הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר: .1 ביום 19/1/95, הגישה התובעת לנתבע תביעה להשלמת הכנסה (נ/1). בתביעה זו נאמר כי התובעת הינה גרושה החל מחודש יולי 1992וכי היא מתגוררת בדירה יחד עם בעלה לשעבר, מאחר ש"עמידר" מסרבת לתת לה דירה. הנתבע הודיע לתובעת במכתבו מיום 22/1/95, כי הוא דוחה את תביעתה "בהסתמך על הגדרת בני זוג בפרק 1לחוק הבטחת הכנסה ... מכיון שאת חיה חיי משפחה במשק בית משותף עם הגרוש שלך ולכן יש ילד משותף". אמנם, תחילה צרפה התובעת לתביעתה מכתב דחייה אחר של הנתבע (מיום 2/2/92) אך במסגרת הדיון בבקשה לביטול פס"ד (נה/235-14) הומצא לביה"ד מכתב הדחיה מיום 95/1/22, והתובענה התנהלה בפועל בענין התביעה שהוגשה לנתבע ביום 19/1/95(נ/1) והדחיה שנרשמה במכתב הנתבע מיום .22/1/95 .2 בכתב התביעה טענה התובעת כי היא התגרשה כדת וכדין מבעלה לשעבר ולכן היא זכאית להבטחת הכנסה. .3 בכתב הגנתו טען הנתבע את אשר נטען במכתב הדחיה. (הנתבע טען גם להתיישנות, אך במסגרת הדיון בבקשה לביטול פס"ד הודיע כי לאור מכתב הדחיה מיום 22/1/95- הוא מוותר על טענת ההתיישנות). אלה העובדות אותן ניתן לקבוע על יסוד הראיות שבתיק: .4 התובעת נולדה בשנת 1921בבריה"מ. התובעת נישאה למר בוריס ברג בשנת 1945ובשנת 1946נולד בנם המשותף. .5 התובעת ומר בוריס ברג עלו לארץ בשנת 1989כבני זוג נשוי והתגרשו כהלכה ביום .21/7/92 .6 התובעת ומר בוריס ברג מתגוררים בדירה בעפולה השייכת לחברת "עמידר", לה נמצאו זכאים כבני זוג - עולים חדשים. השוכר הרשום אצל "עמידר" הוא מר בוריס ברג וגוף בשם "מרכז הנחות שכירות" מצא אותו זכאי להנחה (בשכר דירה) המירבית המוענקת לדיירים בשיכון ציבורי והודיע על כך ל"עמידר". .7למרות הגירושין, לא עבר אחד מבני הזוג להתגורר בדירה נפרדת, וזאת, לטענת התובעת, בשל העדר אמצעים לכך. הכנסותיה של התובעת מסתכמות בקיצבת זיקנה בסך כ-. 600ש"ח לחודש. עם זאת, בפועל, גרים התובעת ובעלה לשעבר בחדרים נפרדים, יש להם כלי אוכל וכלי מיטה נפרדים, הם אינם חולקים אף את המדפים במקרר, אלא לכל אחד יש מדף משלו. התובעת ובעלה לשעבר מתחלקים שווה בשווה בחשבונות הטלפון, המים והגז. .8התובעת פנתה לגורמים שונים (המשרד לקליטת העליה, משרד העבודה והרווחה, משרד הבינוי והשיכון ועוד) כדי לנסות לפתור לה את בעיית הדיור, כך שהיא תוכל לגור בנפרד מבעלה לשעבר, ובמיוחד ב"הוסטל" מוגן לקשישים. עד עתה טרם נמצא פתרון דיור עבור התובעת מלבד הדירה שבה היא מתגוררת עם בעלה לשעבר. .9התובעת מקווה כי יתמזל מזלו של מר בוריס ברג והוא יוכל למצוא אשה אחרת ולהתגורר עמה. .10כל האמור לעיל מבוסס על תצהיר התובעת והמכתבים שהגישה לתיק לרבות מכתבה של העובדת הסוציאלית מעיריית עפולה. האם התובעת ובעלה לשעבר הינם "בני זוג"? .11סעיף 4לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1981(להלן: "החוק"), קובע שהזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות, למעט אם נקבע אחרת בתקנות. תקנה 7לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982(להלן: "התקנות") מפרטת את היוצאים מהכלל, כלומר, את המקרים בהם זכאותו של כל אחד מבני הזוג לא תהיה מותנית בזכאותו של בן זוגו. סעיף 1לחוק מגדיר שבני זוג אינם דווקא מי שנשואים זה לזה אם הם חיים חיי משפחה במשק בית משותף אם יש להם ילד משותף או אם אחד מהם קיבל תוספת תלויים בעד משנהו לפי חוק הביטוח הלאומי. .12לאור האמור בסעיף 11לעיל, ומאחר שהתובעת לא הוכיחה שגם בבעלה לשעבר, מר בוריס ברג, התקיימו תנאי זכאות להבטחת הכנסה, יהיה גורלה של התובענה תלוי בשאלה האם יש לראות בתובעת ובבעלה לשעבר משום "בני זוג", ואם כן - האם נכנסו לאחד החריגים המנויים בתקנה 7לתקנות. .13דעתי היא שעל פי הראיות שבתיק לא הוברר כלל כי התובעת ובעלה לשעבר עונים על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק. להלן אסביר את דעתי. .14אין מחלוקת שהתובעת ובעלה לשעבר כבר אינם נשואים (מאז יום 21/7/92). ב"כ התובעת טען כי אין לראות בה ובבעלה לשעבר משום "בני זוג" שכן בנם - שהוא כבן 50- אינו עונה על הגדרת "ילד". אין לקבל טענה זו שכן אנו עוסקים בהגדרות שבחוק הבטחת הכנסה ואין כל מקום לפרש אותן דווקא על פי הגדרות שבחוק הביטוח הלאומי, כפי שביקש ב"כ התובעת לעשות. לפיכך, העובדה שלתובעת ולמר בוריס ברג יש בן משותף, די בה כדי לענות על התנאי שיש להם ילד משותף האמור בסעיף 1לחוק (הבטחת הכנסה). לפיכך, כדי לבחון אם התקיימה בתובעת ובבעלה לשעבר ההרחבה של ההגדרה האמורה בסעיף 1לחוק, יהיה צריך לקבוע, קיומם המצטבר של שני תנאים: שהתובעת ובעלה לשעבר חיים חיי משפחה, וכן שחיים אלה היו במשק בית משותף. מהעובדות שפורטו לעיל, לא עולה שהתובעת ובעלה לשעבר חיים חיי משפחה. אמנם, המינוח "חיי משפחה" אינו בהכרח קיומם של חיי אישות (התובעת לא נשאלה ולא העידה על קיומם או אי-קיומם של חיי אישות) אולם יש לפרש אותו פירוש סביר, המתאים למטרתו של החוק. מטרת המחוקק בהגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק היתה להשוות את ההתייחסות בין בני זוג החיים יחדיו, בין אם הם נשואים ובין אם אינם נשואים. העובדות שפורטו לעיל, אינן יכולות, לדעתי, להצביע על קיומם של "חיי משפחה". כזכור, התובעת ובעלה לשעבר מתגוררים בחדרים נפרדים, אינם משתתפים במזונותיהם ואף לא במדפי המקרר. מר ברג גם אינו משתתף בהוצאותיה של התובעת ומותיר אותה להסתפק בהכנסה הזעומה מקיצבת הזיקנה. יתרה מכך, החיים תחת קורת גג אחת אינם פרי רצון משותף של התובעת ושל מר ברג, אלא, תוצאה של העדר אפשרות כלכלית להפריד את המגורים ביניהם. נסיונות חוזרים ונשנים של התובעת, על ידי פניה לגורמים שונים, לקבל פתרון שיאפשר לה לגור בנפרד ממר בוריס ברג, אינם עולים יפה. פירוש סביר ותכליתי של המונח "חיי משפחה" אינו יכול לכלול מגורים תחת קורת גג אחת כאשר האשה אינה פוסקת מנסיונותיה להפריד את המגורים מן האיש ואף מקווה כי האיש ימצא אשה אחרת ויגור עמה. לא כך מתנהלים "חיי משפחה". לפיכך, יש לקבוע כי מאז גירושיהם, לא התקיימו "חיי משפחה" בין התובעת לבין מר בוריס ברג, לכן אין הם עונים על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק וזכאותה של התובעת להבטחת הכנסה לא היתה מותנית בזכאותו של בעלה לשעבר. .15למעלה מן הנדרש, אעיר כאן שאף אם לא הייתי קובע שלא היו כאן "חיי משפחה", לא הייתי משנה את התוצאה, שכן לדעתי גם "משק בית משותף" לא היה כאן. העובדה שהתובעת ובעלה לשעבר מתחלקים שווה בשווה בהוצאות הטלפון, המים והגז, אין בה כדי להעיד על "משק בית משותף". אדרבא, מי שמנהל משק בית משותף עם בן זוגו, אינו עושה חשבון של חלוקה שווה בשווה של הוצאות מסויימות. ברור שמגורים תחת קורת גג אחת, לכשעצמם, אין בהם כדי ללמד על קיום "משק בית משותף" (וראו לענין זה אף את השימוש בשני המונחים גם יחד, באי-הקבלה ביניהם, בתקנה 7לתקנות). .16לאור כל האמור לעיל ומשהתובעת ובעלה לשעבר אינם "בני זוג" כמשמעות מונח זה בסעיף 1לחוק, אין כבר צורך לבחון האם מתקיים בתובעת אחד מן החריגים האמורים בתקנה 7לתקנות, תקנה הבאה לקבוע יוצאים מן הכלל לגבי מי שהם "בני זוג". .17 לא נעלמה מעיני טענתה של באת כחו המלומדת של הנתבע, בדבר התופעה שבה נתקלים מוסדות ציבוריים (לרבות הנתבע) על עולים חדשים המתגרשים בארץ גירושין פיקטיוויים. אף אם נכונה טענה זו (אשר לא הוכחה במסגרת תיק זה), עדיין אין בכך כדי ללמד שגם גירושיהן של התובעת ובעלה לשעבר היו פיקטיוויים. אדרבא, מן החומר במצוי בתיק ומהעובדות שנקבעו לעיל, עולה כי הגירושין נבעו מהרצון (לפחות של התובעת) להפסיק את החיים המשותפים. עוד טוענת ב"כ הנתבע בסיכומיה כי קשה לנתבע לבדוק לאמיתו של דבר את ענין משק הבית המשותף. בענין זה מופנית תשומת לבו של הנתבע לכלים שהעניק המחוקק לנתבע לצורך בירור התביעות (דרישה לתובע להציג פרטים נוספים ואף הפניית חוקרים מטעם הנתבע לבתיהם של תובעים), כלים שהיו יכולים לסייע בידי הנתבע לצורך גיבוש עמדתו. הנסיון בבית הדין מגלה כי הנתבע אינו מהסס לעשות שימוש בסמכויותיו אלה ולשלוח חוקרים לבתיהם של תובעים גימלת הבטחת הכנסה כדי לברר את שאלת משק הבית המשותף, ולא היתה כל מניעה שהנתבע ינסה לעשות זאת גם בעניינה של התובעת. משהנתבע לא עשה כן ולא הביא ראיות מטעמו, נקבעו העובדות שלעיל על סמך הראיות שהביאה התובעת. .18 התוצאה מהאמור לעיל היא שאני מקבל את התביעה ומצהיר כי אין לראות את התובעת ואת בעלה לשעבר כ"בני זוג" לפי סעיף 1לחוק הבטחת הכנסה, ולכן גם אין זכאותה של התובעת לגימלת הבטחת הכנסה מותנית בזכאותו של בעלה לשעבר. .19 מאחר שהתובעת היתה מיוצגת על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, איני רואה טעם לפסוק לה הוצאות. .20 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.הבטחת הכנסה