עיכוב ביצוע פסק דין המורה על החזרת עובד לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע פסק דין המורה על החזרת עובד לעבודה: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' יעל רייכמן ומר משה חדר; עב' 2381/08), בו התקבלה תביעת המשיבה ובית הדין הורה, בין היתר, לאוניברסיטה העברית (להלן- האוניברסיטה וגם- המבקשת) להחזיר את המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר באגף משאבי אנוש במעמד קבוע ולשלם לה כספים בגובה הפרשי שכר בעקבות הדחתה מהתפקיד האמור החל מיום 30.3.08 ועד להחזרתה לתפקיד על פי פסק הדין. בבקשה לפנינו מבקשת האוניברסיטה להורות על עיכוב ביצוע השבת המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר. רקע 2. המשיבה, רואת חשבון במקצועה, מועסקת באוניברסיטה עברית (להלן- המבקשת) החל משנת 2002. בין השנים 2002-2006 מילאה המשיבה תפקיד חשבת ועוזרת דיקן לענייני כספים בפקולטה למדעי החקלאות (להלן - חשבת הפקולטה לחקלאות). בשנת 2006 נבחרה המשיבה במכרז פנימי לתפקיד של מנהלת מחלקת שכר באגף משאבי אנוש, לאחר סיום תקופת ניסיון של עד 12 חודשים. בתום תקופת הניסיון, הודיע מנהל אגף משאבי אנוש החדש (להלן- המנהל) למשיבה כי הוחלט למנותה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר, החל מיום 1.4.07, לתקופת ניסיון נוספת של עד 12 חודשים. בין המשיבה לבין המנהל התקיימו מספר פגישות בהן נדונה אפשרות העברתה של המשיבה להעסקה בתפקיד מנהלת מחלקת שכר במסגרת של חוזה אישי, תוך ויתור על מעמדה הקבוע. המשיבה החליטה שלא לקבל הצעה זו, במיוחד לאור טענתה כי עמדה בתקופת הניסיון. ביום 25.3.08 הודיע המנהל למשיבה שלא עמדה בתקופת הניסיון ונוכח סירובה לבחון העברתה להעסקה בחוזה אישי, עליה לשוב לתפקיד הקודם, אותו מילאה לפני זכייתה במכרז. ביום 30.8.08 שבה המשיבה למלא את התפקיד חשבת הפקולטה לחקלאות והיא ממלאת תפקיד זה עד היום. על רקע מציאות זו, בחודש אפריל 2008 פרסמה המבקשת מכרז פנימי לתפקיד מנהל מחלקת השכר באגף משאבי אנוש. בעקבות פרסום המכרז, הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בירושלים בה עתרה להשבתה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר ולתשלום הפרשי השכר המתחייבים מכך וכן ביקשה סעדים הצהרתיים שונים. במקביל הגישה המשיבה בקשה לצו מניעה זמני, המורה למבקשת להימנע מהמשך הליכי המכרז ולהתליית ההליכים לאיוש המשרה עד למתן ההחלטה בתביעתה העיקרית. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, הסכימו הצדדים שהדיון בצו המניעה יאוחד עם הדיון בתיק העיקרי והמבקשת התחייבה שלא לאייש את תפקיד מנהל מחלקת שכר באופן קבוע. כמו כן הוסכם כי ככל שהמבקשת תחליט לפרסם מכרז לאיוש התפקיד באופן זמני, יובא ההסדר לידיעת המועמדים. בנוסף הוסכם כי, כל עוד מתנהלים הליכים בתיק, המשיבה תמשיך לבצע את תפקידה כחשבת הפקולטה לחקלאות. ביום 1.8.2008 מונה מר פלדמן לתפקיד מנהל מחלקת שכר לאחר שזכה במכרז, ללא קביעות. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה במלואה. בית הדין האזורי קבע כי התפקיד מושא המכרז חייב עמידה בתקופת ניסיון אחת בת 12 חודשים. בקשר לכך נקבע כי מהמכתבים שנשלחו למשיבה עולה כי ממועד מינויה כחשבת שכר בכירה ולאחר שתעמוד בתקופת ניסיון של עד 12 חודשים, היא תמונה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר. בית הדין קבע כי משעה שהמשיבה הוכיחה שעמדה בתקופת הניסיון, היה על המבקשת להעניק לה קביעות, בהתאם לתנאי המכרז. בית הדין האזורי קבע כי לא היה צורך בתקופת הניסיון השנייה והיא נכפתה על המשיבה ויש בה שינוי בדיעבד של תנאי המכרז. עוד נקבע כי הטענה שהמשיבה לא עמדה בתקופת הניסיון השנייה נולדה לאור סירובה לעבור לעבוד במסגרת של חוזה אישי. בית הדין האזורי קבע כי בהחלטת המבקשת שהמשיבה לא עמדה בתקופת הניסיון נפלו פגמים היורדים לשורש של ההליך המצדיקים את ביטולה. נקבע כי אין מדובר בסוגיה של אכיפת יחסי עבודה, שכן המשיבה לא פוטרה מעבודתה. כפועל יוצא מכך נתן בית הדין צו הצהרתי המורה למבקשת להשיב את המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת השכר. בית הדין האזורי חייב את המבקשת לשלם למשיבה הפרשי שכר הנובעים מהחזרתה לתפקיד הקודם והוצאות משפט, בסך של 10,000 ש"ח. 8. על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית דין זה ובמקביל הגישה בקשה לבית הדין האזורי לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 16.12.09 נעתר בית הדין לבקשה באופן חלקי ועיכב את ביצוע פסק הדין עד להחלטת בית הדין הארצי בבקשה לעיכוב ביצוע. 9. המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. לטענתה, טעה בית הדין האזורי בכך שכפה עליה להחזיר את המשיבה לתפקידה, כאשר דרך המלך היא סעד של פיצוי כספי. לטענתה, העברת המשיבה מתפקידה נפסלה מטעמים של חוסר סבירות ולא מפעולות הנוגדות חוק או הסכם קיבוצי. עוד טוענת המבקשת כי המכרז לא דן כלל במשך תקופת הניסיון ולא היה מקום לקבוע כי היא שינתה את תנאי המרכז. עוד טוענת המבקשת כי טעה בית הדין האזורי בכך שהעניק למשיבה קביעות. לטענתה, סעד זה לא התבקש ומכל מקום, מדובר בסעד חריג שאינו עומד בקנה אחד עם נוהלי המבקשת למתן קביעות. עוד עמדה המבקשת בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתה, כדי להצביע על כך שסיכוייה לזכות בערעור טובים. 10. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הנזקים שייגרמו לה אם יבוצע פסק הדין וערעורה יתקבל עולים על הנזקים שעלולים להיגרם למשיבה מעיכוב ביצועו. בקשר לכך טוענת המבקשת כי שעה שלא נתבקש עיכוב ביצוע על הסעדים הכספיים, לא יגרם למשיבה כל נזק כספי, שכן משכורתה תשולם בהתאם לשכר של מנהל מחלקת שכר. עוד נטען כי המשיבה מועסקת בתפקיד חשבת הפקולטה למעלה משנה וחצי (מאז 31.3.08), ולפיכך לא ייגרם נזק של ממש אם לא תשוב למשרת מנהל מחלקת שכר עד להכרעה בערעור. עוד טוענת המבקשת כי החל מחודש אוגוסט 2008 מונה מר פלדמן לתפקיד מנהל מחלקת שכר לאחר שזכה במכרז, ללא קביעות. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, החזרת המשיבה בכפייה למחלקת השכר כאשר לא ידוע אם בסופו של דבר היא תמשיך לכהן בתפקיד זה, תגרום חוסר יציבות וחוסר וודאות ותקשה על החזרת המצב לקדמותו. עוד טוענת המבקשת כי הפקולטה לחקלאות נתונה לאחרונה בקשיים כלכליים ונערכים בה שינויים פנימיים. לטענתה, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יהיה צורך לקלוט חשב חדש במקומה של המשיבה לתקופה בלתי ידועה. לטענתה, גיוס עובד לתפקיד בכיר בנסיבות אלה של אי ודאות הוא בלתי אפשרי. לעומת זאת, השארת המצב הקיים עד להכרעה בערעור תאפשר פתרון יציב וקבוע תוך גרימת מינימום זעזועים למערכת. 11. המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענת כי המבקשת לא הצביעה על טעם המצדיק את קבלת הבקשה. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, שכן פסק הדין מנומק ומבוסס בעיקר על קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. עוד טוענת המשיבה, כי הנזקים שיגרמו לה מעיכוב ביצוע פסק הדין גדולים מהנזקים שעלולים להיגרם למבקשת אם לא יעוכב ביצועו. בקשר לכך טוענת המשיבה כי ייגרם לה נזק מתמשך בדמות מעמדה בארגון ונזק מקצועי בשל הריחוק מהתחום המקצועי. עוד טוענת המשיבה כי מר פלדמן זכה במכרז כתוצאה מהליך פסול ובלתי ראוי לאחר שהיא הודחה מעבודתה. לטענתה, הוא ידע שנבחר באופן זמני ובחירתו כפופה לתוצאת ההליך המשפטי. 12. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת הערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג. עם זאת, נקבעו בפסיקה שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק דין אם לאו: האחד הוא סיכויי הערעור גבוהים והשני הוא מאזן הנוחות, היינו- בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). 13. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לרבות פסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי בשלב זה יש להיעתר לבקשה. כפי שעולה מהעובדות, המשיבה משמשת מאז יום 30.8.08 בתפקיד חשבת הפקולטה לחקלאות ולטענת המבקשת משכורתה משולמת בהתאם לשכר של מנהל מחלקת שכר, כאילו לא הועברה מתפקידה. במקביל לכך מונה עובד אחר לתפקיד מנהל מחלקת השכר. בנסיבות אלה, השבת המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת השכר עד להכרעה בערעור, כאשר לא ידוע אם בסופו של דבר היא תמשיך לכהן בו, תקשה על החזרת המצב לקדמותו ותפגע במרקם יחסי העבודה באוניברסיטה. זאת ועוד, השארת המשיבה בתפקידה הנוכחי לא תגרום לה נזק בהתחשב בכך ששכרה משולם בהתאם לשכר מנהל מחלקת השכר. טענות המבקשת ראויות להתברר בערעור גופו ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי סיכויי ערעורה משוללי יסוד. בהתחשב במועד הדיון הקרוב (2.3.10) ובשל שיקולים של מאזן הנוחות, סבורים אנו כי יש מקום לעכב את השבת המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר עד למועד הדיון הקרוב בערעור. במסגרת הדיון בערעור ובמידת הצורך, תבחן גם שאלת המשך עיכובו של פסק הדין. 14. סוף דבר - הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 13 לעיל. פסיקת בית הדין האזורי להחזיר את המשיבה לתפקיד מנהלת מחלקת שכר באגף משאבי אנוש במבקשת מעוכבת עד למועד הדיון בערעור. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין בערעור. החזרת עובד לעבודהעיכוב ביצועביצוע פסק דין