נישואין פיקטיביים - בקשה לפסק דין הצהרתי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נישואין פיקטיביים - בקשה לפסק דין הצהרתי / הכרה בנישואי פרגוואי: .1בבקשה הנדונה, אשר הוגשה בדרך המרצת פתיחה, מתבקש בית המשפט ליתן פסק-דין הצהרתי, לפיו הנישואים אשר נערכו בין המבקשים באסונסיון (פאראגואי) ביום 9.2.93, אינם פיקטיביים. .2הבקשה הנדונה הוגשה ביום 24.1.94וסיכומים אחרונים הוגשו ביום .16.8.94 פסק הדין נכתב ואמור היה להינתן ביום 23.10.94, אלא שבשל נסיבות שאינן ידועות, אבד פסק הדין שניתן להקלדה, ובית המשפט נאלץ לשוב ולכתוב ולשחזר את פסק הדין שאבד ולא אותר. פסק הדין שאבד לא הושמע לצדדים, ועל כן לא ניתן למעשה. .3איש אינו חולק, כי המבקשים נישאו באסונסיון (פאראגואי) ב- .9.2.93מעידה על כך תעודת נישואין שצורפה לבקשה הנדונה (ראה גם עדות המבקשים ב-ת/1, סעיף 5; ת/2, סעיף 5). המבקשים פנו למשרד הפנים לרשום את הנישואין, ומשלא נענו, פנו בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 3276/93. בהסכמת בעלי הדין נמחקה העתירה, והבקשה לסעד הצהרתי הוגשה לבית-משפט זה. כאן הסכימו הצדדים, כי הפלוגתא היחידה העומדת לדיון היא ממשות הנישואים וכנותם. .4המבקשים הם עולים מאתיופיה. המבקשת עלתה ארצה ב-23.4.90, והמבקש נכנס לארץ בעקבותיה ביום .27.3.92המבקשת היא יהודייה, ואילו המבקש נכנס לארץ עם אשרת תייר. .5לעניין יהדותו של המבקש הראיות סותרות. בעדותו טוען המבקש כי אימו יהודייה ואביו נוצרי. לפיכך, על פי ההלכה, לכאורה הוא יהודי. המבקש גם חושב עצמו ליהודי (ראה פרוטוקול עמ' 4-5). לעומת זאת בתצהירו טוען המבקש, כי אינו יהודי (ת/1, סעיף 2) ואף רב העדה, הקייס גובזיה ברוק, קובע, כי המבקש אכן אינו יהודי (ת/3, סעיף 9). לפיכך, לצורך בקשה זו אני מתייחס אל המבקש כאילו אינו יהודי. .6המבקשים טוענים, כי הכירו זה את זה עוד באתיופיה שם חיו יחד כשנה. לעניין זה הושמעו כמה עדים. (א) המבקש טוען, כי הכיר את המבקשת באתיופיה בשנת .1989הוא פגש בה במסיבה שערכו חברים והתגורר עימה בשכונה המכונה בשם פרנסאי מאז ספטמבר .1989בסמיכות מקום התגוררה אחות המבקשת. המבקש היה חייל ועקב שירותו נאלץ, לטענתו, לצאת את בית המבקשים לתקופות ארוכות. לכן, לא הכיר אנשים נוספים ממכריה של המבקשת. הוא יודע היכן למדו ילדי המבקשת אך אינו יודע על מחלות מהן סבלו. (ב) המבקשת מצידה מאשרת את גירסת המבקש כמפורט לעיל. לטענתה, הם שמרו על קשר גם לאחר עלייתה ארצה, אך אינה זוכרת מספר טלפון אליו התקשרה או הכתובת אליה שלחה מכתבים. תירוצה של המבקשת הוא, כי אין היא משכילה וכי אחרים רשמו את הכתובת למענה. (ג) מר בוקט איילין העיד מטעם המבקשים (ראה תצהירו ת/4). העד מאשר גירסתם הנ"ל של המבקשים על-אודות היכרותם באדיס-אבבה. גירסתו כאילו המבקשים הכירו זה את זו כשנה לפני נישואיהם, אינה תואמת את העובדות שלפנינו, לפיהן הכירו לפני עלייתה של המבקשת ארצה ב-23.4.90, בעוד שהם נישאו ב- 9.2.93(ראה גם חקירה נגדית של העד בעמ' 13). (ד) אחותה של המבקשת מאשרת את גירסת המבקשים אודות היכרותם וחייהם המשותפים באדיס-אבבה (ראה ת/5, סעיף 6). לטענתה, היתה שכנתם ועם זאת אינה זוכרת במה עסק המבקש ומה היתה כתובת המבקשים. גם היא מתרצת את חוסר הידיעה בהשכלתה המוגבלת. (ה) מר גובזיה ברוק הוא קייס העדה. הוא הכיר את המבקשת עוד באתיופיה, שם פגש גם במבקש, אך לא היה עד לכך שהמבקשים חיו יחדיו. .7המבקשים הביאו גם ראיות אודות חייהם המשותפים בארץ. (א) המבקש מעיד, כי הוא מתגורר במרכז הקליטה עם המבקשת, בנה הקטן ואחות המבקשת. המבקשת מאשרת, כי הם חיים יחדיו בארץ כבר למעלה משנתיים, אך אין להם ילדים משותפים. לטענת המבקשת היא נשואה למבקש, אוהבת אותו ורוצה לחיות עימו (פרוטוקול, בעמ' 10). (ב) את גירסתם זו של המבקשים מאשרים העדים גאנט אמניה, בוגלה איניו ובווקט איילין. הקייס גובזיה ברוק מעיד, כי הכיר בנישואי המבקשים ולימד את המבקש יהדות. הוא נהג לבקר בבית המבקשת מידי שבוע ותמיד פגש שם במבקש. הקייס אף מציין בחקירתו הראשית כי בתקופה בה היה המבקש בחו"ל, היתה המבקשת מודאגת ובודדה (ת/3, סעיף 8). .8המשיבה ביקשה לקעקע מהימנותו של הקייס בהביאה לעדות את מיכאל פלדמן, קונסול ישראל באתיופיה. חקירתו הראשית נמסרה בתצהיר (ראה ת/1). בחקירתו הנגדית לא ידע הקונסול להצביע על כל מקרה, מידיעה אישית, בו מצא עדות לכך שהקייס הטעה את הרשויות, או מסר מידע כוזב. מדובר בחששות ובסברות בלבד, שאין בהם כדי לפסול מהימנות העד. הקייס עצמו דוחה החשדות כלפיו כחסרי יסוד (פרוטוקול, עמ' 12). .9המשיבה העידה את הגב' בתיה כרמון, סגן מנהל המחלקה לאשרות וזרים במינהל האוכלוסין במשרד הפנים (חקירתה הראשית בתצהירה נ/2). היא היתה אחראית לבירורים ולחקירות שנערכו בעניין זה. התרשמות המשרד היתה, כי מדובר בנישואין פיקטיביים, ולכן הזמינו חקירה ממשרד חקירות. את החוקר שבדק הדברים לא הפנו למנהלת משרד הקליטה ולעובדת סוציאלית במרכז הקליטה בו מתגוררים המבקשים, שכן אלה הם עובדי מדינה אשר תמיד ניתן לזמנם למסירת מידע. מסיבה שאינה ידועה, אלה לא הוזמנו למסירת עדות, אף שאין חולק, כי הם בעלי מידע ממקור ראשון בעניין זה. .10החוקרת, אשר חקרה בפועל את המקרה מטעם המשיבה, היא גב' שרה זינו (חקירתה הראשית נמסרה בתצהירה נ/3). בחקירתה הראשית מעידה החוקרת, כי ביקרה שלוש פעמים במהלך חודש אוקטובר 1993במרכז הקליטה בו מתגוררים המבקשים ומבירורים שערכה עלו העובדות להלן: (א) בן המבקשת ששמו ניר אכן אישר כי אימו נשואה, אך לא ידע למסור כל פרטים על-אודות המבקש וטיב היחסים שבינו לבין אימו. (ב) אחות המבקשת, גנב מולה אמבה, הכחישה כי המבקשת נשואה וטענה כי המבקשת חיה בגפה באתיופיה עם ילדיה. (ג) בן נוסף של המבקשת, אורן פרדה, הכחיש את נישואי האם, אם כי טען כי המבקש רוצה לשאתה וברצונו להתגייר ולעלות ארצה. יש לציין, כי אין מחלוקת שבמועד החקירה המבקשים כבר היו נשואים. (ד) אף המבקשת עצמה הכחישה כי היא נשואה למבקש, או שהוא מתגורר במקום. .11מחקירתה הנגדית של החוקרת עולים הדברים הבאים: (א) שלושת הביקורים שערכה במקום התנהלו בשעות הבוקר ואחר הצהריים. היא לא שהתה שעות רצופות במקום ולא ביקרה בשעות הלילה. (ב) כמה מהנחקרים טענו שהמבקש אינו מתגורר במקום, אך אישרו כי המבקש דמות מוכרת שם. (ג) הבן ניר טען בפניה, כי המבקש תומך כלכלית במבקשת, והם מתכוונים לרכוש דירה. החוקרת הבינה שהמבקשת ובנה עומדים לעבור דירה, אך זו פרשנות בלבד של דברים שנאמרו תוך תרגום (כל האמור ראה פרוטוקול 22-25). .12למבקשים ולאחות הסברים ותגובות לעדות החוקרת: (א) המבקש עומד על כך שמנהלת מרכז הקליטה אישרה לו להתגורר במרכז הקליטה, אף שלא הכירה במבקשים כזוג נשוי. העובדת הסוציאלית, ששמה מרים, טיפלה שנים במבקשים, מאז הגיעו למקום. משרד הנים היה מודע לכך, כאמור, שלשני עובדי הרשות הנ"ל ידיעות ממקור ראשון בדבר חייהם המשותפים של המבקשים במרכז הקליטה, אך לא טרחו להביא עדותם לפני בית המשפט. לטענת המבקש, בן המבקשת ואחותה הסתירו את הקשר שבין המבקשים, מתוך חשש שייפגעו הטבות שונות שהיתה זכאית להן המבקשת כאישה בודדה (גירסת המבקש, ראה פרוטוקול 7-8). (ב) המבקשת עצמה מתרצת את הגירסאות שנמסרו לחוקרת בצורה דומה. גם היא, גם אחותה, גם בנה, הסתירו את מהות הקשר בין המבקשים, כדי שלא ייפגעו הטבות אשר אמורה היתה לקבל. (ג) גם לאחות, גאנט אמביה, תירוצים דומים. .13נותר להסיק מסקנות מכל הנאמר לעיל, והן כדלקמן: (א) על פי חוק השבות, תש"י-1950, סעיף 4(א), זכויותיו של יהודי לפי חוק זה וכן הזכויות של עולה על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, מוקנות גם לבן הזוג של היהודי. מכוח סעיף 7לחוק האזרחות, אם נתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 5לחוק להענקת אזרחות, לגבי מי מבני זוג, הרי שיכול גם בן הזוג האחר לקבל אזרחות, אף שתנאים אלה לא התקיימו לגביו. עדיין, נפסק בבג"צ 754/83 [1], כי לשר הפנים שיקול-דעת מינהלי להחליט אם יש מקום להעניק אזרחות מכוח סעיף 5(ב) לחוק האזרחות. נאמר בפסק הדין, כי להענקת אזרחות משמעות מרחיקת לכת, הן מבחינת האדם המבקש את האזרחות, הן מצד המדינה. למרות זאת, קיימת נכונות להגמיש את הדרישות, כאשר בן-זוג מבקש לקבל אזרחות, וזאת, מתוך רצון לשמור על שלמותו של התא המשפחתי. שיקול זה מאבד את משמעותו כאשר הנישואין הם פיקטיביים. בפסק-דין זה לא היתה מחלוקת כי הנישואין היו פיקטיביים, ומשום כך בקשת העותרים להענקת האזרחות, נדחתה. (ב) במקרה הנדון, אין מחלוקת, כי בני הזוג אכן נישאו. קייס העדה מכיר בנישואין אלה ואף מעיד מידיעתו האישית כי המבקש מתגורר עם המבקשת. עדותו של הקייס לא נסתרה. נראה, שבמצב דברים זה עובר נטל השכנוע למשיבה להראות כי הנישואין אינם כנים וכי נעשו למטרה זרה. (ג) סגן מנהלת המחלקה לאשרות וזרים במינהל האוכלוסין של משרד הפנים, הממונה על התחום הנדון, היתה ערה לכך שלמנהלת משרד הקליטה ולעובדת הסוציאלית במרכז הקליטה, בו התגוררו המבקשים, היו ידיעות ממקור ראשון על-אודות מימוש חיי הנישואין. למרות זאת עדים אלה לא הובאו ליתן עדות, אף שעדותם היתה זמינה. הימנעות של בעל-דין מהבאת ראיות העומדות לרשותו יש בה כדי לחזק ראיות של הצד שכנגד. (ד) מהחקירה שבוצעה מטעם המשיבה אכן עולה ספק לגבי ממשות הנישואין. עדיין אין להתעלם מן הדברים להלן: .1חלק מממצאי החקירה מבוססים על עדויות שמיעה; .2החוקרת לא שהתה במקום ברצף ולא היתה כלל בשעות הערב והלילה, שאז ניתן היה לצפות שהמבקש יחזור ללינת לילה; .3לא נתבקשה כל התייחסות מצד מנהלת משרד הקליטה והעובדת הסוציאלית במקום; .4המבקשת ועדים נוספים אכן התכחשו לנישואין, אך נתנו הסברים לכך בעדויות שהובאו לפני בית המשפט; .5החוקרת סמכה על תרגום דברים שהושמעו בפניה ואין להעריך היום את מהימנות התרגום; (ה) המבקשת ועדים נוספים אכן התכחשו לפני החוקרת לקשר הנישואין שבין המבקשים. בעדותם נימקו זאת בכך שחששו לביטולן של הטבות שונות אשר קיבלה המבקשת כהורה יחיד. אין ספק, שטעם זה למסירת גירסה שיקרית הוא פסול. עדיין, אין לשכוח כי הנחקרים לא ידעו כלל מי מציג את השאלות לפניהם ולא ידעו לכלכל את צעדיהם. אפילו התנהגותם ראויה לגינוי, אין זה נכון להעניש המבקשים ולפרק התא המשפחתי, כל עוד לא הוכח כדבעי כי אכן הנישואין אינם כנים. (ו) סיכומו של דבר, על כן: המבקשים הוכיחו כי נישאו ואף הובאו ראיות כי חיו יחדיו. חרף ספקות המתעוררים מן הראיות, לא הובאו ראיות שיש בהן כדי לשכנע שהנישואים אינם כנים. לא די בספק העולה מן הראיות כדי למנוע מן המבקשים את הסעד המבוקש. .14לפיכך, אני מחליט להיענות לבקשתם של המבקשים והנני קובע כי הנישואין אשר נערכו בין בני הזוג המבקשים, באסונסיון, פאראגואי, ביום 9.2.93, אינם נישואין פיקטיביים. הואיל והמבקשת עצמה הביאה לידי כך שנוצר ספק בדבר ממשות הנישואין בגירסאות שיקריות שהשמיעה, אני נמנע מפסיקת הוצאות לטובת המבקשים. פסק דין הצהרתינישואין / חתונה