הלכת רובינשטיין

בערעור אזרחי: 384/86דב רובינשטיין-סולל בונה בע"מ, פסק דין כרך כ' חלק 4 עמ' 99 נקבע כי מששולם סכום השווה לקרן אין הצדקה להמשיך בחיוב של פיצויי הלנה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלכת רובינשטיין: .1זהו ערעור על החלטה של ראש ההוצאה לפועל מיום 7.1.91לבקשה שהוגשה על ידי המשיבה בטענת "פרעתי", ע"פ סעיף 19לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967(להלן: החוק). מן הבקשה והתצהיר שצורף אליה, תצהיר שלא נסתר, עולות העובדות הבאות: ביום 30.6.87נתן בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין הצדדים, המערער ומעבידתו - המשיבה. ע"פ הסכם זה היה על המשיבה לשלם למערער בין היתר סך 000, 4ש"ח עבור דמי מחלה. בסעיף 5של ההסכם צויין כי התשלום יבוצע תוך 20יום, אחרת יישא הפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין, שאישר את ההסכם, ועד לתשלום בפועל. בהמשך, בסעיף 6של אותו הסכם נקבע כי אם לא ישולם הסכום של 000, 4ש"ח, כמצויין לעיל, יישא גם פיצויי הלנה בשיעור של % 10לשבוע, "הן מהקרן והן מההצמדה". .2ביום 17.7.87דהיינו תוך המועד של 20יום שנקבע לתשלום, ע"פ ההסכם, שילמה המשיבה למערער את הסך של 524, 3ש"ח. במתכוון לא שילמה המשיבה את היתרה בסך 476ש"ח בסוברה כי היא רשאית לקזז סכום זה שהמערער נותר חייב למשיבה, לטענתה. בדיונים שנתקיימו לאחר מכן לגבי השאלה אם רשאית היתה המשיבה לקזז את הסך של 476ש"ח, כמצויין לעיל, הייתה ידה של המשיבה על התחתונה, באשר נקבע והוחלט כי היא לא היתה רשאית לעשות זאת. לכן ביום 9.2.89שילמה המשיבה למערער את הסך של 476ש"ח הנ"ל. פרט ובנוסף לכך שילמה המשיבה למערער ביום 26.5.91סך של 569, 10ש"ח בהתאם לחישוב שנעשה בתיק ההוצאה לפועל לגבי ייתרת החוב. לטענת המשיבה סכום זה אף עלה על הסכום שהגיע למערער מן המשיבה. .3המחלוקת בין בעלי הדין הינה, בעיקרה, משפטית, דהיינו האם תשלום הסך של 476 ש"ח על ידי המשיבה, כמצויין לעיל, היוותה תשלום על חשבון הקרן ועקב כך אין להטיל על המשיבה, מאותו יום 9.2.89תשלומים עבור פיצויי הלנה, כטענת עו"ד אילן בא כוח המשיבה, או אם אין לזקוף תשלום זה על חשבון קרן החוב בסך 000, 4ש"ח, אלא יש לזקוף סכום זה על חשבון האגרות וההוצאות, שכר טרחת עו"ד, ההצמדה של הסכומים הנ"ל וכן על חשבון פיצויי הלנה, ורק לאחר שכל אלה מסולקים ונפרעים, ניתן לזקוף תשלומים של המשיבה על חשבון הקרן, כטענת עו"ד חכמון ב"כ המערער. .4עו"ד אילן סומך את טענותיו על הלכה שנקבעה בערעור אזרחי: 384/86דב רובינשטיין-סולל בונה בע"מ, פסק דין כרך כ' חלק 4עמ' 99 (להלן:בהלכת רובינשטיין) בו נקבע כי מששולם סכום השווה לקרן אין הצדקה להמשיך בחיוב של פיצויי הלנה. עו"ד אילן סומך על פסק דין זה גם לעניין אחר, דהיינו כי משייעדה המשיבה את תשלום הסך של 476ש"ח הנ"ל עבור פרעון הקרן, וכך אמנם צוין בתצהיר שצורף לבקשה בפני ראש ההוצאה לפועל, תצהיר שלא נסתר, שוב אין המערערת יכולה, משלא דחתה את התשלום , לכפור בכך שסכום זה מיועד לפרעון קרן החוב. .5כב' ראש ההוצאה לפועל המלומד קיבל את טענתו של עו"ד אילן, בהסתמך על הלכת רובינשטיין, כי אכן עם פרעון קרן החוב אין מקום לחייב יותר בפיצויי הלנה. ברם, מוסיף כב' ראש ההוצאה לפועל ומציין בהחלטתו (סעיף 6של ההחלטה) לאמור: "אפילו נזקוף את הסך של 476ש"ח לתשלום קרן החוב הפסוק, נשאלת השאלה, אם בכך סולקה יתר הקרן במלואה. על-פי סעיפים 5ו- 6לפסק הדין החוב הפסוק במקרה דנן נושא (בנוסף לפיצויי הלנה) הפרשי הצמדה. רואים אותם הפרשי ההצמדה כחלק מן הקרן, שכן מטרתם לשמור על הערך הריאלי של הקרן. (ראה: ע"א 160/84יהלומי פלנת בע"מ נ פינסקי, פ"ד מ' (4) 372, בעמ' 377מול האות "א": והשווה: סעיף 75לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - .1967) במקרה דנן על אף שייזקף התשלום של 476ש"ח ביום 9.2.89על חשבון הקרן הצמודה של 476ש"ח מיום 30.6.87בכך לא סולקה קרן החוב הפסוק. סוף דבר: יועבר התיק לכב' המוציא לפועל שיערוך בו חשבון (לאחר שלכל צד תהא ההזדמנות להשמיע את טענותיו) בשים לב לאמור בסעיף 5דלעיל בענין האיסור על צרוף פצויי הלנה ליתר החוב". ייאמר מיד כי אין מקום להתערב בקביעתו זו של כב' ראש ההוצאה לפועל, באשר לא הוגש ערעור שכנגד ע"י המשיבה. .6עו"ד חכמון ב"כ המערער טוען בפני כי אין לסמוך על הלכת רובינשטיין הנ"ל ויש לפסוק ע"פ סעיף 75לחוק, הקובע: "כספים ששולמו ע"ח החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקף תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית, קרן, כולל הפרשי הצמדה". אין ספק כי לסכומים יש לצרף הצמדה וריבית כחוק וכן שכר טרחת עו"ד. לטענת עו"ד חכמון, בא כוח המערער, מדובר בהסכם שיש לכבד ויש להתייחס לפיצויי ההלנה כמו אל ריבית, אשר על פי סעיף 75לחוק יש לגבותו לפני גביית קרן החוב. לטענת עו"ד חכמון כי יש לפסוק על סמך חוק ברור הוא חוק ההוצאה לפועל ולא לסמוך על פסק דין שניתן, בנסיבות אחרות, לפני צאת התיק. אינני מסכים לטענותיו של עו"ד חכמון ואני סבור כי צדק כב' השופט קמא, במסקנתו. וכן נקבע בהלכת רובינשטיין, שם בעמ' 104-103: "טענתו האחרונה של בא כוח המערער נוגעת לתשלום שנעשה על ידי המשיבה ביום 14.12.64, כשבוע ימים אחרי מתן החלטתו של הממונה. בהחלטה נקבע סכום הקרן של פדיון החופשה בסך 503, 1ל"י, וזהו הסכום אותו שלחה המשיבה למערער ביום 14.12.64, והמערער קיבלו. שופט השלום קבע שבתשלום סכום הקרן הופסק מירוץ פצויי הלנה. על כך חלק בא כוח המערער עוד בפני בית המשפט המחוזי. לדעתו הפכו גם פצויי ההלנה לחלק מן השכר המגיע, ועל כן סולק רק חלק מהשכר המולן הכולל, ועל היתרה שוב הוסיפו דמי ההלנה להתווסף. בית המשפט המחוזי עבר על טענה זו בשתיקה. לדעתי אין לטענה כל יסוד. ראשית, היא מתעלמת מהוראת הסעיף 17, סיפא, המונע פצויי הלנה דפצויי הלנה (ע"א 12/60, פד"י, כרך י"ד, ע' 661, 1663(2)). שנית אינני גורס שאפשר להקיש על ענין זה מסדר הסילוק של חוב בהוצאה לפועל, שביחס אליו הוחלט ב-בג"צ 50/55, (3), שיש לזקוף תשלומי החייב קודם כל על חשבון ההוצאות ואחר כך על חשבון הריבית ורק לבסוף על חשבון הקרן, כל תכליתם של פצויי הלנה שנקבעו ע"י המחוקק בחינת קנס, להבטיח את תשלום קרן החוב המגיע לעובד. מששולם סכום השווה לקרן אין עוד צורך והצדקה להנפת אותו שוט, ומשום כך מן הראוי הוא לזקוף את התשלום קודם כל על חשבון הקרן. שלישית, במקרה דנן ייעדה המשיבה את התשלום לסילוק הקרן דווקא. יוצא מזה שאפילו היה יסוד לטענת המערער, היה אולי יכול לדחות את התשלום שהוצע לו כך, אבל לא היה רשאי לזקוף אותו שלא בהתאם להוראת המשלם". אין לדעתי נפקות לכך שבמקרה דנן מדובר על הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין. הן בעינינו והן בענין שנדון בהילכת רובינשטיין, נדונה שאלת פצויי הלנה בתביעה של עובד נגד מעביד והקביעה שנקבעה בהילכת רובינשטיין על מהות הסנקציה של פצויי הלנה, ומכאן על זקיפת התשלומים של החייב, בעניין זה, יפה וטובה גם לעניננו. אין מקום להעדיף ולבכר את החוק על פני ההלכה הנ"ל. בסעיף 20לחוק יסוד השפיטה נקבע כי "הלכה שנפסקה בבית משפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית משפט העליון". משמע, הלכת רובינשטיין מחייבת את בית משפט זה לא פחות מהוראת החוק. יש להעדיף את הלכת רובינשטיין על פני האמור לסעיף 75לחוק הואיל ולעניין פצויי הלנה וזקיפת תשלומים, בהוצאה לפועל הלכת רובינשטיין מהווה "חוק מיוחד", לעומת הוראות החוק שהן כלליות. מה עוד שסעיף 75לחוק איננו דן ואיננו מזכיר פצויי הלנה, ואין לדעתי, מקום לכלול פצויי הלנה במונח "ריבית". צודק עו"ד אילן בטענתו המבוססת, אף היא על הילכת רובינשטיין, כי משייעדה המשיבה את תשלום הסך של 476ש"ח על חשבון הקרן והמערער קיבל את הסכום, כך, ולא דחה את התשלום, הרי שאין המערער יכול ורשאי לטעון כי הסכום איננו מיועד לתשלום הקרן ואין לזוקפו כך. אין ספק כי יש לערוך חישוב על פי החוק ועל פי המצויין בסעיפים 75, 9ו-10 לחוק, כפי שטוען עו"ד חכמון בפני. משום כך גם ציין כב' ראש ההוצאה לפועל המלומד בסעיף 6של ההחלטה, מה שציין כמצוטט לעיל. אשר על כן אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 000, 3ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.