מאסר על תנאי בעבירת אלימות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר על תנאי בעבירת אלימות: 1. לא ראינו לנכון לקבל את תגובת המדינה. 2. המערער הורשע בבית המשפט קמא שביום 17.10.96, בביתו בירושלים - תקף את X שלא כדין ובלא הסכמתה, בכך שבעת שX הייתה משוחחת בטלפון - ניסה המערער להוציא מידה את שפופרת הטלפון, תוך שימוש בכוח והיכה אותה באגרופיו. 3. בית המשפט קמא שמע את עדות המתלוננת ועדות חברתה ששוחחה איתה באותה עת בטלפון, ואת עדות אמה, וכן שמע את עדות המערער ואת עדות אחותה של המתלוננת, וקבע כי איננו מאמין למערער ולבתו שהעידה לטובתו, והוא מאמין לעדי התביעה. 4. המערער עצמו הודה שאמר למתלוננת "אני אשבור לך את הצוואר", ואישר: "אם היא קיבלה מכה, אז זה אולי מהמשיכה של השפופרת". 5. די בהודאתו זו של המערער כדי למצאו אשם בעבירה, מה גם שעדי התביעה רק חיזקו את ביצוע העבירה על-ידי המערער. 6. המדינה ביקשה מבית המשפט לגזור על המערער אך ורק מאסר על תנאי ולא מאסר בפועל, ובית המשפט קמא קיבל בקשה זו וגזר על המערער 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות כלפי גופו של אדם במשך 3 שנים, וכן הטיל עליו קנס של 1,000 ש"ח ב4- תשלומים, והתחייבות על סך 3,000 ש"ח, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירות אלימות נגד הגוף. 7. המערער מערער על פסק הדין, ובעיקר על הכרעת הדין. בתחילת ערעורו היום הוא חזר בו מן הערעור על גזר הדין. 8. הכרעת הדין מנומקת היטב, ומבוססת על אמון שנתן בית המשפט קמא לעדי התביעה, וחוסר האמון בדברי המערער. בית משפט של ערעור איננו מתערב בקביעות עובדתיות ובקביעת מהימנות, ולא ראינו עילה להתערב במקרה הנוכחי. 9. גם העונש שנגזר על המערער הוא קל במיוחד, ויש להניח כי נגזר עונש כה קל אך ורק מן הטעם שאין למערער הרשעות קודמות. 10. הערעור נדחה. אלימותמאסרמאסר על תנאי