דוקטרינת מעשה בית דין

הדוקטרינה המשפטית בדבר מעשה בית-דין מבוססת על רציונאל שלפיו יש למנוע התדיינות משפטית חוזרת בעניין שכבר הוכרע. בכך, נועד הכלל להגשים שני אינטרסים עיקריים: האחד, האינטרס הציבורי בסופיות הדיון המשפטי ובתוך כך מניעת העמסת יתר של הליכים חוזרים באותו עניין על מערכת המשפט (בכפוף לכך שהדבר לא ייפגע בעשיית הצדק). והשני נועד להגן על האינטרס הפרטי של בעל הדין, המעוניין שלא להיות מוטרד בהתדיינויות משפטיות חוזרות על עניין שכבר נידון והוכרע (ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון פ"ד מא(1)68 (1997); ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר פ"ד מב(3)14 (1988). לכלל בעניין מעשה בית-דין שני ענפים שונים, השתק עילה והשתק פלוגתה. דומה שבנסיבות המקרה דנן מתקיים השתק עילה באשר לשאלת גובה חובה של המשיבה כלפי הבנק. המבחן לקיומו של השתק העילה הוסבר בפרשת ע"א 2035/03 לב יסמין נ' ת.ג.י. פ"ד נח (6) 447, מפי השופט גרוניס: "המבחן אשר על פיו מוכרעת שאלת קיומו של השתק עילה הינו "מבחן זהות העילות". השאלה הרלוונטית בהקשר זה היא, האם עילתה של התובענה שהוכרעה זהה לזו של התובענה החדשה. מבחן זהות העילות לעניין טענת מעשה בית דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקתו של בית משפט זה. כך נקבע, כי העיקרון של מעשה בית דין יחול אף אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ורכיבים שלא נזכרו בתביעה הקודמת (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801; עניין קלוזנר, עמ' 593). נודעת חשיבות לשאלה האם הזכות שנפגעה או האינטרס המוגן בשתי התביעות הינם זהים, וכן למידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים." המבחן הקובע קיומו של מעשה בית-דין בשל השתק עילה הוא "מבחן זהות העילות", הבוחן הן את התשתית העובדתית הן את האינטרס המוגן העומדים ביסוד התובענות. דוקטרינות משפטיותמעשה בית דין