ביטול צווי הריסה מנהליים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צווי הריסה מנהליים: הערעורים 1. לפניי שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על החלטות בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר - צבן), לפיהן נדחו בקשות שהגישו המערערים לביטול שלושה צווי הריסה מינהליים, שהוצאו על-ידי המשיבה, רות יוסף, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, בהתאם לסמכותה בהתאם לסעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק). 2. בהחלטה בתיק ב"ש 4552/09, מיום 2.12.09, נדחתה בקשתו של מערער 1, ריאד ג'עברי, לבטל צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 27.5.09 על-ידי המשיבה, ואשר הורה על הריסת בית, מבלוקים ובטון, בשטח של כ-92 מ"ר, באזור ואדי אצל בירושלים. הצו נסמך, בין-השאר, על תצהירה של מתכננת המחוז בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים, הגב' דלית זילבר, שבו צוין, כי הקמת המבנה עדיין לא הסתיימה והוא טרם אוכלס. עוד צויין בתצהירה של מתכננת המחוז, כי המבנה נמצא בתחום תוכנית 9983, שנדחתה על-ידי הוועדה המחוזית בישיבתה מיום 4.11.08, בהיותה עומדת בניגוד לתוכנית להקמת יער השלום ובניגוד לתמ"א 22 - תוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור. 3. בהחלטה בתיקי ב"ש 2896/09 וב"ש 2897/09, מיום 16.12.09, דחה בית-משפט קמא את בקשתו של מערער 2, מוחמד עבאסי, לביטולם של שני צווי הריסה מינהליים שניתנו ביום 2.4.09, על-ידי המשיבה: האחד - שהורה על הריסת מבנה עץ בשטח 38 מ"ר (ב"ש 2896/09), והשני - גדר מבלוקים, בטון ורשתות ברזל, באורך של כ-95 מ"ר, התוחמת מתחם (שבו מצוי מבנה העץ), מדרגות מתכת ומבנה בלוקים הצמודים למתחם (ב"ש 2897/09). גם צווים אלו נסמכו, בין-השאר, על תצהירים של מתכננת המחוז, לפיהם המבנים הוקמו, ללא היתר, באזור המיועד לשמש על-פי תוכנית המתאר המקומית 2683א כשטח נוף פתוח, וכי בנייתם עדיין לא נסתיימה והם טרם אוכלסו. המסגרת הנורמטיבית הרקע המשפטי להוצאת צווי הריסה מינהליים 4. בפתח הדיון אסקור את המסגרת הנורמטיבית להוצאת צווי הריסה מינהליים, ואת היקף הביקורת השיפוטית בבקשות לביטול הצווים או לעיכוב ביצועם, ובהקשר זה אפנה לרקע המשפטי שהובא על-ידי, לא אחת, בפסקי-דין בעניינם של צווים אלה. תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הִנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית שפשֹתה במקומותינו, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בעיצומה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד לח(1) 494; רע"פ 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ(2) 445, 447; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (24.10.00); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577; ורע"פ 1948/07 אלעוברה נ' עיריית רמלה, (5.3.07)). כבר נפסק, לא אחת, כי מדובר באחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון, לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה באִבן (רע"פ 9230/06 חברת א.מ.ש תלפיות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה (5.12.06)), אשר חיוני להפעילו נוכח מימדיה הרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהייתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ 5986/06 מלכיאל נ' מדינת ישראל (25.7.06)). כן נפסק, כי התכלית של צווי הריסה מינהלים, הִנה, בין-היתר, להרתיע עברייני בנייה מעשיית דין עצמי; ואין נפקא מינה - אם הבנייה הבלתי חוקית מצויה אך בראשיתה או הופסקה מטעמים כאלה ואחרים (רע"פ 6827/09 חליל נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (9.9.09)), אם הרשות התכנונית הזניחה את האזור (רע"פ 94334/08 נג'אח אבו סנינה נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון בנייה ירושלים (11.11.08)), או אם גורמי האכיפה השתהו בהוצאת הצו (רע"פ 9930/07 עבאסי נ' מדינת ישראל (5.5.08)). יודגש, כי צו הריסה מינהלי אינו צו המופנה כלפי אנשים, אלא מכוון כנגד מבנה שהוקם שלא כדין, והוא, אפוא, בבחינת צו IN REM כלפי הנכס עצמו (רע"פ 5341/06 צלאח נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, (19.10.06); ורע"פ 918/07 חלואני נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (8.2.07)). 5. סעיף 238א לחוק קובע את סמכויותיהם, הן של יו"ר ועדה מקומית לתכנון בנייה והן של יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, להוציא צו הריסה מינהלי. סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הִנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. סעיף 238א(ב1)(1), הרלבנטי לדיון שלפנינו, מסדיר אף אפשרות להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר של ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה. סעיף זה קובע, כי ליו"ר הוועדה המחוזית ולמתכנן המחוז תהיינה הסמכויות הנתונות ליו"ר ועדה מקומית ולמהנדס ועדה מקומית לעניין מתן צווי הריסה מינהליים בתחום המחוז ובתחום מרחב תכנון מחוזי, לפי סעיף 12 לחוק. סעיף 238א(ב1)(2) לחוק מורה, כי יו"ר הוועדה המחוזית לא ייתן צו הריסה מינהלי, אלא לאחר קיום התייעצות עם נציג שר המשפטים בוועדה המחוזית. בנוסף קובע סעיף 238א(ב1)(3) לחוק, כי יו"ר הוועדה המחוזית לא יפעיל סמכותו האמורה אלא לאחר שהודיע על כך לשר הפנים, ודרש בכתב מיו"ר הוועדה המקומית ליתן צו הריסה מינהלי לגבי אותה בנייה, והאחרון לא עשה כן תוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה. הביקורת השיפוטית על צווי הריסה מינהליים - הרקע המשפטי 6. העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הִנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח)לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול: האחת - אם הבנייה "בוצעה כדין", והשנייה - אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, קרי - אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפני מועד הגשת התצהיר ליו"ר ועדת התכנון, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושים יום לפני אותו מועד (ר"ע 273/86 בעניין פרץ, לעיל, בעמ' 447; רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל- אביב-יפו, פ"ד נא(4) 625, 638; ורע"פ 9174/08 גבריאל פרץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב (16.11.08)). בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו היעדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף (רע"פ 47/92 אבו-טיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד מו(1) 699; ורע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב - יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404). כן מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196). עוד הודגש בפסיקה, על-רקע תכליתו של סעיף 238א לחוק, כי עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ו"יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית" (רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נד(1) 438, 447). כן נפסק, כי הטוען לפגם בצו הריסה - עליו חובת ההוכחה, וזאת מכוח חזקת התקינות של המעשה המינהלי (רע"פ 1088/86 סברי מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל המזרחי, פ"ד מ"ד (2) 417; ורע"פ 7478/07 בלילטי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (4.6.07)). 7. בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגים. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג-יד; כי ככלל אין מקום לעיכוב ביצוע הצווים, אף לא לשם קידום הליכי תכנון המצויים בראשיתם (רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נח(4) 385; רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (5.9.07); רע"פ 10607/07 שומאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (12.2.08); רע"פ 1651/09 מחמוד עבאסי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, (23.2.09)); וכי יש "למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן" (ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2)625, 627). ההליכים בבית-משפט קמא 8. בדיון שהתקיים בבית-משפט קמא בבקשתו של מערער 1 (בש"א 4552/09) העיד מפקח הבנייה חזי יוגב; ובדיון שהתקיים בשתי בקשותיו של מערער 2 (בש"א 2896/09 ובש"א 2897/09) העידו מפקח הבנייה יובל אורן וכן המערער עצמו. כמו כן, נשמעה עדותה של מתכננת המחוז, דלית זילבר; ועל-פי הסדר דיוני נקבע שעדותה תתייחס לשלושת צווי הריסה המינהליים הנדונים. 9. בבקשות שהגישו לבית-משפט קמא העלו המערערים טענות רבות כנגד תוקפם של צווי ההריסה המינהליים, חלקן עובדתיות ומקצתן משפטיות, ובין-השאר, טענו כי הבנייה הושלמה ואף אוכלסה. ואולם, בסיכומיהם זנחו המערערים את מרבית טענותיהם והתמקדו בשתי טענות המשותפות לשתי הבקשות שהגישו. הטענה הראשונה, הִנה כי הצווים ניתנו בניגוד לנהלים ולקריטריונים למתן צווי הריסה מינהליים שלפיהם פועלת המשיבה. הטענה השנייה היא, כי הצווים אף ניתנו בחוסר סמכות פרסונאלית, הואיל ועל-פי הנטען לא הפעילה המשיבה את שיקול הדעת הדרוש להוצאת הצווים, אלא שימשה "חותמת גומי", להחלטתם של גורמי הפיקוח והאכיפה, אשר לא הוסמכו להוציא צווי הריסה מינהליים. מערער 2 העלה בבית-משפט קמא טענה נוספת, לפיה בנייתם של המבנה מעץ, וכן של הגדר המקיפה אותו, הושלמה עוד בשנת 2008, זמן רב לפני ביקורו של מפקח הבנייה בנכס. 10. בהחלטותיו נושא הערעורים דנן, דחה בית-משפט קמא את שתי הטענות המשותפות לשני המערערים, בעניין מתן הצו בניגוד לנהלים ולקריטריונים של המשיבה, ובדבר הוצאת הצווים בחוסר סמכות. כן דחה בית-משפט קמא את טענת מערער 2, לפיה במועד הרלבנטי להוצאת צווי ההריסה הושלמה בנייתם של המבנה מעץ והגדר. בגדרו של הערעור דנן חזר בו המערער מהטענה לפיה הושלמה בנייתו של המבנה מעץ, אך עמד על טענתו, כי הקמת הגדר הושלמה. על-רקע העובדה, שהחלטה בדבר דחיית שתי הטענות המשותפות לשני המערערים, עמדה על טעמים זהים, ונסמכה על אותן ראיות, ביקשו הצדדים כי הערעורים דנן יישמעו במאוחד, וכך נעשה. אדון להלן בכל אחת משלוש הטענות שהועלו על-ידי המערערים: הטענה כי הקמת הגדר טרם הושלמה (הרלבנטית לע"פ 2042/10), הטענה לפיה צווי ההריסה הוצאו בניגוד לקריטריונים של המשיבה, והטענה כי הצווים ניתנו בחוסר סמכות פרסונאלית. דיון והכרעה הטענה לפיה הקמת הגדר טרם הושלמה (הרלבנטית לע"פ 2042/10) 11. ב"כ המערער בע"פ 2042/10 טוען, כי במועד הרלבנטי להוצאת צו ההריסה המינהלי השני, נושא ב"ש 2897/09, הושלמה הקמת הגדר שאורכה כ-95 מ"ר, התוחמת את המתחם הנדון. צו ההריסה הוצא לגבי הגדר, מדרגות ברזל הצמודות לה ומבנה מבלוקים הניצב בסמוך. לטענת ב"כ המערער, הגדר, שנועדה לתחום שטח כדי לחסום את הכניסה אליו, הושלמה זמן רב לפני ביקור מפקח הבנייה באתר, וכי אין בעובדה שעוד נעשו בה עבודות שונות, כמו ציפוי טיח, כדי לשנות מהעובדה שבנייתה הושלמה. לא מצאתי עילה להתערב בקביעתו של בית-משפט קמא, לפיה במועד הרלבנטי להוצאת הצו לא הושלמה בניית הגדר, המדרגות ומבנה הבלוקים. מסקנתו של בית-משפט קמא נסמכה על תצהירו ועדותו של מפקח הבנייה, יובל אורן, שממנו עולה כי בביקור שערך במקום ביום 15.3.09 הגדר עדיין הייתה במצב של בטון חשוף. העובדה שהבנייה נושא צו ההריסה טרם הושלמה במועד הרבלנטי, נלמדת מעדותו של המפקח, לפיה בביקורו בנכס ביום 17.3.09 ביצעו שלושה פועלים עבודות בנייה של טיוח הגדר באמצעות פיגומים, נבנה קיר בלוקים מתחת למדרגות המתכת והוקם מבנה מבלוקים. בשטח היו, על-פי עדותו, חומרי בנייה ששימשו את הפועלים: מלט טרי, בלוקים, חול וחצץ. כנחזה בתצלומים שהגיש (מש/6-מש/9), עבודות אלו היו בעיצומן במועד ביקורו במתחם וטרם הושלמו. על-כן, לא קמה עילה לביטולו של צו ההריסה הנוגע להקמת המתחם המגודר מבלוקים, קרי - הגדר באורך 95 מ"ר מבלוקים ורשת ברזל, מדרגות המתכת והמבנה מבלוקים. הטענה כי הצווים ניתנו בניגוד לנהלים ולקריטריונים של המשיבה 12. ב"כ המערער טוען, כי צווי ההריסה הנדונים, ובפרט אלו המתייחסים אל המבנים, הוצאו בניגוד לקריטריונים שקבעה המשיבה בעניין הוצאת צווי הריסה מינהליים. הוא סמך טענתו זו על דברים שהשמיעה מתכננת המחוז בעבר, הגב' בינת שוורץ, במסגרת עדות שניתנה על-ידה לפני כחמש שנים, ביום 9.9.04, בב"ש 3515/04. באותה עדות ציינה מתכננת המחוז, כי היא ויו"ר הוועדה המחוזית דאז, קבעו קריטריונים שונים להוצאת צווי הריסה מינהליים. אחד מהקריטריונים היה, כי אם ייעודו של השטח אינו מאפשר בנייה, יוצאו צווי הריסה מינהליים רק ביחס למבנים הכוללים יסודות וקירות וטרם נוצקה בהם תקרה. לטענת ב"כ המערער, על-פי קריטריון זה, לא היה מקום להוצאת צווי ההריסה המינהליים נגד המבנים הנדונים. מתכננת המחוז הנוכחית, מאז חודש מאי 2008, גב' דלית זילבר, העידה בבית-משפט קמא, כי לא הייתה מודעת לקריטריונים שהוצאו על-ידי מתכננת המחוז בשנת 2004. היא הבהירה, כי מזה שנים מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, רק על-פי הקריטריונים שנקבעו בסעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, וכי כך נהגו גם בתקופת קודמה בתפקיד, מר גיא קב-ונקי (שהיא הייתה סגניתו), ששימש בתפקיד זה לאחר הגב' ענת צור, מי שהייתה מתכננת המחוז לאחר הגב' בינת שוורץ. בית-משפט קמא קבע בהחלטתו, כי אף אם בעבר, לפני למעלה מחמש שנים, פעל יו"ר הוועדה המחוזית על-פי קריטריונים שעליהם העידה הגב' בינת שוורץ, הרי שכיום, ומזה מספר שנים, המשיבה אינה פועלת על-פי קריטריונים אלו, אלא על-פי הוראות סעיף 238א(א) לחוק, קרי - היא בוחנת אם במועד הגשת התצהיר טרם חלפו 60 יום מאז סיומה של הבנייה וטרם חלפו 30 יום מאז שאוכלסה. קביעתו זו של בית-משפט קמא נסמכה, כאמור, על עדותה של מתכננת המחוז דהיום, שאף שימשה כסגניתו של מתכנן המחוז שקדם לה, ולא מצאתי כל עילה להתערב בה. משהוכח, כי מזה שנים מוצאים על-ידי המשיבה צווי הריסה מינהליים על-פי הקריטריונים שבסעיף 238א לחוק, וכי לא מיושמים על-ידה הקריטריונים שעליהם העידה בשעתו גב' בינת שוורץ; ומשנמצא, כי במועד הרלבנטי להוצאת צווי ההריסה המינהליים, קרי - מועד מתן שני תצהיריה של מתכננת המחוז, הבנייה טרם הסתיימה וטרם אוכלסה, הרי שבדין דחה בית-משפט קמא את טענות המערערים כנגד הקריטריונים שיושמו במקרה דנן בהחלטה על הוצאת צווי ההריסה. הטענה לפיה הצו ניתן בחוסר סמכות פרסונאלית 13. ב"כ המערערים טוען, כי צווי ההריסה המינהליים ניתנו בחוסר סמכות פרסונאלית, זאת הואיל ומי שהוסמך להוציאם, ואף הוציא אותם בפועל, לא הפעיל את שיקול הדעת הנדרש לכך, אלא שימש "חותמת גומי" להחלטתו של אחר, שלא הוסמך להוציאם. את טענתו זו ביקש ב"כ המערערים לסמוך על עדותה של מתכננת המחוז, דלית זילבר, שמהם עולה, לכאורה, כי מי שמחליט האם לנתב תיק בנייה למסלול של הוצאת צו הריסה מינהלי הוא מפקח הבנייה, או הממונה עליו, ולא יו"ר הוועדה המחוזית או מתכננת המחוז החתומה על התצהיר המבסס את הוצאת הצו. מתכננת המחוז אמנם העידה, כי ניתוב התיקים ללשכתה, לצורך הכנת בקשה להוצאת צו הריסה מינהלי, נעשה על-ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה; וכי תיקים שלגביהם מוחלט מראש להגיש כתב-אישום, מבלי להוציא צו הריסה מינהלי, אינם מועברים אליה. ואולם, כפי שהבהיר בית-משפט קמא, מעדותה של מתכננת המחוז עולה, כי כל מקרה שלדעת מחלקת הפיקוח נראה מתאים להוצאת צו הריסה מינהלי, מובא לבדיקתה. אם לדעתה, לאחר בדיקה יסודית, כאמור בעדותה, נמצא שהמקרה עומד בדרישת הוראות סעיף 238א(ב1) לחוק, כי אז יחתם על ידה התצהיר שעל יסודו יומלץ למשיבה, יו"ר הוועדה המחוזית, להוציא צו הריסה מינהלי. צדק בית-משפט קמא בקביעתו, כי שיקול הדעת בהוצאת צו ההריסה המינהלי מופעל הלכה למעשה על-ידי יו"ר הוועדה המחוזית, על בסיס תצהיר מתכננת המחוז, וכי העובדה שהתיק מנותב ללשכת מתכנן המחוז על-ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה, המופקדת על איתור עבירות בנייה ואיסוף ראיות בעניינן, אינה מובילה למסקנה שהגורם האוסף את הנתונים הוא גם זה המפעיל את שיקול הדעת אם להוציא צו הריסה מינהלי, אם לאו. על-כן, בדין דחה בית-משפט קמא את טענתו השלישית של ב"כ המערערים. התוצאה 14. על-יסוד האמור לעיל, לא קמה עילה להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, אשר דחה את בקשת המערערים לבטל את שלושת צווי ההריסה המינהליים הנדונים. הצווים היו דרושים לשם מניעת עובדה מוגמרת של כל המבנים, אשר בנייתם לא הושלמה והם טרם אוכלסו במועדים הרלבנטיים. הצווים הוצאו על-ידי הגורם המוסמך, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, ולא נפל בהליך הוצאתם פגם שיש בו כדי להביא לבטלותם. אשר על-כן, הערעורים נדחים, ומניין שלושים הימים לביצועם של צווי ההריסה המינהלים, האמורים בפסקאות 2-3 לעיל, יחל ביום 10.3.10.צוויםצו הריסההריסת מבנה