הזמנת עד ביוזמת בית המשפט - תיקון טענות ביוזמת בית הדין לעבודה

האם מותר להורות על הזמנת עד ביוזמת בית המשפט ? האם מותר להורות על הזמנת עד ביוזמת בית הדין לעבודה ? האם מותר להורות על תיקון טענות ביוזמת בית המשפט ? האם מותר להורות על תיקון טענות ביוזמת בית הדין לעבודה ? הכלל הוא כי תיקון כתבי הטענות ייעשה ביזמת הצדדים. במקרים נדירים מאוד יורה בית-המשפט על תיקון כתב תביעה או כתב הגנה על-פי יזמתו הוא. ראה: "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מ. קשת [5], בע' .279 בית-הדין לעבודה רשאי ליטול יזמה בעיקר לגבי הבאת ראיות או הזמנת עדים, וזאת כדי להביא לפניו את כל האמת. נדירים יותר הם המקרים שבהם יזום בית-הדין תיקון כתבי הטענות, שכן באי כוח-הצדדים קובעים את עמדתם. בית-הדין יכול להביא לתשומת לב הצדדים פסק-דין או בעיה משפטית, ולהרשות לבאי-כוח הצדדים להתייחס לענין. התערבות בית-דין לעבודה תיעשה רק במסגרת הליך משפטי תקין, מבלי לפגוע בכללי צדק הטבעי - למשל, לאחר שבית-הדין יודיע לצדדים על כוונותיו, תינתן להם הזדמנות להתייחס ליוזמה. בדב"ע לו/130- 3[2], התייחס בית-דין זה למקרה שבו גילה השופט, לאחר שלב הסיכומים, משמעות עובדות שהצדדים לא היו מודעים לה. ואלה דברי בית-הדין (בע' 81): "...על-פי מהותו ואופיו של בית-הדין לעבודה, שומה עליו, כשהוא נתקל במצב בו בעל-דין איננו מיוצג, להסב שימת לב הצדדים למשמעות העובדות שעלו בחקירה, לבל יצא בעל-דין מקופח אף אם הוכיח, למעשה, חלק מתביעתו. אם משמעותן זאת של העובדות שהובאו מתגלה לבית-הדין רק בשלב שהוא מעיין בחומר לאחר סיכומי הצדדים ולפני מתן פסק-הדין, מחובתו לזמן את הצדדים לישיבה נוספת וליתן להם הזדמנות להתייחס לנושא, וכן לצעדים אחרים שבדעת בית-הדין לנקוט לשם בירור הנושא עד תומו... יזמת בית-הדין, שמטרתה לברר פרט עובדתי על-ידי הזמנת עד מטעמו, כאשר בנסיבות העניין יש בכך משום עשיית צדק בין הצדדים, היא דבר הראוי לברכה, אך במה דברים אמורים? כאשר נותנים לצדדים אפשרות להתייחס למהלך כזה לפני שנעשה, ולא לאחר מעשה" (ההדגשה במקור); ד) באילו מקרים רשאי בית-הדין ליזום תיקון בכתבי הטענות? תיקון כזה ביזמת השופט ייעשה רק כאשר ניתן להצדיקו בנימוקים מיוחדים וכבדי משקל, שכן זהו מצב השונה מתיקון הנעשה ביזמת אחד הצדדים. תיקון ביזמת צד ייעשה כדי להביא את כל העובדות והטענות לפני בית-הדין וכאשר הצדק מחייב, וזאת בתנאי שלא יגרום עיוות דין. כאשר נעשה תיקון ביזמת השופט יידרשו, בנוסף לתנאים אלה, נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בית-הדין. ועוד, התערבות בית-הדין תהיה פחותה ביותר שעה שצד מיוצג. בדרך כלל ייזום בית-הדין תיקון בכתב הטענות, במקרה שהצד הנוגע בדבר אינו מיוצג. בית הדין לא ימהר ליטול את תפקידו של עורך הדין שהצד בחר לעצמו. בית-הדין לעבודה משתדל לפתח עקרונות בנושא פרוצדורה ודיני ראיות המתאימים למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי. "רצונו הברור של המחוקק הוא, שבכל הנוגע לסדר דין, יהיה בית-דין לעבודה פטור מכבלים וינהג "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק" (דב"ע לז/30- 2[1], בע' 185). בשיטת המשפט האדברסרית, הנהוגה אצלנו, ישנה חלוקת תפקידים ברורה בין עורכי הדין והשופט בכל הקשור לניהול המשפט. השופט מנווט את הדיון, ואילו עורכי הדין מעלים את הטענות והראיות שיש להשמיע, וקובעים באיזו טקטיקה יבחרו. פרופ' הרנון [3], בספרו דיני ראיות, חלק ראשון, פרק 6.1, ע' 91, כתב: "כאשר אומרים כי המשפט המקומי מבוסס על השיטה האדברסרית בעקבות המשפט האנגלו-אמריקאי - כוונה היא בעיקר לכך שהגשת חומר הראיות הוא תפקיד המוטל על שני הצדדים ולא על בית המשפט". על כן, יש להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, וזאת על מנת לאפשר בירור הראיות והטענות. עם זאת, ככל שמתקדם הדיון, תהא ההרשאה לתיקון כתבי הטענות נדירה יותר, וזאת כדי לשמור על מסגרת הדיון ולמנוע עיוות דין כלפי הצד השני. בית הדין לעבודההזמנת עדים