תביעה על סמך חשבונית שלא שולמה

תא (נת') 12067/00 תביעה על סמך חשבונית שלא שולמה 1. העתירה בפני תביעה כספית בגין עבודה שהתובעת ביצעה עבור הנתבעת 2 (להלן- החברה) על פי הזמנה מיום 26.3.97. על פי האמור בטופס ההזמנה דובר בקיצור משחטים לאורך 7.25 מ', למקם מנעולי הצמדה, וישור משחט. העבודה בוצעה והתובעת הנפיקה חשבונית ביום 8.5.97 בסכום של 4680 ש" כולל מע"מ. הסכום לא שולם ומכאן התביעה בגין סכום החשבונית בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום הגשת התביעה - ובסך הכל 5463 ₪. 2. עמדת נתבע 1 לגבי נתבע מס' 1 (להלן - הנתבע) בסעיף 2 לכתב התביעה נאמר שהוא הבעלים ו/או בעל השליטה בחברה ובסעיף 5 נאמר שהוא אמור לשלם את הסכום על סמך התחייבות מפורשת או מכח עילת עשיית עושר ולא במשפט. יאמר מיד שבכל הנוגע לנתבע, לא הוכח כלל שיש לו שליטה בחברה, או שהתעשר שלא במשפט או שמסר התחייבות אישית לשלם את חובו וכאשר ב"כ התובעת הכריז אלה עדי, וותר על כל עתבירה נגד הנתבע. 3. עמדת נתבעת 2 באשר לחברה, היא אינה מכחישה שהעבודה בוצעה אף טוענת שאין היא חייבת לשלם עבורה, וזאת ממספר טעמים: א. החברה רכשה בין היתר 4 משחטים באורך של 8.4 מ' תמורת 56,000 ₪ מהתובעת באוקטובר 1995, על פי המלצת נציג התובעת דב רכס. מר רכס התחייב לעשות כל פעולה שתדרש כגון חלופה או תיקון ללא תשלום במידה שיהיו בעיות עם המשחטים. לאחר חצי שנה של שימוש נתגלו עיקומים - לכן העבודה נשוא כתב התביעה בוצעה על סמך אותה התחייבות, ואין החברה חייבת לשלם דבר. ב. לחלופין יש לראות את העבודה כולה במסגרת אחריות עבור המשחטים ולכן אין מקום לתשלום. ג. לחילופי חלופין, לפחות לגבי מחצית העבודה, דובר בתיקון במסגרת אחריות. ד. לא יעלה על הדעת שהחברה תחוייב עבור תיקון שבוצעה "כי עברו 2 חודשים" מעבר לתקופת אחריות (ראה תצהיר נציג החברה סעיף 18). 4. דיון והחלטה החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: 1. דברי נציג התובעת, מר רכס היו משכנעים ועקביים ומקבלים תמיכה מהמסמכים. נציג החברה, מוחמד חטיב, טען שרכישת הציוד ב 1995 בוצעה ללא הזמנה בכתב - לא כך היו פני הדברים. הוצג ההזמנות המקורית המעידה על הרכישה באוקטובר 1995 ומועד ההפסקה המיועדת תוך 60 יום. ההזמנות אף מציינת תקופת אחריות יצרן של 12 חודש. מקובלים עלי דברי מר רכס שהציוד סופק במועד - לפיכך אנו למדים שהציוד היה בשימוש של החברה לכל הפחות במשך 14 חודש מיום ההספקה עד ביצוע העבודה נשוא התביעה. ניכר הדבר שההזמנה הינה מפורטת ביותר, וכוללת התייחסות למספר רב של מכשירים בסכום כולל של 241,000 ₪. אין התייחסות במסמך להתחייבות מטעם התובעת לבצע תיקון בלי תמורה או על חשבונה. שוכנעתי מדברי מר רכס שלא ניתנה התחייבות כזאת. 2. תקופת האחריות של היצרן חלפה לפחות חודשיים לפני הפניה לתיקון ואין בסיס לטענה שהעבודה סופקה כולה או חלקה במסגרת האחריות. 5. סיכום 1. לאור כל האמור התביעה מתקבלת ואני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת 5,463 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. 2. כמו כן על הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום כולל 2,250 ₪ בתוספת מע"מ בגין אגרות בית המשפט ושכ"ט עו"ד. סכום זו ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. 3. באשר לנתבע ,1 לא היה בסיס להגיש נגדו תביעה, והדבר היה צריך להיות ברור לתובעת מתחילת הדרך. הוויתור על העתירה נגדו באה בשלב מאוחר בדיון, ומשום כך על התובעת לשלם לנתבע, הוצאותיו בסך של 1000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.מיסיםחשבונית