אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה: הוגשה תובענה על ידי חברת מצות ישראל בע"מ (להלן - המבקשת) על דרך של המרצת פתיחה לשפיה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשת לא חברה בעבר ואיננה חייבת גם כיום בתשלום ארנונה לעירית פתח תקוה (להלן - המשיבה) עבור המחסנים המוחזקים על ידה בגין אותן שנים בהן לא השתמשה המבקשת במחסנים תקופה רצופה של כ- 6 חודשים. (בכל שנה). אין חולקים על כך כי לגבי שנת המס הנוכחית אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה שכזו לאור תיקונו של חוק הרשויות המקומיות (ערך על קביעת ארנונה כללית) (תיקון מס' 2), תשמ"ז- 1987 אשר לפיו הוסף לחוק סעיף 3(3) המקנה לנישום - רשות לערער או להשיג על החיוב בפני מנהל הארנונה גם בנושא מסוג נושא תובענה זו דהיינו כי החייב הננו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיף 274ב(ב) לפקודת העיריות. סעיף זה בפקודת העיריות משחרר מתשלום ארנונה אם הנכס איננו מוחזק על ידי הנישום למעלה מ- 6 חודשים במשך השנה. מכלל הן אתה שומע לאו, דהיינו אם כיום ניתן לערור על פי חוק הרשויות המקומיות הנ"ל למנהל הארנונה גם בנושא סעיף 274 ב לפקודת העיריות הרי ברור שמקודם לועדה או למנהל הארנונה לא היתה להם הסמכות לדון בהשגה שכזו והדרך היחידה הפתוחה היתה לפנות לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות היחודית בתובענה שכזו בתוקף הסמכות השיורית על פי חוק בתי המשפט. אם לבית המשפט המחוזי הסמכות, הרי דרך ההליך המתאימה היא המרצת פתיחה וראה בנידון פסק- הדין ר"ע 92/89 טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ נ' עיריית לוד פ"ד מג(1) 643. מאחר ותובענה זו מתייחסת לשנים קודמות לתיקון שבחוק הנ"ל הרי נדחית בזה טענת העירייה הן בנושא סמכות בית המשפט והן בנושא דר ההליך הנכונה. בהקשר זה יש לציין שלגבי שנת המס האחרונה אכן פנתה המבקשת למנהל הארנונה על פי התיקון הא מור והיא זכתה לפטור שכזה. נשאלת עתה השאלה (לאחר שהתגברנו על הנושאים המקדמיים) אם אכן זכאית המבקשת לפטור הנ"ל לגבי שנות העבר דהיינו לשנים משנת 82 ואילך כפי שטוען בא כח המבקשת בסיכומיו בכתב (דך 5 סעיף 5). מטעם המבקשת הצהיר בתמיכה לתובענה, מר ארז צוק, המשמש כמנהל כללי של המבקשת. בתצהירו בסעי ף6 טוען המצהיר כי למרות היותם של המחסנים ובעיקר בקומה השניה ריקים כאמור חייבה המשיבה את המבקשת בטעות בשנים 89- 82 בתשלום ארנונה מלאה בגין המחסנים ולא העניקה לה את הפטור הקבוע בפקודת העיריות במקרים אלה. בסעיף 8 לתצהירו מציין המצהיר כי למעשה אין המשיבה חולקת על טענות המבקשת אך לגירסתה, בהעדר האפשרות לבדוק את טענות המבקשת ביחס לשנים קודמות נסתם הגולל על התשלומים בעבר. אכן זוהי הבעיה המרכזית בתובענה זו, כיצד יכול בית המשפט לבסס מימצא כי אכן המחסנים לא היו בשימוש בכל שנה במשך 6 חודשים. מדובר בתצהיר שמונה למנהל המבקשת רק בשנת89 ומכאן שאין לו שום ידיעה אישית על מצב המחסנים לפני מינויו. כל מה שידוע לו הוא מתוך בדיקת ספרי החברה כי החברה לא קיבלה פטור וכל מה שידוע לו הוא מצב המחסנים בתקופת כהונתו (ואכן בתקופת כהונתו נתקבל הפטור - ראה חקירתו של העד בדף 1 של פרוטוקול ישיבת בית המשפט מיום 6.12.89 שורה 15). בתצהיר התשובה של מנהל הארנונה בעירייה נאמר במפורש בסעיף 6 כי אין זה נכון כי המשיבה איננה חולקת על טענת המבקשת כי במצית השנה המחסנים ריקים. מכאן שהעיריה איננה מודה בטענה עובדתית זו ונוכח הכחשה זו נטל הראיה מוטל היה על המבקשת להוכיח את האלמנטים של תנאי הפטור. גם בחקירתו בבית המשפט אמר העד בדף 2 שורה 6 שאיננו יודע אם יש שם מחסנים ריקים. אשר על כן, נראה לי, כי המבקשת כאשר הסתפקה רק בתצהירו של המנהל החדש לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה בתובענה זו, במיוחד כאשר מדובר על מצב עובדתי בעבר שלא ניתן לבודקו כיום. מטבע בריאתו של פטור שכזה הוא שבקשה בקשר עליו צריכה להיות מוגשת בסמוך לתקופת אי- ההחזקה כדי לאפשר לעיריה לבדוק אם אכן הנכס זכאי לפטור. כאשר חייב במס מעלה את טיעונו בשאלה זו שנים אחדות לאחר מכן, הוא מונע מהעיריה את בדיקת נכונות טיעוניו ומכאן שמשמיט את הבסיס לתביעתו (אלא אם כן העיריה היתה מודה בנכונות גירסתו). אכן הגשת עררים על פי חוק הרשויות המקומיות הנ"ל מוגבלת המועדים קצובים. אפילו תאמר שהגשת המרצת- הפתיחה איננה כבולה למועדים אלה הרי מועדים אלה צריכים לשמש אינדיקציה לסבירות המועדים ולהעדר שיהוי. על החשיבות בפניה במועד סביר, ראה פסקי הדין שצוטטו על ידי פרקליט העיריה והם: ע"א 714/68 זיס נ' המועצה המקומית אשדוד פ"ד כג (2) 623 ע"א 267/68 עוזרי נ' עירית ראשון לציון פ"ד כב(2) 711. לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את התובענה ובנסיבות מקרה זה אינני נותן צו להוצאות. ארנונהמחסןמחסן (ארנונה)