יריבות בין חברת הביטוח לצד שלישי

הדעות בסוגיית היריבות הישירה בין הניזוק לבין המבטח של המבוטח בביטוח חבויות חלוקות בפסיקת הערכאות השונות והענין לא הוכרע עדיין בבית המשפט העליון (ראה מאמרו של ד' שוורץ "דיני ביטוח - תהליכים ומגמות", ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו, 31;87). ששון בספרו "דיני ביטוח" (תשמ"ט-1988, בעמ' 88ואילך) דן בקושי המתעורר בשל העדר הקשר החוזי בין המבטח לבין הצד השלישי ומבהיר כי סעיף 68לחוק קובע יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, כל אימת שהצד השלישי דורש זאת או כל אימת שהמבטח מעדיף לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי. התנאים היחידים שמציב סעיף 68הם הודעה מטעם המבטח למבוטח, 30יום מראש וכן נדרש שהמבוטח לא יתנגד לתשלום תוך תקופה האמורה. ד"ר ששון מעלה תהיה לענין פשר ההתנגדות המעוגנת בחוק ומביע עמדתו, כי: הפירוש המתקבל ביותר על הדעת הוא, שסעיף 68יוצר יריבות ישירה בין הצד השלישי והמבטח, ושהתנגדות המבוטח תופסת רק לגבי אי ביצוע תשלום תגמולי הביטוח, אך אין להתנגדות כל תוקף או נפקות לגבי עצם היריבות". את דעתו של ד"ר ששון קיבל השופט אריאל בת"א (חי') 1254/92 אררט חברה לביטוח נ' קריאף (טרם פורסם) ואף בת"א (ת"א) 4175/85 תבוך נ' זלאייט והלבנון חברה לביטוח (לא פורסם), התקבלה דעה דומה. מן העבר השני של המתרס, סבר פרופ' ידין המנוח, כי אין קיים קשר, חוזי או חוקי, בין המבטח לבין הצד השלישי, ולצורך פתרון הבעיות שמעורר מצב זה, נחקק סעיף 68, היוצר קשר ישיר בין הצדדים האמורים. לדבריו, המעמד שמעניק סעיף 68לצד השלישי דומה למעמדו של מוטב לפי סעיף 12לחוק, והוא מדגיש שסעיף 71(א) אוסר התנאה על סעיף 68ובכך מקנה חיזוק נוסף למעמד הצד השלישי (א. ידין חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, בעמ' 164-163) בהמ' 939/93, בבית משפט זה (ת"א (י-ם) 294/93 מגדל חברה לביטוח נ' הולמברג - כב' השופטת קובל), נתקבלה עמדתו של פרופ' ידין, שלפיה אין מקום ב"קשר המשולש" בין המבוטח, המבטח והצד השלישי, למתוח קו, כצלע המחברת בין הצד השלישי לבין המבטח, שיקנה לניזוק זכות תביעה עצמאית כלפי המבטח יחד עם תביעתו כנגד המבוטח. אכן, מלשון סעיף 68 עולה כי אין בהתנגדותו של המבוטח לתשלום הישיר לצד השלישי של תגמולי הביטוח כדי להעמיד לצד השלישי זכות תביעה כנגד המבטח, בצד זכות התביעה כנגד המבוטח-המזיק. בענין "הולמברג" הנ"ל, גם נאמר: לענין עקרון תום הלב, צודק אמנם ב"כ המשיבה כי יש להחילו גם בהפעלת זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין, אלא שלא הובאו כל טעמים שיש בהם כדי להצביע לכאורה על העדר תום לב מצד הנתבעת 2, שכן בנסיבות הענין אין מקום להניח כי תגמולי הביטוח יהיו בסכום שווה לסכום שהמבוטח חייב או יהיה חייב לשלם לצד השלישי - המשיבה". חברת ביטוחביטוח צד ג'פוליסה