היעדרויות מהעבודה של אישה בהריון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגין היעדרויות מהעבודה של אישה בהריון: השופט אדלר: בבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע מג/715-3; השופטת גבריאלי - דן יחיד), התבררה עתירת המשיבה לחייב את המערער לשלם לה, בשל פיטוריה בהיותה בהריון, תשלום השווה לשכר עבודה ממועד פיטוריה עד שלושה חודשים לאחר הלידה, ופיצויי פיטורים בגין התקופה מ- 19.2.1981עד 25.7.1982, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. .2עובדות המקרה, בקיצור, הן: א) המערער, מנהל סוכנות ביטוח, העסיק את המשיבה כפקידה, החל מ-19.2.1981; ב) במחצית הראשונה של חודש 12/81נעדרה המשיבה מספר ימים, והודיעה למערער כי איננה מרגישה טוב; ג) ב- 13.12.1981 הודיעה המשיבה למערער כי היא בהריון. המשיבה המשיכה לעבוד, קיבלה שכר בגין כל חודש 12/81, אך נעדרה מספר ימים נוספים בגלל הריונה; ד) ב- 8.1.1982הודיע המערער למשיבה כי היא מפוטרת בגלל ההעדרויות התכופות. המשיבה השיבה כי לפי חוק עבודת נשים התשי"ד- 1954(להלן - החוק) אסור לו לפטר עובדת בהריון. על כך הגיב המערער באומרו שהוא מוכן להמשיך ולהעסיק אותה, בתנאי שתתחייב להופיע לעבודה באופן סדיר. תשובת המשיבה היתה, כי בגלל הריונה איננה יכולה להתחייב לכך. משום כך, חזר המערער על הודעתו כי היא מפוטרת; ה) המשיבה חיפשה עבודה אחרת, ללא הצלחה. לאחר הלידה פנתה למוסד לביטוח לאומי כדי לברר את זכויותיה בגין הלידה; נאמר לה כי לא עבדה בחודשים שלפני הלידה ואין היא זכאית לדמי לידה. בעקבות זאת חליטה המשיבה שלא להגיש למוסד תביעה לדמי לידה. .3יצויין בצער שפסק-הדין שבערעור הצטיין באריכות יתרה, באמרות אגב מרובות, וכי העובדות המועטות הצריכות לעניין לא נקבעו באופן מסודר. לא ראינו גם כל הצדקה למעבר של 19חודשים בין הגשת הסיכומים לבין מועד מתן פסק-הדין. .4טענות הצדדים בערעור זה נשמעו פעמיים. לאחר הדיון הראשון נפטר נציג הציבור מר מרדר. משהודע על כך לצדדים, ביקש בא-כוח המערער לשמוע את הערעור מחדש. ביום 14.9.1988נשמע הערעור על-ידי מותב חדש, ומובן שנתייחס בפסק-הדין רק לטענות שהועלו בדיון השני. .5בא-כוח המערער טען כי - א) הפיטורים, שנעשו בניגוד לחוק, היו בטלים וכלא היו. על כן, היה על המשיבה להמשיך ולהופיע לעבודה גם לאחר "הפיטורים" או לפחות להתעניין אם המערער מוכן לקבל אותה חזרה; ב) העובדת חייבת היתה להתחייב שלא להיעדר מהעבודה בתקופת ההריון. לאלה הוסיף הפרקליט המלומד מספר טענות שאינן ראויות להתייחסות, כגון שהעובדת לא "פוטרה" אלא "גורשה" מעבודתה. טענה זו סותרת את האמור בסעיף 6לתצהיר המשיב, כי פיטר את העובדת. בגלגולו השני של הערעור לא טען בא-כוח המערער בעניין חובתה של המשיבה להפחית את הנזק, מה עוד שטענה זו גם לא הופיעה בכתב ההגנה, והמשיבה העידה במפורש כי חיפשה עבודה אחרת לאחר פיטוריה. .6בא-כוח המערער טען כי המשיבה ידעה שהמערער אינו רשאי לפטר אותה, ועל כן היתה חייבת להופיע לעבודה לאחר הפיטורים, ולהודיע לו על רצונה להמשיך לעבוד אצלו. טענה זו דינה להידחות, שכן מהודעת הפיטורים משתמעת הוראה לעובדת שלא להופיע עוד לעבודה. עובד אינו חייב להמשיך ולהופיע לעבודה, לאחר שקיבל הודעת פיטורים, על מנת לבדוק אם חזר בו מעבידו מהודעת הפיטורים, ואם יודע הוא את הוראת החוק. יתרה מזאת, המערער לא ביקש מהמשיבה לחזור לעבודה לאחר הפיטורים, לא בכתב ולא בעל פה. ואם לא די בכך, הרי עובדה היא כי המשיבה הודיעה למערער שהיא מוכנה להמשיך לעבוד, וכי אסור לפטר עובדת בהריון. פיטורים בניגוד לחוק מגן בטלים מעיקרם. לכן היתה העובדת זכאית להמשיך בעבודתה, ומשחדל המעביד להעסיקה, זכאית היא לפיצוי בגובה השכר שהיתה מקבלת, לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת, כלומר עד יום הלידה. כמו כן, חייב המערער לשלם לעובדת % 75משכרה, עבור תקופה של 12שבועות לאחר הלידה, כפיצוי על התשלום שהיתה מקבלת באותה תקופה מהמוסד לביטוח לאומי, לו המשיכה לעבוד עד ליום הלידה. סעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954, מעניק לעובדת זכות לחופשת לידה בת שנים עשר שבועות. מכוח סימן ג', פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968, זכאית עובדת שישולמו עבורה דמי ביטוח, פרק זמן שנקבע בחוק על מנת שיוענקו לה דמי לידה בגין תקופת חופשת הלידה, בשיעור של % 75משכרה. .7פסק-הדין עליו סמך בא-כוח המערער (בג"ץ 473/77[1]), אינו תומך בגירסתו. כל שנאמר שם באמרת אגב, הוא שעובד רשאי להמשיך להופיע לעבודה לאחר הפיטורים, בנסיבות מיוחדות, אם הוא בוחר להיאבק על זכותו לחזור לעבודה. במקרה דנן, לא בחרה העובדת להיאבק על החזרתה לעבודה והפיטורים נעשו תוך הסרת הוראת חוק מגן. .8חוק עבודת נשים נועד להגן על עובדת בהריון מפני פיטורים, מהטעמים הבאים: האחד - בתקופת ההריון היא עשויה להיאלץ להיעדר מעבודתה יותר מהרגיל; השני - יתכן שהמעביד יפיק פחות תועלת מעבודתה; השלישי - העובדת חשופה לפיטורים או להרעת תנאי עבודתה בגלל מצבה. אין לפרש את החוק במגמה להקל על מעביד שפעל בניגוד לכוונת המחוקק. .9הערעור נדחה ברוב, כפוף לכך שעבור התקופה שלאחר הלידה זכאית העובדת ל-% 75בלבד משכרה (כפי שאושר על ידי בית-הדין האזורי, לרבות תוספת שכר) עבור 12שבועות, ולא שלושה חודשים. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך -.500, 1ש"ח, בתוספת מע"מ, כשהסכום צמוד למדד המחירים לצרכן שהיה בתוקף ביום מתן פסק-דין זה, ועד לתשלום בפועל.השעיההריון