שהייה במחנה עקורים בגרמניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שהייה במחנה עקורים בגרמניה: בפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, שליד בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אהרון שדה - יו"ר) מיום 17.12.09 בתיק ו"ע 6783-06-09. הועדה דחתה את הערעור שהגישה המערערת על החלטת המשיבה, לפיה אין המערערת עומדת בתנאי סעיף 10 א' של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001), תשס"א-2001, תיקון מס' 6 משנת תשס"ז-2007. נציין כי המערערת, ילידת 1932, נולדה בפולין. המערערת ומשפחתה הושמו בגטו ולאחר מכן הועברו למחנה בעיר מגוריה. בני משפחתה של המערערת נרצחו והמערערת עצמה הוחבאה ביחד עם מספר אנשים נוספים בבור עד סיום המלחמה וזאת על ידי נוצרי שהוכר לימים כחסיד אומות העולם. כאמור, הועדה דחתה את תביעתה של המערערת להכיר בזכאותה לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957. טרם הדיון נבהיר את הדברים הבאים: עד שנת 2001 נשללה זכאותם של ניצולים ששהו על אדמת גרמניה ביום 1.1.1947, וזאת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957. תיקון מס' 6 משנת תשס"ז-2007, בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001), תשס"א-2001, קובע שלמרות הגדרת "נכה" שבסעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תינתן הכרה ל"נכה" גם אם שהה על אדמת גרמניה ביום 1.1.1947 "ובלבד שלא קיבל ואינו מקבל בשל נכותו תגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה ולא קיבל ואינו מקבל תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי תשנ"ג (9.10.1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה". ההסכם משנת 1992 הוא ההסכם שנקרא "הסכם קרן סעיף 2", ואכן המערערת, אשר שהתה במחנה עקורים בגרמניה משנת 1946 עד 1948 קיבלה ומקבלת תגמול מ"קרן סעיף 2". על עובדה זו אין מחלוקת. הועדה הגיעה למסקנה שהמערערת אינה עומדת בתנאי סעיף 10 א' הנ"ל, ולכן לא נותר אלא להורות על דחיית ערעורה. במכתב הערעור שהגישה המערערת בעצמה לבית משפט זה היא טוענת שמוצדק יהיה לאפשר לה לעבור מן הקצבה של קרן סעיף 2, לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי בא כוחה של המערערת עו"ד י. קוריס, נטען שהמערערת מוכנה לוותר על התגמול שהיא מקבלת מקרן סעיף 2 וכך היא תהא זכאית להכנס לגדרו של חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. המשיבה בעיקרי הטיעון שמטעמה סבורה שאין מקום להתערב בפסק דינה של הועדה. לטענתה, אין המערערת יכולה לוותר על תגמוליה מקרן סעיף 2 ולהכלל בחוק נכי רדיפות הנאצים, הואיל והמערערת נמנית על קבוצה שהשלטונות הגרמניים מפצים אותה. נוכח האמור, אין מדינת ישראל חבה בתשלום פיצויים לקבוצה זו, ומדובר בהוראה סטטוטורית. לכן, כך טוענת המשיבה, לא נפל פגם בפסק הדין והמערערת גם לא הצביעה על שאלה משפטית הראויה לדיון. בדיון שהתקיים בפנינו היום חזרו באי כוחם של שני הצדדים בתמצית על עמדותיהם. המסקנה אליה הגענו היא שאין כל הצדקה להתערב בפסק דינה של הועדה. אכן, אין כל מחלוקת על כך שהמערערת שהתה במחנה עקורים בגרמניה משנת 1946 עד 1948. משכך, עשויה היתה המערערת להימנות על קבוצת הזכאים לקבלת תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, בשים לב להוראת סעיף 10 א' שבחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001), תשס"א-2001, בהתאם לתיקון מס' 6 שנעשה בשנת תשס"ז-2007, תיקון שהרחיב את תחולת חוק נכי רדיפות הנאצים גם על מי ששהו על אדמת גרמניה ביום 1.1.1947. דא עקא: להוראת החוק הנ"ל נוסף סייג ולפיו ההרחבה תחול על רק מי שלא קיבל ואינו מקבל תגמול, קצבה, או פיצוי אחר מגרמניה, או תשלום מכוח ההסכם שנחתם ביום 9.10.1992 בין גרמניה לבין ועידת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה, דהיינו, הסכם קרן סעיף 2. אין מחלוקת שהמערערת קיבלה ומקבלת תשלום מכח הסכם קרן סעיף 2, ולכן, פשיטא שהרחבת התחולה לפי תיקונו של סעיף 10א' הנ"ל משנת תשס"ז-2007, אינה חלה ואינה יכולה לחול על המערערת. אין לקבל את טענת המערערת לפיה מוכנה היא לוותר על הכספים שהיא מקבלת מקרן סעיף 2 וכנגד זה להיות מוכרת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. עמדת המשיבה בענין זה מקובלת עלינו. דהיינו, התגמולים שהמערערת קיבלה ומקבלת מקרן סעיף 2 ממומנים על ידי ממשלת גרמניה, מה שאין כן ביחס לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 המשולמים על ידי ממשלת ישראל. משמע, מדובר בשני מקורות מימון שונים ונפרדים זה מזה, ולכן, ויתור על התשלומים שמתבצעים על ידי קרן סעיף 2 (במימון ממשלת גרמניה), אין בו כדי להקים את זכותה של המערערת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (כשהתגמולים לפי חוק זה משולמים על ידי ממשלת ישראל). על יסוד כל האמור לעיל, אנו סבורים שלא נפלה כל טעות בפסק דינה של הועדה. לפיכך, אנו דוחים את הערעור. אין צו להוצאות. ניצולי שואה