לאיזה בימ"ש סמכות עניינית בתביעת פיצויים על מכרז ?

לאיזה בימ"ש סמכות עניינית בתביעת פיצויים על מכרז ? בעעם 3309/11 נדב קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד, דן בית המשפט העליון בשאלה מהי סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים ב"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז", בקבעו- "אקדים ואומר כי לטעמי ראוי ליתן פירוש מצמצם לסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לגבי תובענה מינהלית שעילתה במכרז, ברוח הגישה בעניין שבדרון. ... כאמור, פסקה 5 לתוספת הראשונה מסמיכה את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה בענייני מכרזים, והתוספת השלישית מסמיכה את בית המשפט לדון ב"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור בפסקה 5 לתוספת הראשונה". הכוונה היא לאותה "תובענה לפיצויים" כפי שיושמה בבית המשפט האזרחי בעניין מליבו והועברה כפי שהיא לבית המשפט לעניינים מנהליים". "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז"- בין העתירה והתובענה המינהלית בנושא מכרזים קיים קשר גורדי. התובענה המכרזית נתחמת בגבולות העילה המרכזית של העתירה המינהלית, ובמסגרתה, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים לתובע שזכייתו במכרז נשללה שלא כדין. הסעד בעתירה המינהלית לגבי מכרז הוא אכיפתי, בעוד הסעד בתובענה המינהלית הוא כספי ונדון בכלים של המשפט האזרחי, אך הבסיס המשותף לעתירה ולתובענה המכרזית הוא העילה מתחום המשפט המינהלי. בכך באה לידי ביטוי "הדואליות הנורמטיבית" של המשפט הפרטי והציבורי (ע"א 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים (1965) בע"מ, פ"ד מט(3) 196,205 (1995); דקל, כרך ראשון 189- 190 (2004)). התובענה המינהלית היא איפוא הליך בו מעורבים היבטים מינהליים עם היבטים של המשפט הפרטי- אזרחי, וכלשונו של חברי השופט רובינשטיין בעניין שבדרון, היא מצויה ב"סביבת עבודה" של יישום הדין המנהלי. אציע את המבחן הבא לקביעת הסמכות העניינית: ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של התובע במסגרת הליכי המכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז או בעקבות מכרז שבוטל או בעקבות מכרז שלא התקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מנהליים, כחליפו של בית המשפט האזרחי, לגביו נאמר כי הוא מוסמך לפסוק פיצויים "לתובע שאמור היה לזכות במכרז ולא זכה בו שלא כדין" (ענין פסטרנק, בעמ' 61). מבחן זה יכול לשמש אותנו כאמת מידה מנחה לבחינת הסמכות העניינית, גם אם לא קונקלוסיבית. לצד מבחן זה, אציע שני מבחנים נוספים: האחד- הבחנה בין שלב המכרז לשלב החוזה. מבחן זה משתלב היטב עם המבחן שהוצע לעיל, באשר משתתף שזכה במכרז עבר כבר לשלב החוזה, ולכן, ברגיל, תביעתו של מי שזכה במכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. השני- בחינת עילת התביעה אם היא בעלת "צליל" מדיני המכרזים או מתחום המשפט הפרטי."שאלות משפטיותפיצוייםמכרזסמכות עניינית