נפילה במשרד בזמן עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה במשרד בזמן עבודה: א. הרקע וההליך 1. התובע, באמצעות בא-כוחו, הגיש תביעתו ביום 21.5.98 ובה עתר למתן פס"ד הצהרתי לפיו הפגיעה שארעה לו ביום 18.3.97 בשעה 16:30 עת נפל ונחבל בראשו, גבו ובכתף שמאל, היא פגיעה בעבודה. בתביעתו טוען התובע כי הוא מנהל חברה העוסקת בייצור והתקנה של אנטנות גבוהות, חברה שמשרדה מצוי במושב בו הוא מתגורר, וכי בעת שעלה על שולחן במשרדו כדי לנקות את גוף התאורה, נפל ונחבל ונקבעה לו plexos injury Left brachial. 2. בכתב הגנתו טען הנתבע כי לתובע לא ארעה תאונה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), וכי השפעת העבודה על פגיעתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ותצהיר של אשתו. משהופיעו הצדדים לדיון, נשמעה עדותו של התובע, וב"כ התובע ביקש למשוך תצהירה של אשת התובע. מטעם הנתבע לא הובאו עדויות. הצדדים סיכמו טענותיהם, וביקשו להתייחס לכרטיסים הרפואיים בסיכומיהם, בטרם ינתן פסק-דין. בחקירתו הנגדית שירטט התובע את מבנה המשק שלו: בית, משרד, אולם ייצור (נ/1), וכן את משרדו (נ/2). 4. בתביעתו לנתבע (נ/4), שהוגשה ב-3.7.97, טען התובע כי נפגע בעת נפילה מהשולחן, כשעלה עליו כדי לנקות גוף תאורה, כי נפגע בכתף שמאל, פנה לטפול רפואי ראשון ב- 25.3.97 וכי חזר לעבודה חלקית ביום .22.6.97 בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נ/5), שהוצאה במועד לא ידוע, נרשם כי התובע נפגע בעת שעסק ב"נקיון פנס". 5. בהודעתו לחוקר המל"ל (נ/3) הבהיר התובע כי מדובר בחברה שבבעלותו (למעט מניה לאשתו), בה הוא עובד כמנכ"ל, במשרד ובכל פעולה נדרשת. התובע מציין כי מעל שולחנו מצויה מנורת פלורצנט, כי עלה על השולחן כדי לנקותה, וכשניסה לפרק את המנורה מעד והחליק אחורה, נפל לרצפה, ונחבל בעורף ואיזור כתף שמאל. התובע קם והמשיך בעבודתו חרף הכאב. כך "משך" כמעט שבוע עד שבלחץ אשתו, ומשלא יכול היה להרים יד שמאל מעל לגובה הכתף, פנה לרופא. התובע מציין כי לא נגרם פצע פתוח, ואף לא נפיחות או כחלון, כי לא סבל בעבר בכתף שמאל, אף כי "וודאי שהיו בעיות צוואריות מזה שנים... שלפני 10 שנים הייתי מקבל מתיחות בצוואר" (עמ' 3). 6. בביה"ד העיד התובע כדלקמן: * יום האירוע נכנס למשרד, להערכתו, בשעות הצהריים שעה מדוייקת לא זכורה לו, ייתכן ב 13:00, יתכן ב 11:00, ומכל מקום כמה שעות לפני (הנפילה), אף כי לא זכר מה עשה עד לנפילה. * ובע עלה על השולחן לפרק את מכסה המנורה, וכשלחץ לשחרור המכסה - מעד ונפל. * הפעם הראשונה משנת 93' שהחליט לנקות. מידות השולחן 2.20מ' 0.9x1 מ' , והמנורה בה טיפל מצויה באמצע השולחן ברוחב. * התובע עמד באמצע השולחן/בפינה הימנית, כשפניו לכסא. * התובע נפל לכוון החדר. * התובע נחבל בגב, בראש, בעורף, ובכתף, ואף באברים אחרים, אם כי לא ייחס חשיבות לכאבים אלה. * גובה התובע 1.75 מ', גובה השולחן 0.9 מ', וגובה התקרה 2.70 מ'. * לאחר הנפילה נותר לשבת על הרצפה כ-10- 15 דקות עד שהתאושש. * לא זכר אם עבד אח"כ, אך נשאר במשרד עוד חצי שעה, עד שהלך לביתו. ב. ההכרעה 1. תמיהה מסויימת מעלה הרישום בנ/ 5 לפיו נפגע התובע עת ניקה "פנס". תמיהה זו אין בה די שכן יתכן והרופאה שמילאה הטופס שגתה והשתמשה במילה לא נכונה. 2. תמיהה נוספת - האברים בהם נפגע בגרסאותיו השונות והתשובה לשאלה, האם עבד לאחר הנפילה - או לא עבד (עדותו בביה"ד). 3. התובע אינו מציין כיצד עלה על השולחן. ודאי כי לא עשה כן בקפיצה - ואם נעזר בכיסא עליו יושב הוא - מדוע עמד על השולחן ופניו אל הכסא. ואם עלה על השולחן מצדו האחר של השולחן - כיצד לא נפל על הכסא/הסולם שבעזרתו עלה על השולחן?! 4. אם נפל מגובה השולחן (כ- 0.9מ') - כיצד נפגע דוקא ורק בעורף ובכתף? הכיצד לא נפגע בגבו, בישבנו, כיצד לא נבלמה הנפילה בידיו, וכיצד לא נחבלו כל האברים האלה? כדי שיפול ויחבל דוקא בעורף בצדו השמאלי היה על התובע לפי תאור עמידתו על השולחן ליפול שמאלה (אחורה) ולא אחורה על גבו. 5. התובע גובהו 1.75מ' (ועם נעלים מעט יותר), השולחן גובהו 0.9מ' התקרה 2.7מ', המנורה והמכסה אותו ביקש לפרק עוד מספר סנטימטרים. ראשו של התובע צריך היה "לשפשף" כמעט את התקרה, בעת שעמד על השולחן. 6. אם עמד באמצע השולחן - כיצד נפל לרצפה, ואיך לא נחבל בחלק האחורי של רגליו מהשולחן או בישבנו מהריצפה. 7. והעיקר - כיצד ומדוע נפל לפתע לאחור? הרי מדובר בשולחן שרוחבו 0.9- 1 מ' והתובע עמד באמצעו - מה גרם לנפילה? - לכך לא ניתנה כל גרסה! 8. במיוחד תמהני על סיפור הנפילה כשאין מדובר במשיכה בחוזקה (אלא לחץ על המנורה), ודאי לא למי שמצוי היה בצמידות למנורה לפי גובהו. 9. אף אחד לא ראה הנפילה, לא שמע בהתרחשה, ואף לא העיד בדבר הקורות את התובע מיד/בסמיכות לאחר התרחשותו. אם חזר לעבודתו - לשולחנו - כיצד לא התקשר מיד לאשתו בביתם כדי שתבוא לעזרתו? תצהיר אשת התובע, שלא ראתה הנפילה, ולא תוצאותיה המיידיות - נמשך אף הוא. משכך, אין לנו ולו עדות "סמוכה" לאירוע. 10. אף שסבל מכאבים קשים - פנה לרופא רק ב- 25.3. הסבר לכך לא ניתן. במיוחד אין ענין זה מובן, כשהתובע טוען שבמהלך השבוע לא יכול היה לעבוד, ו"נכנע" לבסוף ללחצי אשתו ולעובדה כי לא יכול היה להרים ידו, ורק אז פנה לרופא. 11. התובע יליד 1949, מציין כי הרבה שנים מטופל הוא בשל בעיות בגב (עמ' 3שורות 20) ומ"בעיות צוואריות מזה שנים. לפני 10שנים הייתי מקבל מתיחות בצוואר" (נ/ 3 עמ' 3). 12. בכרטיסו הרפואי של התובע מיום 25.3.97 נרשם : "לפני שבוע - נפל על הצואר - כתף שמאל". במכתב הפניה לרופא אורטופד נרשם - "לפני כשבוע נפל ונפגע בכתף שמאל". התביעה (נ/4) הוגשה בגין פגיעה בכתף שמאל. מעניין לציין כי בט' 250 שמילא התובע עצמו ביום פנייתו לרופא ציין כי נפגע בראש בגב ובכתף שמאל. מנגד בתצהירו (סעיפים 4, 6, 7) טוען הוא כי נחבל בעורף/בצואר ובכתף. בנ/ 3 טען כי נחבל רק בעורף. 13. גרסתו של התובע אינה מסתברת עפ"י עדותו הוא. אין זה אפשרי כי אדם בגובהו העומד על שולחן באמצע השולחן (עמ' 2 שורה 23) יפול אחור כשלא ביצע כל פעולה שיכולה לגרום למעידה. תמוה גם כי עלה מהכסא עליו הוא יושב, ואז הוא על השולחן סובב גופו כך שפניו היו פתאום כלפי הכסא (ולא הובהר לשם מה עשה כן?!). עדותו לא נשמעה סבירה ולא אמינה. רק לאחר שאלה נוספת הסכים לומר כי אכן עמד בערך באמצע השולחן. אין גם כל גרסה מדוע נפל. למעשה, התובע טוען כי מעד עוד בטרם פרק את המכסה, "כשבאתי ללחוץ על המכסה" (עמ' 2 שורות 17-16) - דהיינו, עוד בטרם ביצע הפעולה שיכלה לגרום לו לאיבוד שווי משקל, מה גם שלא טען כי איבד את שיווי משקלו. 14. משעסקינן בארוע שאין לו עדים ופרטי ההתרחשות שתוארה אינם סבורים - לא שוכנעתי כי אכן ארעה לתובע פגיעה בעבודה כטענתו. לאור כל אלה - נדחית התביעה. אין צו להוצאות.נפילהנפילה בעבודהתאונות נפילה