פציעה של נהג אוטובוס בגלל בורות בכביש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פציעה של נהג אוטובוס בגלל בורות בכביש: א. הרקע וההליך .1 ביום 18.4.99הגיש התובע לביה"ד תביעה בה עתר לקבוע כי נפגע בעבודה ביום 3.5.98עת נהג באוטובוס בחולון, ברח' אילת פינת רחוב הבעל שם טוב, כשהאוטובוס קפץ בחוזקה בשל מהמורות ובורות וקיבל חבטה עזה בגבו התחתון (להלן : "הפגיעה"). התובע טען כי סיים בשארית כוחותיו את נסיעתו ואז פנה לסדרן מר לוי וביקשו לדאוג למחליף (להלן : "הסדרן"). לתביעתו צירף התובע אישור עיריית חולון בדבר ביצוע עבודות עפר ופיתוח באזור האמור, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, תעודות רפואיות נוספות ועותק תביעתו לנתבע. .2 בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את הפגיעה הנטענת, טען כי לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה כנטען וכי אין קשר בין מצבו הרפואי לפגיעה, ולחלופין, השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. .3 התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו ושל הסדרן. בדיון שנקבע נחקרו שניהם ובאי כח הצדדים סיכמו טענותיהם. לאחר ששבתי ועיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסק הדין: א. התביעה לנתבע - בתביעה לנתבע ציין התובע את יום האירוע כ-3.5.98, יום א' בבוקר, כשבעת נסיעה החל הגב לכאוב בצורה חזקה, הוא הגיע לחולון, ואז כשרצה לגשת לסדרן התקשה לקום מהכיסא, אך ניגש אליו והשתחרר מתפקידו. התובע מציין כי באותו יום פנה לרופא, כי מסר על הפגיעה לסדרן ביום ה- 3.5.98וכי סבל בעבר מכאבי גב רגילים, שלא הגיעו למצב בו מצוי הוא עתה. התובע אישר כי את התביעה כתב בעצמו וכי נכון מה שנכתב בה. ראוי לציין כי משעומת עם העובדה שלסדרן לא סיפר על אירוע, כעולה מרישומו בתביעה, אישר כי לא סיפר לסדרן, שכן לא ייחס חשיבות לכך שנכנס לבור. ב. ההודעה לחוקר מטעם הנתבע (נ/1) - התובע אישר אמיתות הודעתו לחוקר הנתבע (עמ' 1שורות 9-8). בהודעתו מציין התובע כי במעבר מרח' המעפילים לרח' אילת בחולון ביצעו עבודות בכביש, ו"נדמה לי" כי נכנסתי עם האוטובוס לבור או עליתי על תלולית". התובע מציין כי המשיך בנסיעתו, וכי משהגיע לחניון, שם ביקש מהסדרן כי ידאג לו למחליף (ההדגשות הוספו), שכן "גבו נתפס". עוד ציין כי המתואר ארע ב- 2.5.98וכי עבודתו הופסקה באותו יום, וכי ב-3.5.98 ניגש לרופא, וכי פנה לרופא רק למחרת, שכן חשב כי הגב "נתפס", וכי תיאר לרופא מה קרה בעת נסיעתו באוטובוס. עוד אישר כי במהלך תקופת מה בטרם האירוע חש בכאבי גב, שבגינם לא פנה לטיפול. עוד הסביר כי הפגיעה נגרמה בשל אופי עבודתו בגין ישיבה ממושכת תוך כדי קפיצות וגם בשל האירוע המסוים בו האוטובוס קפץ בצורה חריגה. ג. תעודה רפואית ראשונה - בתעודה נרשם כי התובע בטיפול הרופא מ- 2.5.98ובתאור התאונה נרשם: כאבי ע"ש מותני לאחר נהיגה ממושכת בתאריך .2.5.98אציין כי התעודה ניתנה לתובע ב-.13.5.98 הרופא ראה לציין כי התובע סבל לסירוגין מכאבי גב, וכן כי יש לשקול אם להכיר במחלתו כבמחלת מקצוע. אציין כי גם בתעודה הרפואית הנוספת מ- 29.6.98צויין כי מדובר בפגיעה מיום .2.5.98 ד. עדות הסדרן - הסדרן העיד בתצהירו כי ב- 3.5.98פנה אליו התובע טלפונית וביקש כי במהלך נסיעתו ועקב דרך משובשת קפץ האוטובוס והתובע קיבל חבטה עזה בגב תחתון, שגרמה לו לכאבים חזקים. בעדותו מציין הסדרן כי זכר את היום ואת שהתרחש בדיוק אך לא את התאריך. עוד הבהיר כי כשהתכוון ליתן תצהירו-הודעתו, קרא את נ/1, וכי התאריך (בתצהירו) צויין לפי מה שקרא בנ/ .1- דא עקא כי התאריך הנקוב בנ/ 1אינו זה הנקוב בתצהיר הסדרן. בנ/ 1נטען (פעמיים) כי הארוע התרחש ב-2.5.98, וכפי שציון לעיל, כך נרשם גם בתעודות רפואיות. הסדרן מציין כי התובע התקשר אליו טלפונית, הודיעו כי נכנס לבור, קיבל מכה בגב וביקש כי ידאג לו למחליף. כאן המקום לציין כי ניכר היה בעד כי מנסה הוא לסייע לחברו לעבודה. מחד - ידע לספר על דרך משובשת, מ"ידיעה אישית" ואף מדברי התובע באותו יום, מאידך, אף שהתובע אמר לו לטענתו שנפל לבור - לא ציין זאת בתצהירו. עוד הבהיר כי לא דיבר עם התובע באותו יום אלא בטלפון, שכן לא פגש את התובע כשזה הגיעו לחניון. עדותו בהקשר זה מעניינת לאור העובדה כי מנוגדת היא באופן ברור ומהותי לגירסת התובע (למעט תצהירו). ה. ניתוח העדויות - * אם אכן קיבל התובע חבטה עזה בגבו, כתוצאה מקפיצה חזקה של האוטובוס התובע - הכיצד לא איזכר כלל אירוע נטען זה לא בתביעתו לנתבע ולא לרופא עת פנה לטיפול?? ודאי כך כשענין לנו באדם שסבל עוד קודם לאירוע הנטען מגבו. בל נשכח כי מדובר בנהג, יליד 1971, וגם כשהוא פונה לרופאו כדי לקבל טיפול, איננו מספר דבר בדבר קפיצה חזקה, או חבטה עזה בגב. ולהיפך - העובדות שמתאר הוא לרופאו עוסקות דוקא בנהיגה ממושכת. בהקשר זה אציין כי גם בתביעה לנתבע אין כלל תיאור עובדות בדבר קפיצה חזקה או חבטה בגב. והרי התובע מילא תביעתו שבוע לאחר האירוע - ומה לנו יותר מגירסתו-הוא, במילותיו ובכתב ידו, בסמיכות רבה כל-כך לאירוע נטען?! ויש ליתן, לטעמי, משנה תוקף להעדרה של גירסה בדבר אירוע, מן הטעם כי כשנדרש לתיאור הפגיעה מפרט הוא פרטים רבים לא רלבנטיים כמו "נ.מ. ביה"ס... והיה לי קשה לקום... וכו'". ומהי החשיבות לציין כי נסע בנסיעה מיוחדת (נ.מ.), בהסעה - ולא לספר קפיצה חזקה או חבטה עזה בגב!. * מתי אירע האירוע הנטען - האמנם ב- 3.5.98כנטען בתביעתו לנתבע ובתצהיריו, או שמא 2.5.98כפי שטען בפני רופאו, ואף בפני החוקר בנ/1 - התובע לא נתן כל הסבר בענין זה. בהקשר זה ראוי לציין כי הסדרן טוען כי זכר את כל הפרטים ורק את תאריך האירוע לא זכר, וכדי לזכור, נדרש הוא לנ/1! - דא עקא כי בנ/ 1נזכר תאריך הפגיעה כ- 2.5.98והסדרן בתצהירו טוען .3.5.98גם ענין זה הוסיף להתרשמותי (האחרת) כי גירסתו אינה אמינה. * בעדותו בפניי מציין התובע "לא סיפרתי לו על האירוע כי לא ייחסתי לכך חשיבות שנכנסתי לבור". כך השיב כשנשאל בח.נ. ביחס לתביעתו לנתבע, הנעדרת סיפור לסדרן בדבר קפיצה, חבטה וכו' (ואף כי לא נרשם בפרוטוקול כי "אליו" - מתייחס לסדרן - לכך התייחסו השאלה והתשובה). אין בפניי הסבר כיצד מתיישבת טענתו הראשונית בתביעתו, ואישורה בעדותו - עם טענת העד מטעמו! עיון בנ/ 1מלמד אף הוא כי לא סיפר לסדרן על קפיצה וחבטה אלא רק על "גב שנתפס" (עמ' 1), במיוחד לאור העובדה כי לא ידע לספר שאכן נחבט או האוטובוס קפץ, אלא רק כי יתכן שכך קרה. * מתביעתו של התובע עולה כי כשהגיע לחניון, לא יכול היה לקום מכסאו ואז כשהצליח לקום, בא לסדרן להודיעו כי אינו יכול לנהוג. בנ/ 1- הגעתי לחניון... ושם ביקשתי מהסדרן כי יחליף אותי" ובהמשך "הגעתי לחניון וביקשתי מהסדרן שיחליף אותי...". בעדותו מציין הוא כי לא זכר לכתוב בתביעתו את שאמר לסדרן בטלפון - דא עקא שלא סיפר כלל ששוחח עם הסדרן בטלפון ולהיפך, מתיאור הקשר בתביעה ברור כי דיבר עם הסדרן רק כשהגיע לחניון. משנשאל מדוע לא סיפר על כך בנ/ 1- שוב הוא משיב כי לא ייחס לכך חשיבות. * עדות התובע תמוהה ולא שיכנעה באמינותה - בפועל, אינו זוכר כמעט דבר. על זה לא סיפר כי לא ייחס חשיבות, ועל זה לא סיפר כי לא זכר באותו זמן, רק עם הגשת תצהירו נזכר, ואין כל הסבר כיצד נזכר שנה לאחר האירוע בעובדות שלא ידע ולא זכר בסמוך לאירוע. במיוחד, כשאין הוא טוען שנזכר בכל העובדות מרישום כזה או אחר או כי הסדרן "הזכיר" לו, ואף לא כיצד שכח?! גם בנ/ 1(עמ' 3) כשהוא אומר שמצבו הרפואי נגרם כתוצאה מעבודתו הממושכת וגם עקב האירוע המסוים בו "האוטובוס קפץ בצורה חריגה כשנכנס לבור או כשעלה על תלולית" - אין הוא אומר כי אירע כך או אחרת, ואינו מדבר כלל על מכה שקיבל. הסבר לגירסתו יש אולי בעובדה כי חבריו לעבודה, שכמוהו נסעו באותו כביש נפלו לבורות עפר (עמ' 4שורות 15-17, עמ' 5שורות 4-3, אציין כי בתשובת הסדרן קודם לכן אכן נאמר כנוסח השאלה שבעמ' 5, אף כי אין לכך ביטוי בפרוטוקול) - יעצו לו להגיש תביעה לביטוח לאומי. עובדה זו, לכשעצמה, תמוהה היא כשהתובע ב-10.5.98, דהיינו, שבוע לאחר התאונה שטען לה - כבר מילא הטופס, וחתם על טופסי ויתור על סודיות, בצירוף תאריך זה - והכל בכתב ידו. אכן, דברים אינם קורים סתם, אך ודאי אינם "קורים" כשאדם שוכב בבית חודשיים ואז "מבין שזה יכול להיות רק בגלל זה" (עמ' 2שורות 17-16). - אין מדובר בגירסה עובדתית מידיעה (והתובע הרי אינו יודע אם האוטובוס נכנס לבור או קפץ על תלולית) אלא מהסקת מסקנה, הנחה, אפשרות - ובכך, בכל הכבוד, אין די. משגירסת התובע אינה אמינה, מלאה סתירות ואי בהירות ומבולבלת - ומשנסתרת היא מיניה וביה מהחומר שבפניי, ומשלא מקובלת עליי גירסת הסדרן כאמינה - נדחית התביעה, ללא צו להוצאות.נהג אוטובוסכבישאוטובוס