אחריות אישית של דירקטור

בע"א 148/82 פס"ד מ"ה(3) עמ' 401בעמ' 404ו' מסכם השופט ברק את שאלת האחריות האישית של דירקטור באמרו: "סעיף 373לפקודת החברות (נוסח חדש) מטיל אחריות אישית על דירקטור בגין חבויותיה של חברה, מקום שעסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או לכל מטרת מירמה. הוראה זו - יוצאת דופן היא. על פי תורת האישיות המשפטית העצמאית של החברה, אין האורגנים שלה - בעלי מניות ודירקטורים - חבים בגין חובותיה. החברה לחוד והאורגנים שלה לחוד. דירקטור הכורת חוזה בשם חברה פועל כשלוחה. ואם פעל בהרשאה, אין הוא חב על פי החוזה. חוב שנטלה על עצמה חברה כלפי צד שלישי - חובה שלה הוא, ואין הוא חוב של בעל החוזה. חוב שנטלה על עצמה חברה כלפי צד שלישי חובה שלה הוא, ואין הוא חוב של בעל מניותיה. כמובן, לעיתים מוטלת אחריות אישית על אורגן, אך דבר זה מקורו במעשיו ובמחדליו של האורגן עצמה. כמו כל אדם אחר, אף אורגן של תאגיד אחראי לפעולותיו, והיותו אורגן של תאגיד אין בו כדי ליתן לו הגנה מאחריות. על כן, דירקטור המבצע פעולה משפטית כלפי צד שלישי בלא הרשאה, אחראי כלפי הצד השלישי אישית [סעיף 6(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965]; אם פעל ברשלנות, הריהו עשוי להתחייב בעוולת הרשלנות שבנזיקין, ואם פעל מתוך כוונה להונות, הריהו עשוי להתחייב בניהול משא ומתן שלא בתום-לב [סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי)]. (ראה ד"נ 7/81 (1). בצד האחריות האישית המוטלת על אורגן בגין פעוליות הוא, עשוי הדין להטיל עליו אחריות מכוח תורת הרמת המסך (lifting the veil). על פי תורה זו, בנסיבות מסויימות, מורם מסך ההתאגדות, וחובות וזכויות של התאגיד הופכות להיות גם לחובות וזכויות של האורגן. יש שהרמת המסך נקבעת על ידי המחוקק עצמו [ראה, למשל, סעיף 99(ב) לפקידת החברות (נוסח חדש)]. לרוב הרמת המסך היא הלכתית, והיא נעשית כאשר נעשה שמוש לרעה - כלומר, בניגוד למטרת החקיקה הרלוואנטית באישיות המשפטית של החברה". (ראה ע"א 725/78 פס"ד ל"ה(4) עמ' 253) . אין חולק כי מנהל חברה חב חובת זהירות בתוקף תפקידו כמנהל בכל הנוגע לטיפול בכספי החברה ובשימוש בהם. רמת התנהגות ראויה של מנהל "... נקבעת לא רק על פי נתונים סוביקטיביים אלה גם על פי קנה המידה האוביקטיבי של האדם הסביר בעל אותן ידיעות ואותו נסיון" אחריות אישיתדירקטורדיני חברות