בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פלאפון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פלאפון: 1. בפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקש - עולה חדש שעלה ארצה מרוסיה - הינו מנוי בחברת "פלאפון", החל משנת 1995. החל מיום 14.3.2003, היה המבקש מנוי על תוכנית "דיל חופשי" של חב' "פלאפון", שחיוב התשלום שלה היה על בסיס יחידות חיוב בנות 12 שניות, בתעריף של 59 אגורות לדקת זמן-אוויר. בשנת 2005 החלה "פלאפון" לשווק "תוכניות דקה" בתעריפים תחרותיים ונמוכים מחברות רט"ן אחרות. בתוכניות אלו, התשלום היה על בסיס של 38 אגורות לדקת זמן-אוויר. מדובר היה בתוכניות אטרקטיביות ביותר, שמטרתן הייתה לצרף מנויים חדשים מקהלי מטרה מפולחים, כגון חיילים, סטודנטים, עובדי מדינה, עולים ועוד. אחת מתוכניות אלו הייתה תוכנית "עולים פיקס", אשר שווקה בדרך של DOOR TO DOOR בלבד, ולא שׁוּוקה בנקודות המכירה האחרות של "פלאפון". בעדותו, נשאל והסביר מר שוקי קובלנץ, מנהל אגף כלכלה ותקדים של "פלאפון": "ש. האם נכון שאי אפשר היה להצטרף לתכניות העולים בחנויות פלאפון או בנקודות המכירה? ת. התשובה היא כן, הסיבה היא שצורת המכירה שנבחרה למסלול הזה, לתכנית הזו, היא צורה של DOOR TO DOOR ובשפת השווק "מכירת גרילה" - כי המסלול הנ"ל הזה הוא מסלול מאוד אטרקטיבי כלכלית ללקוח, בתפקידי אפילו התנגדתי למסלול במסגרת תפקידי בשל העדר כלכליות לחברה, ולכן נבחרה שיטת המכירה על מנת לא לחשוף מסלולים כאלו לשוק הרחב, לקהל הלקוחות הכללי של החברה, כדי לא לגרום נקרא לזה לסוג של תרעומת או ביקוש למסלול משאר לקוחות החברה אליהם לא פנו." לצד "תוכניות הדקה", המשיכה "פלאפון" לשווק למינוייה גם תוכניות המבוססות על בסיס יחידות חיוב בנות 12 שניות. מנוי שחפץ היה לעבור מ"תוכניות הדקה" לתוכנית המבוססת על יחידת חיוב בת 12 שניות, יכול היה לעשות כן, באופן מיידי, ללא כל חיוב כספי נלווה (ראה סעיף 5 לתצהיר קובלנץ ועמ' 20 לעדותו, שורות 13-17). 2. המבקש נמנה על קבוצת העולים אליהם פנו סוכני המכירות של המשיבה והציעו לו להצטרף לתוכנית אטרקטיבית של "עולים פיקס". באותה עת היה המבקש מנוי אצל המשיבה בתוכנית "דיל חופשי" על בסיס של חיוב של 59 אגורות לדקה, כשהדקה מחולקת ל-5 פעימות בנות 12 שניות כל אחת. בימים 14.12.2005 ו-21.12.2005, הצטרף המבקש למסלול התוכנית של "עולים פיקס" עם שלושה מינויים. המבקש עשה זאת, לאחר שקיים מספר שיחות טלפון עם נציגי המכירות ורק לאחר ששוכנע כי ההצעה היא מאוד אטרקטיבית. 3. לטענת המבקש, לאחר כשנה, כאשר בדק את חשבוניותיו באתר האינטרנט, נוכח לדעת כי הוא חוייב במחיר של 38 אגורות לדקת זמן-אוויר, ללא כל התחשבות בחלקי הזמן אשר בהם דיבר במהלך אותה דקה. לטענתו, הוא לא ידע כי כך ייעשה החישוב. לטעמו, היה על המשיבה לחייבו במחיר של 38 אגורות לדקה על בסיס יחידות זמן-אוויר של 12 שניות, כפי שחוייב במסלול "דיל חופשי", הגם שבתוכנית זו החיוב היה על בסיס של 59 אגורות לדקה. לטענתו, בדרך החישוב על בסיס דקה שלמה, ללא חלוקת הדקה ל-5 פעימות בנות 12 שניות כל אחת, פעלה המשיבה בניגוד לכללי הרישיון אותו קיבלה למתן שירותי טלפון נייד. המבקש ערך חישוב על בסיס זמן-אוויר של 5 פעימות בדקה (כל 12 שניות) במחיר של 38 אגורות לדקה, על מנת לבסס את הנזק שנגרם לו ולשאר חברי "הקבוצה" אותה הוא מבקש לייצג. 4. לא מצאתי שקיימת עילת תביעה כנגד המשיבה בנושאים המפורטים בבקשה. הוכח לי כי המשיבה פעלה על-פי כללי הרישיון שהיו בתוקף באותה עת. שוכנעתי כי המבקש וחברי הקבוצה האחרים ידעו את מחירו של "זמן אויר", וכיצד יחושב. הדבר הוסבר להם ע"י נציג המכירות והם גם קיבלו את המחירון במצורף וכנספח להסכם ההתקשרות עם המשיבה. שוכנעתי כי לחברי "הקבוצה" אשר הצטרפו לתוכניות אלו, לא נגרם כל נזק. נהפוך הוא, הם זכו להטבה אטרקטיבית אותה לא קיבלו המנויים האחרים. זו הייתה גם הסיבה שהביאה את המבקש להצטרף לתוכנית זו עם שלושה מינויים. עם שניים מן המנויים, נשאר המבקש בתוכנית זו, עד עצם היום הזה. מינוי אחד הפסיק המבקש, משום שעבר לרשת אחרת - רשת "אורנג'". 5. כללי הרישיון של "פלאפון" להפעלת שירותי רדיו טלפון נייד (רט"ן), שהיו בתוקף באותה עת והרלוונטיים לענייננו, הם כדלקמן: "72. א. הגדרות יחידת זמן-אוויר, יחידת זמן בת 12 שניות... ... 74.10 אופן קביעת התשלום בעד זמן-אוויר יהיה כמפורט להלן: (א) התשלום בעד זמן-אוויר יקבע לפי יחידת זמן-אוויר; לצורך חישוב התשלום יראו בחלק מיחידת זמן-אוויר כאילו הייתה יחידת זמן-אוויר שלמה. (ב) על אף האמור בס"ק (א), רשאי בעל הרישיון להציע למנוייו סל שירותים שיתבסס על יחידת זמן אחרת, ובלבד שבכל עת יהיה רשאי המנוי לעבור לסל שירותים שיתבסס על חיוב על-פי יחידת זמן-אוויר. בעל הרישיון רשאי לקבוע תשלום עבור ביצוע המעבר. בעל הרישיון יכלול במסגרת הסכם ההתקשרות הוראה כאמור ויפרט בה את התשלום הכרוך בביצוע המעבר האמור." ללמדך, כי על-פי סעיף 74.10(ב), רשאית הייתה המשיבה להציעה למנויים סל שירותים, שהתבסס על יחידת זמן של דקה, תוך מתן אפשרות למנוי לעבור, בכל עת, לסל שירותים שיתבסס על חיוב זמן-אוויר של 12 שניות. גם למבקש, בעת שהעלה את טענותיו, ניתנה האופציה לעבור לסל שירותים של יחידת זמן בת 12 שניות בתעריף הרגיל (בתוכנית "דיל חופשי" שילם המבקש 59 אגורות לדקה). המבקש סירב וביקש ליהנות מ"שני העולמות" - גם לשלם את התעריף הנמוך והאטרקטיבי של 38 אגורות לדקה (במקום 59 אגורות או יותר) וגם שהדקה תחולק ל-5 פעימות בנות 12 שניות כל אחת, למרות שדרישה זו הייתה בניגוד למחירון התוכנית אליה הצטרף. רק ביום 20.8.2007 בוטל סעיף 74.10 (ב) לתנאי הרישיון למשיבה ולשאר חברות הרט"ן. ללמדך, כי עד למועד זה, היו רשאיות חברות הרט"ן, להציע למנויים תוכניות אטרקטיביות, המבוססות על יחידות זמן שונות מיחידות זמן של 12 שניות. 6. אני דוחה את טענת המבקש כי לא ידע שהחיוב יהיה בסך של 38 אגורות לדקה, ללא חלוקה של הדקה ל-5 פעימות של 12 שניות. מעדותו של מר שוקי קובלנץ למדתי, כי הייתה הנחיה ברורה וחד משמעית לצרף את מחירון המסלול לכל הסכם התקשרות. כדבריו: "9. מאז החלה פלאפון בשיווק תוכנית העולים וממילא עת הצטרף המבקש לתוכנית העולים, נקטה פלאפון במדיניות ברורה וחד משמעית, לפיה יש לצרף את מחירון המסלול (להלן: "התעריפון") לכל הסכם התקשרות. 10. ניתן לפנות בעניין זה לנהלי העבודה, שהופצו בקרב כלל סוכני המכירות של תוכנית העולים, למן ראשית שיווקה של התוכנית, במסגרתם פורטו והוגדרו לסוכנים, הטפסים הרלוונטיים אותם יש לצרף להסכם ההתקשרות, כהאי לישנא: מסור ללקוח תעריפון מסלול. העתק העמודים הרלוונטיים מקובץ ההנחיות שהופץ בקרב סוכני המכירה מצ"ב כנספח ב' לתגובה. 11. מהנחיות אלו, שהועברו לכל סוכן, הן בכתב והן בעל פה, מתברר כי ההוראה החד משמעית שיצאה מטעם פלאפון לסוכני השטח, הייתה לצרף את התעריפון להסכם; עובדה זו אף עולה בקנה אחד עם התנאים המצוינים שסיפקה תוכנית העולים, למנוייה, אשר ממילא לא היה לפלאפון כל אינטרס או רצון להסתירם מעיני המנויים. 12. בנוסף הקפידה פלאפון, להעביר לכלל סוכני השטח, בין אם היו אלה עובדיה ובין אם לאו, ימי עיון ותדריכים מרוכזים, מדי תקופה, ואף במסגרתם נאמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי לכל הסכם התקשרות, יש לצרף תעריפון." (ההדגשות במקור - י.פ.). לא הייתה כל סיבה להסתיר את התעריפון ממי מהמנויים המצטרפים לתוכנית, לרבות המבקש. מדובר היה בתוכנית אטרקטיבית ביותר, כאשר התעריפון הוא העיקר בשכנוע כדאיות ההצטרפות לתוכנית. התעריפון/המחירון אשר נמסר למנויים, מפורט וברור ביותר, והוא כולל את כל ההטבות הניתנות במסגרת תכנית זו. נאמר בו בצורה מפורשת, ובהדגשה: "תעריפי דקת זמן האויר/דקת שיחה שבמחירון זה מבוססים על יחידת זמן של 60 שניות". אני דוחה את טענת המבקש כי הייתה הודאה של המשיבה כי תעריפון/מחירון זה לא צורף להסכם עם הלקוח. הודאה כזו לא ניתנה. נהפוך הוא, שוכנעתי כי התעריף/המחירון צורף כנספח להסכמים שנעשו עם הלקוחות, כנספח וכחלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות, הגם שבאותה תקופה לא היה נהוג להחתים את הלקוחות על התעריף/המחירון והם חתמו רק על "הסכם מתן שירותים" ו"טופס תנאים כלליים". היום כבר נוהגים להחתים את הלקוחות גם על התעריפון/המחירון. אם בכל זאת היו מקרים בודדים בהם, מתוך שגגה, לא צורף מחירון (הגם שכאלו לא הוכחו), מדובר בתקלות בודדות שאינן מלמדות על הכלל ואינן מלמדות על כך שהלקוח לא ידע כיצד הוא יעשה החיוב. לא עולה על דעתי, כי לקוח יצטרף לתוכנית מבלי שישאל ויקבל הסבר, על החיוב הכספי, שהוא החשוב ביותר מבחינתו. על רקע האמור, יש לקרוא את דבריו של מר קובלנץ בעדותו בבית המשפט: "ש. לגבי ההסכם עם גולוד. גולוד טוען שהמחירון לא צורף להסכם ההתקשרות שלו עם פלאפון. אתה מכיר את טענתו זו? ת. כן-אני מכיר את הטענה. ש. הוא אומר שהמחירון גם לא נמסר לו. גם טענה זו אתה מכיר? ת. כן, מכיר גם טענה זו. ש. לא הצהרת על כך בתצהירך. הטענה שאם לא צורף זו תקלה נקודתית, לא צויין בתצהירך. ת. ציינתי במפורש שקיימים נהלים בפלאפון. ש. האם אתה חושב שאם לא נמסר למר גולוד תעריפון זה היה תקלה נקודתית? ת. ניסינו לעשות מס' בדיקות בחב' פלאפון כדי להבין את נושא מסירת המחירונים ומכיוון שבדיקה זו התבררה כבלתי אפשרית כי השאלות שהופנו לאנשים מצד סוכני המכירות התשובות היו שהנוהל מקויים במלואו ולפנות ללקוחות זה בלתי אפשרי, לא מצאנו ראיה חיובית להאם (צ"ל "לשאלה האם" - י.פ.) חולק לכל לקוח מחירון. מהשנים שלי בחברה ובסלולר הנחנו, אנו יודעים שהנחות אלו מקויימות במלואן, מה עוד שבמקרה הזה היה אינטרס לסוכן המכירות לתת את המחירון היות והיה מדובר במסלול אטרקטיבי מאד. מכיוון שהמחירונים לא נחתמו בתקופה הזו אין דרך למצוא ראיה חיובית שהמקרה לא נקודתי, עדיין אני חושב שהמקרה נקודתי. שאלת בית המשפט. ש. האם הגיעו לכם באותה תקופה תלונות נוספות מאותו סוג? ת. לא שאני יודע. שנית, אני יודע על מקרים שפנו למוקד בנושא של הבהרה וקיבלו ביחד עם צירוף תעריפון פעם שניה. אין מניעה ממסירת מחירונים, כל התעניינות במסלולים זוכה לתעריפון, זה מידע ציבורי אפשר לראות אותו גם באתר. לכן ביססתי את עמדתי שמדובר בארוע נקודתי." תקלה נקודתית של אי צירוף תעריפון/מחירון, אם הייתה כזו, אינה מהווה עילה להגשת תובענה ייצוגית, בוודאי כאשר ברי לי, כי גם במקרה שמתוך שגגה לא צורף התעריפון, ידע הלקוח בדיוק מהו התעריף לחיוב מההסבר אותו קיבל מהסוכן, בנוסף לאפשרות שהייתה לו לראות את המחירון באתר המשיבה. לא בכדי, כפי עדותו של מר קובלנץ, לא הגיעו תלונות נוספות; לא בכדי לא העיד המבקש לקוח נוסף כדי לתמוך בטיעון זה, למרות שעל-פי עדותו, מספר מחבריו ומכריו הצטרפו באותה עת לתוכנית "עולים פיקס". כך גם לא העיד המבקש את עו"ד קליימן, עמו התייעץ טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ואשר את מסמכיו צירף לבקשה. בעדותו בבית המשפט אמר המבקש שעו"ד קליימן לא רצה להשתתף בהגשת התובענה הייצוגית, והוא כנראה יודע מדוע. בהסכם שנחתם עם עו"ד קליימן נרשם: "הלקוח בוחר להצטרף בקו למסלול החיוב עולים 38 אג'". 7. המבקש הצטרף לתוכנית "עולים פיקס" עם שלושה מינויים, רק לאחר מספר שיחות עם נציגי המכירות ולא לפני שערך קודם לכן בדיקה אצל חברות הרט"ן האחרות, כדבריו: "... פנו אלי נציגי פלאפון כמה פעמים עד שקבענו פגישה ... ש. כמה שיחות טלפון כאלו היו לך? ת. לפני שחתמתי? לא זוכר בדיוק כמה. מספר שיחות". המבקש החליט להצטרף לתוכנית, רק לאחר שביצוע בדיקות מעמיקות אצל חברות הרט"ן האחרות, ולאחר ששוכנע, כי התוכנית היא מאוד אטרקטיבית ב"תעריף נדיר" - כדבריו: "14. על-פי בירורים שערכתי, תעריף של 38 אג' לדקה לכל הרשתות, מהווה תעריף זול יחסית והוא מהווה תעריף נדיר במסגרת התעריפים הרגילים ללקוחות פרטיים בחברת פלאפון. אציין לשם ההשוואה, כי לקוחות עסקיים של המשיבה משלמים מחיר דומה. 15. רבים נרשמו למבצע זה, ביניהם אנכי וחברי." אמנם בעדותו בבית המשפט חזר בו התובע מן האמור, ואמר כי לא התקשר לחברות הרט"ן האחרות, אולם ברי לי כי האמת, בעניין זה, מצויה בסעיפים 14-15 לתצהירו. התרשמתי כי מדובר במבקש יסודי שבדק ובודק היטב כל תוכנית אליה הוא הצטרף ומצטרף, ואצל כל החברות רט"ן. המבקש אינו טוען, כי לא ידע כי החיוב ייעשה לפי 38 אגורות לדקה. נהפוך הוא, המבקש מאשר כי ידע זאת היטב. המבקש אינו טוען כי נאמר לו, או הובטח לו, מחיר אחר מהמפורסם במחירון. "ש. מישהו אמר לך במפורש שזה 38 אג' לדקה? ת. כן. בודאי. ש. מי אמר לך את זה? לגבי הפעימות. ת. לגבי הפעימות לא דובר איתי." המבקש מסביר כי היות ובתוכנית "דיל חופשי" הוא חוייב ב"זמן אויר" על בסיס של 5 פעימות לדקה בנות 12 שניות, במחיר 59 אגורות לדקה, הוא סבר, למרות שלא נאמר לו, שכזה יהיה גם בסיס החישוב בתכנית "עולים פיקס", בשינוי אחד: החיוב ייעשה על בסיס של 38 אגורות לדקה. ללמדך, שאיש מסוכני המכירות, לא הטעה את המבקש. יתרה מכך, מהראיות שהובאו בפניי שוכנעתי, כי נאמר למבקש בצורה ברורה, כי החיוב יהא 38 אגורות לדקה. כך הופיע במחירון וכך הופיע גם במסמכים עליהם חתם המבקש, המפנים אותו, בהדגשה, ל"תעריפי מסלול החיוב המפורטים במחירון מסלול החיוב הנבחר המצ"ב לנספח זה". לבקשה לאישור התובענה הייצוגית צירף המבקש פרסום עצמאי שנעשה על ידי סוכנת מכירות בשם "טטיאנה". המבקש מאשר כי פרסום זה הגיע לידיו בשלב מאוחר יותר. הגם שבפרסום זה נאמר: "38 אגורות לדקה, כולל הכל, למתקשרים לכל מספרי הטלפון הישראלים ולכל הרשתות". אמירה ברורה - "38 אגורות לדקה"; אין פרסום זה יכול לשמש בסיס לתביעתו, היות והמבקש לא הסתמך על פרסום זה בעת שהצטרף לתוכנית "עולים פיקס". (ראה דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד ז(6) 385 (להלן: "פס"ד ברזני"). לא הייתה כל חובה של המשיבה או סוכני המכירות להוסיף על האמור במחירון ולהסביר, כי בתוכנית "עולים פיקס" המבוססת על 38 אגורות לדקה, לא יהיו חמש פעימות כפי תוכניות אחרות שבסיסם הוא כזה, בהן מחיר החיוב לדקה, גדול בהרבה מהתוכנית אשר הוצעה למבקש. שיחת טלפון נמשכת, בדרך כלל, מעבר לדקה אחת, ומכאן, גם האטרקטיביות הגדולה של התכנית "עולים פיקס" אשר הוצעה למבקש. מהתרשמותי מהמבקש, הוא לא הסתפק במה שנאמר לו, שאל שאלות וידע היטב את מהות התוכנית אליה הוא מצטרף עם 3 מינויים; כי לא תהיה חלוקה של הדקה ל-5 פעימות, וכי החיוב יהא 38 אג' לדקה, גם אם השיחה לא תמלא דקות שלמות. בעדותו בבית המשפט אמר המבקש: "ש. אתה מגיע לסוכן ומודע לכך שיש משמעות לנושא של יחידת חיוב? ת. כן. ש. משום שבעבר היית במסלולים אחרים ששמת לב שאתה ביחידת חיוב של 12 שניות. ת. הנושא הזה היה בכותרות. למשל באחת משיחות חולין עם חבר שלי שעבד בחברת קומברס הוא אמר שאתה מתקשר למישהו, מגיע למענה קולי, ואחרי שניה משלם 12 שניות כי זה יחידת מונה מינימלית. אז הייתי מודע לזה." נוכח הנאמר, יש להניח כי המבקש שאל שאלות בנדון ונענה כי החיוב הוא 38 אגורות לדקה ללא חלוקת הדקה לפעימות. אני דוחה את טענת המבקש כי "היה ברור לי מראש שזה 12 שניות, שזה מה שיש... חשבתי שזה מה שקבוע בתקנות ובחוקים... זה היה מין קונספט... 12 שניות זה מה שיש". המבקש ידע היטב כי יש תוכניות שונות עם חיובים שונים. המבקש עצמו, במהלך השנים, ניווט בין תוכניות אלו, כפי שעשה עת החליט להצטרף לתוכנית "עולים פיקס"; כפי שניתב את שיחותיו למנויים אלו; וכפי שמאוחר יותר ביטל את אחד המנויים ועבר לרשת "אורנג'". אני דוחה את טענות המבקש כי רק שנה לאחר שהצטרף לתוכנית, נודע לו, בבדיקה באינטרנט, כי חיוב זמן-אוויר הוא על-פי יחידת זמן-אוויר של דקה. העובדות מוכיחות אחרת. כבר נאמר, כי המבקש התעניין, שאל, ונאמר לו במפורש כיצד יתבצע החיוב. בתחתית כל חשבון מצויה הגדרת "זמן-אוויר": "זמן-אוויר (נטו) נמדד לפי יחידות בנות 12 שניות - "למעט במסלולי חיוב בהם נרשם אחרת בתעריפון המסלול." (ההדגשה שלי - י.פ.). כאמור, שוכנעתי כי תעריפון המסלול נמסר למבקש בנוסף להסברים אותם קיבל בעל פה. בכל חשבון הופיע פירוט של דקות שיחה, בנפרד מ"זמן-אוויר" לחיוב. ניתן לראות כי החיוב נעשה עלפי דקות שלמות ולא על-פי חלקי דקות/שניות. מהמסמך נ/1 - המכתב מיום 27.12.2005 אותו כתב המבקש למשיבה (בעניין אחר) - עולה, כי המבקש בדק באופן שוטף את חשבונותיו. אם לא העיר המבקש דבר לגבי החיובים, המסקנה המתבקשת הינה, כי החיוב תאם את שנאמר לו ואת התעריף שנמסר לו. כנראה, שבשלב כלשהו, קיבל המבקש עצה ודעה שגויה, שעל-פי כללי הרישיון, יש לבצע את החיוב גם בתוכנית "עולים פיקס" על בסיס של 5 פעימות לדקה בנות 12 שניות כל אחת, הגם שתוכנית זו שווקה בהתאם לסעיף 74.10(ב) ולא על-פי סעיף 74.10(א). מכאן ועד להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - הדרך הייתה קצרה. 8. כאמור, מהראיות שהובאו בפניי שוכנעתי, שהמבקש קיבל לידיו את "מחירון מסלולי חיוב 'עולים פיקס 1' עולים יעדים 1 ועולים בתוך המשפחה 1". ברי לי כי מחירון זה נמסר למבקש ביחד עם כל המסמכים עליהם חתם. בהסכם עליו חתם המבקש נאמר במפורש: "החיוב יבוצע על-פי מסלול החיוב הנבחר, בהתאם לתנאי ותעריפי מסלול החיוב המפורטים במחירון החיוב הנבחר המצ"ב לנספח זה, כחלק בלתי נפרד ממנו" (ההדגשה במקור - י.פ.). ללמדך, שהמחירון הוא חלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות בין הצדדים. מעדותו של מר קובלנץ למדתי כי ניתנו הנחיות ברורות ומפורשות לסוכני המכירות - בע"פ ובכתב - "למסור ללקוח תעריפון מסלול". הדבר מצא את ביטויו בהוראות נוהל בכתב שנמסר לסוכני המכירות. קשה להניח, כי סוכני המכירות נהגו אחרת, באשר המחירון קידם את המכירות היות והכיל את כל המחירים המוזלים וההטבות אותן הקנתה, התוכנית "עולים פיקס", לרבות ההטבות שהוענקו, עם רכישת מכשירים חדשים, כפי שעשה המבקש. במחירון מופיע "תעריף דקת זמן-אוויר" והתנאים לו; "תעריף דקת זמן אויר פלאפון בחיוג אל 3 יעדים נבחרים ברשת פלאפון בלבד; שירותים הניתנים ללא תשלום חודשי קבוע: מענה קולי, סימן למענה קולי, תיבת פקס, שיחה מזוהה"; "שירות תיקונים למשפחה... במסגרת רכישה או שדרוג מכשיר"; "הטבת זיכוי זמן-אוויר... במסגרת רכישת מכשיר פלאפון מאחד הדגמים המפורטים בטבלה", ועוד. את כל אלו, לא ניתן היה לפרט בהסכם עצמו, וקשה להניח כי ניתן היה לפרט הכל בע"פ. על כן, יש הפניה ברורה ומודגשת אל המחירון כחלק בלתי נפרד מההסכם. בעדותו בבית המשפט אישר המבקש כי ידע את ההטבות להן הוא זכאי. "ש. כשחתמת על ההסכם, המחיר של דקת זמן-אוויר, ידעת? ת. כן. ש. איך ידעת? ת. כי זה בשיחות טלפון שניהלו איתי אמרו לי את זה וגם ברדיו. ... ש. כשחתמת על הסכמי תוכנית העולים ידעת כמה דמי שימוש אתה משלם? ת. כשחתמתי כביכול לא היו דמי שימוש, הייתי אמור לשלם על המחיר כשחלק מהסכום הייתי אמור לקבל כזיכוי דרך זמן-אוויר. כלומר אם 35 ₪ לחודש על המכשיר, 25 הייתי מקבל החזר חודשי אם דיברתי מעל דקות מסוימות. ש. איך ידעת את זה כשחתמת? ת. המחיר של המכשיר כפול התשלומים היה כתוב על החוזה שחתמתי. ש. ונאמר לך על ידי נציג? ת. כן, הנציג בא אלי הביתה, הראה לי 5-7 מכשירים, ואמר מחירו של כל אחד. ש. ומה אמר לך לגבי דמי שימוש? ת. דמי שימוש קבועים-אינם. שאין לי תשלום קבוע עבור דמי שימוש קבועים או החזקת הקו. זה נאמר לי. ש. נאמר לך ביוזמתו או ששאלת? ... ש. כשחתמת על ההסכם בתכנית המנויים האחרים היית מודע לכך שבתכנית "עולים בתוך המשפחה" יש 150 דקות חינם? ת. כן. ש. מאיפה ידעת את זה? ת. זה עלה במהלך מעמד החתימה, לא זוכר אם מיוזמתנו או מיוזמת הנציגה, אבל היות והוריי מדברים בעיקר אחד עם השני, לא זוכר מאיזה צד זה עלה, אבל עלה. ש. ראית את זה כתוב? ת. לא זוכר. ... ש. כשחתמת על ההסכם ידעת כמה אתה משלם עבור קישור גומלין? זה כשאתה מתקשר למנוי ברשת אחרת. ת. זה מחיר קבוע לכל הרשתות. ש. מפנה אותך לתעריפון, נספח ז' לתשובת המשיבה ולבקשה. כתוב למעלה "ללא התחייבות לתק' זמן". האם זה מזכיר לך שהמסלולים עליהם חתמת היו ללא התחייבות? ... ש. מסלול ללא התחייבות זה מסלול שאם מפסיקים את המינוי באמצע תקופת המינוי, משלמים קנס יציאה, בלי קשר לתשלום על המכשיר שזה משהו אחר. ת. לשיטתך כנראה הייתי במסלול ללא התחייבות." את כל אלו, לא יכול היה לדעת המבקש, אלא אם קיבל לידיו את המחירון כנספח וכחלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות, וכך אני קובע. לא המבקש הוא זה אשר יסתמך על דברים שנאמרים לו בעל פה. 9. הוכח לי כי תכנית "עולים פיקס" היטיבה עם המבקש, חסכה וחוסכת לא מעט כסף למבקש ולשאר חברי הקבוצה, המנויים בתכנית זו. בסעיפים 32-38 לתצהירו מפרט מר קובלנץ את החסכון וההטבה הרבה אותה קיבל המבקש. כדי להמחיש זאת ערכה המשיבה תחשיב "זמן אויר" של שיחות המבקש בשלושת המינויים, על-פי תעריף של 38 אגורות לדקה, מול תעריף של 59 אגורות לדקה מחולקת ל-5 פעימות בנות 12 שניות. על פי תחשיב זה ההטבה הכספית של המבקש בהצטרפותו לתוכנית "עולים פיקס", על תנאיה כפי המופיע במחירון, היא משמעותית. החשבון הנגדי אותו עורך המבקש - קרי 38 אגורות לדקה, מחולקת ל-5 פעימות בנות 12 שניות - הוא חשבון היפותטי, שאינו תואם את התכנית אליה הצטרף. ללמדך שלא רק שלמבקש ולשאר חברי הקבוצה אותה הוא מעוניין לייצג לא נגרם כל נזק, אלא נהפוך הוא - התכנית היטיבה והביאה להם חסכון רב. זו הסיבה מדוע דבק המבקש בתכניות אלו, ולמרות שניתנה לו האפשרות לעבור לתכנית על בסיס חיוב "זמן-אוויר" של 5 פעימות בנות 12 שניות לדקה, סירב לעשות כן. בתצהיריו כותב מר קובלנץ: "4... תכנית העולים במובהק אינה תכנית עם תקופת התחייבות והמנוי זכאי בכל עת לסיימה ולעבור לתכנית אחרת; מאידך, מן הראוי לציין, כי זכות מקבילה אינה עומדת לפלאפון, שאינה רשאית לנתק את המנוי מיוזמתה." (תצהיר מיום 18.6.08); "17. פלאפון מאפשרת למנויה לעבור בכל עת לתכנית המבוססת על יחידת חיוב בת 12 שניות, כנדרש ברישיון, ובשיחה שערך המבקש עצמו, עם נציגת שירות פלאפון ביום 11.10.06, הוצע לו "ברחל בתך הקטנה", על ידי נציגת השירות, לעזוב את תכנית העולים ולעבור לתכנית בה יחידת החיוב הינה 12 שניות; המבקש סירב להצעה זו וזאת ככל הנראה, מן הטעם, כי נטישת תכנית העולים, היתה מרעה את מצבו. העתק תרשומת שערכה נציגת השירות מטעם פלאפון בענין זה מצ"ב כנספח ד' לתגובה." (תצהיר מיום 16.12.07). בנספח ד' מופיעה תרשומת משיחה שהתנהלה עם המבקש, אשר בה הוצע לו לעבור למסלולים אחרים עם חישוב לפי 5 פעימות של 12 שניות בדקה, אך המבקש לא היה מעוניין בכך. בעדותו מאשר המבקש: "לא רציתי לעבור מסלול, חתמתי עם פלאפון על 38 אגורות לדקה, ורציתי שחב' פלאפון תכבד את זה... פנו אלי מס' פעמים באותה תקופה לאחר שנודע לי הנושא של 60 שניות, והציעו לי כל מיני תכניות, אפילו יש לי תרשומת שעשיתי בזמן אחת השיחות. יש לי פרטים של תכנית אחת אחרת. פנו אלי מס' פעמים אבל לא רציתי לשמוע." ההסבר לסירובו של המבקש לעבור לתכניות אחרות המבוססות על חישוב של פעימות בנות 12 שניות, מצוי בתצהירו של מר קובלנץ: "38. אף אם נבחן את מספר דקות זמן האוויר שצרך המבקש, באמצעות המנוי שברשותו, שנכלל במסגרת תכנית "דיל חופשי" (להלן: "מנוי דיל חופשי"), אל מול שלושת המנויים שברשותו, אשר נכללו במסגרת תכנית העולים (להלן: "מנוי התכנית"), נמצא כי המבקש נמנע כמעט לחלוטין, מלעשות שימוש במנוי "דיל חופשי" ובחר לנתב את כלל שיחותיו למנוי התכנית, וזאת כפי שניתן לראות מן הנתונים בטבלה שלהלן: ... 39. יתרה מכך, מחודש מאי 2006 ואילך, נמנע המבקש, באופן מוחלט, מלעשות שימוש במנוי "דיל חופשי" וניתב את כל שיחותיו למנוי התכנית, משכך, מנוי שמספרו 0507527285 (במסגרת תכנית "דיל חופשי") "נעלם" מחשבונות המבקש, על אף שלא נרשמה כל הודעת ניתוק בגינו. העתק החשבוניות הרלוונטיות לתקופה זו מצ"ב כנספח י' לתגובה." ללמדך, כי כדאיות התוכנית והחיסכון הכספי שבה, הם שהינחו את המבקש. זו גם הסיבה, שעד היום נשאר המבקש מנוי אצל המשיבה בתכנית "עולים פיקס", למעט מינוי אחד, אותו הפסיק משום שעבר לרשת "אורנג'". לטענתו, משום שהציעו לו תכנית טובה יותר, הגם שכלולה בה התחייבות למספר שנים. אם כך הדבר, מדוע לא עבר המבקש לרשת "אורנג'" עם שאר המינויים, למרות שבתוכנית "עולים פיקס" לא חלה עליו התחייבות של זמן ? ? ! 10. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קובע לאמור: "(א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;" "אין פלוני זכאי לפתוח בהליך של תובענה ייצוגית אלא אם הוא עצמו מחזיק באמתחתו שלו זכות תביעה אישית." (כב' השופט חשין ב-פס"ד ברזני, עמ' 403). בענייננו מבסס התובע את בקשתו על עילת ההטעיה על-פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א1981: "2. איסור הטעיה. א. לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל; בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות אחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בענין מהותי בעסק (להלן: "ההטעיה")..." בהתאם לסעיף 31 לחוק הגנת הצרכן, הפרה של הוראות סעיף 2 שבפרק ב' של החוק, דינה כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין: "31. פיצויים א. דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב, ג, ד או ד(1) כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין א(1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור ניתנה לצרכן שנפגע מהעוולה..." ב-ע"א 458/06 שטנדל נ. חברת בזק בינלאומי בע"מ ואח', תק-על 2009(2), 1267, מסכם בית המשפט את הדרוש על מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד עוסק, על-פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן: "על מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת 'איסור ההטעיה', נדרשים שלושה מרכיבים: על הצרכן להראות שהעוסק הפר את החובה שב'איסור ההטעיה'; כי הוא נפגע מהפרת החובה; וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בסע' 2(א) לחוק הגנת הצרכן ובין הפגיעה." (ראה לעניין זה גם פס"ד ברזני דלעיל). בענייננו, לא מצאתי כי היה פגם כלשהו בהתנהלות המשיבה. במועדים הרלבנטיים לבקשה זו, רשאית היתה המשיבה לשווק את התוכנית "עולים פיקס" על פי תנאיה, כמופיע, בין השאר, במחירון. זאת בהתאם לסעיף 74.10 (ב) לרישיון, שהיה בתוקף באותה עת. שוכנעתי כי מי שהתקשר עם המשיבה לקבלת שירותי רט"ן, לרבות המבקש, ידע את מחיר "זמן האוויר" ואף קיבל לידיו את המחירון אשר היה חלק בלתי נפרד מההסכם והנספחים. גם אם היו תקלות בודדות כלשהן, והמחירון לא נמסר - וכאלה לא הוכחו - ברי לי, כי כל אחד מהמצטרפים לתוכנית, ידע מהו מחיר זמן-אוויר בו הוא יחויב. תקלות בודדות אלו, אם היו - וכל מקרה יש לבדוק לנסיבותיו - אינן מצדיקות הגשת תובענה ייצוגית, בוודאי כאשר הוכח לי שהתכנית "עולים פיקס" רק היטיבה בצורה משמעותית עם המצטרפים אליה ולא גרמה להם כל נזק. שוכנעתי כי למבקש אין עילת תביעה אישית. המבקש ידע היטב את המחיר ודרך החישוב של זמן האוויר בו הוא יחויב. איש מסוכני המכירות לא אמר לו מחיר אחר מהנקוב במחירון. לא עלה בידי המבקש לשכנעני, כי לא קיבל לידיו את המחירון. נהפוך הוא. מכלל הראיות עולה, כי המבקש קיבל לידיו את המחירון כנספח וכחלק בלתי נפרד ממסמכי ההתקשרות האחרים. למבקש לא נגרם כל נזק. נהפוך הוא. הוא זכה להטבה כספית ניכרת. מכאן, שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אינה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. 11. סוף דבר אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות המשיבה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. תביעה ייצוגיתסלולר (תביעות)פלאפון