קצבת ילדים באזור יהודה ושומרון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת ילדים באזור יהודה ושומרון: .1לפנינו ערעורים על שני פסקי-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (תב"ע מה/185-0; השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מה/213-0; אב-בית-הדין - השופט נויגבורן; נציגי ציבור - ה"ה פסטרנק וכהן), בהם נדחו תביעות לקצבת ילדים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק), בגין ילדים שנולדו למערערים אחרי שעברו משטח מדינת ישראל לאזור יהודה ושומרון. בית-הדין האזורי קבע, כי המערערים אינם בבחינת "תושב ישראל" לפי סעיף 7 לחוק, ולא בבחינת "מבוטח" בענף ביטוח ילדים לפי סעיף 204(א) (1) לחוק, בהיותם תושבי יהודה ושומרון. בהסכמת באי-כוח הצדדים הוחלט לאחד את שני הערעורים. .2ואלה העובדות המתייחסות למר שוויקי, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, וכעולה מהמסמכים שהוגשו כראיות: א) המערער נולד בירושלים בשנת 1948והתגורר בה עד לשנת 1972, עת עבר עם משפחתו לביתו בכפר אל-עזריה, מטרים ספורים מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים, ומחוץ לתחום מדינת ישראל; ב) אחד מבניו של מר שוויקי לומד בבית-ספר בירושלים, ושאר הילדים בבתי- ספר באל-עזריה; ג) מר שוויקי נוהג להתפלל באופן קבוע במסגד בירושלים; ד) עבד עד 6/85בירושלים, כסנדלר, ומאז הוא עובד בעבודות מזדמנות, רובן בתחום המוניציפלי של ירושלים; ה) נושא תעודת זהות ישראלית. ו) שילם דמי ביטוח לאומי עד לקבלת הודעת המשיב שאינו מבוטח; ז) יש לו קרובי משפחה שגרים בירושלים; ח) כל ילדיו נולדו בירושלים; ט) השתתף בבחירות העירוניות בירושלים; י) בעל רשיון נהיגה ישראלי ובעל רכב הרשום בישראל; יא) עושה קניות בישראל. .3ואלה העובדות המתייחסות למר מנסור: א) נולד בירושלים בשנת 1951והתגורר בה עד ל-5/82, עת עבר עם משפחתו לשכונת אלראם, הנמצאת על-יד הגבול המוניציפלי של ירושלים, ועל כן מחוץ לתחום של מדינת ישראל. הבית בו גר מר מנסור הינו בבעלות אביו, הוריו גרים בו, והוא שוכר חלק ממנו מאביו; ב) אחד מילדיו לומד בבית-ספר בתחום מדינת ישראל; ג) עובד כ- 10שנים בחברת "מקורות" שמשרדה בירושלים; ד) חבר קופת חולים הכללית; ה) רשום כטכנאי במשרד העבודה והרווחה; ו) בעל רשיון נהיגה ישראלי ורכבו רשום בישראל; ז) נושא תעודת זהות ישראלית; ח) יש לו קרובי משפחה הגרים בירושלים; ט) משלם מס הכנסה ורמי ביטוח לאומי, באמצעות ניכוי משכרו; י) מחזיק תיבת דואר בירושלים; יא) חבר בארגון הטכנאים בישראל; יב) עושה קניות בישראל; יג) הנפטרים במשפחתו קבורים בירושלים. .4החלטת ועדת השרים לענייני ירושלים, מיום 13.2.1973, מספר ימ/15, קובעת: "מי שבידיו תעודת זהות ישראלית בזכות היותו תושב ירושלים והמשיך בקביעות את תשלומיו לביטוח הלאומי - ימשיך ליהנות מזכויות הביטוח הלאומי גם אם העתיק מקום מגוריו אל מחוץ לגבולות המוניציפליים של ירושלים". עורכת-דין סירוטה הודיעה, כי המשיב מבצע את החלטת ימ/15, לפי פירושו הוא לאותה החלטה. .5בית-הדין האזורי דחה את התביעות, מנימוקים אלה: א) המערערים אינם תושבי ירושלים (וישראל), שכן מרכז חייהם נמצא מחוץ לתחום המוניציפלי של ירושלים. בהגיעו למסקנה זו ניתן משקל מכריע למקום מגוריהם של המערערים; ב) האמור בהחלטת הממשלה ימ/ 15"...ימשיך ליהנות מזכויות הביטוח הלאומי..." מתייחס למצב שבו המבוטח קיבל קצבה לפני שעזב את ירושלים על כן המערערים אינם זכאים לקבל קצבת ילדים בגין הילדים שנולדו אחרי שהם עברו לאזור יהודה ושומרון. עם זאת ציין בית-הדין את הודעת בא-כוח המשיב, כי המוסד ימשיך לשלם למערערים קצבת ילדים בגין הילדים שנולדו לפני שעזבו את שטח המדינה. .6בא-כוח המערערים טען בערעור: א) את מקום מרכז חייהם של המערערים יש לקבוע לפי מכלול הנסיבות, ואין לתת למקום מגוריהם משקל מכריע. הפרקליט המלומד הדגיש את הקשרים הרבים של המערערים עם ירושלים, ובעיקר את עבודתם בישראל; ב) החלטת ועד השרים ימ/ 15יוצרת המשכיות בזכויות הביטוח הלאומי לתושבי ירושלים אשר עברו לגור ביהודה ושומרון, אך מרכז חייהם נמצא עדיין בישראל. באת-כוח המשיב תמכה בפסק-הדין של בית-הדין קמא, מנימוקיו. היא חזרה על ההודעה כי המוסד ימשיך לשלם למערערים קצבת ילדים בגין הילדים שנולדו להם לפני שעזבו את שטח המדינה, וזאת לפי פירוש המשיב להחלטת ימ/.15 .7עלינו להכריע בשתי שאלות אלה: א) האם המערערים הינם "תושב ישראל" לפי סעיף 7לחוק? כדי להכריע בשאלה זו עלינו לקבוע את משקלו של מקום מגורים ביישום המבחן של מרכז חיים. האם ההגדרה "מרכז חיים" מתייחסת למקום המגורים של האיש או שיש לקחת בחשבון את כלל פעולות החיים שלו? ב) מה פירושה של החלטת ימ/15: האם הביטוי "ימשיך ליהנות מזכויות" מתייחס לקצבה שהאיש כבר מקבל, ועל כן ימשיך ליהנות ממנה, או שפירושו הענקת מלוא זכויות הביטוח הלאומי, על כל ענפיו, למי שצבר זכויות לפני שעזב את ירושלים? פירוש המונח - "תושב ישראל" בחוק .8בדחיית טענת המערערים שהם תושבי ישראל, נתן בית-הדין קמא משקל מכריע למקום המגורים, באומרו: "...הזיקה העיקרית חייבת להיות למקום המגורים בפועל". בית-דין זה התייחס למונח "תושב ישראל", במקרים של מעבר וניידות, במסגרת תביעות לקצבת שאירים, במספר פסקי-דין, שהמשותף להם הוא קביעת מקום "ביתו" של האיש ומשפחתו. בדב"ע מד/10- 0[1] נקבע, כי יהודי שהגיע לארץ עם משפחתו בעקבות "מהפכת חומייני" (ובזה ניתק את עצמו מארצו הקודמת), נרשם כ"תושב ארעי" (אשר זכאי לזכויות עולים), היה בטיפול הסוכנות היהודית, ולא קבע את מקום מושבו מחוץ לישראל, אכן היה "תושב ישראל" לצורך קצבת שאירים. המבחן שיישם בית-הדין (בע' 421) היה כי: "לעניין חוק הביטוח הלאומי ניתנה לדיבור תושב משמעות הקשורה במצב עובדתי, המעיד על היות ישראל ביתו של התושב ולא על היות ישראל מקום ישיבת ארעי.. ." דב"ע מא/65- 0[2], דן בתושב ישראל שנסע לעבוד בחו"ל והביע כוונתו לחזור לארץ. נקבע כי הוא היה תושב לצורך קצבת שאירים, משום ש"שהותו בחו"ל היתה ארעית ומכלול הראיות מלמד שהיה בכוונתו של המנוח לחזור ארצה. מכאן שיש לראותו כתושב הארץ במותו" (שם [2], בע' 308). בפסקי-דין אלה פורש חוק הביטוח הלאומי לאור מטרת החוק, שהיא להבטיח מקור פרנסה לשאירים הגרים בארץ, ולצורך זה נקבעו מבחנים רחבים של "תושב". דב"ע מה/73- 04[3], דן בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה של תושבת אזור ירושלים. לפני בית-הדין היו שתי גרסות עובדתיות של התובעת לגבי מקום מגוריה, והדיון הוחזר לבית-הדין האזורי לקביעת העובדות מחדש. לגבי המבחן לקביעת "תושבות" נאמר: "חוק הביטוח הלאומי, לעניין ענפי ביטוח מסוימים, קובע 'תושבות' כתנאי לביטוח... אם פלוני הוא תושב ישראל... תשובה תבוא ממכלול הנסיבות... נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (בע' 84). "התשובה היחידה למצבים אלה [של תושבים ערבים הגרים באזור ירושלים] היא בראיה כוללת ובחיפוש מענה לשאלה, לאיזה 'שטח' קיימת הזיקה העיקרית ולאיזה שטח - הזיקה היא זמנית, משנית או חולפת" (בע' 85). פסק-הדין בעניין סנוקה [3] לא קבע מבחן חדש לקביעת "תושבות", אלא חזר על המבחן שנקבע בפסקי-דין קודמים: קביעת "ביתו" של האיש. כמו כן, לא היה שינוי בדגש של יישום המבחן תוך התחשבות במטרות ובשיקולים של ביטחון סוציאלי. לגבי תושבים ערבים של אזור ירושלים נאמר בפסק-הדין, כי בקביעת העובדות יש להתחשב במצבם המיוחד, לגבי ניידות מגורים ומקום עבודה, בעקבות איחוד העיר בשנת .1967 יישום המבחן .9בית-הדין קמא התייחס ל"מקום מגורים בפועל" של המערערים מחוץ למדינת ישראל, והכריע בשאלה, אם מקום המגורים בעת המשפט היה "ביתו" של כל מערער. אפילו אם נתחשב בקשרים הרבים של המערערים עם מדינת ישראל, כמפורט בעובדות שציינו בסעיף 2ו- 3דלעיל, מכלול הנסיבות מצביע על "ביתו" של כל מערער כמקום המגורים שלו - מחוץ לשטח מדינת ישראל. אין הוכחה לפיה מקום מגוריהם הנוכחי הינו ארעי, או שהמעבר אל מחוץ לגבולות והקמת ביתם שם היה לזמן מוגבל. מערער אחד בנה בית מחוץ לגבולות המדינה והמערער השני גר בבית אביו מספר שנים. אין לקבל את טענת בא-כוח המערערים, כי את "מרכז חיים" יש לקבוע על-פי מירב הקשרים למדינת ישראל, ובכך לתת משקל מירבי לפעולות שהם עושים בה, כמו עבודה, לימודים של חלק מילדיהם, וכו'. עובדות אלה חשובות לצורך הבחנה, אם מקום מגורים בעת המשפט הוא "ביתו" הקבוע. מטרת החוק היא, להעניק זכויות למי ש"ביתו" בישראל. המושג "ביתו" מתייחס למקום מגוריו ולא אל רוב קשריו. .10זאת ועוד, החוק התחשב בכך שתושבי יהודה ושומרון עובדים בישראל, ועל כן הם מבוטחים בענפי ביטוח הקשורים לנוכחותם בארץ בעת העבודה. סעיף 31(א) לחוק קובע כמבוטח, לצורכי ביטוח נגד תאונות בעבודה, מי שעובד בישראל. סעיף 92(א)(2) לחוק קובע כמבוטחת, לצורכי מענק לידה; מי שעובדת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל, "...אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה ארעה בישראל". .11המערערים גרים אמנם מטרים ספורים מהגבול, אך מהות מקום מגוריהם נקבעת לפי צד הגבול שבו הם גרים, ולא לפי המרחק מהגבול. גם במדינות אחרות קיימת בעיה דומה. לדוגמה, באזור המטרופולין של העיר ניו יורק, בארצות הברית, שלוש מדינות, הגבולות ביניהן פתוחים לחלוטין ויש ניידות מגורים ועבודה ביניהן; ומקובל כי אנשים רבים גרים במדינה אחת ועובדים במדינה אחרת; עם זאת, לכל איש יש "תושבות" אחת הנקבעת לאור המקום בו הוא גר, כלומר במקום ביתו. .12מכל האמור לעיל הגענו למסקנה, כי בית-הדין קמא לא טעה כשקבע שהמערערים אינם תושבים של מדינת ישראל. לצורך סעיפים 7ו- 104(א) (1) לחוק. פירוש החלטת ועדת השרים ימ/15 .13לאחר מלחמת ששת הימים, ב-28.6.1967, קבעה הכנסת כי חלקה המזרחי של ירושלים יהיה לחלק בלתי-נפרד מן המדינה, בהחילה עליו את המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים ובהתקינה את פקודת העיריות בדרך המאפשרת את הרחבת הגבול המוניציפלי של העיר. חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 11), התשכ"ז- 1967(ס"ח 499, ע' 74); צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז- 1967(ק"ת 2064, ע' 2690); חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 6), התשכ"ז- 1967(ס"ח 499, ע' 74); הכרזת ירושלים (הרחבת תחום העיריה), התשכ"ז- 1967(ק"ת 2065, ע' 2694). אזורים אחרים שהיו בשליטת ממלכת ירדן - יהודה ושומרון - נשלטים על-ידי מדינת ישראל, אך מבלי שיוכרזו כחלק ממנה. תושבים רבים של אזורים אלה עובדים מאז במדינת ישראל, מבלי לקבל את מלוא זכויות הביטוח הלאומי של תושבי ישראל. דב"ע מה/73- 04[3], התייחס לבעיות המיוחדות שהתעוררו אחרי 1967, בדברים הבאים: "המעבר משטח אחד לשני אינו מעבר ממדינה למדינה. הבא מהשטח השני לשטח הראשון אינו זקוק לאשרת כניסה לא כתייר, ולא כתושב ארעי. יש והמגורים הם בשטח האחד, ומקום הפרנסה - עבודה או עסק - הם בשטח השני". על כך יש להוסיף, כי מטעמים משפחתיים ואחרים עוברות משפחות מבית לבית, כאשר מעבר של עשרות מטרים עלול לשלול מבני משפחה את מעמדם כתושבי ישראל, או לרכוש מעמד של תושבי ישראל. בדרך זו ייתכן כי משפחה הגרה במחנה פליטים שועפט תחליט לעבור לגור באזור אחר של השכונה, ואם תעשה כן תפסיד זכויות שצברה בביטוח לאומי. כתשובה חלקית לבעיות אלה באה החלטת ועדת השרים ימ/15, אשר אינה בגדר חקיקה או תקנות, אך לפיה מתנהג המשיב. מדיניות זאת של המשיב מוסיפה על הזכויות אשר מוענקות לפי החוק. .14עדיין תלויה ועומדת השאלה העיקרית, שעל-פיה יוכרע גורל ערעור זה: האם הזכות לקבל קצבה מוקנית רק למי שכבר החל לקבלה לפני המעבר אל מחוץ לגבולות המדינה, או גם למי שרק צבר זכויות לפני המעבר? החלטת ועדת השרים ימ/ 15אינה ברורה ויישומה מחייב פירוש. לדוגמה: לא נקבע במפורש בהחלטה, כי השטח "מחוץ לגבולות המוניציפליים של ירושלים" מתייחס רק ליהודה, שומרון וחבל עזה, ולא למדינות העולם; ההחלטה לא מגדירה, אם המשך התשלום צריך להיות בעת שהאיש גר בישראל או מחוצה לה; כאמור בסעיף הבא אין זה נכון כי המבוטח יכול להמשיך את תשלומיו, שכן עובד אינו חייב לשלם לביטוח לאומי; אין הגדרה בהחלטה של ה"זכויות" אותן ימשיך האיש לקבל. .15בעת ההתייעצות לקראת מתן פסק-דין זה, ראה בית-הדין צורך לשמוע טיעון משלים בעניין שלא עלה בעת שמיעת הערעור, והוא הבהרת הקטע האומר "והמשיך בקביעות את תשלומיו לביטוח לאומי", בשים לב "להוראות סעיף 161, סימן ד' (פיגורים) של פרק ח' וסעיף 186והשלכותיהן של הוראות אלה על זכאותו של עובד ושל עובד עצמאי". כידוע "עובד" אינו משלם "תשלומים" למוסד לביטוח לאומי ואינו יכול, ממילא, "להמשיך" (או להפסיק) "תשלומיו לביטוח לאומי". פרקליטי הצדדים סיכמו את טענותיהם והעולה מהן הוא, כי לעניין ביצוע החלטת הממשלה ימ/15, דין אחד לעובד ולעובד עצמאי, מה גם שלא היתה כל אפשרות לגבות דמי ביטוח ממי שאינו עובד בישראל. משכך, נחזור לטענות שהושמעו בעת הדיון בערעור. .16המחלוקת בתובענה דנן נסובה על פירוש המשיב להחלטת הממשלה ימ/ .15המשיב מפרש את האמור בהחלטה - "... ימשיך ליהנות מזכויות הביטוח הלאומי..." כמחייב המשך תשלום קצבאות רק במקרה שהזכאי כבר החל לקבלן לפני שעבר ממקום למקום. אם המערער החל לקבל קצבת זיקנה בעת שהיה תושב ישראל, ולאחר מכן עבר לגור מעבר לגבול, ימשיך לקבל את הקצבה למרות שחדל להיות תושב ישראל. לכן, בעוד תושב המהגר לחו"ל מפסיד את הקצבאות, תושב ירושלים העובר לגור ביהודה או שומרון ממשיך לקבלן. בכך התחשבה הממשלה במצבה המיוחד של האוכלוסיה הערבית בשטח שהיה בשליטת ממלכת ירדן לפני 1967, והמצוי מאז בשליטת ישראל. .17בנסיבות העניין, נראה לנו כי פירוש המשיב להחלטה ימ/ 15סביר הוא, ואין מקום להתערבות מצידנו, מכמה טעמים: האחד - בפירושו להחלטה ימ/ 15מפעיל המוסד את שיקול דעתו. אין בשיקול דעת המשיב אי-סבירות, אפליה, או שיקולים זרים. כל עור פירוש המשיב להחלטה ימ/ 15סביר, אינו נוגד את מטרות ההחלטה ואינו שולל זכויות שהוענקו על-ידי החוק אין מקום להתערבות בית-דין זה. השני - נציגי המשיב הצהירו, כי הוא פועל בהתאם להחלטת הממשלה, ואם פירוש המשיב להחלטה ימ/ 15אינו תואם את כוונת הממשלה, רשאית ממשלה לשנות או להבהיר את ההחלטה. ואכן החליטה הממשלה, ביום 3.12.1980, למנות ועדה "לחזור ולדון בעניין שינוי החלטה מס' ימ/15", וכתוצאה מכך הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ"ז- 1987(ק"ת 5022, בע' 747), שתוקפן מיום .1.1.1987 והטעם השלישי - שיקולי הממשלה בהחלטת ימ/ 15היו בתחום הביטחון הסוציאלי, במטרה להגן על הכנסתו של תושב המקבל קצבה, במטרה שלא יפסידה בשל מעברו אל מחוץ לאזור ירושלים, להבדיל מחברו העובר אל מחוץ לגבולות העיר בטרם החל לקבל קצבה. .18נכון הדבר כי עדיף היה לו מנסח ההחלטה היה מבהיר את כוונתו לגבי המשך זכויות המבוטח העובר מירושלים ליהודה ושומרון, וכותב "ימשיך לקבל גמלאות" או "ימשיך להיות מבוטח" או "ימשיך להיות מבוטח בכל ענפי הביטוח". משלא נעשה כך, וההחלטה איננה ברורה, עלינו לפרשה לפי מטרתה ועקרונות הביטחון הסוציאלי, ולא לפי פירוש מילולי ודווקני. לנאמר לעיל לגבי דרכים אלה של פירוש החלטת ימ/ 15עלינו להוסיף דבר נוסף לגבי עקרונות הביטחון הסוציאלי לעומת עקרונות הביטוח. אדם משלם לחברת ביטוח ובכך רוכש זכויות. המוסד לביטוח לאומי מיועד להעניק ביטחון סוציאלי לתושבי ישראל, מבלי להתנות עזרה זאת ברכישת זכויות. לדוגמה: עובד מבוטח גם אם מעבידו לא הפריש דמי ביטוח כחוק; אם מקבלת מענק לידה ללא קשר להפרשת כספים על-ידי בעלה; מבוטחים מקבלים קצבת זקנה אם הפרישו כספים 10שנים או 20שנים; מבוטח אשר יורד מן הארץ בגיל 64, אחרי ששילם דמי ביטוח 30שנה, אינו זכאי לקבל קצבת זקנה. ביטוח פרטי מבחין בין רכישת זכויות בהווה ובעתיד, ואילו ביטחון סוציאלי מבחין בעיקר בין הבטחת האזרח בהווה ובעתיד. לאור הבחנה זאת, בין הביטחון הסוציאלי והביטוח הפרטי, יש לפרש את המלה "זכויות" בהחלטת ימ/ .15הזכויות המוענקות מכוח ההחלטה לתושב העובר מירושלים ליהודה, שומרון ועזה, הן זכויות מגובשות והוא כבר נהנה מהן, שכן אלו הזכויות של הביטחון הסוציאלי. מכיוון שתושב אינו "רוכש" זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, כפי שהוא רוכש אותן מחברת ביטוח, אין הוא לוקח איתו זכויות כשהוא עובר מחוץ לגבולות המדינה. .19על כן, הגענו כאמור למסקנה, כי צדק בית-הדין קמא כשקיבל את פירוש המשיב להחלטת הממשלה ימ/.15 טענת הפליה .20בא-כוח המערערים טען, כי בנושא הענקת זכויות ביטוח לאומי קיימת הפליה בין התושבים היהודים והערבים של יהודה, שומרון ועזה. "מבוטח" לפי פרק ה' לחוק ("ביטוח ילדים"), הוא "תושב ישראל", בא סעיף 6ב(א) לחוק להארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח- 1977(ס"ח 1102, התשמ"ד, ע' 36), וקובע: "6ב. (א) לצורך החיקוקים המנויים בתוספת הביטוי תושב ישראל או ביטוי אחר בעניין תושבות, מגורים או ישיבה בישראל האמור בהם, יראו אותו ככולל גם אדם שמקום מגוריו הוא באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה נכנס בגדר ביטוי כאמור" (ההדגשות נוספו). וחוק הביטוח הלאומי מצוי ברשימת החוקים שבתוספת הנ"ל. החלטת ים/ 15נתקבלה במסגרת חוק הביטוח הלאומי. תוך התחשבות במציאות של נדודי מבוטחים, לשמר זכויות שכבר גובשו. אם לדבר על מגמה שבהחלטה, הרי שזו מגמה לאיזון. על כן אנו דוחים את הטענה. .21על סמך כל האמור לעיל אנו דוחים את הערעור. דעת המיעוט של אחד מחברי המותב, היא: .1אין חולקין כי לשון החלטת ועדת השרים אינה נקיה מספקות. זאת, באשר אין היא מבהירה חד-משמעית, האם הדיבור הכלול בה לאמור "ימשיך ליהנות מזכויות הביטוח הלאומי" מתייחס רק למי שהחל לקבל גמלאות מן המשיב בטרם העתיק את מקום מגוריו אל מחוץ לתחום חלותו של הביטוח הלאומי (להלן - הפירוש המצמצם), או שמא נתכוונה ההחלטה לזכות "בהמשך ההנאה מזכויות הביטוח הלאומי" גם את מי שטרם קמה זכותו לקבל גמלאות במועד העתק מגוריו כאמור, אך "נהנה" מעצם היותו מבוטח על-פי חוק הביטוח הלאומי (להלן - הפירוש המרחיב). .2נראה לי, כי על-פי לשון ההחלטה כפשוטה נוטה כף המאזניים לעבר הפירוש המרחיב, וזאת מן הטעם הבא: לו רק למי שהחל לקבל גמלאות בעת העתקת מקום מגוריו נתכוונה החלטת השרים, מה נקל היה לה לומר: "ימשיך לקבל גמלאות" אבל משנקטה ההחלטה בדיבור: "ימשיך ליהנות מזכויות הביטוח הלאומי", סביר להניח כי התכוונה להקיף גם את מי שנהנה מזכויות הביטוח הלאומי במשמעותו הרחבה, הנפרשת מעבר לקבלת גמלאות עכשוויות. .3שהרי "זכויות" משפטיות אינן רק זכויות שמומשו; בתחום המונח "זכויות" באות גם זכויות מצטברות, מותנות, או זכויות שמימושן בעתיד. טול דוגמה של מבוטח בחברת ביטוח מסחרית: היעלה על הדעת לטעון כי אין הוא רוכש זכויות בעת כריתת חוזה הביטוח כיוון שטרם ארע המאורע המזכה בתשלום? כך מבוטח על-פי חוק הביטוח הלאומי: הוא נושא עימו זכויות משפטיות גם בטרם ארע המאורע המבוטח, וכיוון שדיברה ההחלטה "בזכויות", מבלי לסייג אותן רק לזכויות שמומשו, יש לפרשה כמכוונת לשמור על רצף הזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי במלוא משמעותן המשפטית. .4טעם נוסף להעדפת הפירוש המרחיב טמון בתוצאתו, הצודקת יותר מתוצאת הפירוש המצמצם. זאת באשר ימנע הפירוש המרחיב אבדן זכויות שנצברו לאורך שנים, ואשר לצבירתו שילמו המבוטחים - טבין ותקילין. .5אשר על כן הנני בדעה, כי יש לקבל את הערעור, לאמץ להחלטת הממשלה את הפירוש המרחיב ולהורות למשיב לשלם גמלאות למערערים, כפי שעתרו בתביעתם.שטחי יהודה ושומרוןקצבת ילדיםקטינים