תפיסת חפץ על ידי המשטרה - בקשה להחזרת תפוס

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תפיסת חפץ על ידי המשטרה: בפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט - 1969. התפוסים הינם: 9 מסכי מחשב, 9 מארזי מחשב, שלט בקרה, מארז של מצלמות, ראוטר של אינטרנט, טלפון ו- 4750 ₪ במזומן (להלן:"התפוסים"). ביום 16.8.10 תפסה המשטרה את התפוסים בעסקו של המבקש, ברחוב קרן היסוד 64 בקרית ביאליק. ביום 6.9.10 הוגשה לבית המשפט בקשה להחזרת התפוסים ולאחר קבלת התנגדותה הכתובה של המשיבה נקבע דיון בבקשה ליום 4.10.10. בדיון חזרה ב"כ המבקש על האמור בבקשתה וטענה כי מדובר בציוד שהחזקתו אינה אסורה על פי חוק ואפילו אם ייקבע כי שימש לצורך משחקים אסורים אזי יש להחזירו לידי המבקש בתנאים חלופיים. לצורך יעול הדיון הציעה ב"כ המבקש כי המשטרה תבצע חדירה למחשבים התפוסים, תפיק מהם את שעליה להפיק ובהתאם לחומר שיופק, יימשך הדיון. ב"כ המשיבה התנגד להצעת היעול האמורה, טען שהמבקש אינו צד לעניין והתנגד בכל תוקף להחזרת התפוסים לידיו. תיק החקירה נמסר לעיוני. הבקשה בכתב מושתתת על מספר טעונים, אתייחס לעיקריים שבהם. אי קיום התנאים הנדרשים בסעיף 235 לחוק העונשין: סעיף 235 (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 מתיר לשוטר לתפוס כל דבר אשר שימש לארגון או לעריכת משחקים אסורים, אולם מציב לכך תנאי והתנאי הוא כי היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אותו דבר שימש לארגון או לעריכת משחק. כל האמור מתייחס לתפיסת חפצים שלא במסגרת צו חיפוש ובא כדי לאפשר לשוטר המגיע למקום המשמש לארגון עריכת משחקים אסורים , לפעול לאכיפת החוק באופן מיידי.   לא כך הדבר במקרה שבפנינו, שהרי תפיסת התפוסים נערכה במסגרת חיפוש שהתבצע על פי צו של שופט ולכן תנאיו של סעיף 235 לא חלים עליה. אי חוקיות החיפוש ב"כ המבקש טוענת כי החיפוש בעסקו של המבקש בוצע שלא בנוכחות 2 עדים, בניגוד לאמור בצו החיפוש. לטענתה מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ולכן יש להחזיר התפוסים לידי המבקש. דרישתו של המחוקק כי במהלך חיפוש יהיו נוכחים עדים שאינם שוטרים נדונה רבות בפסיקה. בתי המשפט, בערכאותיהם השונות קבעו כי הדרישה אינה סתמית, קיימת חובה לקיימה ואף יותר מכך - על השוטר המבצע החיפוש חלה גם חובה להסביר לנוגעים בדבר כי החוק מחייב נוכחות עדים וכי הזכות לוותר על נוכחות העדים נתונה אך ורק לבעל המקום או לאדם שאצלו נערך החיפוש (י' קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק ראשון (ב'), תשס"ח- 2008, עמ' 684).   סעיף 26(א) לפקודה, קובע כי חיפוש בין שניתן עפ"י צו ובין שלא ייערך בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים אלא אם נתקיימו אחד מ-3 חריגים: כאשר בנסיבות העניין ובגלל דחיפותו לא ניתן לערכו כאמור. שופט הרשה לערכו שלא בנוכחות עדים. תופס הבית או המקום שבו נערך החיפוש ביקש לערכו שלא בנוכחות עדים. מדוח החפוש המצוי בתיק החקירה עולה כי החיפוש בוצע שלא בנוכחות 2 עדים וזאת לפי בקשת מחזיק המקום. בנסיבות אלה נראה על פניו כי המשטרה מילאה אחר דרישות החוק ולכן אני דוחה טענה זו של המבקש. קיומו של דין מיוחד כשמדובר בתפיסת מחשב או חומר מחשב ב"כ המבקש מפנה לסעיף 32 (ב' 1) לפקודת סדר הדין הפלילי וטוענת שמכיוון שחלפו 30 ימים מיום תפיסת המחשב יש להחזיר המחשב לידי המבקש.   על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי קמה לשוטר סמכות לתפוס חפץ אם הוא סבור שנעברה בו עבירה או שעומדים לבצע בו עבירה וכו'.   בא המחוקק ומחריג מחשב ודבר המגלם חומר מחשב. את אלה ניתן לתפוס רק על פי צו. כך נעשה במקרה שבפנינו ונראה כי עד כאן פעלה המשטרה כדין.   איני מקבלת את פרשנותה של ב"כ המבקש לפיה על צו החיפוש להתיר באופן מפורש תפיסתו של מחשב ומשלא צויין כך במפורש הרי שהחיפוש אינו חוקי. השאלה המתעוררת עתה, כטענת ב"כ המבקש, היא האם החזקת המחשב וחומריו על ידי המשטרה, לאחר שחלפו 30 יום מיום תפיסתם ולא נתבקשה הארכת החזקתם, חוקית היא אם לאו. סעיף 32 (ב1) קובע:..." והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו, ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת". רוצה לאמר שמשנתפס מחשב או דבר המגלם חומר על פי צו, צריכה המשטרה לבקש מבית המשפט הארכת המועד להחזקתו וזאת תוך 48 שעות מרגע מתן הצו. במקרה שבפנינו תפסה המשטרה המחשב ביום 16.8.10 מאז ועד היום לא פנתה המשטרה לבית המשפט ולא ביקשה הארכת תקופת תפיסתו. המסקנה המתבקשת היא כי המשטרה מחזיקה במחשב שלא בסמכות ושלא כדין. שאלת מידתיות הפגיעה ושחרור התפוסים בתנאים שפגיעתם בזכויות הקניין של המבקש פחותה. ב"כ המבקש מפנה לפסקי דין מבתי המשפט השונים, מהם יצאה אותה בת קול לפיה מקום בו ניתן להשיג מטרת התפיסה באמצעים חלופיים שפגיעתם בזכויותיו של המבקש פחותות, יש לשקול החזרת התפוסים לבעליהם בתנאים מגבילים כ"חלופה" לתפיסתם על ידי המשטרה.   העיקרון המנחה בהחלטות מסוג זה הוא עקרון האיזון בין האינטרסים הצריכים לעניין ובענייננו זכות הקניין של המבקש מול האינטרס הציבורי כי המשטרה תוכל לבצע חקירה ולאכוף החוק תוך שימוש באמצעים אותם הקנה לה המחוקק (תפיסה, החזקה, חילוט וכדומה). באשר לטענת המשיבה כי המבקש אינו צד לעניין ולכן אינו יכול לבקש החזרת התפוסים לידיו. מעיון בחומר החקירה ובמיוחד בהודעות שנגבו ממחזיקת המקום, עולה כי שם בעל המקום בשם המבקש - ארקדי. עוד עולה מתיק החקירה כי המשטרה מנסה לאתר את אותו ארקדי. והנה - משבא ארקדי וטוען כי הוא הוא האחראי למקום ולתפוסים, טוענת המשיבה כי אין לו מעמד בעניין. בעמדה זו יש משום התממות, בלשון המעטה ואני דוחה אותה. סופו של דבר: לאור כל שפרטתי, לאחר שקראתי החומר המצוי בתיק החקירה, בהתחשב בטיב התפוסים, בעובדה כי החקירה טרם הסתיימה ובפרק הזמן שחלף מאז תפיסת התפוסים, אני מורה כדלקמן: המשיבה תחזיר לידי המבקש מסכי המחשב ומארזי המחשב וזאת לאחר מחיקת ו/או הוצאת כל תכנה שיש בה כדי לשמש למשחקים אסורים כולל פרמוט המחשבים למטרה זו. יתר התפוסים יישארו בשלב זה עד מיצוי החקירה בידי המשטרה. בשולי ההחלטה איני יכולה שלא להתייחס להיקף הטעון בבקשה. הבקשה כוללת 13 עמודים מודפסים בכתב צפוף ועמוסי טעונים. אמנם ניתן בהחלט לאמר כי בפי ב"כ המבקש דברי טעם, אולם ניתן היה להביאם בדרך מקוצרת הרבה יותר, תוך התייחסות לטענות המרכזיות ולפסיקה העיקרית מבלי להמעיט ממשקל הנטען וחשיבות הטיעון. החזרת תפוסמשטרה