אי התקנת מיגון לרכב שנגנב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על גניבת רכב - אי התקנת מיגון לרכב שנגנב: 1. זוהי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת, ובה תבע את הנתבעת לשלם לו את ערך מכוניתו, אשר לטענת התובע נגנבה בלילה שבין התאריכים 16.11.88-15, וזאת משום שהמכונית היתה מבוטחת אצל הנתבעת בביטוח מקיף, הכולל בין היתר גם פיצויים במידה והרכב ייגנב. 2. מכוניתו של התובע הינה מסוג פיג'ו מסחרי, נושאת לוחות 056- 853 (להלן "המכונית"), ובוטחה כאמור אצל הנתבעת בפוליסה 88-1-03080-93, הביטוח היה בתוקף מיום 4.2.88 ועד יום 31.1.89. 3. אין מחלוקת שהמכונית נגנבה ואין מחלוקת שהמכונית היתה מבוטחת בביטוח מקיף הכולל גם ביטוח נגד סיכוני גניבה ופריצה. 4. הנתבעת טוענת, על אף שאינה מתכחשת כי היה ביטוח מקיף תקף לגבי מכוניתו של התובע, כי התובע אינו זכאי לפיצוי הואיל ואין לאירוע, דהיינו גניבת המכונית, חיסוי בטיחותי, וזאת בהעדר קיום מערכת בטכונית במצב תקין ופעיל בכל עת, היות הרכב בלתי מאויש. העדר חיסוי הביטוח הינו, לטענת הנתבעת, כתוצאה מהפרת תנאי מוקדם ומפורש לאחריותה של הנתבעת לכיסוי הרכב המפורט לעיל בפני סיכוני גניבה ו/או פריצה ו/או כל נסיון לכך, הינו בקיומה של מערכת "ביטכונית" במצב תקין ופעיל. הצדדים לא הגישו את הפוליסה כי אם רק את הרשימה שצורפה לפוליסה, אשר הוגשה וסומנה ת/1. ת/ 1 כולל שתי רשימות, האחת מיום 19.2.88 והשניה מיום 7.8.88. בשתי הרשימות הנ"ל מופיע בעמוד הראשון של כל רשימה סעיף הנושא כותרת התנאת מערכת "בטיכונית" הכולל התנאי שהנתבעת טוענת כי התובע הפר אותו, ומשום כך ועקב הפרת התנאי אין חיסוי ביטוחי. יש לציין כי המערכת הנדרשת נושאת שמות שונים גם בכתבי ב"כ הנתבעת, שכן, בפוליסה נרשמה המערכת תחת השם "בטיכונית" בסעיף א', לסיכומי הנתבעת נרשמה המערכת תחת השם "בטכונית", ובהמשך ניתן למערכת בטחונית ואילו הרשום כפטנט הינו "ביטכונית". ציינתי את הדברים הנ"ל, משום שמערכת כזו שרשומה בפוליסה לא קיימת, וזאת אם נלך לפי כללי הדקדוק שכן נרשם כאמור שהנתבע נדרש להרכיב "בטיכונית" בעוד שהמערכת אליה התכוונה הינה מערכת "ביטכונית" (כפי שרשום בפוליסה). זאת ועוד, אם מדובר בטעות סופר, מדוע לא תוקנה הטעות לאחר הוצאת הרשימה הנ"ל? אם הערבוב בשמות הוא מצד אלה המתכוונים למערכת בטיחות מסוימת, קל וחומר שערבוב כזה אצל התובע, יגרום לכך שהוא יחשוב שלא מדובר במערכת מסוימת כי אם בכל מערכת הגנה אחרת. 5. התובע טוען כי הוא התקין מערכת הגנה בפני גניבה ופריצה, מערכת העונה על התנאי שנקבע בפוליסה. התובע טוען שהוא לא הבין ולא הוסבר לו שהוא צריך להתקין סוג מסוים של מערכת אבטחה המהווה הגנה מפני גניבה ופריצה. 6. השאלה העיקרית היא, באיזו מידה היה חייב התובע להתקין מערכת הגנה מסוג "ביטכונית" כפי שטוענת הנתבעת, ,או שעפ"י האמור ברשימה ת/1, אין דרישה לסוג ספיציפי של מערכת הגנה, והתובע יצא ידי חובתו ע"י התקנת מערכת הגנה כלשהיא, על אף שעקיפת המערכת מהסוג שהתקין התובע קלה יותר מהתקנת מערכת מסוג ביטכונית. הוסכם גם על מוצר הביטכונית, שגם מערכת זו ניתנת לעקיפה, כך שאין בטחון במאה אחוז שכל מכונית המותקנת בה מערכת מסוג ביטכונית, לא תיגנב. כדי לענות על השאלה הנ"ל, נבדוק את הוראת החוק שעניינה תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה של חבות זו. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת, תנאי או סייג שלא נתקיימו בהם הוראות אלה, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". מעיון ברשימה ת/ 1רואים, כי ההתנאה למערכת "בטיכונית" ככתוב ברשימה תחת נושא הנושא אותו שם, והנתבעת לא הוכיחה כי היא פירטה את התנאי הנוגע ל"בטיכונית" סמוך לנושא שבו ההתנאה דנה, מה גם שהנתבעת לא צירפה את הפוליסה אשר מתייחס אליה סעיף 3לחוק חוזה ביטוח ולא לרשימה. כמו כן, לא הוכיחה הנתבעת ואין לראות מהמסכים שצורפו משום ציון ההתנאה בהבלטה מיוחדת כדרישת סעיף 3 הנ"ל. בפירוש לחוק החוזים בעריכת ג. טדסקי, חוק חוזה הביטוח תשמ"א- 1981 נאמרו הדברים הבאים: "החוק פותח שתי דרכים חילופיות (בפני חב' הביטוח, כדי שתוכל להסתמך על התנאה מסוימת) או מיקום התנאי או הסייג בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או "הבלטה מיוחדת" במקום כלשהוא בפוליסה. נדמה לי ששתי הדרכים שוות ערך והמבטח רשאי לבחור ביניהן. העיקר הוא שהמיקום או ההבלטה ישיגו את מטרת הסעיף להעמיד את המבוטח ברורות על גבולות הסיכון שהוא רוכש". עיון בת/ 1 מוכיח, כי לא נתקיימה אף לא אחת משתי החלופות הנ"ל. גם בהנחה שהנתבעת מילאה אחר החלופה הראשונה שבסעיף 3 הנ"ל, ופירשה את התנאי לחבותה תלוי בהתקנת מערכת בטיכונית, עדיין הניסוח של הדרישה הנ"ל אינו קובע חד משמעית, שכדי שתחוב הנתבעת במקרה של גניבת הרכב, יש להתקין סוג מסוים של מערכת הגנה ששמו "בטיכונית", ובמידה ותותקן מערכת מסוג אחר, לא תחוב החברה במידה והרכב יגנב. מהניסוח של הסעיף הקשור להתקנת מערכת "ביטכונית" ניתן להבין שהמבוטח יצא ידי חובתו אם התקין ברכבו מערכת הגנה כלשהיא, כך שהתובע הבין את הסעיף, כך יבינו גם האדם הסביר. זאת ועוד, הפוליסה שהוציאה הנתבעת הוצאה על יסוד הצעת ביטוח שנחתמה ע"י המבוטח, לפני הוצאת הפוליסה, הפוליסה מהווה קיבול להצעת המבוטח. באם בהצעת הביטוח, נרשם התנאי של התקנת מערכת "בטיכונית", היה על הנתבעת להמציא את ההצעה אשר תתמוך בטענתה על קיום התנאי של התקנת מערכת מסוימת. באם ענין הרכבת סוג מסוים של "בטיכונית" לא הוזכר בהצעת הביטוח, הרי שהוספת התנאי מהווה הצעה חדשה, והיה על הנתבעת לוודא שאכן התובע קיבל את התנאי הנ"ל, ומה היה יותר קל מאשר לבדוק ע"י סוכן הביטוח אם אכן הותקנה מערכת בטיכונית ואם לאו. יתרה מזו, הנתבעת לטענתה, לאחר קרות הגניבה והודעת התובע לנתבעת על גניבת רכבו, ובדיקת הנושא, התברר לה שלא מותקנת בטיכונית במכונית התובע, מדוע לא ביטלה את הפוליסה? ומדוע לא החזירה לתובע את סכום הפרמיה ששולם על ידו מיום אירוע הגניבה ועד סוף תקופת הביטוח?? הנתבעת רוצה ליהנות משני עולמות, גם לגבות את הפרמיה במלואה וגם להתנער מחובתה לפצות את התובע. צודק ב"כ התובע בטענתו, כי מאחר שמערכת "בטיכונית" הרשומה בחוק סימני מסחר, מורכבת במכוניות ע"י סוכנים מורשים ולא ניתן להשיגה בשוק החופשי, ומאחר ולא היה לביטכונית סוכן באור עקיבא או בחדרה, הרי שגם אם רצה התובע להתקין מערכת ביטכונית, היה צריך לנסוע עד נתניה וגם אז לא בטוח אם בשנת 88 היה סוכן בנתניה. כוונת האמור לעיל היא, כי במידה והנתבעת התכוונה לסוג מערכת מסוים, וביודעה שאין המערכת המסוימת נמצאת בשוק החופשי, היתה צריכה ליידע את התובע על המקום שבו יכול להתקין את המערכת, בהעדר הכוונה כזו, כדין הסיק התובע שמדובר בכל מערכת הגנה ולא במערכת מסוימת. העולה מכל האמור לעיל הוא, שהנתבעת לא הוכיחה קיומו של תנאי, לפיו היה חייב התובע להרכיב ברכבו מערכת הגנה מסוג בטיכונית (כרשום בפוליסה), כתנאי לחבותה בתשלום פיצויים באם הרכב ייגנב. 7. ב"כ הנתבעת מבקש לערער את אמינות התובע ע"י סתירות בדבר התקנת מערכת ביטכונית ברכבו, כמופיע בתצהירו, ובין חזרתו מקביעה זו בעדותו בביה"מ. אין אני רואה בסתירה זו כסתירה מהותית, לפיכך הערפול בשם מערכת ההגנה שנקראת בפי הדיוטות פעם ביטכונית, בטחונית ובטיכונית, והתובע הסביר את דבריו באומרו "התקנתי ברכבי מערכת הגנה בפני גניבה". העד האמין שכאשר פנה אל עד הגנה 1, שהינו חשמלאי במקצועו, ביקשו להתקין לו מערכת הגנה והוא מבין שזו מערכת בטחונית. "לפי מיטב ידיעתי מה שהותקן ברכבי זה מערכת בטחונית". העד חזר על דבריו הנ"ל בחקירתו הנגדית ואמר, שבעת התקנת המערכת ידע שמדובר בבטחונית ויותר מאוחר ידע שהמערכת לא תוצרת בטחונית אלא מערכת מקבילה. אין לראות בדברים האלה משום סתירות מהותיות הפוגעות באמינותו של התובע. התוצאה היא, שאני מאמין לתובע, ועדותו עשתה עלי רושם מהימן, על אף הסתירות שבה, ואני קובע כי התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת שמוטלת עליו חובה להתקין מערכת ספיציפית תוצרת ביטכנוית והוא האמין באמת ובתמים, שהכוונה היא לכל מערכת הגנה מפני גניבת הרכב. אני גם מאמין לתובע בדבריו, שהוא האמין שהמערכת שהתקין עונה על דרישות הנתבעת, ומשום כך זכאי התובע לפיצוי והנתבעת חייבת לפצותו על מלוא נזקיו. 8. גובה הנזק א. בכתב התביעה שהוגש, תבע התובע סכום של 000, 20 ש"ח, (ראה מהות התביעה בכותרת), המורכבים משני סכומים של 000, 10ש"ח סכום התביעה ו-000, 10 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית. לעומת זאת, בסעיף 7תבע התובע 000, 16 ש"ח המורכבים מ-000, 10 ש"ח עפ"י הפוליסה, 000, 4 ש"ח הפסד ימי עבודה, רכב מסחרי ועוגמת נפש ו-000, 2 ש"ח הוצאות נסיעה. לצרכי אגרה העמיד התובע את תביעתו ע"ס 000, 10 ש"ח (ראה סעיף 11לכתב התביעה). ב. בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם התובע, חזר הוא בסעיף 8שבו על התביעה כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה, וזאת על אף העמדת התביעה ע"ס 000, 10 ש"ח. ג. לאור הדברים הנ"ל, ולאור העובדה שהתובע לא הביא כל הוכחה לגבי הפסד ימי עבודה והוצאות נסיעות, ומשום כך, תביעתו בגין ראשי הנזק הנ"ל נדחית. ד. לענין התביעה ע"ס 000, 10 ש"ח שהינו שווי הרכב - התובע הצהיר כי הסכום הנ"ל הינו הסכום בו בוטח הרכב עפ"י הפוליסה, ועל הסכום הנ"ל גבתה הנתבעת פרמיה ומשום כך זכאי הוא לתשלום שווי הרכב כקבוע בפוליסה. הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח מהו שוויו של הרכב נשוא הגניבה, דבר שעל פי הדין יש לעשותו באמצעות עד מומחה. אינני מסכים עם הנתבעת ששווי הרכב חייב בעל דין להוכיח עפ"י חוות דעת מומחה בלבד. ניתן גם להוכיח זאת עפ"י ראיות שונות, ובמקרה זה הצהיר התובע שהוא ביטח את המכונית שנגנבה בסכום של 000, 10 ש"ח. התובע אף הגיש דרישה לנתבעת בסכום הנ"ל, והנתבעת לא חלקה על גובה הסכום. יתירה מזו, התובע הצהיר בסעיף 10לתצהיר עדות ראשית שהסכום הנ"ל הינו מחיר הרכב כקבוע במחירון והתובע לא נחקר בחקירתו הנגדית על כך. זאת ועוד, עפ"י ת/ 1נקבע בין היתר: "מו"ב כי הפיצוי במקרה של אובדן מוחלט יהיה לפי ערך השווי של הרכב". במידה והנתבעת טוענת כי ערך השוק של הרכב נופל מהסכום שבו בוטח הרכב עפ"י הפוליסה, היא אשר היתה צריכה להוכיח זאת, ומשלא הוכיחה זאת, זכאי התובע לערך הרכב כפי שבוטח עפ"י הפוליסה, דהיינו סך של 000, 10 ש"ח. 9. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 000, 10 ש"ח בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 15.11.88 ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 500, 4 ש"ח ועליו מע"מ כדין. הסכום הנ"ל ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ביטוח גניבת רכבגניבת רכברכבמיגון