אם יוכח קיומו של מימון דק, אין הדבר מחייב בהכרח את הרמת מסך ההתאגדות וחיוב בעלי המניות בחובות החברה. זאת יעשה, רק במקרה חריג וקיצוני של מימון דק (ראה פיסקה 62 לפס"ד משמר העמק). אף קיימת מחלוקת פוסקים בשאלה, האם מימון דק כשלעצמו, גם אם יוכח, יכול להוות בסיס להרמת מסך, כגישת הרוב בפס"ד משמר העמק, לעומת הגורסים כי על מנת שיורם המסך יש צורך בדבר מה נוסף, כדעת המיעוט בפסק הדין האמור. עוד על המחלוקת בסוגיה, ראה: דעת השופט ריבלין (כתארו אז) בע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח' אלקטרוניקה (1988) בע"מ, תק-על 2000(2) 3246; ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (2005); ד"ר אירית חביב סגל, "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש א'" עמ' 258; פרופ' יוסף גרוס, "חוק החברות החדש", עמ' 47 - 46). מכל מקום, גם אלה הסבורים כי בנסיבות של מימון דק, ניתן להרים את מסך ההתאגדות, צריך הדבר להיעשות במקרים קיצוניים, ובחינת מכלול שיקולים כמפורט בהמשך. על הטוען להרמת מסך מכוח מימון דק, להתגבר על שני אלה: להוכיח קיומו של מימון דק, וככל שכך, להוכיח שיש במימון הדק, כדי לחייב הרמת המסך והשתת חיוב אישי על בעלי המניות, הגם שייתכנו מקרים חריגים בהם הנטל יעבור לכתפי בעלי המניות, וזאת: "כאשר מבנה ההון של החברה מתאפיין במימון דק באופן קיצוני, וכאשר בעלי המניות, במקום לתגבר את ההון העצמי של החברה מזרימים אליה הלוואות בעלים, עשוי הנטל הראייתי לעבור אליהם לשכנע מדוע אין לראות במצב דברים זה משום ניהול בלתי ראוי של עיסקי התאגיד, ומדוע, באיזון שבין עניינם שלהם לזה של הנושים החיצוניים, מוצדק שלא להרים את מסך ההתאגדות" (פס"ד משמר העמק, שם בסעיף 63). מימון דקהרמת מסךמימון