פסיקת הוצאות בגין אי גילוי מסמכים

בית המשפט פסק כי התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסיקת הוצאות בגין אי גילוי מסמכים: 1. בפני בקשה למחיקת התביעה לאור אי ציות התובע לצווי ביהמ"ש לרבות בענין גילוי מסמכים ותשובות לשאלון. 2. להלן "האירועים" בתיק זה: א. ביום 10.9.97 הגיש התובע, תביעה בגין נזקי גוף. לתביעה לא צורפה חוו"ד מומחה. בישיבה מיום 12.2.98 עתרה ב"כ התובע, בהעדר הופעה של הנתבעות, לתקון כתב התביעה, ע"מ שניתן יהיה לצרף חוו"ד מומחה. החלטתי כי כתב תביעה מתוקן בצרוף חוו"ד יוגש תוך 45 יום וכתב הגנה תוך 30 יום לאחר מכן. ב. עד היום לא הוגש כתב תביעה מתוקן ומאידך ביום 7.4.98 הוגש כתב הגנה בו נטען כי בהעדר חוו"ד רפואית מטעם התובע, לא יהיה רשאי התובע לטעון לענין שברפואה. רק ביום 13.4.98 הומצאה חוו"ד מטעם התובע לתיק ביהמ"ש. ג. ביום 10.5.98 הוגשה בקשה ע"י הנתבעות לפיה התבקש ביהמ"ש להורות לתובע: להעביר לנתבעות כתב ויתור על סודיות רפואית, תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון. ד. בישיבה מיום 11.5.98 לא התייצב ב"כ התובע ולאור בקשת ב"כ הנתבעות ניתנו הצווים המבוקשים וכן הוריתי על הגשת תחשיבי נזק, התובע עד ליום 1.7.98 תוך שקבעתי ק.מ. ליום 14.7.98. ה. ביום 12.7.98 הומצאה חוו"ד מטעם הנתבעות, וזאת נטען, לאחר אי התייצבות התובע לבדיקה במועד הראשוני שנקבע. ו. ביום 9.7.98 הוגשה הבקשה הראשונה של הנתבעות למחיקת כתב התביעה לאור אי קיום צו ביהמ"ש מיום 11.5.98. ז. לישיבה מיום 14.7.98 לא התייצב ב"כ התובע ולא למותר לציין כי התובע לא הגיש תחשיבי נזק. לאור עמדת ביהמ"ש כי הדיון לא יידחה, ניתן פס"ד המוחק את התביעה הן מחמת אי התייצבות והן מחמת אי קיום הצו, תוך חיוב התובע בהוצאות. ח. ביום 16.7.98 הגיש ב"כ התובע בקשה שכותרתה: "בקשה מוסכמת לביטול ההחלטה", (ההדגשה לא במקור - י.ש.) תוך שצויין גם בגוף הבקשה כי היא מוגשת בהסכמה זאת לביטול פסה"ד, תוך שניתן הסבר בענין העדרות ב"כ התובע בישיבה דלעיל ותוך הוספה "השלמת המענה על השאלון תעשה בהקדם". ט. ביום 25.7.98 החלטתי להעתר למבוקש תוך שקבעתי: "עו"ד רוט ימציא הנדרש לא יאוחר מיום 1.9.98. תחשיבי נזק ע"י התובע לא יאוחר מיום 15.9.98... דיון ב28.10.98-... עו"ד רוט יודיע". ב9.8.98- קיבל עו"ד רוט את ההחלטה. י. ביום 28.10.98 בבוקרו של יום הוגשה הבקשה הנוכחית של הנתבעות למחיקת כתב התביעה. 3. בבקשה נטען ע"י הנתבעות: א. ב"כ התובע "נזכר" לפנות לב"כ הנתבעות רק ביום 27.10.98 ולבקש דחיית הדיון הקבוע למחרתו של יום. רק אז נודע לב"כ הנתבעות על המפורט בסעיף 2 סע' ח' ו-ט' לעיל. ב. ההסכמה שניתנה היתה מותנת בביצוע הצווים. ג. עד מועד הגשת הבקשה לא מולא ולו צו אחד מאשר הורה ביהמ"ש. 4. נתתי אפשרות לב"כ התובע להגיש תגובתו לבקשה. בתגובה נטען: א. ההסכמה לבטול פסה"ד לא היתה מותנת. ב. עו"ד רוט "סבר" כי ב"כ הנתבעות יודע על מועד הדיון. ג. ביום 9.11.98 הומצא תצהיר תשובות לשאלון, כתב ויתור על סודיות רפואית ומכתב ובו פירוט מסמכים שמבוקש לראות בו כתצהיר גילוי מסמכים. ד. הנימוק לעיכובים "הדבר נבע מחוסר שיתוף פעולה של התובע ששהה בחו"ל לרגל עבודתו". לא למותר לציין כי עובדה זאת לא נתמכה בתצהיר. ה. נימוקים של התקדמות הענין וכי רק לעיתים נדירות ימחק ביהמ"ש כתב טענות. 5. מהראוי להוסיף את העובדות הבאות: א. המצאת כתב ויתור על סודיות רפואית, לאחר הגשת חוו"ד, שנאלצו הנתבעות להגיש - אינה דרך ראויה. ב. גם לקראת ישיבת ה28.10.98- לא הוגשו תחשיבי נזק. ג. התובע לא הגיש עד היום כל בקשה להארכת מועדים לקיום הצווים לרבות תצהיר המסביר פשר הנטען על ידי בא-כוחו. 6. אכן לא על נקלה ימחק ביהמ"ש כתב טענות. אולם נראה כי לאור המתואר לעיל, אין כמו המקרה דנן לחייב הפעלת שיקול הדעת ולהורות על מחיקת כתב התביעה. ראה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין נ' מרדכי פ"ד מ"ו (3) 795. במיוחד, שמחיקה שכזו לא תמנע מהתובע לחדש תביעתו. 7. אולם, מחיקה שכזו ולאחר מכן הגשת תביעה חדשה אחרת תדחה מועדים, אך בסופו של דבר ניתן להגיע לאותה תוצאה בדרך בה אורה. 8. בנסיבות אלו אני מורה כדלקמן: א. מהראוי להורות כאמור על מחיקת כתב התביעה. ב. אולם אם התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ עד ליום 1.1.99 לא תמחק התובענה. ג. לא ישולם האמור תמחק התביעה ויינתן פס"ד בהתאם, ולאור האמור בתשובת הנתבעים תותנה הגשת תביעה חדשה בתשלום ההוצאות. ד. על ב"כ התובע להציג קבלה על התשלום עד המועד כאמור.פסיקת הוצאותמסמכיםגילוי מסמכים