217₪. שתי התביעות הוגשו על דרך של בקשה לביצוע שטר, ובשתיהן ניתנה רשות להתגונן בטענה אחת ויחידה, היא טענת פרעון (וכן בטענת העדר אחיזה כשורה).   2. השיקים נמשכו ע"י הנתבע לפקודת מוצרי תכן בע"מ והוסבו על ידה אל התובעת. טענת ההגנה לגבי השיקים בסך 20,220₪ היא, כי סך זה שולם למוצרי תכן באמצעות פרעון ערבות בנקאית בסך 20,000₪ שניתנה לטובת מוצרי תכן, ואשר צילום הימנה צורף ע"י הנתבע לתצהירו.   3. לענין זה ניתן להתייחס בקיצור רב, שכן, לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי אותה ערבות בנקאית, בסך 20,000₪, אכן נפרעה (וזאת אף מבלי להתייחס לשאלה, האם הוכח כי הערבות הבנקאית הזאת ניתנה חלף השיקים הספציפיים נשוא הדיון, ויושם לב כי אין זהות בין סכום השיקים לסכום הערבות).   4. הנתבע לא הביא ראיה ממשית כלשהי להוכיח שהערבות הבנקאית נפרעה, כגון דפי חשבון הבנק, אישור מאת הבנק, או כל ראיה אחרת (לבד מעדותו הוא). ויצוין כי בקשר לערבות בנקאית אחרת (זו שהוגשה וסומנה נ/1) (ואשר לא עליה מבסס הנתבע את טענת הפרעון של השיקים נשוא דיוננו) ידע הנתבע להוכיח את פרעונה, באמצעות אישור בכתב מהבנק (נ/6), ועדות בביהמ"ש של נציג הבנק. אולם בהקשר לערבות הבנקאית החשובה לענייננו, לא הביא הנתבע, כאמור, כל ראיות שהן, מלבד עדותו, ועדים נוספים מטעמו.   5. דא עקא, גם העדויות מטעם הנתבע, לעניות דעתי, אינן מוכיחות את טענת הפרעון. בין היתר אמר הנתבע בעדותו כי - "אין לי כאן הוכחה שהערבות הבנקאית נפרעה" (פרו', עמ' 4, ש' 4 - 5)   "אם ב-18/09/92 השיק הראשן חזר, אז סביר להניח שבספטמבר הם כבר הפעילו את הערבות" (עמ' 4, ש' 12 - 13).   "אין לי תדפיסי בנק שמעידים על תשלום הערבות" (עמ' 4, ש' 15 - 16)   "אין לי תשובה לשאלתך למה לא צירפתי תיעוד מהנהלת החשבונות לגבי פרעון הערבות" (עמ' 5, ש' 1)   ומה אמרו העדים האחרים מטעם הנתבע?   מר ניסים שמואל אמר בעדותו - "הוא שלח אותי להביא שיקים, אז כנראה שהוא שילם, הוא לא היה שולח אותי סתם" (עמ' 7, ש' 3 - 4).   "כשנשלחתי להביא את השיקים, לא נתנו לי ביד איזו אסמכתא לכך שהערבות הבנקאית נפרעה" (עמ' 7, ש' 8 - 9).   והעד אריה פיקר אמר בעדותו - "ש. אתה יודע אם הערבות נפרעה בכלל? ת. אני לא זוכר, אני כבר לא המשכתי עם זה. אני לא יודע אם הערבות הבנקאית נפרעה. ש. כשנשלחת לאסוף את השיקים בחזרה, היה לך אישור שהערבות נפרעה? ת. לא". (עמ' 15, ש' 2 - 5). די בציטוט עדות הנתבע והעדים מטעמו כדי להיווכח, שטענת הפרעון של הערבות הבנקאית לא הוכחה.   6. אינני רואה צורך להתייחס לטענות אחרות, שהועלו בסיכומי הנתבע. הנתבע קיבל רשות להתגונן רק - אך ורק - בטענה כי השיקים שולמו באמצעות פרעון הערבות הבנקאית הנ"ל, ורק טענה זו עמדה ועומדת לדיון.   7. הטענה בדבר העדר אחיזה כשורה כלל אינה רלוונטית, נוכח העובדה שהנתבע לא הוכיח את טענת ההגנה שבפיו כלפי הנפרעת (מוצרי תכן). על כן, התובעת אינה צריכה כלל להיות אוחזת כשורה, "מעמד" שהיה דרוש לה כדי "לגבור" על טענת הגנה של הנתבע כלפי הנפרעת, אילו הוכחה כזו. גם אוחז "סתם" זכאי לתבוע פרעונו של שטר מאת המושך (סעיף 55(א)(1) לפקודת השטרות).   8. לסיכום עד כאן, יש לקבל את התביעה הנוגעת לחמשת השיקים בסך 20,220₪, הואיל והנתבע לא הוכיח את טענתו כי הערבות הבנקאית בסך 20,000₪ אכן שולמה.   9. אשר לשיק בסך 3,217₪, כאן טענת הנתבע היא, כי שיק זה נפרע באמצעות כרטיס ישראכרט. לתצהירו צירף הנתבע דף פירוט חיובים של ישראכרט, ממנו עולה כי חשבונו חויב בסך של 646₪, לטובת מוצרי תכן, וכי חיוב זה הינו "תשלום 5 מתוך 5". יוצא אפוא כי בסה"כ שילם הנתבע למוצרי תכן, באמצעות כרטיס הישראכרט, סך של 3,230₪ (5 X 646).   10. בנושא זה אני סבור כי הנתבע הוכיח את טענת הפרעון. הנתבע ועד נוסף מטעמו תיארו כיצד משכו ממוצרי תכן סחורה בסכום השיק הזה, וכיצד נתן הנתבע את השיק, וכמו כן, שילם בכרטיס ישראכרט שהיה ברשותו (פרו', עמ' 5, ש' 5 - 15, וכן עמ' 6, ש' 15 - 17, עמ' 7, ש' 6 - 8).   ב"כ התובעת מציין בסיכומיו כי אין התאמה בין תאריך השיק לבין מועדי החיובים בישראכרט, וכן בין סכום השיק לסכום החיוב בישראכט. מעיון בדף פירוט החיובים של ישראכרט עולה, כי תאריך הרכישה (של הנתבע מתכן) היה 01/06/92. התשלום נעשה בחמשה תשלומים חודשיים, החל מ-02/06/92, כשהתשלום האחרון ביום 02/10/92. השיק ניתן ליום 20/07/92, כך שאיני רואה בעיה מבחינת התאריכים. אשר לסכום, נכון שהחיובים בישראכרט הם בסכום העולה ב-13₪ על סכום השיק, אך הדבר אינו בהכרח מפריך את הטענה כי תשלומי הישראכרט מהווים פרעון של השיק הזה. לכל היותר ניתן לאמר, כי הנתבע פרע קצת יותר מסכום השיק. (ייתכן, אגב, שהחיוב בישראכרט היה בסכום קצת יותר גבוה מסכום השיק, בשל העובדה שהתשלום נפרס לחמשה תשלומים).   11. התובעת ללא כל ספק אינה אוחזת כשורה בשיק הזה, שהרי לא שילמה כל תמורה למוצרי תכן בעבור השיק (פרו', עמ' 8, ש' 18). כמו כן, אין התאמה מלאה ומדויקת בין שם הנפרעת בשיק, לבין שם המסב הראשון על גב השיק.   12. לסיכום, הנתבע הוכיח לדעתי את טענת פרעון השיק בסך 3,217₪, וטענה זו עומדת לו גם כלפי התובעת, אשר איננה אוחזת כשורה בשיק.   סיכום 13. (א) אני מקבל התביעה המתייחסת לחמשת השיקים בסך כולל של 20,220₪, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום החוב בתיק הוצל"פ מס' 9-96-14789-01, בתוספת הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000₪ בצירוף מע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן אני מורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ הנ"ל. (ב) אני דוחה את התביעה המתייחסת לשיק בסך 3,217₪ ומורה לב"כ התובעת לדאוג לאלתר לסגירת תיק הוצל"פ מס' 2-92-78373-01. באם נגבו כספים במסגרת תיק הוצל"פ זה מאת הנתבע, על התובעת להשיבם לנתבע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד יום ההשבה (ניתן לקזז סכום זה מסכום החוב שלזכות התובעת בתיק הוצל"פ 9-96-14789-01). (ג) בסכום ההוצאות לעיל, לקחתי בחשבון שחלק מן התביעה נדחתה. טענת פרעון