הארכת מאסר על תנאי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מאסר על תנאי: בתאריך 26.6.77הוטל על הנאשם מאסר שלוש שנים על תנאי לתקופה של שלוש שנים, על כל פשע. בחדש דצמבר 1979הוא ביצע עבירת פשע שבה הוא הורשע בתיק שלפני ב- .18.5.82תקופת התנאי הסתיימה ב- 26.6.80וכתב האישום בתיק שלפני הוגש לאחר מכן, ב-.28.8.80 בשלב של הדיון בגזר הדין, ביקשה באת-כוח המאשימה להפעיל נגד הנאשם, בהתאם לסעיף 55לחוק העונשין [1], את המאסר על תנאי הנ"ל של שלוש שנים - אולם בא-כוח הנאשם ביקש שבית-המשפט ישתמש בשיקול דעתו לפי סעיף 56לאותו חוק, ויאריך את תקופת התנאי לתקופה נוספת החל מתאריך גזר הדין. באת-כוח המאשימה התנגדה לבקשה זו בטענה, כי אין לבית-המשפט סמכות להיזקק במקרה ה לסעיף 56הנ"ל, משום שתקופת התנאי שאותה מבקשים להאריך כבר הסתיימה ועל כן יש להפעיל את המאסר על תנאי, בלי שתהא לנאשם כל אפשרות, לפי סעיף 56הנ"ל, למנוע את הגזירה, חינת "יקוב הדין את ההר". לטענתה של באת-כוח המאשימה, המסתמכת על מאמרו של יהושע גרוס [2], המושג "להאריך" פירושו - להאריך תקופה שטרם הסתיימה, ושאין מושג זה, מטבע מהותו, חל לגבי תקופה שכבר הסתיימה. אינני תמים דעים עם הפרקליטה המלומדת. לדעתי, הביטוי "להאריך" פירושו להגדיל זמן או תקופה, להוסיף לזמן או לתקופה, ואין הוא מחייב בהכרח שהתקופה אותה מבקשים להאריך טרם הסתיימה. הפירוש המוצע על-ידי הפרקליטה המלומדת לסעיף 56בכלל, ולביטוי "להאריך" בפרט, הוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. לא שוכנעתי כלל כי אכן זו היתה כוונת המחוקק, לשלול מנאשם האפשרות הניתנת לו לפי סעיף 56לחוק העונשין למנוע הפעלתו של מאסר על תנאי. לא יתכן, לדעתי, והדבר פוגע ביסודה של תחושת הצדק וההגינות, שמצד אחד יהיה הנאשם צפוי להפעלתו של מאסר על תנאי, ומצד שני שלא יוכל להיזקק לסעיף 56במאמציו למנוע את הדבר. כך או אחרת, אף אם קיים ספק בפירוש הנכון, יש לנקוט בפירוש לטובת הנאשם. לפיכך, הנני סבור כי גם אם תקופת התנאי כבר הסתיימה, נתונה לבית-המשפט הסמכות, לפי סעיף 56 לחוק הנ"ל, להאריך את תקופת התנאי לתקופה נוספת החל מיום גזר הדין. מאסרמאסר על תנאי