עסקינן בתביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל רשלנות הנתבעת שהתבטאה בהיעדר טיפול רפואי נדרש, שעה שהובהל לבית החולים וולפסון (להלן: "בית החולים; בית חולים וולפסון") בזמנים הרלוונטיים לתביעה. כתוצאה מהטיפול הרשלני כאמור נגרם לו, לטענתו, נזק גוף חמור עד כדי כך שבעטיו הוא מצוי עד היום בכיסא גלגלים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לשאלת האחריות והן לשאלת גובה הנזק, ככל שתמצא אחריות. בטרם דיון, יובהרו להלן מספר מונחים רפואיים רלוונטיים: א. לחץ דם סיסטולי: לחץ דם הינו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם הזורם בתוכם. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית ומבוטא בעזרת שני ערכים. הערך הגבוה המכונה לחץ דם סיסטולי מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בזמן התכווצות שריר הלב ו"זריקת" הדם לתוך כלי הדם הגדולים. ב. בדיקת א.ק.ג.: רישום הפעילות החשמלית של הלב. בדיקת א.ק.ג. מאבחנת, בין השאר, מצב של פרפור שיכול גם לגרום לתסחיף שיוביל לאירוע מוחי. ג. אירוע מוחי (C.V.A): אירוע שנגרם מהפרעה באספקת הדם למוח. הגבלה בזרימת הדם גורמת למצוקת חמצן ומוות של תאים במוח. שבץ נגרם לרוב מתסחיף החוסם עורק המספק דם למוח, ולעיתים נדירות יותר מדימום במוח. גורמי הסיכון לשבץ כוללים יתר לחץ דם, אירוע קודם של שבץ או אירוע איסכמי זמני, כולסטרול גבוה, עישון סיגריות, פרפור עליות, גיל, השמנת יתר ועוד. אלה העובדות הצריכות לעניין: בלילה שבין 23 ל- 24 לדצמבר 2008 איבד התובע, יליד 1.6.28, את שיווי המשקל, שעה שניסה לקום ממיטתו בכדי ללכת לשירותים ונפל. לאחר זמן מה הצליח התובע לעלות בחזרה למיטה שם נשאר עד שעות הבוקר שאז צלצל לבנו וביקש ממנו להגיע שכן הוא אינו מצליח לקום מהמיטה. בנו שהגיע הזמין ניידת מד"א שפינתה את התובע לחדר המיון של בית החולים וולפסון. בחדר המיון של בית החולים טופל התובע על ידי אחות קבלה, אורטופד ופנימאית. לאחר מספר שעות, בשעות אחה"צ, שוחרר התובע לביתו עם המלצות "למעקב רופא משפחה, מעקב אורטופד, פיזיוטרפיה, והתהלכות עם הליכון ועזרה בלבד". למחרת היום ב-26.12.08 החל התובע לסבול מחולשה משמעותית של פלג גוף ימין. הוזמן נוירולוג שהפנה את התובע בדחיפות לחדר המיון של בית החולים "איכילוב" בחשד לאירוע מוחי מתקדם. בבית החולים איכילוב בוצעה לתובע בדיקת C.T. בה הודגם: "מוקד היפודנסי באספקט קידמי של הפונס משמאל - מתאים לאוטם, ככל הנראה ישן". כמו כן בוצעה בדיקת א.ק.ג. בה הודגם "פרפור איטי 63, היפוך גלי T בלידים פרקורדיאלים". בעקבות ממצאים אלו אובחן התובע כסובל מ- C.V.A עם חולשת פלג גוף ימין ורושם לאוטם מוחי תת חריף משמאל והוא אושפז עד ליום 8.1.09, שאז הועבר למחלקת שיקום. טענות התובע: לטענת התובע, התרשלותם של הגורמים המטפלים בו מטעמה של הנתבעת מתבטאת בכך שבין השאר, בעת הימצאותו בבית החולים וולפסון, לא נבדקו תלונותיו בדבר בלבול, היעדר תחושה ברגליים, היעדר אפשרות לעמוד ולחץ דם סיסטולי גבוה. לטענתו, בהתחשב בנסיבות הגעתו לבית החולים (נפילה), ולאור הממצא של לחץ דם סיסטולי גבוה, היה על רופאי חדר המיון להזמין מומחה נוירולוג בכדי שיבדוק אותו. לטענתו, לו היה נבדק על ידי נוירולוג כבר בחדר מיון, ניתן היה לאבחן במועד מוקדם יותר תחילת התרחשותו של האירוע המוחי ובכך לצמצם את נזקיו ולמנוע התגברות הנזקים והפיכתם לבלתי הפיכים. התובע טוען כי כיום הוא מוגבל מאוד בתפקודו היומיומי, מצוי בכיסא גלגלים ללא כל יכולת להתנייד בעצמו ונזקק לעזרה צמודה 24 שעות ביממה. סיכום: בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התובע הוכיח כי הנתבעת התרשלה בטיפול בו, וכן כי הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין המגבלות מהן הוא סובל היום.אירוע מוחירפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות