ליקויי בניה בבית קרקע באשקלון

התובעים רכשו מן הנתבעת, חברה קבלנית לבניין ופיתוח בע"מ, בית צמוד קרקע בעיר אשקלון, הכל בהתאם לחוזה מכר ומפרט של הבית, המהווה חלק בלתי נפרד מן החוזה (להלן: "הדירה"). התובעים קיבלו חזקה בדירה בשנת 1998 והגישו תביעה זו בשנת 2001, לפיצוי כספי בגין ליקויי בניה אשר קיימים בדירה, לטענתם. בית המשפט מינה מהנדס מומחה מטעם בית המשפט, אשר נתן חוות דעתו בעניין ליקויי הבניה בדירה.   התובעים סרבו לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים על פי חוות הדעת , ואילו הנתבעת גילתה דעתה לעשות כן. הנתבעת אף ביקשה לבצע תיקונים בדירה במסגרת שנת הבדק, אך התובעים מנעו ממנה לעשות כן.       לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני קובעת כדלקמן:   א. לנתבעת קמה הזכות לבצע את התיקונים בדירה, ומצד התובעים לא נשמעה טענה עניינית המצדיקה מניעה זו. (ראה פסק דין של כבוד השופט קלינג, ת.א. 1171/89 זלוצין ו- 76 אח' נ' דיור לעולה בע"מ דינים מחוזי, כרך לב' (3) 182). לפיכך, יש לנכות מכל סכום שיפסק בגין ליקוי בניה את הרווח הקבלני העומד על סך של 20%.   ב. הנזק בגין ליקויי הבניה על פי חוות הדעת, עומד על סך של 7,690 ₪, ובניכוי 20%, עומד על סך של 6,160 ₪.   אשר לנזקים ו/או אי ההתאמה לגביהם, נמנע המומחה מלקבוע עמדה, הנני קובעת כדלקמן:   א. הספקת צנרת גז - התובעים לא הוכיחו כי שילמו תשלום כלשהו בגין הכנת צנרת הגז עד לדירה, על כן אינני פוסקת פיצוי בגין ראש נזק זה. ב. ניקוז גג לרעפים - אני פוסקת פיצוי נוסף בסך 2,500 ₪.   ג. אספקת אדמת גן - לא הוכח כי התובעים שילמו בגין אספקת אדמת גן, ועל כן אני אינני פוסקת פיצוי בגין ראש נזק זה.   ד. חדר ארונות מטבח - המפרט מזכה את התובעים בארונות מטבח מעל ומתחת לשיש במידות של 5 מטר. בפועל בוצע ארון תחתון בלבד באורך 3.5 מטר. עלות הוספת השיש והקרמיקה הנדרשת לארון תחתון מתקזזת עם ההפרש של 1.6 מטר לארון עליון. לפיכך אינני פוסקת פיצוי בגין כך.   ה. עמוד בולט בניגוד לתוכנית - בשל הדרישה לתקרת בטון הפותחת בפני התובעים אפשרות בניה של קומה נוספת, נדרשה תמיכה זו. הנתבעת לא חייבה את התובעים בגין ביצוע תקרה זו, הגם שעל פי המפרט התחייבה לתקרת רביץ הזולה בעלותה. לפיכך בשל האילוץ שקם, לאור בקשת התובעים לשינוי התקרה, אינני מזכה בפיצוי בגין ראש נזק זה.   ו. אובדן מבנה חדר הממ"ד. על פי מפרט המכר התחייבה הנתבעת למכור לתובעים קוטג' בן 5 חדרים לפי התוכנית. בפועל קיימים 4 חדרים + ממ"ד (מזווה) . בתוכנית המכר כתוב שמידות הממ"ד הן 2.9X2.4 מטר והחדר מתואר במפרט כמזווה הצמוד למטבח.   התקנות המחייבות קובעות, כי שטחו של חדר מגורים לא יפחת מ- 8 מ"ר ורוחבו המינימלי יהיה 2.6 מטר. לפיכך מבחינה תכנונית אין חדר הממ"ד עונה על הדרישות הנ"ל והוא מהווה בפועל חדרון (1/2 חדר). הנתבעת טענה, כי הגם הליקוי יש להתחשב בעובדה, כי מבחינת שטח הדירה בכללותה סופק השטח המתחייב והמטר החסר משטח הממ"ד הוסף לשטחים אחרים בדירה, כגון המטבח הצמוד או חדר האוכל. כמו כן, טענה להעדר נזק בהתחשב בעובדה, כי החדר צויין במפרט כחדר מזווה.   אלא שבפועל הוכח, כי התובעים משתמשים בחדר זה כחדר מגורים לאחד מבני הבית, ועל הנתבעת קמה החבות לעמוד במפרט בתכנון בהתאם לתקנות. התובעים הציגו חוות דעת שמאי המעריכה ירידת ערך זו בסך 16,250 ₪. הנתבעים ביקשו לחשב עלות זו ב- 5,000 ₪. על דרך הפשרה הינני מעריכה ירידת ערך זו ב- 10,000 ₪.       סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 18,660 ₪ כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   בנסיבות העניין, לאור הפער הניכר בין סכום התביעה שעמד על סךשל כ- 90,000 ₪ לבין הסכום שנפסק, אני קובעת כי כל צד ישא הוצאות שכר טרחת עורך דינו.   אשר להוצאות אגרת בית משפט וחוות דעת מומחה, בהן נשאו התובעים, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות אלו.ליקויי בניהבניה