התקנת מצלמות בבית משותף

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקנת מצלמות בבית משותף: 1. ביום 28.9.10 הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיב שלא לבצע פעולות של התקנת מצלמהו/או כל הקשור לכך ברכוש המשותף בכתובת בה מתגוררים הצדדים בדירות סמוכות ברח' דרך הים 39 חיפה. 2. ביום זה ניתן צו כמבוקש, ונקבע דיון ללא חקירות ליום 5.10.10. 3. במהלך הדיון נשמעו טענות הצדדים בתמצית, הוגש תצהיר המשיב ובסופו ניתנה החלטה בהסכמה שעיקריה כדלהלן: א. תוך 7 ימים רשאי ב"כ המשיב להגיש תצהיר משלים - וכך אכן נעשה, ביום 12.10.10 הוגש תצהיר של טכנאי המחשבים והמצלמות שהתקין את המצלמה. ב. ב"כ המבקשים רשאית להגיש תצהיר תשובה ו/או C.D ו/או חוו"ד מומחה תוך 21 יום - וזה לא נעשה וב"כ המבקשים הגישה בענין שתי בקשות מנומקות למתן ארכה - אך דחיתי אותן. ג. מוסכם כי תינתן החלטה לפי החומר שבתיק וללא קיום חקירות. ד. הוסכם על מועד להגשת כתבי טענות עיקריים. 4. כאמור לעיל, ב"כ המבקשים הגישה שתי בקשות להארכת מועד להגשת תגובתה, לקבלת חומר נוסף, אך דחיתי את שתיהן. 5. אני סבור כי לאור השאלות המשפטיות הנכונות המתעוררות בתיק, ולאור החומר הקיים היום בפני ביהמ"ש, הרי אין מקום ליתן אורכות נוספות ויש ליתן את ההחלטה בהקדם, ודי בחומר הקיים בתיק - כדי ליתן החלטה מתאימה. 6. מהות הסכסוך: א. הצדדים הינם בעלי דירות ומתגוררים בסמיכות בבנין משותף ברח' דרך הים 39 חיפה. ב. לתיק הוגשו תמונות המראות את הבנין והיקפו, ובתמונה התחתונה המסומנת 1 נראה גרם מדרגות קטן המוביל לדלת כניסה לדירה - זו דירת המבקשים בה גם מתנהל עיסקם, ובהמשך משמאל יש גרם מדרגות נוסף המוביל לדירת המשיב הנמצאת מעל לדירת המבקשים. ג. בתמונה התחתונה המסומנת 2 נראה שוב אותו קיר כניסה - אך ממבט גבוה יותר כאשר מעל דלת הכניסה לדירת המבקשים נראה בראש הקיר מכשיר קטן המחובר לקיר - ומדובר בחיבורי חשמל של מצלמה שהותקנה במקום ע"י המשיב ו/או מי מטעמו, כאשר גג הבנין הנראה הינו מרפסת פרטית השייכת למשיב. המצלמה הוסרה לפי הצו הזמני ומה שנותר על הקיר אלו חיבורי החשמל. כן ר' התמונות 4-3 - מקרוב. ד. המצלמה הותקנה ע"י המשיב - לטענתו - כדי לצלם דרך קבע את משטח החניה הקיים ממול לכניסה לדירות, והוא נראה בתמונה העליונה המסומנת 2 - תמונה שצולמה מצד קיר הכניסה לבנין, וכן הוא נראה בתמונה התחתונה המסומנת 5 - תמונה שצולמה מצידו של משטח החניה. בתמונה זו נראים מימין- הכניסה לדירות, ומשמאל - החניה ובה שתי מכוניות, כאשר שתי החניות שמימין (בתמונה העליונה 2) הינן של המשיב ומצד שמאל זו חניה של המבקשים. 7. טענות המבקשים בתמצית: א. המשיב לא היה רשאי להתקין את המצלמה על קיר הבנין - מאחר ומדובר ברכוש משותף וללא הסכמת הדיירים, יש בכך כדי פגיעה ברכוש המשותף. ב. המצלמה צופה לכיוון הכניסה לדירת המבקשים אשר בה מתנהל גם עיסקם והיא מתעדת באורח קבע את הבאים לדירה ולעסקם של המבקשים, ובכך פוגע המשיב בזכות המבקשים ו/או באי ביתם לצנעת הפרט וכל הקשור בכך. ג. נוסף לכך ישנן טענות של התעמרות והפרעה לאורך זמן ביחסי השכנות שבין הצדדים. 8. טענות המשיב בתמצית: א. בחניה הנדונה הוקצו לו שני מקומות חניה והוא מעמיד בהם שני רכבים פרטיים שלו. ב. רכב ב.מ.ו שנת 2008, ששוויו כיום 450,000 ₪ ורכב אופל אסטרה שנת 2008 ששווה כ-110,000 ₪. ג. את המצלמה הוא התקין אך ורק במטרה לעקוב אחר הב.מ.ו מאחר ומדובר ברכב יקר ולא פעם ניסו עבריינים לחבל לו ברכב ולגנוב אותו. לאחרונה הוא גם נשרט. לפיכך ובלית ברירה הוא התקין את המצלמה כדי לתעד את מי שמנסה לחבל ברכב. ד. המצלמה מכוונת רק לכיוון שני הרכבים שבחניה, לא לחניות אחרות וכן לא לכיוון הכניסה לדירת המבקשים והיא מותקנת כך שלא רואים את רחבת הכניסה המובילה לדירת המבקשים, ולכן אינו רואה את הלקוחות ואינו פוגע בזכויות המבקשים לפרטיות. ה. הוגש תצהיר הטכנאי המפרט טענות אלו. ו. אין למשיב כל ענין בזיהוי האנשים המגיעים לדירת המבקשים. 9. דיון ומסקנות: הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלה העובדתית האם המצלמה מצלמת ו/או יכולה לצלם, (אם תוצב בזוית מתאימה), את הבאים לדירת המבקשים. אחת הסיבות בעטיין אני סבור כי יש די בחומר שבתיק - הינה העובדה כי המחלוקת הנ"ל אינה רלוונטית לסכסוך בנדון. מנגד, אני סבור כי המבקשים לא הוכיחו, בשלב זה של סעד זמני כי מטרת הצבת המצלמה הינה התחקות אחר באי ביתם, ואני מקבל את גירסת המשיב כי מטרת הצבתה היא רק מעקב אחר רכבו וזאת מבלי כל קשר לשאלה אם ניתן לראות את באי הבית או לא. לקביעה עובדתית זו יש השפעה על הדיון בשאלה אם נגרמה למבקשים פגיעה בפרטיות או לא וכדלהלן. 10. לצורך הכרעה בסכסוך שבפני יש להציב 3 שאלות: א. האם יש למשיב זכות להתקין מצלמה על גבי הקיר המשותף, שלא בהסכמת שותפים, כאשר המטרה הינה לשמור על רכבו היקר הנמצא בחניה הצמודה. ב. האם יש למבקשים ולבאי ביתם את הזכות לפרטיות במובן חוק הגנת הפרטיות, כאשר מדובר בתיעוד הימצאותם ברחבת הכניסה לבית בחצר משותפת לכולם. ג. בהנחה שהתשובה על שתי השאלות הקודמות - חיובית - איזו זכות גוברת וכיצד על ביהמ"ש להכריע. 11. השאלה הראשונה - השימוש ברכוש המשותף: א. המשיב טוען כי התקין את המצלמה על קיר המרפסת שלו, וכפי שתואר בסע' 6 (ג) לעיל, ומדובר ברכוש פרטי ולא ברכוש משותף, מאחר והוא קיר המרפסת הפרטית שלו. ב. אין לקבל טענה זו מאחר וכל הקיר החיצוני של הבנין נחשב רכוש משותף גם אם הוא מקיף שטח פרטי מסויים, ולצורך ההחלטה אתייחס לקיר כקיר משותף. ג. שאלה זו של התקנת מצלמה על גבי קיר משותף ומעקב אחר שכנים אחרים נידונה בהרחבה עובדתית ומשפטית ע"י כב' המפקחת על רישום המקרקעין בנצרת הגב' עידית וינברגר, בתיק (נצ') 53/05, אמיליה פרידמן ואח' נ. אלימלך רם, מיום 22.10.06 . לענין הזכות להתקין מצלמה על קיר הרכוש המשותף - מסקנת פסה"ד היא כי פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת השימוש המותר ברכוש המשותף - ללא הסכמת כל בעלי הדירות. ר' סעי' 12 סיפא וסע' 17 סיפא לפסה"ד. ד. מסקנה זו הינה מוכרחת בפס"ד נוכח הנסיבות העובדתיות שנמצאו באותו תיק. הנתבע התקין 6 מצלמות כדי לעקוב אחר התנהלותם של התובעים, ואף הודה בכך. ברי - כי התקנה מצלמות לצורך מעקב אחר שכנים - אינו שימוש סביר ברכוש המשותף שרשאי לעשות מי מהשכנים שלא בהסכמת כל הדיירים. ה. מאידך - לא ברור לי אם התקנת המצלמה תיאסר גם במקרה שבפנינו כאשר קבעתי כי מטרת הצבתה הינה שמירה על רכושו הפרטי של המשיב - ולא מעקב יזום אחר באי ביתם של המבקשים (מבלי לקבוע עובדתית - אם ניתן לצלמם או לא). לכאורה ניתן לאמר שמדובר בשימוש סביר של בעל הרכב, שמעונין להגן על רכבו היקר, ומנגד לא מדובר בפגיעה מהותית בקיר המשותף אלא בהתקנה של מכשיר קטן. ו. הדין הנוגע לענין - הינו סע' 2(א) לתקנון המצוי של בעלי הדירות בבית משותף, שהינו התוספת לסע' 64 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969. ז. אלא - שבשלב זה אני סבור כי אין צורך להכריע בשאלה משפטית זו במיוחד כאשר אציע להלן פתרון אחר שייתר את הצורך לעשות שימוש ברכוש המשותף. 13. השאלה השניה - זכות המבקשים לפרטיות: א. על בסיס הקביעה העובדתית שמטרת הצבת המצלמה היא לצרכי מעקב אחר מכוניתו של המשיב, מתעוררת השאלה האם במידה והמצלמה מתעדת דרך אגב את הבאים לדירת המבקשים - אנשי הבית או לקוחות ואורחים, אם יש בכך כדי פגיעה בפרטיותם בניגוד לאמור בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. ב. בסע' 1 לחוק נקבע באופן כללי כי - "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". ג. בסע' 2 לחוק מוגדרת הפגיעה בפרטיות במס' אופנים ואתייחס לרלוונטיות שבהן לענייננו: ד. סע' 2(1) לחוק - "בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". - ואז לא משנה אם זה ברשות היחיד או ברשות הרבים. זהו המקרה שנדון בענין פרידמן הנ"ל ודי היה בקביעה העובדתית שם שמטרת הצבת המצלמות היתה כדי לעקוב אחר השכנים - כדי לקבוע שיש בכך הפרה של סע' זה ומתן צו להסרתן. דבר זה לא מתקיים בענייננו וכאמור לעיל. ה. סע' 2(3)- "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד". אך בענייננו לא מדובר ברשות היחיד אלא צילום של משטח החניה. ולמרות שלא מדובר ברשות הרבים, הרי מדובר במשטח חניה שמבחינה טכנית כל אדם יכול להכנס אליו, אינו זקוק לאשור מראש - לרבות דיירי הבית, אורחיהם וכו' ובמיוחד לקוחות המבקשים הבאים לעסקם ועוברים במקום זה. דוקא השימוש שעושים המבקשים בחניה - שימוש מותר - של ארוח לקוחות בעסקם המצוי בביתם, מרחיק עוד יותר את משטח החניה מהגדרה כרשות היחיד. ו. ולכן יש להבדיל בין שני מצבים: מצב א - בו המצלמה מכוונת אך ורק לכיוון משטח החניה וצופה לעבר מכוניות המשיב - הדבר מותר גם אם דרך אגב נקלטים בה העוברים שבים בחניה. מצב ב - בו המצלמה מוסטת מכיוון מכוניות המשיב לכיוון דלת הכניסה לדירת המבקשים ו/או לכניסה למשטח החניה ומתעדת אך ורק, או בעיקר, את הנכנסים למשטח החניה, שאז הדבר אסור מאחר ופעולה כזו הינה אסורה לפי המוגדר בסע' 2(1) לחוק - "בילוש או התחקות..." ז. אני סבור כי לאור העובדות שנקבעו, אין למבקשים הגנה של חוק הגנת הפרטיות ואם המשיב מצלם את משטח החניה כמעקב אחר רכבו ונקלטות בו תמונות של באי הבתים - אין בכך כדי פגיעה בפרטיות - כל זמן שהמצלמה לא פועלת לתיעוד ספציפי של מי מהבאים אלא הם נקלטים באקראי. 14. השאלה השלישית - איזו זכות גוברת: א. בהמשך לשאלה הראשונה שנתבררה בסע' 11 להחלטה, הרי לצורך הכרעה בסעד הזמני - אני מחליט כי התקנת המצלמה על קיר הבית המשותף -אינה מותרת שלא בהסכמת כל הדיירים. ב. מנגד, בנסיבות הענין, אין למבקשים את הגנת חוק הגנת הפרטיות לפעולות הנטענות, וכפי שנתברר במסגרת הדיון בשאלה השניה בסע' 13 להחלטה. 15. הדרך המוצעת: א. לפיכך אציע דרך נוספת אשר תתאים לצרכי המשיב ולא תפגע ברכוש המשותף. ב. בשים לב לקיר החיצוני העליון הנראה בתמונה התחתונה המסומנת 2 וכיוצא בה בשתי התמונות המסומנות 4, הרי מאחר והקיר העליון הינו קיר שהינו מעקה בחלקו העליון התוחם את המרפסת הפרטית של המשיב, יכול המשיב להעמיד את המצלמה על גבי עמוד בתוך המרפסת הפרטית שלו באותה נקודת תצפית ובגובה המתאים, בכך הוא לא יפגע ברכוש המשותף ומאידך יוכל לעקוב אחר ריכבו. ג. במקביל, יש להבטיח בצו מתאים כי המצלמה תכוון אך ורק למשטח החניה ותמלא את ייעודה היחיד - מעקב אחר הרכב - ולא תהיה מכוונת לעבר הכניסה לחניה ו/או לדירת המבקשים כמתואר בסע' 13 להחלטה. 16. לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלהלן: א. המשיב לא רשאי להתקין מצלמה על קיר הבית המשותף וסע' 2 לצו הזמני מיום 28.9.10 יישאר בתוקף עד למתן החלטה אחרת. ב. המשיב רשאי להציב מצלמה בשטחו הפרטי לצורך מעקב אחר שתי מכוניותיו ובלבד שהן חונות במקום הקבוע שלהן ובלבד שהמצלמה מכוונת אך ורק לכיוון זה ולא מוסטת למקומות אחרים במשטח החניה. אם בדרך פעולת התיעוד הנ"ל - נקלטים הבאים לדירת המבקשים אין בכך כדי לפגוע בפרטיות. ג. המצלמה תותקן ותכוון אך ורק באופן המפורט בתצהיר טכנאי המחשבים והמצלמות,בלאן אימאן, מיום 10.10.10 שהוגש ע"י ב"כ המשיב סע' 4-10 לתצהיר. ד. מאחר והבקשה התקבלה באופן חלקי, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ה. מבוטלת התחייבות המבקשים לביצוע בגין כל נזק שהופקדה עם הגשת הבקשה למתן סעד הזמני. ו. יש להחזיר למבקשים את הפקדון בסך 2,000 ₪ שהפקידו. ז. לאור האמור בהרחבה בהחלטה זו אני סבור כי אין צורך בהגשת תביעה עיקרית, הסכסוך מוצא בהליך זה, והפתרון שניתן ראוי כי יהיה פתרון של קבע ולא זמני. ח. אם למרות הצעת ביהמ"ש, ירצו המבקשים להגיש תביעה עיקרית - היא תוגש עד ליום 15.12.10 - וזו ארכה שלישית ויותר ולא תינתנה - וכתב הגנה יוגש עד ליום 15.1.11. ט. במידה וכתב התביעה לא יוגש עד ליום 15.12.10 תהפוך החלטה לפס"ד והתיק ייסגר.בתים משותפים