תביעה של קבלן לביצוע עבודות קונסטרוקציה נגד מזמין העבודה

הצדדים לתביעות ותמציתן 1. מונחת בפני תובענה בסך 77,117 ₪, אשר הוגשה על ידי סיטון (להלן: "סיטון"), קבלן לביצוע עבודות קונסטרוקציה, כנגד מזמינת העבודות, חברת כוכב הצפון בע"מ ( להלן: "כוכב הצפון") וכנגד מנהל כוכב הצפון, מר אפלבוים (להלן: "אפלבוים", אשר יחד יקראו להלן: ("הנתבעים"), וכן תביעה שכנגד בסך 114,855 ₪. 2. במרכז התביעות עומדות עבודות קונסטרטקציה אשר ביצע סיטון בשלושה גגות מבנים המצויים בנמל תל אביב (מבנים מס' 17, 21 ו-22 אשר יקראו להלן :"מבנה 17", "מבנים 21+22") . כוכב הצפון הינה השוכרת של מבנים אלו מאת החברה לפיתוח תל אביב, בעלת המבנים. בתביעתו טוען סיטון כי ביצע את העבודה בשלמותה; כי גם אם נותרו תיקונים כלשהם, אזי הנתבעים לא אפשרו לו להשלים את התיקונים, ולפיכך זכאי הוא למלוא השכר המוסכם. לטענתו, בטרם תחילת ביצוע העבודות ניהלו הצדדים משא ומתן, במהלכו ניתנו מספר הצעות מחיר. סיטון טוען כי בסופו של יום סוכם על תמורה בסך של 215,000 ₪. לטענתו, נותרה יתרה לתשלום בסך של 67,000 ₪ וזו נתבעת במסגרת התביעה העיקרית. בנוסף, דורש סיטון תשלום של 8,000 ₪ עבור עבודות טיח שביצע במבנים. סך הכל עומדת התביעה העיקרית על סך של 75,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 3. מנגד טוענים הנתבעים לחוסר יריבות בין סיטון לבין אפלבוים; לשיטתם ההסכם נכרת אך ורק בין סיטון לבין כוכב הצפון, כשוכרת המבנים ומזמינת העבודה, ולפיכך דין התביעה האישית כנגד אפלבוים להדחות. לגופה של התביעה העיקרית טוענים הנתבעים כי השכר החוזי המוסכם עמד על סך של 148,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזה שולם במלואו, למעט שיק בסך 10,000 ₪ אשר בוטל על ידי כוכב הצפון, בשל אי ביצוע התיקונים והליקויים הרבים שהתגלו בעבודות הקונסטרוקציה. בנוסף, דוחים הנתבעים את דרישת סיטון לתשלום הסך של 8,000 ₪ - לטענתם סיטון אמנם המשיך בביצוע עבודות טיח, כמחליף של קבלן הטיח הקודם, מר ג'וזף חמתי (להלן: "חמתי"), אולם לאחר יומיים עבודה הודיע סיטון כי חמתי ימשיך בביצוע עבודות הטיח וכי עניין התמורה יוסדר בינהם. לפיכך טוענים הנתבעים שאינם חייבים דבר לסיטון, ההיפך הוא הנכון. 4. ואכן, בכתב התביעה שכנגד דורשת כוכב הצפון מסיטון פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה בשל עבודתו הרשלנית בהקמת הגג. כוכב הצפון טוענת כי שילמה לקבלן אחר סך של 53,423 ₪ לצורך ביצוע תיקונים; סך של 8,000 ₪ לאפלבוים עצמו, לתיקון עבודות של סיטון; סך של 900 ₪ לפינוי פסולת. עוד טוענת כוכב הצפון כי בשל העיכוב שנותר במסירת עבודות סיטון סבלה היא מאובדן רווחים המוערך על ידה בסכום של 58,532 ₪. הוצאות ביצוע התיקונים, בתוספת אובדן הרווחים ובניכוי השטר שחולל (10,000 ₪), הוא שנתבע בתביעה שכנגד, העומדת על סך של 114,855 ₪. השאלות העומדות לדיון 5. מהי התמורה אשר סוכמה בין הצדדים עבור ביצוע העבודות? האם סוכם על תשלום נוסף עבור עבודות הטיח? האם יש יריבות בין סיטון לבין אפלבוים? האם התגלו ליקויים בעבודת סיטון, ובמידה וכן – מה היקפם? האם ניתנה לסיטון הזדמנות לפעול לתיקונם? האם ליקויים אלו נובעים מעבודה רשלנית של סיטון או שמא מתכנון ו/או פיקוח לקוי מצד הנתבעים או מי מהם? אלו, בתמצית, המחלוקות והפלוגתאות, וכעת אציג ביתר פירוט את גרסאות הצדדים לאירועים. גרסת סיטון בכתב תביעתו 6. בכתב תביעתו טוען סיטון שהנתבעים הם בעלי המבנים בנמל תל-אביב (עובדה שהתבררה כבלתי נכונה, כוכב הצפון הינה כאמור שוכרת המבנים מהחברת לפיתוח תל אביב). סיטון טוען כי הגיש לנתבעים הצעת מחיר ראשונה , כאשר זו התייחסה לקונסטרוקציה מברזל וזאת בהתאם לתוכניות שנמסרו לו מידי הנתבעים. לטענתו, סוכם תחילה שעלות ביצוע העבודות תעמוד על 148,000 ₪ וזאת כאשר הקונסטרוקציה הינה מברזל, אולם בטרם הוחל בביצוען ביקשו הנתבעים לשנות את חומר הקונסטרוקציה מברזל לעץ ולפיכך הגיש התובע לאפלבוים הצעת מחיר חדשה, לפיה עלות ביצוע העבודות תעמוד על 215,000 ₪. לטענת סיטון, הפרש העלויות שבין הצעות המחיר השונות, נבע מהפרש עלויות החומרים- ההפרש שבין ברזל לעץ. סיטון טוען כי לאור יחסי האמון ששררו בינו לבין אפלבוים הוא סמך על ההבטחה שניתנה בעל-פה על ידי אפלבוים לפיה עם סיום העבודות- ישולם לו ההפרש שבין שתי הצעות המחיר וכי בסופו של יום, בתמורה לביצוע העבודות, יקבל תשלום מלא בסך של 215,000 ₪. 8. לגבי עבודות הטיח טוען סיטון שבין אפלבוים לחמתי התגלע סכסוך ולפיכך הפסיק חמתי את ביצוע עבודות הטיח אשר בהן החל, כקבלן הטיח של הנתבעים. בשלב זה פנה אפלבוים לסיטון בבקשה כי יבצע את עבודות הטיח במקום חמתי. נטען כי לאחר שסוכם בין הצדדים כי התשלום עבור עבודות הטיח יהא 45,000 ₪ הזמין סיטון טייחים ואלו החלו בעבודות הטיח אלא שלאחר שעבדו משך 3 ימים, בין התאריכים 22-24/11/09, הגיע אפלבוים למקום העבודות וביקש להפסיקן בטענה כי בינו לבין חמתי יושרו ההדורים וכי חמתי ימשיך בביצוע העבודות. סיטון טוען כי לאחר הודעה זו מטעם אפלבוים, סיכמו השניים כי בעבור חומרי הגלם אשר הושארו במקום לשימושו של חמתי וכן בעבור עבודות הטיח שכבר בוצעו ע"י סיטון- ישלמו לו הנתבעים סך של 8,000 ₪ נוספים עם סיום העבודות. 9. באשר לאופן ביצוע העבודות- סיטון טוען כי במהלך ביצוע העבודות גילה כי קיימות מספר הערות לעניין תעלות הניקוז. לפיכך, ביקש מאפלבוים שיזמין את המהנדס מר גיל וינלס, החתום על התוכניות (להלן: "וינלס" ) אשר שימש באותה העת כמהנדס הפיקוח במקום, על מנת שזה ייתן מענה לטענותיו, אלא שבתשובה לכך נענה כי אפלבוים ווינלס מסוכסכים וכי עבודות תעלות הניקוז סוכמו בין השניים. סיטון מציין כי במהלך ביצוע העבודות על ידו לא ביקר וינלס במקום ולו פעם אחת. 10. ממשיך סיטון וטוען כי ביום 4/1/10 סיים את ביצוע העבודות בגגות. במעמד זה שילם אפלבוים לסיטון סך של 10,000 ₪ בשיק דחוי. נטען כי משדרש סיטון את תשלום ההפרש בסך 67,000 ₪ וכן את תשלום 8,000 ₪ בגין עבודות הטיח, הודיע אפלבוים לסיטון כי גובה תעלות הניקוז אינו מקובל על וינלס וכי ישלם את הסכום המבוקש רק לאחר שינוי גובהן. סיטון טוען כי פעל לשינוי גובה התעלות כדרישת וינלס, כאשר זה נכח במקום בעת סיום ביצוע השינויים והבהיר את שביעות רצונו נוכח העבודות. אלא שלטענת סיטון אף עם סיום ביצוע השינויים המבוקשים, עמד אפלבוים בסירובו להעביר התשלום המבוקש, הפעם בטענה כי קיימות נזילות בתעלות, נזילות שעד לתיקונן- לא ישולם התשלום. 11. סיטון טוען כי שלח עובדים מטעמו לצורך בדיקת הנזילות הנטענות, ועובדיו בדקו ומצאו כי הנזילות כלל אינן נובעות מתעלות הניקוז. סיטון דיווח על כך לאפלבוים אשר עמד על כך כי מקור הנזילות הינו בתעלות הניקוז וסוכם כי סיטון יגיע עם פועליו למקום, שם יפגשו באפלבוים אשר יצביע על מקור הנזילות. נטען כי סיטון הגיע למקום מספר פעמים אך אפלבוים לא עשה כן ובחר לבטל את השיק בסך 10,000 ₪. 12. באשר לעילת התביעה האישית כנגד אפלבוים – סיטון טוען למצג שווא שהציג בפניו אפלבוים במהלך ההתקשרות בין הצדדים. עוד טוען סיטון כי הנתבעים אינם זכאים לאחריותו בגין העבודות, שכן לא שולם לו מלוא התשלום אשר הוסכם תמורת ביצוע העבודות ולפיכך ממילא אין הוא אחראי עליהן. גרסת הנתבעים לאירועים 13. לטענת הנתבעים סיטון הגיש את תביעתו אך על מנת ליצור משקל נגד לתביעתם המוצדקת, ולאחר שהבין כי בכוונתם להגיש נגדו תביעה בגין העבודות הרשלניות שבוצעו על ידו, עבודות שהסבו להם נזקים רבים. עוד נטען כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד אפלבוים שכן לא קיימת כל יריבות בינו לבין סיטון. הנתבעים מבהירים שאפלבוים איננו הבעלים של הבניינים בנמל תל אביב נשוא כתב התביעה וכי כוכב הצפון הינה השוכרת של הבניינים מאת החברה לפיתוח תל אביב, בעלת המבנים. הנתבעים מבהירים שכוכב הצפון היא שהתקשרה בהסכם עם סיטון וככל שאפלבוים בא בדברים עמו, הרי שהדבר נעשה בכובעו כמנהל והבעלים בכוכב הצפון ולא כישות משפטית עצמאית ונפרדת. לפיכך, לא קמה יריבות בין סיטון לבין אפלבוים . 14. לביסוס טענת חוסר היריבות מפנים הנתבעים למסמכים החתומים אשר הוחלפו בין הצדדים ואשר צורפו לכתב ההגנה- ההסכם שהוחלף בין הצדדים ואשר קובע כי "הסכם זה ייחתם בין חברת כוכב הצפון בע"מ... לבין סיטון רחמים"; הספחים המצורפים לשיקים ואשר נושאים את הלוגו של כוכב הצפון; החשבוניות אשר נושאות את שמה. באשר לטענת "מצג השוא" מציין אפלבוים כי סיטון העלה טענה מופרכת זו מבלי להציג עובדות התומכות בה ובלי לפרט כל תשתית עובדתית ולפיכך אין לקבל טענה זו. 15. לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי בתחילת חודש נובמבר 2009 פנתה כוכב הצפון לסיטון לצורך קבלת הצעת מחיר לביצוע עבודות קונסטרוקציה בגגות, אשר במבנה 17 ובמבנים 21+22 בהתאם לתוכניות וינלס- K1 K2 אשר צורפו כנספח א1 לכתב ההגנה. נטען כי בהתאם לתוכניות עולה כי כבר לכתחילה דובר על ביצוע עבודות מעץ ולא מברזל. ביום 9/11/09 הגיש סיטו לאפלבוים הצעת מחיר לפיה התשלום עבור ביצוע עבודות הקונסטרוקציה בעץ הינו 450 ₪ למ"ר לעניין מבנה 17 ו- 420 ₪ למ"ר לעניין מבנים 21+22, (להלן: "ההצעה מיום 9/11/09" ) ההצעה צורפה כנספח ב' לכתב ההגנה. על פי חישוב שערכו הנתבעים בכתב ההגנה, מאחר ושטחם הכולל של מבנים 21+ 22 הינו 195.3 מ"ר ושל מבנה 17 הינו 232.75 מ"ר, הרי שהתשלום העולה מהצעה זו הינו 186,933 ₪ ובתוספת מע"מ- 216,854 ₪. כך בעצם, לטענת הנתבעים, הצעת המחיר אשר בכתב התביעה מוזכרת כהצעה מאוחרת יותר- בסך 215,000 ₪, היתה בעצם הצעת המחיר הראשונה שהוגשה- הצעה, אשר כפי שיבואר בהמשך, לא נתקבלה כלל על ידי הנתבעים. 16. בהמשך, ביום 12/11/09, העביר אפלבוים, באמצעות הדוא"ל, טיוטת הסכם לביצוע עבודות לידי סיטון. טיוטת ההסכם (להלן: "ההסכם" ) צורפה לכתב ההגנה כנספח ג'. נטען כי מתחלופת המיילים בין הצדדים וכן מן התיקונים אשר נערכו בידי סיטון עצמו ואשר אותם מציין בתכתובת הדוא"ל שהוצגו, עולה בבירור כי הסכום שהוסכם לתשלום הינו 148,000 ₪ + מע"מ. 17. זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי לאחר שנוהל מו"מ בין הצדדים, במעמד ביצוע התשלום הראשון עפ"י ההסכם בסך 20,000 ₪- ביום 17/11/09, הוסכם בין סיטון לאפלבוים כי התשלום יעמוד על סך 140,000 ₪+ מע"מ בלבד וכי הדבר נכתב מפורשות ע"ג ספח השיק ששילמה כוכב הצפון לסיטון. אלא שנוכח הפצרות סיטון וחרף ההסכם בין הצדדים, נאותה כוכב הצפון לשלם לסיטון סך נוסף של 8,000 ₪+ מע"מ, כאשר מחיר זה התייחס אך ורק לביצוע עבודות העץ ולא לביצוע עבודות הטיח. 18. הנתבעים טוענים כי טענת סיטון לפיה ההפרש בין הצעות המחיר נובע מן הפערים בעלויות החומרים, כאשר עץ כחומר גלם יקר יותר מברזל, הינה מופרכת. על מנת לחזק טענתה זו צירפו הנתבעים חשבוניות בגין התשלום אשר בוצע בידיהן עבור העץ (האסמכתאות בעניין תשלומים אלה צורפו לכתב ההגנה כנספח ז'), וכן הפנו לדברי המומחים בעניין זה, מהם עולה שעבודות ברזל יקרות מעבודות עץ. 19. באשר לתשלום אשר הועבר לידי סיטון מציינים הנתבעים כי התשלומים בעבור חומרי העבודה שולמו, בתיאום עם סיטון, ישירות לספקים ולפיכך לסיטון שולם התשלום בגין עבודתו בלבד- סך של 20,000 ₪ ביום 17/11/09; סך של 14,950 ₪ ביום 28/12/09; בגין 2 תשלומים אלה, נמסרה לכוכב הצפון חשבונית מס' 238 ביום 26/12/09. כן, שולמו סך של 15,000 ₪ בשיק ליום 10/1/10; סך של 12,746 ₪ בשיק ליום 10/2/10 וסך של 10,000 בשיק ליום 28/2/10- שיק שבוטל ע"י כוכב הצפון. בגין תשלומים אלה, בסך כולל של 37,746 ₪ מסר סיטון לכוב הצפון חשבונית מס' 241 ביום 17/1/10 וזאת עבור גמר חשבון בגין מלוא העבודות נשוא התביעה. נטען כי ניתן לראות כי בחשבונית מיום זה כתב סיטון בכתב ידו "גמר חשבון בניית גגות בנמל ת"א ". 20. זאת ועוד, טוענים הנתבעים כי אף מהתנהגותו של סיטון ניתן ללמוד כי לא הוסכם בין הצדדים תשלום העולה על 148,000 ₪ + מע"מ וכי בפעולות שנקט סיטון כדי להביא לידי גמר התשלום, אין כדי להצביע על דרישת 67,000 ₪ נוספים. כך, טוענים הנתבעים כי ביום 17/3/10 פנה סיטון אל הנתבעים בדוא"ל ולאחר שבאו בדיון לעניין הליקויים אשר נטענו ע"י אפלבוים, כתב סיטון כי לאחר תיקון הליקויים הנטענים מבקש הוא כי אפלבוים יחתום על טופס מסירה וגמר עבודה וכן ישלם את תשלום ההמחאה שבוטלה. קרי, באותו שלב הודה סיטון כי ההמחאה שבוטלה, בסך 10,000 ₪ מהווה סיום התשלום עבור עבודתו וממילא לא ברורות הטענות בדבר 67,000 ₪ נוספים הנטענים. 21. באשר לעבודות הטיח, הנתבעים מציגים מסכת עובדתית השונה לחלוטין מזו המוצגת ע"י סיטון. עפ"י הנטען, בתחילה, התקשרו הנתבעים עם חמתי לצורך ביצוע עבודות הטיח במבנים. סיטון עצמו עבד קודם לכך עם חמתי ואף ביצע את פירוק הגגות במבנים מטעמו וכך התוודעו הנתבעים אל סיטון מלכתחילה. כאשר נוכחו הנתבעים לראות כי חמתי לא עומד בלוח הזמנים אשר נקבע לביצוע עבודות הטיח, ביררו אצל סיטון את האפשרות כי יבצע את העבודות במקום חמתי. התשלום עבור ביצוע העבודות בין הצדדים סוכם על סך של 30,000 ₪ + מע"מ ולא 45,000 ₪ + מע"מ כפי שטען סיטון. לטענת הנתבעים, סיטון אכן הביא למקום חומרים, אולם עובדיו הספיקו לעבוד משך יומיים ולבצע מעט מאוד עבודה, כאשר אפלבוים היה עד לויכוח בין סיטון לחמתי- ויכוח שנטען שהיה קרוב להחלפת מהלומות בין השניים. לאחר אותו אירוע הודיע סיטון לנתבעים כי בשל כללי "אתיקה" הקיימים בין הקבלנים וכן בשל יחסיו עם חמתי- לא יוכל להמשיך בביצוע העבודות וכי בהתאם לסיכום בינו לבין חמתי, ימשיך זה האחרון בביצוע העבודות כאשר ההתחשבנות באשר לתשלום לסיטון עבור עבודות הטיח שהספיק לבצע וכן עבור החומרים שרכש, תבוצע בין השניים מתוך התשלום אותו תעביר כוכב הצפון לחמתי בגין עבודות הטיח. 22. באשר לטענת סיטון לפיה ביקש להיפגש עם וינלס אולם נענה בשלילה, טוענים הנתבעים כי הטענה משוללת כל יסוד עובדתי שכן וינלס חיווה דעתו על עבודתו של סיטון וממילא אף אמר לו כי יש לבנות את תעלות הניקוז ואת המרזבים כשהם פנימיים. עוד מציינים הנתבעים כי לאחר מכן סיטון אף ניסה לשכנע את הנתבעים לבנות את המרזבים כשהם חיצוניים, זאת מאחר וניסה להקל את העבודה. 23. באשר לתביעה שכנגד טוענת כוכב הצפון שביום 17/3/10 פנה אליה וינלס וציין בפניה כי עפ"י בדיקתו, קיימות נזילות מים במוקדים שונים אל פנים החנות המצוייה במבנה. עוד נכתב כי הנזילות נובעות משיפועים הפוכים וחיבורים לא נכונים של התעלות ולפיכך יש לתקנם בדחיפות. נטען כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, סיטון הוא זה שלא התייצב במועדים המוסכמים לצורך בדיקת הנזילות וכאשר הופיע במקום לא דאג לתקן את הליקויים. זאת ועוד, נטען כי חרף העובדה ששוכרים החלו באכלוס המבנים, המתינה כוכב הצפון עם ביצוע התיקון עד ליום 1/4/10 על מנת לאפשר לסיטון לבצע את התיקונים בעצמו, אולם הוא לא עשה כן. 24. זאת ועוד, ביום 13/4/10, הודיעו שוכרי המשנה כי נתגלה להם כי קונסטרוקציית הגג במבנה 22 הינה לקויה ומסוכנת. כתוצאה מהודעה זו, פנתה כוכב הצפון אל וינלס על מנת שזה יבדוק את המבנים. לאחר בדיקות שערך בשטח ובדיקת התכניות מצא וינלס כי העבודות לא בוצעו בהתאם לתכניות המקוריות וכי בוצעו באופן רשלני. לפיכך, פנתה כוכב הצפון לקבלת חוות דעת מומחה על מנת שיבדוק את טיב העבודה ויעריך את התיקונים הנדרשים. חוות דעתו של המהנדס גולדקלנג (להלן: "המומחה" / "גולדקלנג"), מצורפת כנספח ח' לכתב ההגנה. לאחר מכן, הוזמן קבלן אחר- מר משה לינקובסקי, על מנת שיבצע את התיקונים. 25. עלות התיקונים הסתכמה בסך של 53,423 ₪. לכתב התביעה שכנגד צורפו אסמכתאות לביצוע התשלומים הנ"ל וכן גולדקלנג קבע בחוות דעתו שעלות זו הינה סבירה. לפיכך, מבקשת כוכב הצפון כי בית המשפט יורה לסיטון לשאת בעלות תיקוני הליקויים בנוסף וכן בעלויות חוות הדעת ועלויות התיקון אשר ערך אפלבוים בעצמו ואשר נאמדו בחוות דעת המומחה בסך 8,000 ₪. כן, נטען כי כוכב הצפון נאלצה לממן מכיסה את פינוי הפסולת, בסך 900 ₪ וזאת על אף שעל פי ההסכם, חובת פינויה היתה על סיטון. כוכב הצפון מקזזת בכתב התביעה מגובה החוב את הסך של 10,000 ₪ בגין השיק שהוחזר. 26. עוד נטען בכתב התביעה שכנגד לאבדן רווחים שכן סיטון לא סיים את העבודות במועד בו נתחייב לסיימן. לגרסת כוכב הצפון, סיטון התחייב לסיים את העבודות בתוך 30 יום מיום 17/11/09 (אז נמסר לידיו התשלום הראשון) , קרי, עד ליום 17/12/09, אולם בפועל- לא סיימן עד ליום 4/1/10 , כך שלטענת כוכב הצפון איחר סיטון בסיום עבודותיו ב- 18 יום לכל הפחות. מאחר ועבודות הגגות טרם הושלמו, לא יכלה כוכב הצפון להשכיר המבנים ולפיכך נגרם לה הפסד דמי השכירות. הנזק הנטען לעניין דמי השכירות במבנה 17 חושב עפ"י- 45$-50$ + מע"מ לכל מ"ר בנוי וכן במבנים 21+22- 10$+ מע"מ לכל מ"ר בגין השטחים הפתוחים הצמודים למבנים. בעניין זה הפנתה כוכב הצפון, בין היתר, לעמודדים הרלוונטים לטענתה מהסכמי השכירות בינה לבין החברה לפיתוח תל אביב. סך הכל הועמדה התביעה שכנגד על הסך של 114,855 ₪. כתב התשובה מטעם סיטון 27. סיטון טען כי התכנית המתייחסת לביצוע העבודה במבנה 17 הומצאה לו כשהיא מתייחסת לביצוע עבודה מעץ, אולם התכנית המתייחסת למבנים 21-22 מעולם לא הומצאה לו וכי נתבקש לבצע את עבודות הגגות במבנים 21-22 בהתאם לתכניות המתייחסות למבנה 17. סיטון חוזר וטוען כי לפני שנתן הצעת מחיר לביצוע עבודות העץ, נתן הצעת מחיר המתייחסת לביצוע העבודות בברזל וכי הצעת המחיר המצויה בנספח ג', נתנה רק לאחר שינוי החומר וקדמה לה הצעה נוספת. עוד נטען כי הצעה זו מעולם לא נדחתה ע"י כוכב הצפון וכי זוהי ההצעה המשקפת את אומד דעת הצדדים. 28. באשר לחתימתו על ספח ההמחאה אשר נמסרה לו, טוען סיטון כי חתם על הספח לצורך קבלת התשלום, אולם העתק ממנו לא נמסר לו וכי הכתוב בספח הוסף לאחר חתימתו עליו וזאת במטרה להימנע מן התשלום. באשר לספח בו נכתב כי סוכם בין הצדדים כי התשלום יהא 140,000 ₪ בלבד, טוען סיטון כי אכן הושגה הסכמה שכזו, אולם היא נתנה במטרה לסיים את הפרשה. משעה שכוכב הצפון ביטלה את השטר שנמסר לידיו, הרי שחזרה בה מן ההסכמה ולפיכך אף סיטון זכאי להיפרע ממלוא גובה התשלום. עוד נטען כי ביטול ההמחאה בסך 10,000 ₪ אינה מתיישבת כלל עם המועדים המצוינים בכתב ההגנה וכי במידה וכוכב הצפון טענה לנזילות ולסכנה בקונסטרוקציית מבנה 22- לא ברור מדוע לא דווח על כך לוינלס באופן מיידי. דיון והכרעה – תביעת סיטון שאלת היריבות; גובה התמורה המוסכמת ועבודות הטיח 29. באשר לטענת היריבות האישית- סבורני כי דין התביעה כנגד אפלבוים להדחות בשל חוסר יריבות. הגעתי לכלל מסקנה שאפלבוים פעל כמנהלה של כוכב הצפון, ולא די בכך כדי להקים יריבות ישירה בין הספק לבין מנהל החברה המזמינה. ניתן ללמוד שמזמינת העבודה היא כוכב הצפון, ראו בעניין זה הסכם השכירות של הנכס (נספח א' לנ/2), ממנו ניתן ללמוד שכוכב הצפון הינה משכירת המבנים, היא ולא אפלבוים; ראו טיוטת ההסכם (שאינה חתומה), בה מופיעה שמה של כוכב הצפון בלבד; ראו ספח השיק (נספח ה' לנ/2), המעיד שהתשלומים בוצעו על ידי כוכב הצפון; ראו העתקי השיקים אשר שולמו על ידי כוכב הצפון לספקים של סיטון (נספח ז/ לנ/2); ראו חשבונית מס' 247 אשר סיטון עצמו נתן לכוכב הצפון; ראו חשבוניות שניתנו לכוכב הצפון על ידי הגורמים שביצעו את התיקונים (נספח י"א לנ/2). כל אלו מעידים על כך שהגורם שהתקשר בהסכם עם סיטון ומימן את העבודות היה כוכב הצפון ולא אפלבוים באופן אישי. 30. בנוסף, סיטון לא הצליח להוכיח את טענתו בדבר מצג שווא – טענה זו כלל לא היתה מפורטת כדבעי ולא זכתה לכל תימוכין. גם לאחר שמיעת הראיות – לא ברור מהו מצג השווא אליו מכוון סיטון. יש לדחות את הטענה כי די בהודאת אפלבוים לפיה הדברים באשר לעבודות הטיח סוכמו עימו כדי להביא לחיובו האישי. אפלבוים פעל כאמור בכובעו כמנהל כוכב הצפון ומשעה שלא הוכחה כל טענת רשלנות ו/או ניהול משא ומתן שלא בתום לב ו/או עילה המצדיקה הרמת מסך, דין התביעה כלפי אפלבוים להידחות. 31. באשר להפרש הנטען בסך 67,000 ₪ וקיומו של הסכם לכאורה לתשלום הסך של 215,000 ש"ח- לאחר בחינת הראיות קובעת אני כי יש לדחות את טענתו זו של סיטון מכל וכל. לא שוכנעתי כלל ועיקר כי התמורה שסוכמה עמדה על 215,000 ₪ וכי אפלבוים נתן הבטחה כלשהי לשלם את ההפרש. שוכנעתי כי התמורה עמדה על 148,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזו שולמה במלואה, למעט הסך של 10,000 ₪. להלן נימוקיי לקביעה זו. 32. ראשית יש לציין שגרסת סיטון לאירועים השתנתה חדשות לבקרים; היתה סדוקה ובלתי עקבית; לא התיישבה עם הראיות ועם התאריכים המופיעים על גבי המסמכים; ולמעשה, לאחר קריאת סיכומי סיטון, לא ברור כלל מהי הגרסה אותה בחר הוא לאמץ לצורך הליך זה. אזכיר כי בכתב התביעה טען סיטון שההצעה הראשונה עמדה על 148,000 ₪, ורק אח"כ הועברה ההצעה על סך של 215,000 ₪ (ראו סעיפים 5 ו-6 לכתב התביעה). והנה, עם הגשת תצהירו של סיטון, וככל הנראה לאור האמור בכתב ההגנה, שונתה הגרסה ב-180 מעלות. בתצהיר בחר סיטון לטעון שההצעה הראשונה עמדה על 215,000 ₪ וההצעה המאוחרת יותר עמדה על 148,000 ₪ (ראו סעיפים 9 ו-11 לתצהיר סיטון). 33. גם בעדותו הסתבך סיטון ולא סיפק תשובה ברורה לשאלה איזו הצעה קדמה לאחרת; מה התבקש מלכתחילה ומה הוצע על ידו בכל שלב, ראו תשובותיו המתחמקות והלא ברורות בעמ' 10 שו' 13-17; עמ' 10 שו' 28-29. לבסוף בחר להעיד כי הוא תובע על בסיס ההצעה מיום 13/10/09 (עמ' 11 שו' 6). הצהרה זו של סיטון לא עמדה בדרכו של בא כוחו, עת בסיכומיו טען כי הבסיס לתוספת הנדרשת היא דווקא ההצעה מיום 9/11/09 (סעיף 13 לסיכומים). אם התובע לא מצליח להחליט מה הבסיס לתביעתו, כיצד בית משפט יכול לעשות כן? 34. מעבר לגרסה הסדוקה והבלתי אמינה של סיטון בנקודה זו, גם יתר הראיות והשכל הישר מתיישבים יותר עם המסקנה שלאורך כל הדרך דובר על עבודות מעץ ולא ממתכת. כך, ההסכם בין כוכב הצפון לחמתי הזכיר עבודות עץ ולא מתכת (ראו חקירת סיטון בעמ' 9-10); הסתבר שהתוכניות עליהם הסתמך סיטון כשהעלה טענות בדבר עבודות מתכת, הן תוכניות שהועברו אליו על ידי חמתי ולא על ידי כוכב הצפון (עמ' 10 שו' 28-29); סיטון אישר בחקירתו שנעשו עבודות עץ בלבד ((עמ' 11 שו' 30); מדבריו ניתן ללמוד שעבודות מתכת יקרות יותר מעבודות עץ, ורק לאחר שעומת עם הנתונים בחר לספק סיבה אחרת לפער במחירים, סיבה שכלל לא נזכרה לא בכתבי הטענות ולא בתצהיר (הבידוד של הפוליטן המוקצף, ראו עמ' 11 שו' 23-26). 35. אם נסכם עד כה – סיטון כשל מלהוכיח הסכמה בדבר תשלום של 215,000 ₪. אמנם בחקירתו טען כי : "אני ביקשתי מירון מתחילת העבודה, כל הזמן, כל יום, יש לי עדים, כל העדים שעבדו אצלו, לבוא לחתום על ההסכם. מן הראוי כל מזמין עבודה, חובת המזמין יותר מאשר חובת המבצע, חובת מזמין העבודה להחתים הסכם עם הקבלן. משום מה, ירון לא רצה בשום פנים ואופן לחתום על ההסכם" (עמ' 12 שו' 24-27). מיותר לציין שהעדים הנזכרים בעדות סיטון לא זומנו על ידו על מנת לאשר ולתת תימוכין לגרסתו בדבר גובה התמורה המוסכמת. 36. לא זו אף זו. התמורה הנטענת אינה מתיישבת עם המסמכים המצויים בתיק, לא עם נספח ה' לתצהיר אפלבוים שם כתוב במפורש שסכום העבודה עומד על 140,000 ₪; לא עם חשבונית סיטון מס' 241 מיום 17/1/10 שם נרשם במפורש "גמר חשבון"; לא עם המיילים שהוציא סיטון ביום 17/3/10, מייל שנכתב בנוגע לביצוע התיקונים – שאינו מזכיר ולו ברמז את תוספת התשלום הנדרשת. אין ספק שגם לגרסת סיטון מסמכים אלו מאוחרים להצעות המחיר עליהן הוא מסתמך כמבססות את התמורה, ולפיכך ניתן היה לצפות שבמסמכים אלו יזכיר סיטון את תשלום יתרת התמורה, ובוודאי לא יבחר במילים נחרצות כ"גמר חשבון". 37. סיטון נחקר בעניין זה ותשובותיו לא הניחו את דעתי: "פשרה מתוך אינוס" (עמ' 13 שו' 6) וכן : "אני שילמתי לכל העולם ואני חנוק עם הכסף. הייתי צריך את הכסף בתור חמצן כדי לשחרר בקטע של העבודה הזאת. כשהוא ידע והבין, העובדים עבדו שם וראו הכל. הוא עשה הכל כדי לסגור את הדברים. הסכמתי כדי להתפטר מהצרה הצרורה הזאת" (עמ' 13 שו' 9-11). ראשית יש לזכור שכוכב הצפון שילמה ישירות לספקים עבור חומר העבודה, ולכן הטענה כי סיטון "שילם לכל העולם" אינה נכונה. שנית – שוב נשאלת השאלה היכן כל אותם עובדים שהיו עדים ל"אינוס" ול"פשרה"? ומעבר לכך – אין זה סביר שסיטון יסכים לוותר על יותר מרבע השכר המוסכם. 38. יש לציין שאף בעדותו בפני אומר התובע מפורשות כי לא ביקש מן הנתבעים כל תשלום מעבר לתשלום 10,000 ₪. כך, משנשאל –"אני שואל לגבי המייל שצירפת. כל מה שרצית היה ה- 10,000 ₪?" ענה- "זה מה שרציתי אז, נכון. זה מה שאמרתי גם קודם." ( עמוד 13 לפרוטוקול, שורה 29) . אם בזמן אמת בקש סיטון אך את תשלום היתרה בסך של 10,000 ₪, מה גרם לו מאוחר יותר לדרוש את אותה תוספת של 67,000 ₪ שלכאורה סוכמה בתחילת העבודות? נראה שהתשובה לשאלה זו היא ברורה: משהבין סיטון שקיימים ליקויים בעבודתו; משהבין סיטון שעבודות התיקון אינן בטלות בשישים; משהבין סיטון שהשיק בוטל; משהבין סיטון שהנתבעים עומדים להגיש כנגדו תביעה בגין כל אותם ליקויים; "נולדה" הטענה בדבר אי תשלום מלוא התמורה. טענה זו "נתפרה" בתפרים גסים כל כך, כך שבסיכומים הסכומים שנדרשים לתשלום אינם מתיישבים עם סכומי התביעה, ראו סעיף 8 לסיכומים והתחשיב שנערך שם. מסקנתי זו מתיישבת עם דברי אפלבוים בחקירתו: "יש לך טעות חמורה. הודעתי לתובע שאני במצב גרוע מאוד עם הגג, שאני הולך להפסיד. היה מדובר בשבעה דיירים. הדיירים איימו עליי בעזיבת המבנים. נאלצתי להיות בשטח ואמרתי לו שהתביעה תוגש מהר מאוד. הוא הלך ותפר לעצמו תיק עם דברים שלא היו ולא נבראו" (עמ' 32 שו' 4-7). 39. הוא הדין לעניין התוספת של 8,000 ₪ עבור עבודות הטיח. על מנת לזכות ברכיב זה של התביעה היה על סיטון לשכנע את בית המשפט שאכן כוכב הצפון התחייבה לשלם לו ישירות סכום של 8,000 ₪ עבור עבודות הטיח. בנקודה זו הציגו הצדדים גרסאות סותרות: בעוד שסיטון טען להסכמה שכזו, אזי הנתבעים טענו במפורש שסיטון הפסיק מיוזמתו את עבודות הטיח והודיע לאלפבוים שיסתדר עם חמתי בנוגע לתמורה (ראו גם עדות אפלבוים בעמ' 29 שו' 17-25). נטל ההוכחה רובץ על סיטון; עדותו עד אותו שלב לא היתה קוהרנטית ואמינה, כפי שהצבעתי לעיל. עדותו בעניין חמתי לא חיזקה את אמינותו, בלשון המעטה. ראשית התברר שבניגוד להצהרה קודמת, כלל לא נערכה פנייה אל חמתי ליתן תצהיר בהליך זה , ראו עמ' 8 שו' 11. לאחר מכן התברר שלמרות שהתרתי את זימונו של חמתי, זימון זה נשלח באיחור, ראו החלטתי בעמ' 23 שו' 5-17. כך, שקולו של חמתי לא נשמע. בהעדר ראיה תומכת לקיומו של הסכם לתשלום עבור עבודות הטייח; כשגרסאות הצדדים סותרות; משעדות סיטון לא זכתה לאמוני (ראו בעניין זה גם עניין ההקלטה והחלפת הטלפונים, עמ' 17 שו' 10), אני דוחה גם את הרכיב הנ"ל של התביעה העיקרית, ובכך היא נדחית בשלמותה. תביעת כוכב הצפון – האם קיימים ליקויים? 40. יש להשיב בחיוב על השאלה שבכותרת: על הליקויים בעבודת סיטון ניתן ללמוד מתכתובות המיילים בזמן אמת – נספח ו'1 לתצהיר אפלבוים; ממכתבו של וינלס, נספח ו/2 לתצהיר; מנספח ח' לתצהיר; מחוות הדעת של גולדקלנג (נ/1) והדברים אשר נאמרו על ידו בחקירתו (ראו עמ' 20 שו' 1-6). גם מדבריו של סיטון עצמו ניתן ללמוד על קיומם של ליקויים, ולמצער קיומם אינו מפתיע, נוכח הודאת סיטון ש"אני אילתרתי את השיטה עם ירון" (עמ' 16 שו' 21). הנתבעים צירפו לכתב תביעתם מסמכים המעידים על ביצוע תיקונים בפועל (נספח י"א לתצהיר אפלבוים), וכל המסמכים הללו – ובהעדר חוות דעת נגדית לחוות דעתו של גולדקלנג, מעידים על קיומם של הליקויים הנטענים. גולדקלנג בחן בחוות דעתו את עלות התיקונים ומצא עלות זו סבירה, ראו גם עדותו בעמ' 19 שו' 15-17: " (העלויות) תואמות את הסביר והמקובל בשוק". לפיכך יש לקבוע שעלות התיקונים, ביחד עם הסכומים שהשקיע אפלבוים+ פינוי הפסולת+ עלות השמאות עומדת על סך של 66,323, ₪ (ראו סעיף 23 כ"ז לנ/1). לכן, יש לקבוע כי הנזק המוכח עומד על סכום זה. מתכתובות המיילים שצורפו לתצהיר אפלבוים קובעת אני כי לסיטון ניתנה הזדמנות לפעול לתיקון הליקויים אך הוא לא עשה כן, בין היתר על רקע דרישתו כי השיק יפרע וכי יחתם מסמך המאשר את מסירת העבודות. האם קיימים נזקים נוספים? אובדן רווחים? 41. סבורני כי ראש נזק זה לא הוכח. כוכב הצפון טענה לאובדן רווחים בשל העובדה שהיתה מנועה מלהשכיר את הנכס, והן בשל העובדה ששילמה דמי שכירות לחברה לפיתוח תל אביב. לטענה זו לא מצאתי כי הוצגו אסמכתאות תומכות- הן לעניין מועד תחילת השכרת המבנים והן אסמכתאות התומכות בטענת כוכב הצפון לפיה תקופת ה"גרייס" תמה ביום 1/12/09 (ראו עדותו של אפלבוים בעמ' 24 שו' 16-17). בניגוד לאסמכתאות שהוצגו לצורך ביצוע התיקונים, הודה אפלבוים בעדותו שאין בידיו חשבוניות המעידות על ביצוע תשלום דמי שכירות בגין אותה תקופה, ראו עמ' 31 שו' 19. חזקה שאם אלו היו בידיו, היה דואג להציגן, כפי שהציג את החשבוניות שניתנו לצורך ביצוע התיקונים. לפיכך, איני פוסקת דבר עבור אובדן רווחים. האם הליקויים נובעים אך ורק ממחדליו של סיטון? 42. עד כה קבעתי כי קיים נזק מוכח בסך של 66,323 ₪ (לפני קיזוז הסך של 10,000 ₪). האם יש לזקוף את מלוא הסכום למחדליו של סיטון בביצוע העבודה, או שמא יש גורמים נוספים שגרמו לאותן נזילות מוכחות? לאחר שמיעת הראיות קובעת אני כי אף הנתבעים פעלו ברשלנות בניהול העבודות והפיקוח עליהן, ומשכך יש לזקוף לחובתם 50% רשלנות תורמת, אבהיר קבעתי זו. 43. גולדקלנג העיד כי ב"תוכנית אחת של בניינים 21 ו-22 אין ציון של תעלות ניקוז" (עמ' 19 שו' 19), וכי פרט זה מופיע בתוכנית של בניין 17. עוד העיד גולדקלנג בנוגע למבנים 21 ו-22: "זה הקורות. אין פירוט אם הקורות עץ נשענות על חגורה או על קיר בלוקים. מה שרואים שם זה שבעצם קורת העץ חודרת לתוך הקיר הצפוני והדרומי. יושבת על הקיר" (עמ' 18 25). דברים אלו עולים בקנה אחד עם דברים שאמר סיטון: "תן לי להסביר. מופיע בשלוש מבנים מופיע שלוש דברים שונים. במבנה אחד מופיע זווית לכל האורך שלה שזה משהו אחר לגמרי. במקום אחר מופיע קורת בטון שהקורת בטון לא הייתה בשטח. קיבלתי מירון תכנית ספציפית למבנה 17, המבנה הארוך" (עמ' 16 שו' 3-5). תוכניות חסרות אלו גרמו לסיטון ולאפלבוים "לאלתר שיטה", כפי שהעיד סיטון (עמ' 16 שו' 20-27): "במקום הבטונים הוחלט לעשות זוויות. ואם שאלת אם אני מהנדס, אני ביקשתי ממנו לאורך כל הדרך להביא את המהנדס. הוא לא הביא מהנדס. תשאל אותו למה לא בא מהנדס". על דברים אלו חזר סיטון מספר פעמים: " כל מה שבוצע בשטח בוצע על-פי התכניות שהופיעו, ובנוסף, לא נוכח אפילו דקה אחת מהנדס, אדריכל שתכנן את הפרויקט הזה, אדון ירון היה נוכח באופן קבוע בשטח" (עמ' 15 שו' 13-14; " ובנוסף, היה ירון בשטח שבא למבנים. ביקשתי ממנו באופן קבוע שהמהנדס יגיע לשטח כיוון ש..." (עמ' 15 שו' 18). 44. ואכן מעדותו של אלפבוים התרשמתי כי היה "קצר" עם וינלס. אפלבוים עומת עם טענות סיטון בעניין יחסיו עם וינלס, והשיב תשובות מתחמקות: "ש. קראת את הטענות של התובע, ואתה שמת לב שמתחילת הדרך הוא טוען שלא הגיע המהנדס וביקש ממך שתביא את המהנדס. הוא טוען שאתה אמרת לו שאתה מסוכסך עם המהנדס ושיבצע את העבודה על-פי התכניות. מדוע לא הבאת את המהנדס גיל וינלס? ת.   לא נדרשתי אף פעם להביא אותו. בנוכחותי, התובע דיבר איתו. ש.  המהנדס עדיין בקשר איתך? ת. אני סיימתי את כל העבודות בנמל לאחר התיקון שבוצע וקיבלתי על כך אישור, על כל מבנה. מאז פשוט לא היה לי קשר עם המהנדס" (עמ' 26 שו' 13-19). אציין כי מי מהצדדים לא בקש לזמן לעדות את וינלס, שלדעתי הוא עד מרכזי בפרשה. 45. אפלבוים תיאר בעדותו כיצד התבצעה עבודתו של סיטון, ולמעשה מתיאור זה עולה כי העבודה נעשתה ללא כל פיקוח; איש לא בדק את עבודת סיטון במהלך ביצועה (וזאת חרף העובדה שהיו חסרים פרטים בתוכנית); ואפלבוים "סמך" על סיטון שהעבודה תעשה כיאות, ראו למשל: "שילמתי את החומרים לחוד, החומרים הגיעו, בדקתי שאכן שמה שאני משלם, בדקתי שהעבודה מתקדמת, אבל לא נכנסתי לעניינים הטכניים. יש שם מהנדס והתובע היה איתו לא פעם בקשר טלפוני" (עמ' 26 שו' 1-3). האם באמצעות הטלפון ניתן לבצע פיקוח נאות? 46. זה המקום לצטט מתשובות גולדקלנג לשאלות בית המשפט: " ברגע שיש מתכנן, חייב לפי החוק לבצע פיקוח עליון. הוא לא יכול לברוח מזה. כל מתכנן שמתכנן גג, קונסטרוקציה, מבנים חייב לבצע פי החוק פיקוח עליון." לשאלת בית המשפט מהו פיקוח עליון ענה- ”פיקוח עליון זה פר הזמנה, כשיש בעיה בשטח או בשלבים מסוימים לפני גמר העבודה, או כשיש בעיות, קוראים למהנדס שיבוא לבדוק ויאשר או לא יאשר". (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 1-5). 47. התרשמתי שבמקרה הנדון אכן התעוררה בעיה, במיוחד בנוגע למבנים 21 ו-22; התרשמתי שסיטון אכן בקש לקבל הנחיות מוינלס, אולם אפלבוים העדיף "לאלתר" יחד עם סיטון שיטה, למרות שאינו מהנדס. כשם שאפלבוים איתר את וינלס בחודשים מרץ ואפריל 2010, לאחר שהתגלו הנזילות (ראו המיילים וכן מכתב וינלס נספח ו'2), כך היה עליו לעשות במהלך ביצוע העבודה עצמה, ובוודאי שבסמוך לסיומה. התרשמתי שהעבודה נעשתה ללא כל פיקוח מטעם מהנדס, בכך הודה למעשה אפלבוים: "ש. אחרי שעשו סיור עם התובע, המהנדסים או האדריכלים חזרו לשטח? ת.  הסתובבו שם. אחד הילדים שעובד במשרד של אלקיים הסתובב שם. אין לו סמכויות לכלום. הכל תחת אלקיים" (הדגשות שלי, עמ' 25 שו' 7-9). 48. מהמקובץ עולה שהתוכניות לא היו שלמות, מכאן, שיתכן והיה קיים פגם בתכנון (ואיש לא זימן כאמור את וינלס על מנת שיציג את עמדתו בפניי בית המשפט, לכן דבריי אלו נאמרים בכפוף לאמור לעיל); בנוסף, התרשמתי שלא נעשתה עבודת פיקוח. לפיכך, אין לזקוף את הנזקים כולם לחובת הגורם המבצע (סיטון), ובשקלול הכללי של הנתונים שהובאו בפניי (והגורמים שלא הובאו כאמור), בחרתי לייחס לסיטון 50% אחריות לנזקים שנותרו. סוף דבר 49. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את התביעה העיקרית במלואה; יש לחייב את סיטון ב-50% מהנזקים המוכחים העומדים על 66,323 ש"ח, ובסך הכל של 33,162 ₪; מסכום זה יש להפחית את החוב הקיים בסך של 10,000 ₪. כך שהתביעה הנגדית מתקבלת בחלקה. על סיטון לשלם לכוכב הצפון סך של 23,162 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם סיטון לכוכב הצפון הוצאות משפט הכוללות השתתפות באגרת בית משפט בסך של 750 ₪; שכר המומחה בסך 750 ₪ כפי שנפסק בדיון מיום 21/2/12; ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. קבלןקונסטרוקציהמזמין עבודה