שתי החלטות "סותרות" של ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה

שתי החלטות "סותרות" של ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה ועדת הערר המחוזית (להלן-ועדת הערר), נתנה שתי החלטות סותרות, תוצאתן זהה והשאלה היא האם יש לאכוף את התוצאה או להשיב הדיון לועדת הערר. העותרת בתיק עת"מ 47162-10-13 (להלן-הוט מובייל) הגישה ביום 28.2.2011 בקשה למתן היתר בנייה למתקן תקשורת הכולל תורן, אנטנות ומבנה יביל (להלן-המתקן), לשם הקמתו בסמוך לקו הבנין הנמצא בין מסילת הברזל לבין ההפרדה המפלסית העילית של הדרך. הועדה המקומית לתכנון ובניה, שומרון, העותרת בעת"מ 27409-02-14 (להלן-הועדה המקומית) סרבה ליתן את היתר הבניה. ערר שהגישה הוט מובייל לועדת הערר, התקבל ביום 17.2.2013 והועדה המקומית חויבה לאשר את הבקשה להיתר (נספח א' לעתירת הוט מובייל), בין השאר מהנמוק כי המתקן אינו נמצא בגדר הדרך הסטטוטורית, אך הוא נמצא בשטח פתוח, באזור בניה כפרית ולכן מכוח הוראות סעיף 22 לתמ"א 36א, נדרש מרחק מינימלי של 1,000 מטר בינו לבין אתר שידור קיים ומאחר ומתקיים תנאי זה והמתקן נמצא בסמוך לדרכים ולמסילות ברזל, יש להתיר להוט מובייל לבנות המתקן במקום המבוקש. הועדה המקומית שסברה כי נפלו טעויות עובדתיות בהחלטת ועדת הערר, בחרה שלא להגיש עתירה מינהלית אלא לפנות ביום 14.3.2013 בבקשה "לתיקון ו/או לעיון חוזר בהחלטת ועדת הערר עקב טעות עובדתית", כשהיא חולקת על הקביעה כי מדובר באזור בניה כפרית וכי מתקיים המרחק המינימלי הנדרש מאתר שידור אחר הקיים באיזור. הוט מובייל התנגדה לבקשה לעיון חוזר בשל חוסר סמכות וגם מנמוקים לגופו של ענין, משחלפו חודשים ארוכים והועדה המקומית סרבה ליתן היתר בניה מצד אחד וועדת הערר לא נתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר מצד שני, הגישה הוט מובייל עתירה מינהלית ביום 22.10.2013 ובה ביקשה לחייב את הועדה המקומית לפעול בהתאם להחלטה מיום 17.2.2013 וליתן לה היתר בניה. סמוך לפני הדיון בעתירה התקבלה ביום 12.1.2014 החלטתה השנייה של ועדת הערר (נספח 1 לעתירת הועדה המקומית) ולפיה הודיעה ועדת הערר כי נפלה טעות בהחלטתה הראשונה, הפעם קבעה ועדת הערר כי המתקן נמצא בתחום דרך-היא מסילת הברזל ולכן אין צורך לבחון את מגבלות המרחק מאתרים אחרים (כמצוות סעיף 22 לתמ"א) כפי שקבעה למעשה ועדת הערר בהחלטתה הראשונה, אלא יש לפעול לפי הוראות סעיף 24 לתמ"א. ומאחר ומתקיימות הוראות סעיף 24.1 לתמ"א, המתיר הקמת אתר שידור בין רצועת הדרך לבין קו הבנין או בסמוך לקו הבנין, שוב חויבה הועדה המקומית להנפיק היתר בניה כמבוקש. הועדה המקומית הגישה ביום 13.2.2014 עתירה מינהלית מטעמה ובה טענה כי ועדת ערר סטתה באופן קיצוני מהחלטתה הקודמת והתעלמה לחלוטין מהוראות סעיף 24.2 לתמ"א ולכן ביקשה לבטל את החלטת ועדת הערר ולקבוע כי לא ניתן להקים את המתקן באתר המבוקש, [רכבת ישראל צורפה כמשיבה, אך לאור הסכמתה להקמת המתקן במיקום המוצע, פטרתי אותה מלהתייצב לדיון]. בשל תוכנן של שתי העתירות, קבעתי כי הן תשמענה במאוחד, לאחר מו"מ שלא הבשיל לידי הסכמה. ביום 8.6.2014 קוים דיון בעתירות ונשמעה גם עמדת ועדת הערר. אקדים ואבהיר כי צר לי כי הליך זה של בקשה לקבלת היתר שתחילתו ביום 28.2.2011 טרם הגיע לידי הכרעה סופית ויש לעשות כל מאמץ להביא לסיומו במהרה. לאחר ניתוח טענות הצדדים ומבלי להביע עמדה לגופו של ענין, אני סבור כי יש לבטל את החלטות ועדת הערר מימים 17.2.2013 ומיום 12.1.2014 ולהחזיר הדיון לועדת הערר לשם דיון מחודש בטענות הצדדים בנושא אחד- סעיף 24.2 לתמ"א. למעשה אין מחלוקת היום לדעת שני הצדדים כי המתקן המבוקש נמצא-כקביעת ועדת הערר בהחלטתה השניה- בתחום מסילת ברזל ולכן יש לבחון קיום האמור בסעיף 24 לתמ"א. אך מאחר והשינוי המהותי בהחלטה השנייה של ועדת הערר, לא היה צפוי, לא ניתן לועדה המקומית את יומה בכל הקשור להעלאת טענותיה באשר להוראות סעיף 24 (ראו נמוקי הבקשה לעיון חוזר נספח 7 לעתירת הועדה המקומית אל מול נמוקי ועדת הערר). ואבהיר כי גם אם ניתן לאשר הקמת מתקן שידור לפי סעיף 24.1 קובע סעיף 24.2 כדלקמן: "תרנים שיוקמו על פי סעיף 24.1 ישולבו עם או בסמוך לרצף עמודי תשתית קיימים בשולי הדרך, כגון עמודי חשמל, עמודי תאורה או עמודי טלפון". ומאחר ולטענת הועדה המקומית תנאי זה לא מתקיים, על ועדת הערר לקיים דיון ולאפשר לצדדים להעלות טענותיהם באשר לקיום האמור בסעיף 24.2 ולהחליט בהתאם לחוכמתה. בטרם סיום אבהיר כי אין בקביעתי זו כדי להביע עמדה באשר לתוצאה הנכונה בסופו של יום, אך אני מצפה מועדת הערר, בהתחשב בזמן הרב שחלף, לקיים דיון במועד קרוב ככל האפשר ולהביא להכרעה במחלוקת "נקודתית" זו בהקדם. בנסיבות אלו כל צד ישא בהוצאותיו. ועדת עררעררתכנון ובניהבניה